ורדה אלשיך / צילום: אלון רון
מחזיקי האג"ח של חברת דואר ישראל זכו לאחרונה לייעוץ מהשופטת בדימוס ורדה אלשיך, כחלק מהיערכותם לפנייה לבית המשפט בבקשה כי יכריז על החברה הממשלתית כחדלת פירעון - כך נודע ל"גלובס". ככל הידוע, מדובר על ייעוץ חד-פעמי שניתן לפרקליטים של הנציגות.
לקראת הגשת הבקשה לבית המשפט, נאמן האג"ח של דואר ישראל, דן אבנון מחברת הרמטיק, והיועצים המשפטיים של הנציגות, בראשות עורכי הדין ארנון שגב ואלון קזיוף, התייעצו עם השופטת בדימוס אלשיך לגבי ההליך הראוי שיש לנקוט לשם הגנה על זכויות מחזיקי האג"ח.
היועצים של מחזיקי האג"ח דנו עם אלשיך ביחס לשאלה האם להגיש בקשה לבית המשפט, ואם כן איזה סוג פנייה לנקוט ועל מה להסתמך.
אלשיך - שהכינוי שהודבק לה בשוק בתקופת כהונתה היה "מלכת הפירוקים" - נחשבת למומחית מובילה בענייני פירוקים ומשפטים מהסוג הזה.
מחזיקי האג"ח מצביעים על סוגייה זו ממש בימים אלה, וכשתסתיים ההצבעה, בימים הקרובים, צפויה הנציגות לקבל אישור לפנייה לבית המשפט.
דואר ישראל הנפיקה בתחילת 2010 אג"ח בהיקף של כ-400 מיליון שקל, שהתשלום האחרון בגינן אמור להיות משולם בשנת 2021. יתרת החוב עומדת כיום על כ-310 מיליון שקל.
לפני שבועות ספורים הודיעה חברת הדירוג מידרוג על הורדת דירוג רביעית במספר לאג"ח של החברה, והפעם בשתי דרגות לרמה של Baa2 (המקביל לדירוג BBB). הדירוג ההתחלתי של הדואר היה ברמה גבוהה בהרבה: Aa3 (המקביל ל-AA מינוס).
חברת הדואר מנהלת זה זמן מגעים עם נציגות מחזיקי האג"ח, שכוללת את זיו אופנהיים, מנהל מערך האשראי בהכשרה חברה לביטוח; אלכס סורז'קו, מנהל יחידת האשראי באקסלנס; ניר זוננברג, מנהל מחלקת המחקר במיטב דש; ויואב ערמוני, מנכ"ל גילעד הוותיקה.
לא תוכל לשלם אחרי 2015
בימים האחרונים נראה שהעימות בין דואר ישראל לבין מחזיקי האג"ח עולה מדרגה. בשבוע שעבר התקיימה אסיפת מחזיקי אג"ח של החברה הממשלתית, ובמהלכה הוצגה עבודה כלכלית לפיה החברה תוכל לעמוד בחובותיה רק עד הרבעון הראשון של 2015 ולא מעבר לכך. בעבודה הכלכלית של חברת MNS, היועצת הכלכלית של הנאמן והנציגות בדואר, נטען בשורה התחתונה כי "אין מנוס מלהכריז כיום על אי-סולבנטיות עתידית לחברה".
בסביבת הנציגות מציינים כי הם בדרך למאבק בדואר ישראל, שהנהלתה ובעלת השליטה בה - מדינת ישראל - לא נותנות להם ביטחונות ראויים לשיטתם בנוגע לחוב. "בכוונתנו להוביל תוכנית בהתאם להמלצות ועדת אנדורן להסדרי החוב שהאוצר פרסם לאחרונה, לכפיית הסדר חוב בדואר ישראל", מסביר גורם המקורב לנושא. "אנו רוצים למנות בעל תפקיד לחברה מטעם המחזיקים, בשל חששנו שלדואר ייגמר הכסף ברבעון הראשון של 2015".
באסיפה השתתף גם מנכ"ל דואר ישראל, חיים אלמוזנינו, שלא רואה עין בעין עם MNS ועם נציגות מחזיקי האג"ח ואנשי המקצוע שמלווים אותה.
מדואר ישראל נמסר: "אנו חולקים על המסקנות המופיעות בדוח, וסבורים כי יש סיכוי גבוה לגבש הסכמה על תוכנית הבראה כוללת לחברה".
דואר ישראל שכרה לאחרונה שני עורכי דין בכירים: עו"ד איתן גרינברג ממשרד גרוס, קלינהנדלר, חודק, הלוי, גרינברג ושות'; ועו"ד אמיר ברטוב ממשרד ליפא מאיר ושות'; וזאת בנוסף ליועץ המשפטי החיצוני הקבוע של החברה, עו"ד מני נאמן ממשרד הרצוג פוקס נאמן.
