גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מכתב לידיד ערבי

בסופו של דבר, אנחנו כאן יחד. לא אתה ולא אני הולכים לשום מקום

דרור פויר / צלם: תמר מצפי
דרור פויר / צלם: תמר מצפי

א. האמת, ידיד/ה ערבי/ה, שאין לי הרבה כמוך - יש אחד שאני מחשיב כחבר קרוב (גם אם רחוק פיזית), עוד כמה מכרים ומכרות, וזהו. ובכל זאת, בימים שחורים אלה של "מוות לערבים", אני כותב לך ולעצמי במין תקווה משונה, נואשת, שזה יעזור במשהו, יפזר מעט מהאפלה. זה פחות או יותר הדבר היחיד שאני יכול לעשות, להצהיר על עמידה לצדך ולצד עתיד משותף. כן, ברור שאפשר לשאול למה עכשיו, אבל ראוי יותר לשאול למה לא עכשיו. העכשיו הוא תמיד הזמן הכי גרוע, אבל גם הרבה יותר טוב מכל זמן אחר, לא? להחריש תמיד אפשר. אני יודע כי החרשתי מספיק. כמו כולנו.

לא שיש לי, גם זו אמת, הרבה דברים טובים להגיד או דבר וחצי דבר להבטיח. המצב חרבנה. גם אי אפשר לומר ששיפור נראה באופק. אבל מצד שני, אחי, מהו האופק? אין דבר כזה. אופק הוא קו דמיוני, מפגש בין שמיים וארץ, שלא נפגשים ולא נפגשו מעולם. הוא אשליה. ואם אשליה - אני מעדיף לדמיין אופק אחר, כזה שאין בו שנאה.

כמובן שאני לא יכול להבין באמת מה עובר עליך, גם לא לדמיין. ואיך אוכל? חוסר הסימטריה בינינו עצום כל-כך, זועק בשתיקה מכל פינה ובכל מקום. בחיי לא הייתי במצב כזה: תמיד מופלה, תמיד מודר, תמיד חשוד, תמיד מסתכל מעבר לכתף. אין לי, ולא יכולות להיות לי, שום טענות למי שבוחר ללכת מפה למקום אחר. אני חושב שגם אני הייתי עושה את אותו הדבר.

אני עוצר פה רגע ופונה לאחיי היהודים: האם אתם (סליחה, אנחנו), היינו יכולים לחיות ככה? האם היינו מוכנים לעבור - ולו ליום אחד, לחצי יום, לשעה - את מה שאנחנו מעבירים את אזרחי המדינה הערבים? חברים חוזרים מזועזעים מפריז: יהודי לא יכול ללכת עם כיפה, ישראלי מפחד לדבר עברית וכו', אבל מתחת לאפם מתרחש אותו הדבר, וגרוע יותר, והם מפנים מבט לאן שנוח: לעזה, לסוריה, לג'הנאם.

בואו נקשוט את עצמנו. אנחנו, שכל קללת "יהודי מלוכלך" הנצעקת בעולם מרימה אותנו לשמיים, מחרישים כאשר היא נשמעת פה (אני אפילו לא טורח להחליף יהודי בערבי). אין אף מדינה בעולם שמפלה יהודים כמו שהמדינה היהודית מפלה ערבים. אם בכל מדינה אחרת היה מתבטא שר נגד יהודים כמו ששר משלנו מתבטא נגד ערבים, האדמה הייתה רועדת.

מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך, אנחנו אומרים. איזו בדיחה עצובה.

ב. קראתי את טוריהם של סייד קשוע, זוהיר בהלול, מירה עוואד ואחרים ב"הארץ" (המקום היחיד כמעט שמתנהל בו דיון בנושא, גם אם זה לא ממש דיון, יותר זעקה) ונשבר לי הלב לחתיכות.

אשמנו, בגדנו, דיברנו דופי, העווינו והרשענו, ניאצנו, פשענו - החלקנו את "מוות לערבים" במגרשי הכדורגל ועכשיו זה בכל מקום, אבל גם צווחי "מוות לערבים" אינם אשמים. להאשים אותם כששר החוץ יושב נינוח בכיסאו תהיה צביעות, לכל הפחות. כמובן שאיני מנקה אותם: תהרגו אותי, אני לא מצליח להבין איך אדם יכול להוציא את המילים האלה מהפה, פשוט לא מצליח. אין לך הורים? אין לך לב, מצפון או מוח? אבל הם, כידוע, רק תוצאה. פרחיו הכעורים של עץ ששורשיו נטועים עמוק. אותם אין מה לשכנע ואיתם אין על מה לדבר, למרבה הצער, זה כנראה אבוד. צריך להוקיע אותם, לעצור, לשפוט ולאסור, וזהו. ללכת בכוח - זה מה שהם מבינים.

