לפני שצוללים לניתוח המשחק האפוקליפטי שצפינו בו אתמול (ג'), בטרם שואלים כיצד שיאנית הזכיות באליפויות העולם מתפרקת לרסיסים ועוד במבצרה הביתי באופן כה מביש (בעיטה ראשונה למסגרת בדקה ה-52, בפיגור של 5-0) - כדאי גם לשמור על צניעות מרבית: כמו שהאדם טרם פענח את סודות המוח האנושי, היקום המתרחב, האבולוציה הדרוויניסטית - כך גם מתרחשים בכדורגל לעיתים נדירות אירועים שאף טקסט לא יוכל באמת להסביר בדקדקנות.
***
אך אם בכל זאת נעשה כמיטב יכולתנו, אפשר אולי לבדוק את ההתנהלות של האיש החשוב ביותר במערכת המקצועית של ברזיל - לואיס פליפה סקולארי. הרי ברזיל שלו לא הרשימה ולא הייתה קרובה להרשים לאורך כל הטורניר הזה. גרמניה הייתה בסך הכל זאת שניפצה, בפראות, את הבלון.
את הזכייה המרהיבה במונדיאל 2002 אף אחד לא יוכל לקחת לעולם מ"פיליפאו" בן ה-65, אבל הזמן התקדם - ונדמה כי סקולארי נשאר מאחור. סחורה פגת תוקף. איך זה בא לידי ביטוי? למשל בנפילה שלו אל המלכודת הקלאסית של מאמני נבחרות: התעקשות להתאים את השחקנים לשיטה, במקום להתאים את השיטה לחומר שיש לך ביד. לברזיל אין, זולת ניימאר, חלוצים מהטופ העולמי (וגם הכוכב הפצוע אינו "9", חלוץ מטרה קלאסי, אלא חלוץ "11" שמצטרף לרחבה מעמדות אחוריות או צדדיות). לכן, מה הייתה ההתעקשות לפתוח בכל משחק במונדיאל הזה עם פרד, חלוץ 9 מדרג ב' של אירופה אפילו בימי השיא שלו בליון הצרפתית (שהסתיימו ב-2009)? למה סקולארי לא אימץ את קונספט "החלוץ המזויף", שמתחיל כבר להישחק מרוב שימושים שעשו בו בשנים האחרונות בברצלונה, בנבחרת ספרד, בבאיירן מינכן, בנבחרת גרמניה ואיפה לא? בפשטות: אם אין לך חלוצי מטרה מוכשרים, שחק עם עוד קשר שיכול לחולל מהומות. הרי זה לא איזה קונספט מהפכני.
בהקשר הזה, אחד מטיעוני ההגנה הפופולריים לסקולארי הוא שפשוט אין לברזיל קאדר. מדובר בדור שחקנים כושל, אומרים הסניגורים, ולא רק שאין חלוצים - גם אין עתודה מספקת בעמדות הקישור ההתקפי. טיעון מצחיק בהתחשב ברשימת השחקנים שלא זומנו: נשים שנייה בצד את קאקה הדועך, אבל מה לגבי קוטיניו (ליברפול) ולוקאס מורה (פ.ס.ז'), שני דריבליסטים צעירים, נמוכים, מהירים וקטלניים? גם ותיקים יותר היו יכולים להילקח בחשבון: פאטו (סאו פאולו), רוביניו (מילאן), ובעיקר רונאלדיניו שנותן שנות סיום קריירה נהדרות באתלטיקו מיניירו.
***
כל האחרונים ודאי היו יכולים לסייע במשהו, במיוחד בהיעדרו של ניימאר. סקולארי הודה ש"גם איתו (ניימאר) התוצאה (אתמול) כנראה לא הייתה הרבה יותר טובה". כשזה היה כבר מאוחר מדי, לאחר שבייש 200 מיליון ברזילאים - סקולארי הצליח להבין שהבעיה של נבחרתו הרבה יותר עמוקה משחקן פצוע אחד, ואפילו מזימונים כאלו ואחרים.
כדי להבין את הבעיה טוב יותר, כדאי אולי לברזילאים ללמוד משיטות העבודה אצל אלו שהתעללו בהם אתמול. הנה דברים שאמר לפני המשחק אוליבר בירהוף, המנהל הטכני של נבחרת גרמניה. "הסקאוטים שלנו צופים בברזיל כבר ארבע שנים", מצוטט חלוץ העבר ב-ESPN. "יש לנו את כל הנתונים הסטטיסטיים מהמשחקים בהם ניימאר וטיאגו סילבה (הבלם המוצהב אתמול) לא שיחקו. אנחנו יכולים להראות לבחורים שלנו מי יעלו במקומם, ואיך ברזיל תנוע אחרת על המגרש בהיעדרם. פיתחנו אפליקציה שמאפשרת לנו לקבל את כל המידע, מומחש בצורה ויזואלית, היישר לטלפונים הסלולריים בתוך דקות ובזמן אמת. כל שחקן, או קבוצת שחקנים רלוונטית מהסגל - מקבלים בקביעות לסמארטפון שלהם קטעי וידאו קצרים של 2-3 דקות עם ההערות והטיפים שלנו - גם לגבי היריבות העתידיות, וגם לאחר כל משחק לגבי הביצועים שלהם עצמם. השחקנים יכולים לעיין בזמנם בכל הנתונים הסטטיסטיים האישיים שלהם".
בירהוף נותן לדוגמה את הבלם ז'רום בואטנג, שלפני ה-0-4 של גרמניה על פורטוגל קיבל אספקת וידאו של התנועה הייחודית של כריסטיאנו רונאלדו לתוך הרחבה. "וגם, לפני המשחק נגד צרפת (ברבע הגמר), ראינו שהצרפתים מאד צפופים במרכז, אבל משאירים הרבה שטחים באגפים כי המגינים שלהם לא דוחפים קדימה כמו שצריך. אז סימנו לעצמנו למטרה את האיזורים האלו".
ובינתיים, בברזיל התעסקו בימים האחרונים בשיחות סרק עם פסיכולוגים, ברגשנות, בדיבורים על לב ונשמה ומלחמה. ומהיום הם יתעסקו בטרגדיה הלאומית הגדולה בהיסטוריה הספורטיבית שלהם.