חניון / צלם: תמר מצפי
עובדים רבים נתקלים בסיטואציות הבאות במהלך עבודתם: עובד סיים יום עבודה, ובמקום לנסוע הביתה ברכבו הפרטי כבכל יום, הוא נסע הפעם ברכב חברה, זאת על מנת להגיע לפגישה שנקבעה למחרת מחוץ למשרד; עובדת, שנדרשה לנסוע לכנס בים המלח למשך יומיים, לקחה אף היא את רכב החברה והשיבה אותו בתום הכנס; עובד אחר שנדרש לסניף צפוני של החברה על מנת לפגוש לקוח, נסע אף הוא ברכב חברה, אותו החזיר יום למחרת.
כל העובדים הללו גילו להפתעתם כי בסוף החודש חייב אותם המעסיק על שווי מלא לשימוש ברכב, כאילו הרכב היה ברשותם לאורך כל החודש. המעביד פעל לפי מדיניות רשות המסים והנחיותיה, ומי שסבל היו - כרגיל - העובדים.
ואולם, הסכם פשרה חדש, שנחתם לאחרונה בין רשות המסים לארגון סגל המחקר ברפאל (הרשות לפיתוח אמצעי לחימה) במשרד הביטחון ובמשרד ראש הממשלה, מצביע על מדיניות חדשה של רשות המסים, שיכולה לחסוך לעובדים עשרות אלפי שקלים בשנה - חיוב יחסי לפי היקף השימוש.
במסגרת הסכם הפשרה, שהגיע לידי "גלובס", הסכימה רשות המסים לחייב את העובדים חיוב יחסי בהתאם להיקף השימוש, כך ששווי השימוש יחולק ל-30 ימים, ובגין כל יום יחויבו העובדים ב-3.33% בלבד משווי השימוש החודשי.
מיסוי הכנסה רעיונית
ההסכם החדש, שצפוי להשפיע על תלושי השכר של אלפי שכירים במשק, נחתם לאחר מאבק ארוך שניהל ארגון סגל המחקר ברפאל.
במסגרת המאבק, באמצעות עורכי הדין אריאל שמר ואשר סלע ממשרד אריאל שמר ושות', הגישו עובדי הארגון תביעה לבית המשפט המחוזי בחיפה, בה העלו שורה של טענות נגד אי-החוקיות שבחיוב העובד במס עבור חודש מלא בגין שווי שימוש ברכב, אפילו כאשר העובד עשה שימוש ברכב יום אחד בלבד.
לפי מדיניות רשות המסים, אחת החלופות לטיפול בהוצאות רכב של עובד היא בחיוב לפי שווי השימוש. לפי חלופה זו, המעביד מעמיד רכב לרשות העובד ונושא במלוא הוצאות הרכב. בהמשך מחייב המעביד את העובד במס בגין ההכנסה הרעיונית, שנובעת לו מהעמדת הרכב לרשותו ולשימושו הפרטי מעבר לשעות עבודתו.
סכום שווי השימוש נקבע בתקנות מס הכנסה ומהווה 2.5% משווי הרכב שהועמד לרשות העובד לכל חודש שימוש. כך, מדי חודש מחויב העובד במס בגין הכנסה השווה לטובת ההנאה על כך שקיבל רכב צמוד ממעבידו.
ואולם, במסגרת מאבקם של עובדי רפאל התלוננו העובדים כי גם על רכב שאינו צמוד, והשימוש בו לא מתפרש על כל החודש, הם מחויבים באורח מלא.
מכתב התביעה שהגישו העובדים עולה כי בהתאם למדיניות שהנהיגה רשות המסים, נהגה רפאל לחייב עובדים בשווי שימוש ברכב בגין חודש מלא. זאת, גם במקרים שבהם, למשל, עובד לקח "רכב מאגר" (רכב שאינו מוקצה פרטנית לעובד מסוים והוא חלק ממאגר העומד לרשות העובדים למשימותיהם השונות) בסוף יום העבודה, פעם אחת בלבד במהלך החודש, על מנת להגיע לפגישה שנקבעה מחוץ למשרד ביום המחרת ובתום הפגישה החזירו למשרד.