זה לא סוד: נולדנו, גודלנו וחונכנו על אפליה. היא כל-כך שקופה שאנחנו, גם השמאלנים יותר שבנו, כבר בקושי רואים אותה ואם רואים, עושים כאילו לא. אני כבר לא מדבר על הדברים הגדולים כמו צדק חלוקתי, תקציבים, ייצוג וכו', אלה גם - או בעיקר - הדברים הקטנים יותר: הכניסה לנתב"ג, השלטים בכבישים, מודעות ה"דרוש בוגר צבא", המבטים המופנים מאליהם כשמישהו מדבר ערבית לידך, ועוד, ועוד. אפשר היה למלא חמישים עמודים רק בדוגמאות ובעדויות.

כן, לכל דבר אפשר למצוא הצדקה עקומה כזו או אחרת. תמיד. אבל הנה אני נופל, כמו כולם, למלכודת מספר אחת: במקום לדבר אל הידיד/ה הערבי/ה, אני מדבר על ואל היהודים. שוב אותו שיח פנימי, פטרוני, המתנהל מעל לראשם של האזרחים הערבים. זה שיח חשוב מאין כמותו, כמובן, אבל זה לא מה שבא לי לעשות עכשיו, וזה גם לא מה שנראה לי חשוב בעת הזאת.

לכן לא אכנס לכל הוויכוחים המוכרים עד לעייפה תוך כדי שאני דורך על כל המוקשים התשושים: האם נציגיהם בכנסת עושים עבודתם נאמנה (אני חושב שכן, אבל לא עכשיו); האם ראוי שהרוב יבוא בטענות ובדרישות למיעוט (אני חושב שכן, אבל רק כשזה מגיע מתוך הוגנות ובאווירה שאינה רק מקלות וגזרים אלא שותפות); הנכבה - כן או לא (ברור שכן. מה, לא?); וכמובן האמירה המקוממת מכולן, החוזרת על עצמה שוב ושוב: בסוריה לא היית מעז לדבר ככה, במצרים היו עושים לך כך וכך, לך לעזה וכו' (אנחנו לא סוריה ולא מצרים).

גם לא אטען (שוב) את טענתי ששילוב מלא וכן של הערבים בחברה יקפיץ את המדינה הזו לגבהים שעוד לא ראינו, כמו הבוסט שקיבלנו עם העלייה של שנות ה-90 ואפילו יותר: כל-כך הרבה אנרגיה שמחכה להתפרץ, כל-כך הרבה כישרון שמחפש ביטוי. כל מי שהיה מאושפז יכול רק לדמיין מה היה קורה אם האזרחים הערבים היו משתלבים במערכות אחרות ומשביחים אותן כמו שעשו למערכת הבריאות.

אבל באמת, לא היום. לבוא בטענות ובדרישות לציבור שכל היום שומע קריאות המשוועות למותו זה לא פחות מחוצפה ומצביעות. זה בהחלט יכול לחכות.

ג. אני רוצה לומר לך, ידיד/ה ערבי/ה: מי שבוחר לעזוב, אין הגיוני מזה, מי שבוחר להתבדל ולהסתגר - גם פה אין הרבה דברים לומר נגד זה. כל אחד מאיתנו היה מסתגר או בורח.

אבל אחי, אחותי, אולי בכל זאת תישאר? אולי תישארי? בחיי שאין לי מושג למה, וכאמור, גם טיעונים משכנעים במיוחד אין באמתחתי, מלבד אחד: בסופו של דבר, אנחנו יחד במקום הזה ובסיפור הזה - ופה המקום והסיפור הם אותו הדבר. לא אתה ולא אני הולכים לשום מקום. הגורלות שלנו כרוכים אחד בשני. בסופו של דבר, אנחנו אחד, אין לנו עתיד אחר מלבד עתיד משותף.

הוא לא יתחיל מחר על הבוקר, ככל הנראה ולמרבה הצער, וכנראה גם לא אחרי החגים הקרובים, אבל הוא בלתי נמנע, והוא יכול להיות טוב. כל אפשרות אחרת היא דמיונית - וזה בלי להיכנס לפרטים כמו מדינת כל אזרחיה, שתי מדינות לשני עמים או טרנספר או שלושה דובים לזהבה אחת או שבעה גמדים לסינדרלה מהאו"ם. באמת שלא אכפת לי מכל זה. אני יודע שזה חשוב, אבל מאחר שהדיון סביב זה משמש רק כתירוץ בשביל לא לעשות דבר - מה הטעם לדוש בו ברצינות?

