אייל לפידות / צלם: תמר מצפי
לפני שבועות אחדים באה אל סופה עסקת ענק בענף הביטוח הישראלי, שנרקמה לאורך כשנה, לרכישת השליטה בכלל ביטוח מידי קונצרן אי.די.בי על-ידי רוכשים סינים. הסוף לא התבטא בהשלמת העסקה, אלא בפיצוץ המגעים לרכישת הענק מצדה של המפקחת על הביטוח, שלאחר בדיקות והתלבטויות החליטה שלא לאשר את העסקה.
לפני ימים אחדים התבשרנו על עוד עסקת ענק שנרקמת בענף הביטוח הישראלי, והפעם לגבי עתיד השליטה בקבוצת הפניקס. קבוצת דלק, המחזיקה בכ-52% ממניות הפניקס, חתמה על מזכר הבנות לא מחייב (MOU) עם משפחת קושנר האמריקאית, למכירת 47% ממניות קבוצת הביטוח והפיננסים בתמורה לכ-1.7 מיליארד שקל. לפי הערכות, את המניות הנותרות עשוי לרכוש מנכ"ל הפניקס הדומיננטי והמוערך, אייל לפידות.
עתה נשאלת השאלה, האם העסקה בהפניקס תושלם בהצלחה, לאחר שתאושר באוצר בדומה לעסקת הענק לרכישת השליטה במגדל בין שלמה אליהו לג'נרלי האיטלקית, שהושלמה בשלהי 2012, או שמא העסקה לא תושלם, בדומה למה שקרה בכלל ביטוח רק לפני שבועות מעטים.
ימים יגידו. ואולם, למעשה דלק ומשפחת קושנר עשו כברת דרך מסוימת, מעין פרולוג, אך הם עדיין רק בתחילת החלק המרכזי והמאתגר באמת. בשלב זה כלל לא בטוח שתהיה עסקה, ונראה שעלולות לצוץ כמה בעיות.
ראשית, עד כה נחתם רק מזכר הבנות לא מחייב, והצדדים אף אמרו שכעת עוד יש להשלים בדיקת נאותות להפניקס. המחיר לכאורה כבר נקבע, אך בבדיקות מעמיקות על החברה ועל השוק שבו היא פועלת, והשינויים הרגולטוריים, עלולים לצוף דברים חדשים ומשמעותיים.
לאחר מכן יש להתחיל במהלך הלא טריוויאלי של קבלת האישורים, ובראשם אישור הפיקוח על הביטוח - מהלך שלא ניתן לחזות את אורכו, את הדרישות שיועלו במהלכו ואת תוצאתו.
אך לא רק בנסיבות המאתגרות 'הרגילות' הללו מדובר. בעסקה הזו יש עוד מספר מכשלות ייחודיות למדי, שעלולות להוות בעיה. האחת היא הכוונה לממן את העסקה בחלקה (הלא זניח) באמצעות הלוואת מוכר גדולה של כ-980 מיליון שקל (מעל למחצית מסכום העסקה) של דלק לרוכשים, ובקבוצת דלק ירצו ביטחונות כנגדה. זאת בדומה לכמה עסקאות גדולות אחרות שדלק עשתה לאחרונה, ושכללו הלוואות מוכר גדולות מאוד במטרה לקדם את מימוש ההחזקות שאינן בעסקי הליבה של האנרגיה והגז.
ואולם, ככל שהביטחונות יהיו מניות השליטה בהפניקס - וזו ההחזקה הרלבנטית והמשמעותית היחידה שתהיה למשפחת קושנר בישראל - זה עלול ליצור להם בעיה. הרגולטור לא אוהב שמניות שליטה בגוף פיננסי כמו חברת ביטוח מרכזית דוגמת הפניקס משועבדות ואינן "נקיות".
