גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מכתב לידיד ערבי

בסופו של דבר, אנחנו כאן יחד. לא אתה ולא אני הולכים לשום מקום

דרור פויר / צלם: תמר מצפי
דרור פויר / צלם: תמר מצפי

א. האמת, ידיד/ה ערבי/ה, שאין לי הרבה כמוך - יש אחד שאני מחשיב כחבר קרוב (גם אם רחוק פיזית), עוד כמה מכרים ומכרות, וזהו. ובכל זאת, בימים שחורים אלה של "מוות לערבים", אני כותב לך ולעצמי במין תקווה משונה, נואשת, שזה יעזור במשהו, יפזר מעט מהאפלה. זה פחות או יותר הדבר היחיד שאני יכול לעשות, להצהיר על עמידה לצדך ולצד עתיד משותף. כן, ברור שאפשר לשאול למה עכשיו, אבל ראוי יותר לשאול למה לא עכשיו. העכשיו הוא תמיד הזמן הכי גרוע, אבל גם הרבה יותר טוב מכל זמן אחר, לא? להחריש תמיד אפשר. אני יודע כי החרשתי מספיק. כמו כולנו.

לא שיש לי, גם זו אמת, הרבה דברים טובים להגיד או דבר וחצי דבר להבטיח. המצב חרבנה. גם אי אפשר לומר ששיפור נראה באופק. אבל מצד שני, אחי, מהו האופק? אין דבר כזה. אופק הוא קו דמיוני, מפגש בין שמיים וארץ, שלא נפגשים ולא נפגשו מעולם. הוא אשליה. ואם אשליה - אני מעדיף לדמיין אופק אחר, כזה שאין בו שנאה.

כמובן שאני לא יכול להבין באמת מה עובר עליך, גם לא לדמיין. ואיך אוכל? חוסר הסימטריה בינינו עצום כל-כך, זועק בשתיקה מכל פינה ובכל מקום. בחיי לא הייתי במצב כזה: תמיד מופלה, תמיד מודר, תמיד חשוד, תמיד מסתכל מעבר לכתף. אין לי, ולא יכולות להיות לי, שום טענות למי שבוחר ללכת מפה למקום אחר. אני חושב שגם אני הייתי עושה את אותו הדבר.

אני עוצר פה רגע ופונה לאחיי היהודים: האם אתם (סליחה, אנחנו), היינו יכולים לחיות ככה? האם היינו מוכנים לעבור - ולו ליום אחד, לחצי יום, לשעה - את מה שאנחנו מעבירים את אזרחי המדינה הערבים? חברים חוזרים מזועזעים מפריז: יהודי לא יכול ללכת עם כיפה, ישראלי מפחד לדבר עברית וכו', אבל מתחת לאפם מתרחש אותו הדבר, וגרוע יותר, והם מפנים מבט לאן שנוח: לעזה, לסוריה, לג'הנאם.

בואו נקשוט את עצמנו. אנחנו, שכל קללת "יהודי מלוכלך" הנצעקת בעולם מרימה אותנו לשמיים, מחרישים כאשר היא נשמעת פה (אני אפילו לא טורח להחליף יהודי בערבי). אין אף מדינה בעולם שמפלה יהודים כמו שהמדינה היהודית מפלה ערבים. אם בכל מדינה אחרת היה מתבטא שר נגד יהודים כמו ששר משלנו מתבטא נגד ערבים, האדמה הייתה רועדת.

מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך, אנחנו אומרים. איזו בדיחה עצובה.

ב. קראתי את טוריהם של סייד קשוע, זוהיר בהלול, מירה עוואד ואחרים ב"הארץ" (המקום היחיד כמעט שמתנהל בו דיון בנושא, גם אם זה לא ממש דיון, יותר זעקה) ונשבר לי הלב לחתיכות.

אשמנו, בגדנו, דיברנו דופי, העווינו והרשענו, ניאצנו, פשענו - החלקנו את "מוות לערבים" במגרשי הכדורגל ועכשיו זה בכל מקום, אבל גם צווחי "מוות לערבים" אינם אשמים. להאשים אותם כששר החוץ יושב נינוח בכיסאו תהיה צביעות, לכל הפחות. כמובן שאיני מנקה אותם: תהרגו אותי, אני לא מצליח להבין איך אדם יכול להוציא את המילים האלה מהפה, פשוט לא מצליח. אין לך הורים? אין לך לב, מצפון או מוח? אבל הם, כידוע, רק תוצאה. פרחיו הכעורים של עץ ששורשיו נטועים עמוק. אותם אין מה לשכנע ואיתם אין על מה לדבר, למרבה הצער, זה כנראה אבוד. צריך להוקיע אותם, לעצור, לשפוט ולאסור, וזהו. ללכת בכוח - זה מה שהם מבינים.

