גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"קניין רוחני זה ענף היצוא מספר 1 בכלכלה הישראלית"

ראשי משרד עורכי הפטנטים ריינהולד כהן - ד"ר אילן כהן ועו"ד דוד גילת - מספרים בראיון ל"גלובס" על הכסף הגדול בתחום, על חוסר המומחיות של שופטים רבים ("זה גדול עליהם בכמה מספרים") ועל ההגנה הרופפת על קניין רוחני בארץ

ד"ר אילן כהן וד"ר דןד גילת / צילום: איל יצהר
ד"ר אילן כהן וד"ר דןד גילת / צילום: איל יצהר

בוקר אחד נכנס למשרדו של ד"ר אילן כהן, מראשי פירמת עורכי הפטנטים ריינהולד-כהן, מכר רופא ואמר לו בהתלהבות, "כשאני שם את הסטטוסקופ על הריאות של המטופל, אני יכול ממש לראות את הריאות, ולא רק לשמוע. אני רוצה להמציא מכשיר שייראה את מה שאני רואה".

אף שזה נשמע הזוי, ד"ר כהן לא צחק. להיפך, הוא ביקש לשמוע עוד פרטים. לאחרונה, במעבדות סטריליות ושקטות, פיתח אותו רופא, בהנחייתו של כהן, פטנט חדש - מכשיר ש"רואה" את הריאות; ואף נמצאה חברת טכנולוגיה בינלאומית שהשקיעה בפיתוחו 100 מיליון שקל. בקרוב נשמע גם אנחנו על זה.

בהזדמנות אחרת הגיע למשרד ריינהולד-כהן מהנדס שטען שהוא המציא את האופניים המקצועיים הראשונים מקרטון. אף שזה נשמע בלתי אפשרי, במשרד ריינהולד-כהן כבר למדו מזמן לא לפסול שום רעיון על הסף, וביקשו לשמוע עוד. המהנדס חזר למחרת עם אופניים שעשויים מ-98% מקרטון, חזקים, עמידים בתנאי מזג-אוויר, ירוקים וזולים לייצור יחסית לאופניים רגילים. המהנדס, שהגיע לפת לחם כי השקיע את כל זמנו וכספו באופניים, רשם עליהם באמצעות משרד ריינהולד-כהן פטנט. והיום יש לו משקיע, והמצאתו כבר צוינה ב-CNN ובדירוגים בינלאומיים בתחום הפטנטים כאחת מ-10 ההמצאות הטובות ביותר של השנה.

למשרד הגיע גם לקוח שאמר לעו"ד אילן כהן כי הוא הצליח להפוך זבל לחומר דמוי פלסטיק, שיכול לשמש בתעשיית הפלסטיק כחומר בנייה וכן למגוון שימושים עצום נוספים - וכך פיתח האיש את ההמצאה בליווי הפירמה. סביב ההמצאה שלו הוקמה חברה, UBQ Materials, שכבר הושקעו בה עשרות מיליוני שקלים. בין המשקיעים תעשיין מוביל בתחום הפלסטיק, שלו מפעלים ב-15 מדינות בעולם, אשר בדק והבין את הפוטנציאל העצום של ההמצאה. החברה הקימה כבר מתקן ייצור תעשייתי ראשוני, והררי הזבל בעולם יכולים לשמש כחומר-הגלם של החברה.

הדוגמאות האלה, וסיפורים מוזרים נוספים, הם חלק משגרת היומיום של עורכי הפטנטים ועורכי הדין בפירמת ריינהולד-כהן, שעוסקים ברישום ובהגנה על פטנטים ועל זכויות יוצרים. פעם מדובר בשמירה על זכויותיה של חברה לייצור קונדומים להשתמש בשם LIFE (במאבק מול רשת Lifestyles) ובפעם אחרת בייצוג תנובה במאבקה נגד יוטבתה לגבי הזכויות על סימן המסחר "אשל", לאחר ששתי החברות השתמשו במותג קרוב ל-40 שנה.

בפעם אחרת מדובר במאבק נגד משפחות פשע ישראליות, נגד זיופי תרופות או חולצות וכדומה של המותגים פומה ונייקי; ובפעם אחרת בייצוג במאבק בין שתי חברות-ענק אמריקאיות שמייצרות פצצות לייזר, על הנוסחה של הפטנט. כלומר, אף פעם לא משעמם בפירמה.