אגב, דוגמה לקושי בהלוואות מוכר כנגד מכירת מניות שליטה בחברת ביטוח קיבלנו לאחרונה מעבר לים, בארה"ב, בעסקה שבה המוכרת היא לא אחרת מאשר קבוצת דלק עצמה. מדובר בעסקת ריבפליק, חברת הביטוח האמריקאית שבבעלות קבוצת דלק, שלאחרונה נחתמה עסקה למכירתה בעסקה שכוללת הלוואת מוכר. ואולם, לאור התנגדות הרגולציה שם, מתווה העסקה שונה.
אם אכן תהיה בעיה עם הלוואות מוכר, שאותה לא יוכלו דלק והרוכשים לפתור לשביעות רצון המפקחת על הביטוח באמצעות מנגנון זה או אחר, מעניין יהיה לראות האם משפחת קושנר תוכל להעמיד את העסקה בהתאם לדרישות ההון הנוקשות של הפיקוח, ויותר מכך - האם העסקה עדיין תהיה אטרקטיבית מבחינתה.
הסדר לחוב של קושנר בניו יורק
נוסף על כך, משפחת קושנר אינה מוכרת בשוק הישראלי, אך בארה"ב, בוודאי בחוף המזרחי ובניו יורק, היא מוכרת מאוד, ויש לה גם היסטוריה שעלולה להצריך מתן הסברים לפיקוח על הביטוח. כבר נכתב על כך שאב המשפחה, צ'ארלס קושנר, אביו של הרוכש הדומיננטי ג'ארד קושנר, ריצה עונש בכלא האמריקאי, לאחר שהורשע בביהמ"ש הפדרלי בשורת עבירות: תרומות לא חוקיות לקמפיינים פוליטיים, התחמקות מתשלום מס והדחת עדים.
ההיסטוריה המשפחתית, שכוללת גם את נישואיו של הבן ג'ארד קושנר לאיבונקה טראמפ ואת השליטה בעיתון "אובזרבר", כוללת גם הסדר חוב בעסקת ענק שהוביל ג'ארד. העיתון "ניו יורק טיימס" פרסם בינואר 2012 כתבה שעסקה ברכישה הממונפת של בניין המשרדים 666 Fifth Avenue במנהטן, שנעשתה ב-2007 בתמורה ל-1.8 מיליארד דולר. לאחר תקופה, ההלוואה נקלעה לבעיות, והמלווים, כך מספר הניו יורק טיימס, הסכימו להפחית חלק מהחוב ולדחות תשלומים, ותמורה משפחת קושנר, ושותפתה החדשה דאז בבניין, הזרימו כספים לשיפור הבניין ולצורך הגדלת ההכנסות משכירויות. מדובר, נדגיש, במהלך שנעשה לא אחת בעולם העסקים, בוודאי בארה"ב. אבל, נושא הסדרי החוב רגיש בישראל, בטח כשדנים בו בהקשר של חברות ביטוח.
מה יקרה אם תהיה עסקה?
ומה יקרה עם הפניקס לאחר הרכישה? בכל הנוגע להפניקס ביטוח, לא הרבה צפוי להשתנות. המנכ"ל הדומיננטי של הקבוצה, אייל לפידות, שולט בפעילויות הביטוח וניהול ההשקעות בהפניקס השקעות ביד רמה. אם משפחת קושנר תרכוש את הבעלות, ולפידות יגדיל את החזקותיו בהפניקס באמצעות רכישת 5%, מעמדו בוודאי שלא ישתנה, והוא יישאר דומיננטי מאוד בקבוצה.
מה שכן יכול וצפוי להשתנות, הוא הממשק עם פעילות מרכזית אחת בקבוצה, שבה לפידות לא שולט ביד כה רמה - בית ההשקעות אקסלנס. לאורך השנים הפניקס ואקסלנס לא הפכו לגוף סינרגטי, בין אם מבחירה ובין אם מכורח. פה ושם היו ניסיונות, שהאחרון בהם היה העברת הפנסיה של אקסלנס להפניקס, אבל בסך הכול אפשר לומר שאקסלנס מתנהל כגוף נפרד, ולא תמיד בהתאם לשאיפות של הפניקס, כפי שאומרים מעת לעת גורמים המעורים בנושא.