זה לא סוד: נולדנו, גודלנו וחונכנו על אפליה. היא כל-כך שקופה שאנחנו, גם השמאלנים יותר שבנו, כבר בקושי רואים אותה ואם רואים, עושים כאילו לא. אני כבר לא מדבר על הדברים הגדולים כמו צדק חלוקתי, תקציבים, ייצוג וכו', אלה גם - או בעיקר - הדברים הקטנים יותר: הכניסה לנתב"ג, השלטים בכבישים, מודעות ה"דרוש בוגר צבא", המבטים המופנים מאליהם כשמישהו מדבר ערבית לידך, ועוד, ועוד. אפשר היה למלא חמישים עמודים רק בדוגמאות ובעדויות.

כן, לכל דבר אפשר למצוא הצדקה עקומה כזו או אחרת. תמיד. אבל הנה אני נופל, כמו כולם, למלכודת מספר אחת: במקום לדבר אל הידיד/ה הערבי/ה, אני מדבר על ואל היהודים. שוב אותו שיח פנימי, פטרוני, המתנהל מעל לראשם של האזרחים הערבים. זה שיח חשוב מאין כמותו, כמובן, אבל זה לא מה שבא לי לעשות עכשיו, וזה גם לא מה שנראה לי חשוב בעת הזאת.

לכן לא אכנס לכל הוויכוחים המוכרים עד לעייפה תוך כדי שאני דורך על כל המוקשים התשושים: האם נציגיהם בכנסת עושים עבודתם נאמנה (אני חושב שכן, אבל לא עכשיו); האם ראוי שהרוב יבוא בטענות ובדרישות למיעוט (אני חושב שכן, אבל רק כשזה מגיע מתוך הוגנות ובאווירה שאינה רק מקלות וגזרים אלא שותפות); הנכבה - כן או לא (ברור שכן. מה, לא?); וכמובן האמירה המקוממת מכולן, החוזרת על עצמה שוב ושוב: בסוריה לא היית מעז לדבר ככה, במצרים היו עושים לך כך וכך, לך לעזה וכו' (אנחנו לא סוריה ולא מצרים).

גם לא אטען (שוב) את טענתי ששילוב מלא וכן של הערבים בחברה יקפיץ את המדינה הזו לגבהים שעוד לא ראינו, כמו הבוסט שקיבלנו עם העלייה של שנות ה-90 ואפילו יותר: כל-כך הרבה אנרגיה שמחכה להתפרץ, כל-כך הרבה כישרון שמחפש ביטוי. כל מי שהיה מאושפז יכול רק לדמיין מה היה קורה אם האזרחים הערבים היו משתלבים במערכות אחרות ומשביחים אותן כמו שעשו למערכת הבריאות.

אבל באמת, לא היום. לבוא בטענות ובדרישות לציבור שכל היום שומע קריאות המשוועות למותו זה לא פחות מחוצפה ומצביעות. זה בהחלט יכול לחכות.

ג. אני רוצה לומר לך, ידיד/ה ערבי/ה: מי שבוחר לעזוב, אין הגיוני מזה, מי שבוחר להתבדל ולהסתגר - גם פה אין הרבה דברים לומר נגד זה. כל אחד מאיתנו היה מסתגר או בורח.

אבל אחי, אחותי, אולי בכל זאת תישאר? אולי תישארי? בחיי שאין לי מושג למה, וכאמור, גם טיעונים משכנעים במיוחד אין באמתחתי, מלבד אחד: בסופו של דבר, אנחנו יחד במקום הזה ובסיפור הזה - ופה המקום והסיפור הם אותו הדבר. לא אתה ולא אני הולכים לשום מקום. הגורלות שלנו כרוכים אחד בשני. בסופו של דבר, אנחנו אחד, אין לנו עתיד אחר מלבד עתיד משותף.

הוא לא יתחיל מחר על הבוקר, ככל הנראה ולמרבה הצער, וכנראה גם לא אחרי החגים הקרובים, אבל הוא בלתי נמנע, והוא יכול להיות טוב. כל אפשרות אחרת היא דמיונית - וזה בלי להיכנס לפרטים כמו מדינת כל אזרחיה, שתי מדינות לשני עמים או טרנספר או שלושה דובים לזהבה אחת או שבעה גמדים לסינדרלה מהאו"ם. באמת שלא אכפת לי מכל זה. אני יודע שזה חשוב, אבל מאחר שהדיון סביב זה משמש רק כתירוץ בשביל לא לעשות דבר - מה הטעם לדוש בו ברצינות?