ברור לכולנו שחיים משותפים או דו קיום או איך שלא נקרא לזה, הם לא דבר שקורה מעצמו. דו קיום - בטח לא באזור הזה, בטח לא בזמן הזה, בטח לא בין שני העמים המטורללים שלנו - הוא לא עשב בר. הוא סחלב, צריך לפנק אותו, לשמור עליו, לתת לו תנאים טובים עד שיפרח ויתחזק, לגדר אותו, להגן עליו מפני מי שיבקש את נפשו. אני לא יכול לחשוב על דרך אחרת, אבל אשמח לשמוע רעיונות.

האמת שאני אפילו מעז לבקש יותר: אל "רק" תישארו; תיבחרו לכנסת, לעיריות, תיכנסו למשחק ותשנו אותו. אתם 20%, תכניסו 20 ח"כים לכנסת.

ד. בשבילכם היהודים: טוענים כותבים ערבים משובחים שחלקם הוזכרו לעיל, ערבי תמיד נשאר ערבי. על זה אני אומר: נכון מאוד. וזה כל היופי! כמו שבשבילכם יהודי תמיד יישאר יהודי, וטוב שכך. כולם אומרים: בואו נחזק את המשותף, את המאחד. אבל אני אומר: אולי לא? זה הרי לא עבד מי יודע מה עד עכשיו, אז אולי נדגיש את המפריד, אולי נהלל את הריבוי, או לפחות נקבל אותו? הרי אי אפשר שלא.

אתה ערבי, אני יהודי - סבבה לגמרי מבחינתי. איפה חותמים?

עוד כתבות

שתי המדינות שסיפקו לישראל 70% מהנפט במהלך המלחמה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: ישראל נתפסה במלחמת "חרבות ברזל" כמבודדת, אבל בפועל 25 מדינות נרתמו למכור לה נפט במשך שנתיים; הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית מאסה בהתנהלות איראן; והאיום החות'י בים האדום ממשיך לתת את אותותיו על התקשורת הבינלאומית ● כותרות העיתונים בעולם 

וול סטריט / צילום: Unsplash, Roberto Júnior

וול סטריט ננעלה שוב בירידות; אנבידיה ירדה במעל 2%, אמזון ב-4%

וול סטריט ביום רביעי רצוף של ירידות ● הרוטציה ממניות הטכנולוגיה אל המניות הקטנות נמשכת ● מנכ"ל גוגל: "אם הבועה תתפוצץ, אף חברה לא תישאר חסינה" ● לא רק מניות, גם איגרות חוב של חברות טכנולוגיה בירידה ● לראשונה זה 7 חודשים, הביטקוין ירד מתחת ל-90 אלף דולר לפני שהתאושש, מייקל סיילור ממשיך לרכוש את המטבע ● ישראליות: נייס נפלה לאחר הדוחות, סיוה בעקבות הנפקת מניות

קיר סטארמר, ראש ממשלת בריטניה / צילום: Reuters, Zhanna Manukyan

בגלל "אואזיס": בריטניה תאסור בחוק ספסרות מקוונת בכרטיסים

פלטפורמות כמו Viagogo לא יוכלו למכור יותר כרטיסים במחיר העולה על מחיר הקנייה שלהם ● מניית החברה צנחה במסחר בארה"ב ● החוק תקף לאירועים חיים, כולל משחקי ספורט

וול סטריט / צילום: Shutterstock

נעילה אדומה בוול סטריט; מניות הטכנולוגיה הובילו את הירידות

ה-S&P 500 ירד בקרוב ל-1% ● אלפאבית קפצה לאחר שנחשף כי ברקשייר האת'וויי של וורן באפט רכשה החזקה בה ● אלביט וצים מזנקות בכ-7% ובכ-6%, בהתאמה ● הביטקוין ממשיך במומנטום השלילי שלו, מחירו נע סביב 91 אלף דולר ● מחירי הזהב והכסף ירדו ● משקיעי העל חשפו את ההשקעות שלהם: הרוכשים והמוכרים של גוגל, אלו שרכשו אמזון, וזה שחתך את אינטל רבעון אחרי שרכש אותה

קארין קלר־סוטר, נשיאת שוויץ ודונלד טראמפ, נשיא ארה''ב / צילום: ap, Julia Demaree Nikhinson, Julia Nikhinson