בסביבת מחזיקי האג"ח זעמו על הצעד הזה, ואחד מהם ציין כי "מדובר בחוצפה שאין דוגמתה ובזבוז כספי ציבור". מנציגות מחזיקי נמסר בהקשר זה כי "חבל שחברת הדואר משקיעה משאבים מיותרים במאבק בבעלי האג"ח, במקום להשקיע במו"מ ובהגעה להסכמות עימם, פתרון פשוט בהרבה, שנמצא מעבר לפינה".
מדואר ישראל נמסר כי "מרגע שנודע לנו על כוונת בעלי האג"ח לפנות לבית המשפט, נאלצנו להעסיק משרד עורכי דין נוסף המתמחה בנושא זה. בכל מקרה, אין כפל תשלום, והעבודה מתפצלת בין שני המשרדים. בעניין משרד גרוס - המשרד נותן ייעוץ משפטי לדירקטוריון החברה. בעניין התשלום לעורכי הדין של המחזיקים - החברה פועלת בהתאם לשטר הנאמנות".
קבעה את הסטנדרטים בתעשיית הסדרי החוב / רקע
בנובמבר האחרון פרשה השופטת ורדה אלשיך משיפוט, בתום קריירה ארוכה שבמהלכה היא חלשה על מחלקת הפירוקים והכינוסים בבית המשפט המחוזי בתל-אביב, ונודעה כשופטת כלכלית דומיננטית ו"כמלכת הפירוקים". במסגרת זו היא קבעה לא מעט מהסטנדרטים שמלווים כיום את התנהלות הסדרי החוב, והפירוקים של חברות שנקלעו לקשיים.
לאורך שנות עבודתה דנה אלשיך בתיקים בולטים וחשובים בתחום, בהם תיקי הכינוס והפירוק של רשתות, קבוצות וחברות כמו קלאבמרקט, פיקנטי, תבל, טאוור אייר, התעשייה הצבאית (תעש), ברגר קינג, פיצה מטר, אמבלייז של אלי רייפמן, אפריקה ישראל, הבנק למסחר ודלק נדל"ן. אלשיך דנה גם, למשל, בתיק פשיטת-הרגל של השף הידוען, אייל שני.
לאורך שנות כהונתה בבית המשפט ראתה אלשיך כיצד עורכי הדין המופיעים מולה בתיקי כינוס הנכסים והסדרי החוב, כמו גם המפרקים והנאמנים שמונו על-ידה, גורפים לכיסם סכומי כסף גבוהים מאוד. למעשה, כשופטת היא נדרשה לא אחת לאשר את השכר הנדיב של אותם מפרקים וגורמים אחרים שנלוו לתהליכים אלה. אולי לכן, לאחר פרישתה בוחרת אלשיך - שעד כה נהנתה כידוע משכר צנוע בהרבה, של עובדת מדינה - לעסוק בייעוץ משפטי לעורכי הדין המייצגים צד להסדר חוב.
שכר-הטרחה לו זכו מפרקי קלאבמרקט מהווה דוגמה מוכרת לפסיקותיה בהקשר זה. אלשיך אישרה לנאמני הרשת שקרסה, עו"ד שלמה נס ורו"ח גבי טרבלסי, שכר-טרחה של כ-21 מיליון שקל, לאחר שאלה דרשו בתחילה 45 מיליון שקל.
עורך הדין הבכיר יוסי שגב הגדיר בעבר את השפעתה של אלשיך על התחום כך: "לפני השופטת אלשיך, פירוקי החברות היה נושא רדום שעסקו בו אנשים שעבדו לפי הפרוצדורה, יישרו קו עם הנושים ולא נכנסו לפרטים. אלשיך בדקה כל פרט, והיא השופטת הראשונה שעשתה הכול כדי למנוע פירוק של חברות. זו הרוח שהיא הכניסה, וזו המורשת המרכזית שהיא משאירה אחריה".
הקריירה השיפוטית המפוארת של אלשיך הסתיימה באקורד צורם בדמות תלונה שהגיש נגד אלשיך עו"ד רפאל ארגז, בטענה כי היא ערכה שינויים בפרוטוקול דיון שנערך בפניה. בהמשך אלשיך ביטלה את התלונה המשמעתית נגד עו"ד ארגז, ולשכת עורכי הדין ביטלה את כוונתה לדרוש נקיטת הליכים נוספים נגד אלשיך. זאת, זמן קצר לאחר שנשיא בית המשפט העליון, אשר גרוניס, הודיע כי על אף ההחלטה של נציב התלונות על שופטים בעניינה של אלשיך, לא יינקטו נגדה כל צעדים משמעתיים.