היה ויצחק תשובה יפנה את כס בעל השליטה בקבוצת הפניקס, ובשרשור גם באקסלנס, לא נתפלא לראות שינויים שם. עד אז נראה שמצב העניינים הנוכחי יישאר ללא שינוי של ממש.
המדד החדש שפרסם האוצר חשוב, אבל לא מדויק
לפני ימים אחדים פרסם האוצר מדד חדש שמשווה את אופן הטיפול בתביעות בחברות השונות, אשר זכה לביקורת חריפה מצד החברות *ואכן, בנטרול נתונים טכניים בעיקרם, תוצאות הדירוג משתנות במידה רבה
נף הביטוח סוער ורוגש. בימים האחרונים שלחו איגוד חברות הביטוח והתארגנות חברות לביטוח חיים חיצי ביקורת גלויים, חריפים ולא שגרתיים נגד הפיקוח על הביטוח באוצר. הביקורת נשמעת נגד צעד פומבי מאוד שעשו אנשי האוצר בעצם הפרסום, לראשונה, של מדדי הטיפול בתביעות בענפי ביטוח מרכזיים, לפי חלוקה לחברות.
באוצר ובעיתונות נתנו משקל רב לפרסום החדשני של המדדים, ובענף הביטוח היו רבים שנאנחו באכזבה, וראו בפרסום ההשוואה בין החברות צעד פופוליסטי ומטעה, שנעשה מוקדם מדי, ושלא על בסיס אחיד - שהוא תנאי להשוואה מהימנה.
אין צורך להכביר מילים רבות על החשיבות בפרסום מדד שמשווה בין החברות בהיבט הכה חשוב של מתן שירות ללקוחות בזמנים שבהם האחרונים צריכים את חברת הביטוח, ולא להיפך. החשיבות לא טמונה רק בעצם ההשוואה הראשונה, אלא בכך שמעתה ואילך, הזרקור מכוון על התחום הזה, שעד עתה היה לוט בערפל מבחינת המבוטחים. אבל לצד החשיבות הרבה במדד הראשון שפרסם האוצר, והקריאה להמשך פרסומו, נראה שיש בסיס לחלק מהטענות של חברות הביטוח לגבי מהימנותו.
הטענות בענף הביטוח (שאותן שמענו גם מצד החברות שבולטות לחיוב וגם מצד חברות שבולטות לרעה במדד שפרסם האוצר) גורסות שהבעייתיות בדירוג טמונה בעיקר בכך שכל חברה תרגמה אחרת את הוראות האוצר, והשתמשה במדידות על נתוני בסיס שונים, כך שההשוואה פשוט לא נכונה.
איגוד חברות הביטוח טוען ש"טמונה בחישוב הניקוד הטיה חמורה מטעמים טכניים גרידא, ללא קשר לאופן הטיפול בתביעה על-ידי חברת הביטוח בפועל. למשל, הניקוד בגין אופן סיום הטיפול בתביעה מבוסס על היחס שבין התביעות שאושרו לתביעות שנסגרו, הכוללות גם תביעות שבוטלו, וכתוצאה מכך משקל התביעות שאושרו מדולל עקב ההתחשבות בקיומן של תביעות שבוטלו מטעמים שונים, שאינם רלבנטיים לטיפול בתביעות, כולל טעמים טכניים.
"תביעות יכולות להירשם כמבוטלות עקב כך שהמבוטח הגיש הודעה על אירוע מקרה ביטוח, אך החליט שלא להגיש את התביעה, או שהגיש את התביעה וחזר בו, או שהתביעות הוגשו מלכתחילה בטעות. נוסף על כך, בעיתוי הנוכחי, לאור ההבהרות שנעשו לאחרונה על-ידי הפיקוח, היה צריך לבטל תביעות רבות שנרשמו ברובריקות שאינן מתאימות, וכתוצאה מכך הן נהפכו למבוטלות באופן טכני, דבר שיצר יחס אישור תביעות מטעה. היחס הנכון צריך להיות מחושב ללא הנתון של ביטול התביעות". באוצר התייחסו לביקורת הזו בביטול, וגרסו כי מדובר ב"פינה".