הדיפלומטיה של מטילי הזהב שהביאה לשווייץ הסכם סחר עם טראמפ

מכסים משתקים על שווייץ יופחתו לאחר מאמץ דיפלומטי שנתפר במיוחד עבור נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, כולל מטילי זהב חרוטים ושעון שולחני של רולקס ● "בעלי עסקים מדברים באותה השפה כמו טראמפ, ולכן היה חשוב שהם ייכנסו לתמונה"

מהגרים שנכנסו לבריטניה דרך צרפת / צילום: Reuters, Gareth Fuller

בריטניה משנה כיוון: בדרך לאמץ את המודל הדני להרתעת מהגרים לא-חוקיים

ממשלת הלייבור השיקה את הרפורמה ה"מחמירה ביותר נגד ההגירה בעשור האחרון" בעקבות הקריסה בסקרים ● על הפרק: השעיית איחוד משפחות, הענקת מקלט זמני בלבד ואיום בסנקציות כדי לגרש בהצלחה למדינות אפריקה

עומר אדם / צילום: שי פרנקו

"במשך תקופה ארוכה אני מתעניין בתחום הסייבר": ההשקעה החדשה של עומר אדם

חברת אבטחת הענן Aryon השלימה גיוס של משקיעים אסטרטגיים בהיקף של 4 מיליון דולר, מתוכם מיליון דולר גויסו מהזמר עומר אדם ● אלקטרה חתמה עם סמסונג על הסכם הפצה אסטרטגי של עשרות מיליוני שקלים ● המחזור השני של האקדמיה למנכ"ליות יוצא לדרך ● וגם: בעבר הוא כיהן כמנכ"ל מכבי חיפה, היום הוא מנכ"ל מותג הנעליים טבע נאות ● אירועים ומינויים

דוד פורר / צילום: איל יצהר

סרצ'לייט ופורר חיסלו את ההחזקה בבזק ב־2.7 מיליארד שקל

ביקום השלימה את מכירת כלל מניותיה בבזק בהיקף של 2.7 מיליארד שקל, ועל כן היא כבר לא בעלת השליטת בחברת התקשורת ● גורמים בסביבת העסקה מדווחים כי 60% מהרוכשים הם גופים ישראלים והיתר זרים

אופיר חמו / צילום: עופר חג'יוב

"להוריד חשיפה למניות": הבנקאי שמציע לממש רווחים אחרי שנתיים פנומנליות

אופיר חמו ממזרחי טפחות חושש ש"התמחור בשווקים כבר מזמן לא משקף שווי כלכלי של החברות", אלא בעיקר את העתיד: "המכפילים משקפים גידול של 25% ברווחים" ● את עיקר המשקל בתיק ההשקעות הוא מציע להקצות כעת לאג"ח, כפי שהציע טרם הראלי הנוכחי בת"א

שר המשפטים יריב לוין / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

לא מצא עובד מדינה: לוין מינה שופט מחוזי בדימוס לפקח על חקירת הפצ"רית

שר המשפטים עדכן את מ"מ נציב שירות המדינה כי לא הצליח לאתר עובד מדינה מכהן בהתאם לקריטריונים שקבע בג"ץ ● כדי להתגבר על דרישה זו, לוין החליט כי שופט המחזי בדימוס יוסף בן חמו יועסק בשירות המדינה באופן זמני לצורך הפיקוח על חקירת הפצ"רית

בית הדין הרבני / צילום: Shutterstock

אושר בכנסת: בית דין רבני יוכל לדון במזונות ילדים גם ללא הסכמת שני ההורים

החוק, שאושר במסגרת הסכמות עם המפלגות החרדיות, עוקף את פסיקת בג"ץ שאסרה על בתי הדין הרבניים לדון במזונות קטינים אלא אם שני ההורים הסכימו לכך

סוחר בקומת המסחר בבורסת ניו יורק / צילום: ap, Richard Drew

"תיקון מתרחש בשווקים": אנליסטים מעריכים שירידות נוספות בדרך

מדדי ה-S&P 500 והנאסד"ק נפלו מתחת לממוצע הנע של 50 יום שלהם - מה שעלול להצביע על כך שירידות נוספות בדרך ● אנליסטים מעריכים שה-S&P 500 יירד בסך הכל 5%-10% משיאו, ושהנאסד"ק ייפול ב-8% ● חלק מהאנליסטים מאמינים כי התיקון כבר כאן: "אם זה לא היה ברור עד כה, שיהיה ברור כעת: תיקון מתרחש בשוק המניות"

יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן ונשיא ארה''ב דונלד טראמפ בפגישתם בבית הלבן היום / צילום: ap, Mark Schiefelbein

בן סלמאן לטראמפ: "רוצים את הסכמי אברהם ופתרון של שתי מדינות"

