מובטלים בלשכת התעסוקה / צילום: תמר מצפי
נתונים שמפרסם היום (ד') ה-OECD לגבי שוק העבודה אמורים לספק קצת נחת לשר האוצר - לשם שינוי. מדוח התעסוקה הרבעוני הראשון ל-2014 עולה כי הגידול בשיעור התעסוקה בישראל היה הגבוה ביותר בקרב כלל מדינות הארגון, ועמד על כ-13%, הרחק מהממוצע - כ-2% בלבד. ההשוואה נערכה בין שנת 2010 לבין הרבעון הראשון של 2014, לפי נתונים מנוכי עונתיות. שיעור התעסוקה מוגדר כיחס בין מספר המועסקים (עובדים) לבין מספר האזרחים בגיל עבודה. עוד עולה כי לישראל שיעור תעסוקה גבוה במיוחד בקרב המבוגרים (55-64) - בכ-10% מעל ממוצע ה-OECD - וגם בקרב נשים שיעור התעסוקה בישראל גבוה ב-6.5 נקודות האחוז לעומת הממוצע בארגון.
אתגר משמעותי
הנתונים מעודדים במיוחד לנוכח העובדה כי ב-2010 ישראל דורגה במקומות האחרונים בשיעור התעסוקה, כ-5 נקודות האחוד פחות מהממוצע בארגון, בפרמטר חשוב שמתאר את יחס האזרחים בגיל עבודה שרוצים לעבוד, מצאו עבודה ועובדים בפועל.
ואולם אין טעם למהר לחגוג: חלק לא מבוטל מהעלייה החדה נובע משינוי שיטת המדידה שביצעה הלמ''ס בתחילת 2012, שינוי שלפי מאפייניו אכן צפוי להגדיל את שיעור התעסוקה, כגון הכנסת אנשי הקבע לספירה (מדובר באזרחים בגיל עבודה שכולם עובדים). כמו כן, חלק מהעלייה מוסבר בעלייה של משרות חלקיות ובעלות שכר נמוך, בעיקר בקרב נשים.
"חלק מהעלייה בתעסוקה בשנים האחרונות משקף את הכניסה של החרדים והערבים, אשר שיעור תעסוקתם עלה בהדרגה לאחר 2003 (עם הפסקה בשנת 2009 עקב המשבר). המשך התופעה הזו כרוך באתגר משמעותי למדיניות הכלכלית - אשר צריכה להתאים עצמה לאתגרי העתיד" טוען פרופ' מישל סטרבצ'ינסקי מהאוניברסיטה העברית וממכון ון ליר, שמבקש לנצל את הנתונים החיוביים כדי לשאול כמה שאלות הקשורות במדיניות תעסוקה.
"אוכלוסיות אלה נכנסות לשוק העבודה בעבודות עם שכר מינימום, תוך השתתפות מזערית בענפי הטכנולוגיה המובילים את תהליך הצמיחה בישראל", אומר סטרבצ'ינסקי. "למדיניות הכלכלית תפקיד משמעותי בשיפור קליטתם בשוק העבודה: דרושה הגברה משמעותית של מערכי הקורסים להכשרה מקצועית לאוכלוסיות אלה והגברת מערך המלגות להשתתפות במכללות ובאוניברסיטאות".
כמו כן סבור סטרבצ'ינסקי כי יש לתקן את ביטוח האבטלה. "תקופת האבטלה בישראל היא בין הנמוכות בהשוואה למדינות ה-OECD. אמנם תיאורטית זה עשוי להגביר את תהליך חיפוש העבודה של העובדים, אך בפועל זה גורם לקשיים דווקא לפרטים בעלי שכר נמוך, אשר עשויים להשפיע לרעה בעיקר על האוכלוסיות שמתמודדות בראשונה עם תופעות אלה. החוויה השלילית בשוק העבודה עשויה למגר אותם משוק העבודה, בניגוד למטרות המוצהרות של הממשלה".
עוד טוען סטרבצ'ינסקי כי על קובעי המדיניות להתמודד עם הסוגיה, האם להמשיך את התהליך של העלאת גיל הפרישה לאור העלייה המתמדת בתוחלת החיים - ובפרט לנשים, שאצלן גיל הפרישה בישראל נמוך מאשר לגברים. "גם בקרב הנשים שומרת ישראל על המקום ה-17 בשיעור התעסוקה, דבר המעיד על ביקוש גבוה לכישוריהן".