ברור לכולנו שחיים משותפים או דו קיום או איך שלא נקרא לזה, הם לא דבר שקורה מעצמו. דו קיום - בטח לא באזור הזה, בטח לא בזמן הזה, בטח לא בין שני העמים המטורללים שלנו - הוא לא עשב בר. הוא סחלב, צריך לפנק אותו, לשמור עליו, לתת לו תנאים טובים עד שיפרח ויתחזק, לגדר אותו, להגן עליו מפני מי שיבקש את נפשו. אני לא יכול לחשוב על דרך אחרת, אבל אשמח לשמוע רעיונות.

האמת שאני אפילו מעז לבקש יותר: אל "רק" תישארו; תיבחרו לכנסת, לעיריות, תיכנסו למשחק ותשנו אותו. אתם 20%, תכניסו 20 ח"כים לכנסת.

ד. בשבילכם היהודים: טוענים כותבים ערבים משובחים שחלקם הוזכרו לעיל, ערבי תמיד נשאר ערבי. על זה אני אומר: נכון מאוד. וזה כל היופי! כמו שבשבילכם יהודי תמיד יישאר יהודי, וטוב שכך. כולם אומרים: בואו נחזק את המשותף, את המאחד. אבל אני אומר: אולי לא? זה הרי לא עבד מי יודע מה עד עכשיו, אז אולי נדגיש את המפריד, אולי נהלל את הריבוי, או לפחות נקבל אותו? הרי אי אפשר שלא.

אתה ערבי, אני יהודי - סבבה לגמרי מבחינתי. איפה חותמים?

עוד כתבות

Plasan SandCat MK-IV / צילום: צילום מסך

המדינה הדרום אמריקאית שתרכוש רכבים ממוגנים מישראל

משרד ההגנה של פרו בחר במכרז לרכישת 56 רכבים משוריינים מתוצרת פלסן סאסא תמורת כ־23.8 מיליון דולר ● רפאל הציגה טיל חדש מסדרת ספייק ● ברפובליקת מאלי קיימו את התערוכה הביטחונית הראשונה של המדינה, אך ללא הזמנה של מדינות מערביות ● וגם: אנדוריל האמריקאית מתכננת הקמת מיזם משותף עם הקונגלומרט הביטחוני האמירותי אדג' ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: ap, Mark Schiefelbein

האם הפחתת ריבית של רבע אחוז מספיקה כדי להניע את שוק הנדל"ן?

הורדת הריבית הצפויה מעוררת תקוות בענף הנדל"ן, אך מומחים מזהירים שהציפיות מוגזמות: גם ריבית נמוכה יותר לא תפתור את משבר המחירים וההיצע ● וגם: מתי נתחיל לראות הקלה משמעותית יותר במשכנתא?

מאור מלול, עומר אדם ונסים גאון / צילום: עידן כהן, שי פרנקו

לפי שווי של מיליארד ש': קרן אמריקאית רוכשת 20% מחברת חוות השרתים של עומר אדם, מאור מלול ונסים גאון

קרן ההשקעות האמריקאית BGA רוכשת 20% מחברת חוות השרתים של היזמים מאור מלול, נסים גאון ועומר אדם ● לפי ההערכות, העסקה מגלמת לחברה שווי של מיליארד שקל ותאפשר לה לרכוש קרקעות נוספות ולהתרחב לפרויקטים נוספים

נחלות במושב / צילום: Shutterstock

זוג חתם על הסכם ממון. האם הם יכולים לקבל שתי הקצאות קרקע בפטור ממכרז?

ביהמ"ש דחה עתירה של אישה שביקשה לקבל נחלה במושב בפטור ממכרז, אף שבן זוגה כבר קיבל מגרש בפטור במושב אחר ● העותרת טענה כי קיים הסכם ממון המפריד רכושית ביניהם, אך ביהמ"ש קבע כי מדובר ב"הטבה שהתא המשפחתי כולו נהנה ממנה"

התיקון שנכנס לתוקף לפני שלושה חודשים / איור: גיל ג'יבלי

התיקון שנכנס לתוקף לפני שלושה חודשים וחושף את המעסיקים לעיצומים של מיליוני שקלים

תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות, שנועד לשפר את ביטחון המידע בארגונים, נכנס לתוקף באוגוסט האחרון, והטיל חובות נרחבים כמעט על כל ארגון במשק ● בינתיים לא ננקטו עיצומים כספיים נגד אלה שלא הטמיעו אותו, אך ברשות להגנת הפרטיות מעריכים: זה יקרה ממש בקרוב ● איך להיערך?