נוסף על כך, בוודאי מבחינת הלקוח, הציון של האוצר כולל תביעות שנסגרו בפשרה, אבל פשרה עשויה להיות כזו שמיטיבה עם הלקוח, או לפחות הוגנת עמו, והיא יכולה להיות פשרה ששומטת את הקרקע מתחת לרגליו של המבוטח, ולא נותנת לו את מה שמגיע לו. מבחינת המדד אין הבדל, ולנו אין יכולת לדעת.
בכל אופן, כדי לבחון האם אכן יש בעייתיות במדד התביעות, החלטנו להתמקד בתחום הרכב חובה, בדגש על דירוג הציון לאופן סיום התביעה. הציון הכולל שנתן האוצר מורכב מציון על מהירות סגירת התביעה, ומציון על אופן סיום התביעה (טיב הסיום). אופן סיום התביעה נקבע באמצעות היחס שבין התביעות שאושרו והתביעות שנסגרו בפשרה, לבין סך התביעות שנסגרו כולל תביעות שבוטלו.
כך, דירוג האוצר לאופן סיום התביעה בביטוח הרכב חובה, על פי החישוב שלו, מציג שונות, עם טווח ציונים שנע מ-65 ל-98. ואולם, בנטרול התביעות שבוטלו מסך התביעות, ההבדלים הגדולים בין החברות נעלמים, ונעים בטווח צר של 96 עד 100 (שגם גבוה באופן לא סביר, ועם שיעור זניח ממש של תביעות שנדחו).
ההבדלים בין הדירוגים בנטרול התביעות שבוטלו כאמור, יוצרים מציאות שונה בתכלית עבור המדד (ראו טבלה). על פניו זה בעייתי. בעיה זו, ובעיות אחרות, כגון התייחסות אחרת לאופן מדידת נתוני הבסיס להשוואה, מעלות חששות שהמדד הראשון שפרסם האוצר אינו מדויק, ושדרוש עוד מאמץ רב לשיפורו.
על כך אמר לנו מישהו, שדווקא משתייך לחברה שיצאה לא רע בדירוגי האוצר, כי "בהתייחס לנושא הרכב חובה, למשל, המדרג מיותר לחלוטין. כל ההתנהלות של השוק היא אך ורק משפטית טהורה, והרוב האדיר של התביעות מוגש על-ידי עו"ד, ואין בו סכומי ביטוח קבועים. הכול נזיקי, ולכן כמעט הכול נסגר בפשרה. הביטולים הם לרוב טכניים באופיים, ושלא נדחו. המדד הזה לא חארטה, אלא ה'אמא של החארטות'", סיכם.
גורם באוצר אמר בימים האחרונים ביחס לטענות מעין אלו, כי "אנו עומדים מאחורי הנתונים, שעברו את הבקרה של הפיקוח וגם של החברות, שמחובתן לשלוח נתונים מהימנים.
"לגבי עניין הביטולים - מדובר במקרי פינה. האוצר פרסם דיווח שמבוסס על כ-700 אלף דיווחי תביעות, וייתכן שהיו פינות שיש לבחון כיצד לסווגן... הפרסום הוא הליך רציף של נתונים מהימנים, ונמשיך לבקרו".
על כל פנים, פרסום המדדים החדשים חשוב מאוד, וכל הכבוד לאוצר שיצא עמו. זה כנראה ישנה את התפיסה של חברות הביטוח ויהפוך אותן לחברות שנותנות שירות טוב יותר לא רק מן השפה ולחוץ, אלא ממש, בשל התחרות. אבל כשחוטבים עצים עפים שבבים, וכך, כנראה, במדד הראשון עפו כמה שבבים די גדולים, שממחישים את הצורך ביישור קו באופן ההתייחסות למדידות שעליהן נסמך הדירוג. נראה שהמדד שפורסם עדיין לא בשל לחלוטין.
