אלון נאור / צילום: תמר מצפי
רף הענישה בעבירות ניירות ערך ממשיך לטפס מעלה: פעיל שוק הון שביצע כ-2,300 עסקאות עצמיות תרמיתיות מול המשקיעים, וגרף רווח של עשרות אלפי שקלים על חשבונם, נשלח ל-5 שנות מאסר בפועל (52 חודשי מאסר בגין העבירות בהן הורשע, ועוד 8 חודשי מאסר על-תנאי שעמד נגדו והופעל במצטבר) - כך קבע הבוקר (ב') בית משפט השלום בתל-אביב בגזר דינו של אלון נאור, שהורשע בעבירות תרמית בניירות ערך, לאחר שבשנים 2007-2008 השיג במירמה הרשאה של 6 משקיעים לפעול בחשבונותיהם דרך האינטרנט, וגרף רווחים על חשבונם.
עוד נגזרו על אלון 12 חודשי מאסר על-תנאי, קנס בסך 10,000 שקל ופיצוי שישולם למשקיעים בסך 10,000 שקל לכל משקיע (או זוג) - ובסך-הכול 60,000 שקל.
השופטת מיכל ברק-נבו ציינה בגזר הדין כי "כידוע, קיימת מגמה ברורה ועקבית של החמרה בענישה בעבירות כלכליות בכלל ובעבירות ניירות ערך בפרט".
עם זאת, הוסיפה, "הלכה ידועה היא שהעלאת רף הענישה צריכה להתבצע בהדרגה. בתי המשפט כבר הלכו כברת דרך בנושא זה, ודומני כי קרובים אני לזמן שבו ניתן יהיה ליישם את הענישה הראויה במלוא תוקפה, אך טרם הגענו לשם. לעת עתה נראה לי שעדיין יש לקחת בחשבון שהנאשם ביצע את העבירות בתקופה שהפסיקה טרם החלה ביישום ההחמרה בענישה, בה מדובר".
בגזר הדיון נקבע עוד כי מתחם העונש ההולם והראוי לעבירות שביצע אלון הוא בין 4 ל-7 שנות מאסר, אך היות והעבירות של נאור בוצעו טרם עלה רף הענישה, היא ממקמת אותו קרוב לרף התחתון של המתחם. "אלמלא עובדות אלה, היה צריך למקם את הנאשם קרוב לחלקו העליון של מתחם הענישה", כתבה השופטת.
לפני כחודשיים הורשע נאור בעבירות מרובות של גניבה בידי מורשה, השפעה בדרכי תרמית על שערי ניירות ערך וקבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות.
בהכרעת הדין נקבע כי נאור, פעיל ותיק בשוק ההון ובקיא ברזי המסחר בבורסה, עסק במסחר בניירות ערך באמצעות חשבונות שהיו בשליטתו, וכן פעל עבור עצמו באמצעות שני חשבונות: האחד על שם אימו, והאחר על שם אימו וסבתו.
במקביל לפעילותו בחשבונותיו פעל נאור במסחר בניירות ערך בחשבונותיהם של 6 משקיעים (או זוגות משקיעים) באמצעות האינטרנט, בהרשאת בעלי החשבונות, וביצע פעולות עבורם במסחר, על-פי שיקול-דעתו הבלעדי.
נאור הורשע בכך שבשנים 2007-2008 השיג במירמה את הרשאתם של ששת המשקיעים לפעול בחשבונותיהם באמצעות האינטרנט, מבלי שגילה להם כי בכוונתו להשתמש בחשבונותיהם על מנת להפיק רווח לעצמו. לאחר קבלת ההרשאה החל נאור לפעול בחשבונות המשקיעים וביצע אלפי עסקאות עצמיות בין חשבונותיו הפרטיים וחשבונותיהם של המשקיעים.
במסגרת פעילותו הזרים נאור הוראות קנייה ומכירה מחשבונותיו ומחשבונות המשקיעים שהיו בשליטתו, ויצר עסקאות עצמיות בהן רכש מהמשקיעים מניות במחיר נמוך ומכר לחשבונות המשקיעים מניות מחשבונותיו במחיר גבוה יותר, באופן שיצר רווח מובטח לחשבונות נאור והפסד כספי מובטח לחשבונות המשקיעים.
פעילותו של נאור בחשבונות המשקיעים התמקדה בפעילות במניות שסחירותן נמוכה, אשר פעילותו של נאור בהן, באמצעות חשבונותיו ובאמצעות חשבונות המשקיעים, יצרה לעיתים קרובות חלק ניכר מנפח הפעילות היומי במניות אלה. לפיכך, העסקאות העצמיות שביצע נאור השפיעו על שערי המניות בהן פעל.
במסגרת הכרעת הדין נקבע כי לא ניתן לכמת את הסכום המדויק שהרוויח נאור על חשבון המשקיעים, אך נקבע כי במסגרת פעילותו התרמיתית ביצע למעלה מ-2,300 עסקאות עצמיות בין חשבונותיו לבין חשבונות המשקיעים, וכי נבע לו רווח של עשרות אלפי שקלים על חשבונם.
מדובר בהרשעה שנייה של נאור בעבירות ניירות ערך. ב-2004 הוא הורשע בביצוע 265 עבירות תרמית בניירות ערך במהלך 8 חודשים, ונגזרו עליו 20 חודשי מאסר בפועל, 8 חודשי מאסר על-תנאי וקנס בסך 60,000 שקל, אך בהמשך, בהסכמת התביעה, הומר עונש המאסר ב-6 חודשי עבודות שירות.
השופטת ברק-נבו התייחסה בגזר הדין הנוכחי לתיק הקודם, וקבעה כי נאור הפר את התנאי שלא לעבור עבירה לפי חוק ניירות ערך במשך 3 שנים מיום שחרורו מהמאסר (מעבודות השירות), ועל כן יש להפעיל גם את המאסר על-תנאי שנגזר עליו.
עוד צוין בגזר הדין כי "יש צורך הן בהרתעה אישית של הנאשם והן בהרתעת הרבים. מדובר בעבירות שקל לבצען וקשה לגלותן. הרווח הכספי בצידן עשוי להיות גבוה מאוד, ולכן הפיתוי לבצע את המעשים האסורים, בצירוף הסיכוי הנמוך (יחסית) להיתפס, מולידים צורך בהרתעה משמעותית בשלב הענישה".