השנה, חוגגת הפירמה הוותיקה 80 שנות עשייה בתחום הפטנטים והגנה על זכויות יוצרים - 80 שנה של סיפורים מרתקים ועשייה, שהובילו את המשרד למעמדו כמשרד הפטנטים המוביל בארץ (ראו מסגרת). בראיון ל"גלובס" מספרים ראשי הפירמה - ד"ר אילן כהן, ראש פירמת ריינהולד-כהן ועו"ד דוד גילת, ראש משרד עורכי הדין גילת-ברקת מקבוצת ריינהולד-כהן - על הכסף הגדול שיש בתחום, על ההגנה על הקניין הרוחני בארץ ולמה צריך להקים, "בהקדם", בית דין מתמחה לקניין רוחני בישראל.

"אנחנו המיילדת, לא ההורים, מלווים בהריון ובלידה"

- אתם שומעים הרבה סיפורים מוזרים, רעיונות להמצאות מופרכות, אבל בסוף גם רעיון מוזר יכול להפוך להמצאה ששווה מיליונים ואפילו מיליארדים.

עו"ד גילת: "זה נכון. לפעמים מגיע מישהו ואומר לך משהו שנשמע ממש לא הגיוני, ולוקח קצת זמן עד שאתה מבין שזה משהו רציני. בגלל זה אנחנו מקשיבים ברצינות ובוחנים היטב את מה שאומרם לנו".

ד"ר כהן: "יש דברים שהם באמת הזויים, שאדם חולם חלומות; ואני יודע שהם הזויים מהרגע הראשון. למשל, אם מבחינה פיזיקלית זה לא עובד. יום אחד הופיע אצלי פוליטיקאי מאוד ידוע, עם המצאה שאמורה להגביר אנרגיה. הוא אמר לי 'אני יוצר מ-2 וולט, אנרגיה של פי 50. זה היה ממש הזוי, ובאמת לא יצא מזה כלום כמובן".

- המצאתם משהו בעצמכם?

ד"ר כהן: "אני כן, אבל יותר חשוב מספר פטנטים שרשמנו עבור אחרים. רוב הדברים שהמצאתי היו תוספות להמצאה של לקוחות. אתה צריך להסתכל לא על הדבר שמציגים לך, אלא על מה הוא יכול להיות, על הפוטנציאל שלו. בא אליך הממציא ואתה פתאום מוציא הגדרה של המצאה, מראה לו, והעיניים שלו מאירות. במהות זה מה שהוא המציא, אבל אתה שכללת לו את זה".

- יש לכם שותפויות עם לקוחות שלכם על פטנטים?

גילת: "אנחנו המיילדת, לא ההורים. אנחנו מלווים את הממציאים בתהליך ההיריון והלידה, ואפילו גידול הילד (הפטנט) במשך שנים ארוכות, אבל אנחנו לא נכנסים לנעליהם".

כהן: "יש המון עורכי דין שלקחו אופציה מהפטנט של הלקוח, אבל אנחנו לא נוהגים לעשות את זה. השותפות שלנו היא אמנם שותפות ברווח, ויש המון לקוחות שיגידו 'אתם שותפים שלנו', ומשתמשים במונחים האלה, למרות שהם משלמים לנו שכ"ט וכדומה, אבל אנחנו לא ניקח ללקוח את הבייבי שלו, את הפטנט".

העבודה שלהם נשמעת חלומית. כל יום שומעים סיפורים מעניינים ומלווים את "המוח היהודי שממציא לנו פטנטים" כל הדרך עד הכספת וחשבון הבנק התופח שלו. אבל במציאות תהליכי ההיריון והלידה של פטנט הם ארוכים ומייגעים, ולוקחים הרבה יותר זמן מ-9 חודשי היריון. מעבר לשנים שלוקח לפתח ולשכלל את ההמצאה, והמורכבות של אותה המצאה - בתחום המדעי, הכימי, הפיזיקלי וכדומה - כמעט כל פטנט חדש נתקל בהתנגדויות לרישומו, עניין שבארץ מעכב את הרישום וגם את היכולת להרוויח מהפטנט.

ההגנה כאן לא חזקה מספיק

לדברי כהן וגילת מדובר ב"דרך חתחתים", והסיבה לכך טמונה בהגנה לא מספקת על הקניין הרוחני בישראל. ד"ר כהן: "ההגנה על הקניין הרוחני בישראל לא מספיק טובה. אפילו מקרה ברור שבו מבקש פטנט מגיש בקשת פטנט, ולאחר שהבקשה שלו נבחנת, הבוחן אומר שהוא 'זכאי לקבל פטנט', יכול להיגרר שנים. באירופה, ברגע שיש אישור לרישום פטנט, הממציא מקבל פטנט. אחר-כך אפשר להתנגד ובוחנים את הנושא. בארץ זה הפוך. יש לנו התנגדות לפני מתן הפטנט, שזה מאוד-מאוד מקשה על ההתנהלות.