ג'נסן הואנג, מנכ''ל אנבידיה העולמית / צילום: Shutterstock

משפט אחד של ג'נסן הואנג הפך לחלוטין את הסנטימנט ברחבי העולם. מה עומד מאחוריו?

דוח שובר שיאים, עוצמת ביקושים שלא נרגעת ושרשרת עסקאות ענק - אנבידיה הפכה את הסנטימנט בשווקים, והאנליסטים לא הסתירו את ההתפעלות ● בלילה אחד החששות הפכו לאופוריה: "יש הרבה דיבורים על בועת AI. מהזווית שלנו, אנחנו רואים משהו אחר לחלוטין", אמר המנכ"ל הואנג

אורן הולצמן, מנכ''ל ומבעלי אודיטי טק / צילום: יח''צ

אודיטי טק העלתה את התחזית, והמניה קפצה במסחר המאוחר

חברת הטכנולוגיה לעולם היופי העלתה את תחזית ההכנסות השנתית שלה ל-806-809 מיליון דולר מ-799-804 מיליון דולר, עם רווחיות גולמית של 72.5% בהשוואה לתחזית קודמת ל-71% ● מנכ"ל אודיטי טקף אורן הולצמן: "אנחנו ממוצבים היטב לקראת סיום חזק של שנת 2025"

בשורה לחוסכים / אילוסטרציה: Shutterstock

העברות כספים בשוק הגמל: אנליסט, מיטב ומור בצמרת המגייסים. ומי איבד הכי הרבה?

בית ההשקעות מיטב ממשיך להתקרב לאלטשולר שחם מבחינת היקף הכספים המנוהלים, מור מסמן ציון דרך וחוצה שווי נכסים בגמל של 100 מיליארד שקל ● אוקטובר היה החודש שבו איבד ילין לפידות הכי הרבה כספים למתחריו מעולם - 703 מיליון שקל

וול סטריט / צילום: Shutterstock

וול סטריט ננעלה בעליות, לקראת הדוחות הכספיים של אנבידיה

הנאסד"ק עלה בכ-0.6% ● אנבידיה תפרסם את תוצאותיה הכספיות לאחר נעילת יום המסחר ● אלפאבית טיפסה בכ-3%, על רקע אופטימיות סביב מודל ה-AI החדש שלה ● הביטקוין צונח ונסחר סביב 89 אלף דולר ● מחירי הנפט יורדים

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

הבורסה בת"א ננעלה הערב בירידות ומסכמת שבוע שלילי

מדד ת"א 35 ירד בכ-1% ו-2.2% השבוע ● מדדי הבנייה ורשתות השיווק בלטו השבוע לרעה ● מניית נייס השיל כרבע משוויה השבוע ● בלטו השבוע מניות נאייקס, בי קומיוניקיישנס ומבטח שמיר ● מניות האנרגיה ירדו בחדות ● פרוטוקולים של הפד חושפים: ייתכן כי ישנו רוב נגד הורדת ריבית בארה"ב בדצמבר

שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי / צילום: יוסי זמיר

מסמך האוצר חשף בטעות: הכנסות המדינה יקפצו השנה ב־33 מיליארד שקל

התחזית נחשפה בדוח החודשי של החשב הכללי - ומציגה עודף של 12 מיליארד שקלים בהכנסות, לצד ירידה אנומלית בצמיחה ● ההכנסות ב־2026 צפויות לגדול משמעותית

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

באוצר מציגים הצעה למס חדש על הבנקים: כך הוא יעבוד

צוות משותף של משרד האוצר ובנק ישראל, לבחינת הטלת מס מיוחד על הבנקים, פירסם היום את מסקנותיו להערות הציבור ● החלופה המומלצת היא למס רווח דיפרנציאלי על רווחים של הבנקים העולים על 50%, בהשוואה לממוצע הרווחיות שלהם בשנים בהן סביבת הריבית הייתה נמוכה

אבישי אברהמי מייסד ומנכל וויקס / צילום: אלן צצקין

למרות שעקפה את תחזיות האנליסטים - מניית וויקס צונחת בחדות

מניית הפלטפורמה לבניית אתרים צונחת במעל 10% במסחר בוול סטריט, על אף שעקפה את תחזית הרווח ברבעון השלישי ● החברה גם עדכנה כלפי מעלה את תחזיותיה השנתיות וצופה צמיחה דו־ספרתית בהזמנות ובהכנסות

