"רשות המסים לא תאפשר יותר מקרים שבהם חברות קונות דירות פאר, ובעל המניות מתגורר בהן. חברות הארנק אינן לגיטימיות לצורכי מס" - כך אמר השבוע רו"ח רובי בוטבול, היועץ מקצועי למנהל רשות המסים משה אשר, ומזכיר הוועדה לבחינת נושא חברות הארנק ברשות. במושב בנושא מיסוי חברות הארנק בכנס לשכת רואי החשבון באילת ציין רו"ח בוטבול, כי המלצות הצוות הוגשו לשר האוצר, יאיר לפיד, שאמור לקבל בקרוב החלטות כיצד ואם ליישמן.
סוגיית "חברות הארנק", מטרידה את האוצר ורשות המסים זמן רב. "חברות הארנק" הוא הכינוי שניתן לחברות פיקטיביות שלא מתקיימת בהן פעילות, והן הוקמו בידי שכירים שמרוויחים סכומים גדולים, במטרה להימנע מתשלום מסים בשיעור גבוה (מס הכנסה וביטוח לאומי) ולשלם במקומם מסים מופחתים.
לפי ההערכות, המתווה שבאמצעותו תתמודד המדינה עם התופעה יכלול גביית "ריבית רעיונית" על הרווחים הבלתי מחולקים של "חברות ארנק". לפי המתווה הזה, כלל "חברות הארנק", שהן בעלות אחוז רווחיות גבוה ולא חילקו דיבידנדים משמעותיים, יחויבו בתשלום ריבית רעיונית שנתית בגובה של 4%-8% בגין סכום המס הנובע מהרווחים הבלתי מחולקים שלהן.
עם זאת, עדיין לא התקבלה החלטה סופית באשר לאופן ההתמודדות עם "חברות הארנק". השבוע (א') אמר אשר בכנס לשכת רואי החשבון כי שר האוצר הניח את מסקנות הוועדה בראשות בוטבול ב"הולד", כדי לבחון את הדברים. "צריך יהיה למצוא את האיזון בין הלגיטימיות לאי-לגיטימיות של החברות לפני שניגשים להליכי חקיקה בעניינן", ציין.
הכנסה של היחיד
בוטבול תיאר בכנס כיצד בעקבות הפרשי המס בין יחידים לחברות הייתה זליגה של רבים להקמת "חברות ארנק". לדבריו, בעיני הוועדה יש בפעולות אלה חוסר לגיטימיות לצורכי מס, ובהתאם גובשו המלצותיה.
"המדובר בחברות של שכירים שנותנות שירותים לחברה, ויש גם חברות של נושאי משרה בחברה, כמו דירקטורים ומנהלים. לצורך מס הצוות רואה בו יחיד נותן שירותים. ההמלצה היא לראות במקרים אלה את ההכנסה של החברה כהכנסה של היחיד לצורכי מס כולל הביטוח הלאומי".
בוטבול ציין כי מנגד המלצת הוועדה היא לא לגעת בחברות "משלח-יד" כגון של רופאים, עורכי דין, רואי חשבון וכו'. לדבריו, "לגבי חברות אלה הצוות ראה בעיה: קיים קושי להפריד בין חברות אלה לבעלי מקצוע אחרים, כמו נגר או מכולת שמתנהלים כחברה. יש בעיה איפה להעביר את הקו, ולכן ההמלצה היא לא לגעת בחברות משלחי-יד".
בוטבול התייחס גם ל"חברת חיץ" שנמצאות בין החברה שנותנת את השירותים לבין בעל המניות, ולפעמים היא מושכת דיבידנדים ומבצעת השקעות מטעם בעל המניות, ורוב הכנסותיה הן פסיביות. קיים סעיף בחוק שמאפשר למנהל רשות המסים להורות לחברה לחלק דיבידנדים, אבל הוא קשה ליישום כי הוא דורש התייעצות עם ועדה של נציגי ציבור.
לדברי בוטבול, הצוות רוצה לפשט את התהליך הזה ולהעניק סמכות מלאה למנהל הרשות, תוך שיקול-דעת וכמובן במקרים חריגים, כאשר החברה לא זקוקה לרווחים שנצברו לצורך פיתוח עסקיה.
לדבריו, בקרוב יתפרסמו הנחיות וקריטריונים שיקבעו מתי ניתן להורות על חלוקת הרווחים. בנוסף, יהיו סעיפים שייתנו הגנות לחברות מפני קביעה כזו. המלצה נוספת של הצוות היא בנושא יתרות החובה. בוטבול ציין כי לא יתאפשרו יותר מצבים בהם, לדוגמה, כאמור, החברה קונה דירת יוקרה ונותנת לבעל המניות לגור בה.
רו"ח עופר מנירב, יו"ר ועדת המסים של לשכת רואי החשבון, טען כי קבלת המלצות הצוות תביא להעלאת מסים, והדבר מנוגד להכרזת שר האוצר, לפיה אין בכוונתו להעלות מסים.
לדברי מנירב, אחרי שהלשכה הבינה מה כוללות המלצות הצוות, היא פנתה לסגן שר האוצר, מיקי לוי, והוא זימן ישיבה משותפת שבה הלשכה הביעה את עמדתה נגד חלק מההמלצות.
"בסופו של דבר נפל האסימון באוצר, שיש הרבה בעייתיות בהמלצות. סגן השר ביקש וקיבל הצעות חלופיות מטעם הלשכה. בינתיים הקפיאו לחצי שנה את הנושא, יתקיימו ישיבות המשך והנושא לא יהיה חלק מהצעת חוק ההסדרים".
רו"ח מנירב התייחס גם לנושא העיצומים הכספיים המוטלים בשל איחור בהגשת דוחות לרשות המסים וכו'. לדבריו, רשות המסים חזרה בה מהסכמה שכמעט שהתקבלה כתיקון חקיקה בוועדת הכספים, שלפיה עיצומים כספיים יוטלו רק אחרי שתישלח התראה ויינתן זמן לתיקון התקלה שבגינה מוטל העיצום.
"להיזהר ולהזהיר"
רו"ח גידי בר-זכאי, לשעבר סגן מנהל רשות המסים לעניינים מקצועיים, אמר כי ההליך שמתקיים היום ברשות המסים - בעקבות ניתוח ממוחשב של מידע שקיים ברשות והודות למידע הרב שהגיע אליה על נכסים לא-מדווחים של ישראלים בחו"ל - מביא לשליחת עשרות אלפי מכתבים לנישומים, שנדרשים לשלוח לרשות הצהרות הון.
"העבירה הפלילית היא בהצהרה כוזבת, ולכן יש לשקול ומאוד בזהירות איך עונים על המכתבים ומה כותבים בהצהרה", ציין.
לדבריו, "המייצגים צריכים להיזהר ולהזהיר את הלקוחות מהצהרות כוזבות. רואי חשבון הם לא כמו רופאים שמבצעים את הניתוח והולכים הביתה, אלא כמו טייסים שנופלים עם המטוס. המכתבים האלה הם הפיצוצים הראשונים של שקית הפופקורן שהוכנסה למיקרו. זה עומד להפוך לשיטפון. לפי דרישת ה-OECD מקודמת חקיקה שתאפשר לרשות המסים לפנות לבנקים ולקבל מהם מידע על חשבונות של זרים, כדי שהרשות תוכל להעביר את המידע לרשויות זרות".