ארגון סגל המחקר ברפאל טען כי על שימוש מסוג זה אין לחייב כלל בשווי שימוש ברכב, שכן מדובר בשימוש שהוא לצורכי העבודה. לחילופין טען הארגון כי אם ישנו מקום לחייב במס, הרי שהחיוב יכול להיות לכל היותר חיוב פרופורציונלי, בהתאם למספר הימים שבהם נעשה בפועל שימוש ברכב המעביד.
מנגד, רשות המסים טענה כי מדובר בהכנסה מעבודה - הכוללת לפי פקודת מס הכנסה כל טובת הנאה שנצמחה לעובד ממעבידו, תוך התייחסות ספציפית לשווי שימוש ברכב.
לדבריה, הדבר מלמד על החשיבות בעיני המחוקק למסות טובת הנאה זו ועל השקפתו כי מדובר בטובת הנאה מיוחדת הראויה גם להתייחסות נפרדת.
חיוב מידתי
לאחרונה, כאמור, הגיעו הצדדים להסכם פשרה תקדימי, במסגרתו נקבע כי "מבלי להודות מי בטענות רעהו... עובדי המחקר יחויבו בשווי שימוש ברכב על בסיס עיקרון היחסיות. כלומר: עובדי המחקר, שרפאל מעמידה לרשותם רכבי מאגר, באופן שרכב המאגר מועמד לרשותם בתום יום העבודה ונמצא ברשותם עד למחרת, או מועמד לרשותם יום לפני יום העבודה ונמצא ברשותם עד למחרת, יחויבו בשווי שימוש ברכב יחסי, כיחס שבין מספר ימי השימוש ברכב המאגר כאמור בחודש קלנדרי, לבין 30 ימים בחודש, 1/30 - 3.33% ליום".
המשמעות הכלכלית של החלטה זו היא הקלה במס, אשר בחיובו המלא יכול להגיע אל למעלה מ-10,000 שקל בשנה לעובד.
בהסכם נקבעו מספר חריגים, ובהם התנאי כי רכב המאגר לא יועמד לרשות העובד למשך יותר מ-10 ימים בחודש, שכן מעבר לכך, יחויב העובד בשווי שימוש מלא באותו חודש; מנגד, במקרים בהם ייעשה שימוש ברכב פעם אחת בלבד בחודש - לא יחויב העובד כלל; חריג נוסף עליו הוסכם הינו כי רכב המאגר לא יועמד לרשות העובד בסופי שבוע - החל מיום שישי בבוקר ועד ליום ראשון בבוקר - או בחגים, בימי שבתון, ימי חופשה, מחלה וכל יום היעדרות אחר מהעבודה.
לדברי עו"ד אשר סלע, שייצג את ארגון סגל המחקר, "הסכם הפשרה מהווה אסמכתא לכך שחיוב עובד בחודש מס שלם, עקב כך שהלין את רכבו ליד ביתו ללילה אחד, הוא בלתי צודק ובלתי הוגן. ההסדר החדש יאפשר למעסיקים להשאיר את הרכבים בידי העובדים, תוך שחיובם במס ייעשה אך ורק באופן מידתי. עובדה זו תקל על העובדים, תחסוך עלויות מיותרות ותתרום ליעילות המגזר הציבורי".
עו"ד סלע מוסיף כי "ההכרעה של בית המשפט כי יש לשמוע את עמדתו של ארגון העובדים, המצביע על בעיה עקרונית בדיני המס, והדחייה של עמדת המדינה לפיה רק עובד בודד שחויב במס יכול לעתור לבית המשפט - מהוות החלטה משמעותית ותקדימית מאין כמותה, והחלטה מהותית זו היא שסללה את הדרך להסדר הפשרה שהושג בין הצדדים".