יגאל דמרי / צילום: אייל פישר

היקף המכירות ירד בכ־33%: דוחות דמרי ממחישים את המשבר העמוק בענף המגורים

בדוחות לרבעון השלישי ציינה דמרי כי מכרה כ־51% מהדירות "בתנאי מימון מיטיבים" – אך היקף המכירות מתחילת השנה הסתכם ב־536 דירות, לעומת 805 בתקופה המקבילה אשתקד • ולמרות זאת, הרבעון השלישי הוא המוצלח ביותר של החברה השנה מבחינת היקף מכירות, וגם הרווח הנקי הוסיף לעלות

רפי סער, ראש עיריית כפ''ס / צילום: יח''צ

כפר סבא במאבק מול הותמ"ל על עתודת הקרקע האחרונה: "פיגוע תכנוני"

עיריית כפר סבא מתנגדת לתוכנית של הותמ"ל בצפון העיר, שתכלול יותר מ-14 אלף יחידות דיור על פני 1,367 דונם ● "אתם מביאים מצגת מנותקת לחלוטין מהעיר", טען ראש העיר רפי סער, "בלי פתרון תחבורתי, בלי מט"ש ובלי שטחי ציבור. כמו גבינה צהובה מלאה חורים"

בית המשפט העליון / צילום: ראובן קסטרו, וואלה! NEWS

בג"ץ לממשלה: נמקו מדוע לא תוקם ועדת חקירה ממלכתית לאירועי ה-7 באוקטובר

השופטים הוציאו צו על-תנאי המורה לרה"מ נתניהו ולשר המשפטים לוין לנמק עד 4 בינואר מדוע הממשלה אינה מקימה ועדת חקירה ממלכתית לאירועי ה-7 באוקטובר ● השבוע החליטה הממשלה להקים ועדה שאינה ממלכתית ומינתה צוות שרים בראשות לוין לקביעת סמכויותיה

בנקים בישראל

הבנקים רשמו רווח נקי של כ-9 מיליארד שקל ברבעון: 60% ממנו חולק כדיבידנד

חמשת הבנקים הגדולים פרסמו השבוע את התוצאות שלהם לרבעון השלישי, כאשר הרווח שהציגו צמח ב-17% והסתכם ב-8.7 מיליארד שקל ● בגזרת הדיבידנדים, הבנקים חילקו 5.2 מיליארד שקל - במה שמסמן עלייה חדה של 75% ● וכמה עמלות הם גבו?

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

ירידה בתוצאות צים ברבעון השלישי; איך מתמודדים בחברה עם טענות בעלי המניות?

חברת התובלה הימית דיווחה על הכנסות בגובה 1.78 מיליארד דולר ועל רווח נקי של 123 מיליון דולר ● בימים האחרונים, נרשמו מאבקים בין החברה וחלק מבעלי המניות, באשר להרכב הדירקטוריון שלה ● יו"ר החברה יאיר סרוסי: "כל חברות הספנות נסחרות בדיסקאונט, אך עדיין, אנו ערים לנושאים של ערך החברה ורווחיות שלה"

סונדאר פיצ'אי, מנכ''ל גוגל / צילום: Shutterstock, photosince

עם תמיכה מוורן באפט: הענקית שהפכה למניה הלוהטת בוול סטריט

השבוע השיקה גוגל את הגרסה החדשה של מודל ה־AI שלה ג'מיני 3, והבטיחה ביצועים משופרים ● ההשקה מצטרפת לצמיחת יחידת הענן, דוחות חיוביים והתפזרות העננה הרגולטורית שריחפה מעליה ● המניה במגמת עלייה ונראה שאחרי המשבר, החברה חוזרת למרכז העניינים

מנכ''ל אנבידיה ג'נסן הואנג / צילום: ap, Nic Coury

דוחות חזקים לאנבידיה: מציגה שיא בהכנסות ומכה את התחזיות להמשך

ענקית השבבים דיווחה על הכנסות שיא בגובה של 57.01 מיליארד דולר - עלייה של 62% לעומת הרבעון המקביל אשתקד. המניה מזנקת בקרוב ל-4% במסחר המאוחר ● גם תחזיות החברה לרבעון הרביעי עלו על הציפיות ● הדוחות מגיעים לאחר שבשבועות האחרונים, מניית החברה, לצד מניות נוספות בתחום ה-AI, ספגו לחצים על רקע חששות מפני הערכות שווי מנופחות בוול סטריט