מי שעד לא מזמן נחשב ל"מוקצה מחמת מיאוס" נפגש עם הנשיא בחדר הסגלגל ● טראמפ אמר שיעביר דגם "דומה מאוד" של F-35 לסעודיה ● השניים צפויים לחתום על סדרה של הסכמים ביטחוניים, וידונו על שיתוף פעולה בתחום הגרעין האזרח

ההנחות על החשמל יצטמצמו? / צילום: Shutterstock

רשות החשמל משנה את הכללים, וההנחות לצרכנים בסכנה

הרשות מעדכנת את מבנה תעריף החשמל ומעלה את העלויות הקבועות, מה שמצמצם את מרחב התמרון של הספקיות הפרטיות ● החשש: ההפסדים בשוק שגם כך מתקשה להרוויח יעמיקו, והשינויים בהכרח יגולגלו לצרכנים ● האם המכרז החדש לרכישת חשמל יספק פתרון?

מערכת PULS של חברת אלביט / צילום: אלביט מערכות

בתעשייה הביטחונית מאותתים: הפסקת האש פותחת דלת לשורה של עסקאות ענק

אלביט דיווחה על אחת העסקאות הגדולות בתולדותיה עם "לקוחה בינלאומית" - בהיקף של 2.3 מיליארד דולר ● בכך היא מצטרפת לשורת עסקאות שנרקמו לאחרונה, ובתעשיות הביטחוניות המקומיות מעריכים כי בתקופה הקרובה יבשילו לכדי עסקאות מגעים נוספים ● בשורה חיובית גם מגרמניה: מסירה את האמברגו על ישראל

פרופ' אמנון שעשוע / צילום: Nasdaq, Inc

אנבידיה הצטרפה לגיוס הענק בסטארט-אפ החדש של אמנון שעשוע

ענקית השבבים הצטרפה לסבב הגיוס בן 200 מיליון הדולר של דאבל איי.אי טכנולוגיות, חברת הסטארט-אפ החדשה של מייסד מובילאיי ● החברה, המפתחת "סוכני בינה מלאכותית" ומודלי שפה המתמחים בתחומים שונים, גייסה עד היום 221 מיליון דולר

דוגמאות למודעות ובהן התחזות לאנשי מפתח למטרת הונאה / צילום: צילום מסך

"המניות יעלו ב-300%": גל ההונאות הפיננסיות מתפשט במודעות גוגל

פרסומות המתחזות לאישים בכירים במטרה לבצע הונאה שטפו תחילה את הרשתות החברתיות, וכעת מופיעות ביעד חדש ● גוגל: "השקענו רבות במערכות לשיפור האיתור והאכיפה"

הדמיה של תוכנית ''קרן הקריה'' / צילום: רשות מקרקעי ישראל

11 שנים לאחר שמשרד הביטחון פינה את השטח: מכרז "קרן הקריה" יוצא לדרך

המכרז, המשתרע על שטח של כעשרה דונמים, מאפשר בנייה של 741 יח"ד ושטחי מסחר, במגדלים בני 50 קומות ויותר ● במשרד הביטחון מציינים כי המכרז פורסם "לציון היערכות לפינוי השטח"

רוברט אנטוקול מנכ''ל ומייסד פלייטיקה / צילום: יח''צ אוהד רומנו

סבב פיטורים שני בפלייטיקה השנה: עלול להשפיע על מאות עובדים

חברת הגיימינג הישראלית יוצאת לסבב פיטורים נוסף בשבועות הקרובים, שעשוי להשפיע על מאות עובדים - ככל הנראה בין 10% ל-20% מתוך מעל ל-3,000 ● הקיצוצים בחברה החלו כבר ב-2022, אז הועסקו בחברה מעל ל-4,000 איש ● בפלייטיקה הסתפקו בתגובה קצרה: "בהתאם למדיניות החברה, איננו נוהגים להתייחס לנושאים מסוג זה"

משרדי משרד הבריאות בירושלים / צילום: איל יצהר

אלו הן המסקנות של משרד הבריאות בעניין התקלות בבדיקה של חברת רוש

כפי שדווח בעבר, הבדיקה של חברת רוש אשר בחנה את התאמת הגידול לטיפול הורמונלי, הייתה תקולה ונשים מסוימות נמצאו בטעות כלא מתאימות לטיפול בסרטן שד, למרות שהיו יכולות להיעזר בו ● התחקיר של משרד הבריאות, מצא כי הבדיקה נתנה תוצאה חלשה יחסית, בשל תקלה בערכת הבדיקה עצמה