"יוזמת החקיקה המבקשת לחייב את הבנקים לשלם ריבית על יתרות זכות בחשבון העו"ש לא קיימת בשום מקום בעולם ובכל מקרה מיותרת, לאור העובדה שכבר כמה שנים הבנקים מתגמלים לקוחות שיש להם יתרה בחשבון העו"ש" - כך אמר היום (ג') מנכ"ל איגוד הבנקים, משה פרל, בישיבת ועדת הכלכלה של הכנסת.
לפי פרל, בשנים האחרונות, בעקבות התגברות התחרות במערכת הבנקאית בישראל, נוהגים הבנקים לתגמל את הלקוחות בגין יתרות חיוביות בחשבונות העו"ש. "התחרות יצרה מנגנונים שונים - החל מתשלום ריבית, עבור בקיזוז משיכות יתר וכלה בהנחות על משיכת יתר. כך או אחרת, כל בנק בדרכו יוצר ערך עבור הלקוחות בגין יתרות העו"ש", הוא טען.
פרל "שכח" לציין כי על משיכת יתר במערכת הבנקאות בישראל מסתכמת ב-8%-13%, לעומת ריבית ממוצעת של 3.59% במדינות מערב אירופה. זאת עקב התחרותיות במערכת הבנקאות בישראל והטיית אשראי לטובת המגזר העסקי על חשבון משקי-הבית והעסקים הקטנים.
מאיגוד הבנקים נמסר בתגובה: "הצוות לבחינת הגברת התחרותיות בענף הבנקאות (ועדת זקן) ביצע השוואה של מרווחי הריבית בין הבנקים בישראל לבין 25 בנקים גדולים בעולם ממדינות שונות. מבדיקה זאת עולה כי מרווחי הריבית הממוצעים בבנקים בישראל (חמש הקבוצות הגדולות) דומים לאלה הנהוגים בחו"ל.
"הטענה שהצגתם, כי הפערים בין ריבית החובה לריבית הזכות בישראל גבוהים מאשר בחו"ל אינה נכונה. מבדיקה שבוצעה על-ידי חברת הייעוץ Van Dijk Management לבקשת הצוות לבחינת הגברת התחרותיות בענף הבנקאות, עולה כי בהשוואת גובה הריבית על אשראי מאושר בחשבונות עו"ש דומה ישראל למרבית המדינות שנבדקו.
"בעניין הצעת החוק: תומכי הצעות החוק יוצאים מנקודת מבט לפיה קיימת סימטריה בין הריבית על יתרות חובה לבין הריבית על יתרות זכות, אולם למעשה זוהי אינה הקבלה נכונה. כאשר מדובר בתחום החובה (מסגרת האשראי), יש ללקוח חופש פעולה מלא בתוך תחום מסגרת האשראי. הלקוח יכול להחליט איזה חלק מתוך המסגרת לצרוך ולמשך כמה זמן. לעומת זאת, בצד הזכות, הבנק אינו נהנה מחופש פעולה דומה, שכן הלקוח יכול למשוך את כספו בכל רגע נתון. היקף יתרות הזכות ומשך הזמן שהן נמצאות בחשבון אינם בשליטת הבנק ואינם ידועים מראש ולכן יכולתו של הבנק לעשות שימוש בכספים אלה מוגבלת".