"אפשר להתנגד למתן הפטנט ולמשוך את כל התהליך הזה הרבה מאוד שנים. וזה יכול להיות יותר גרוע. לפעמים אנחנו מייצגים חברות טכנולוגיות, זוכים בהתנגדות, ורשם הפטנטים קובע שמבקש הפטנט 'זכאי לפטנט', אבל אז מוגש ערעור לבית המשפט, ועצם הגשת הערעור מעכבת את הפטנט, למרות שהבוחן החליט שזה כשיר לפטנט ודחה את ההתנגדות. עצם זה שהוגש ערעור מוביל לכך שלא נותנים פטנט, והרישום יכול להידחות עוד הרבה שנים, עד לסיום הדיון בערעור, ובערעור על הערעור וכדומה.

"זו דוגמה לכך שההגנה כאן לא חזקה מספיק והמערכת המשפטית לא עוזרת למבקשי פטנטים. זה גם גורם שמרתיע חברות מלהיכנס לכאן. הנושא של ההתנגדות לפני מתן הפטנט זה עניין נדיר בעולם. אין הרבה מדינות בעולם שיש להם הסדר כזה".

עו"ד גילת, שמתמודד בבתי המשפט עם ההתנגדויות לרישומי הפטנטים, מסכים. "ההגנה על פטנטים בישראל היא בכללה טובה. בתי המשפט מגלים הבנה לחשיבותם של פטנטים והחקיקה מודרנית למדי". אולם, "קיימת בעיה בשל חוסר המומחיות של בתי המשפט בתחומים טכנולוגיים והיעדר תקציב במערכת לספק לשופטים סיוע בנושא זה. בנוסף, היעדר שופטים ייחודים בנושאי קניין רוחני, מביא לעיתים קרובות לסרבול ההליכים ולהתארכותם.

"נושא מרכזי שבו ישראל אינה 'מתיישרת' עם העולם המערבי שאליו היא משתייכת, קשור לכך שפטנט מוענק בישראל רק לאחר פרסומו לאחר מתן שהות להגשת התנגדות על-ידי צדדים מעוניינים. ברוב המכריע של המדינות בעולם קבלת הבקשה לפטנט על-ידי משרד הפטנטים משמעותה הענקת הפטנט כאשר האפשרות להתנגד היא רק לאחר שהפטנט ניתן. המצב בישראל גורם לכך שלעיתים חולפות שנים רבות עד שניתן פטנט, ואף קרה שהתנגדות הסתיימה לאחר המועד שבו אמור היה הפטנט לפקוע, לו היה ניתן. הליכי פטנטים יכולים לקחת 5-6 שנים. אנחנו מפגרים ביחס לסטנדרטים המקובלים בעולם".

- ציינת את חוסר המומחיות של השופטים. בתי המשפט לא מבינים בקניין רוחני?

גילת: "תלוי בשופטים. לא פעם הגעתי לבית משפט בירושלים, ואמרו לי 'למה באת לירושלים, הרי אנחנו לא מבינים בפטנטים'.

"הבעיה היא שבעומס של בתי המשפט, כשמגיע תיק פטנטים, שצריך להיכנס לרזי הטכנולוגיה, להבין ניואנסים לגבי מה נעשה ומה הועתק, ויש לך מומחה מכאן שאומר ככה, ומומחה מכאן שאומר ככה, הזמן שנדרש משופט שאין לו רקע, ללמוד את הנושא, הוא עצום. לפעמים אנחנו מגיעים לשופטים שרחוקים מקניין רוחני, בנטיות שלהם האישיות, מרחק מזרח ממערב, ואין לזה שום הצדקה.

"מילא העניין הטכנולוגי, זה דבר אחד, שכל אחד צריך ללמוד, אבל צריך גם ללמד את השופט את הבייסיק של חוק הפטנטים. מה זה המצאה חדשה, מה זה התקדמות המצאתית, ומה זה הפרה של פטנט לפי המבחנים המקובלים. זה דין מאוד-מאוד כבד. אז לבוא לשופט שלא ראה אף פעם תיק פטנטים ולבקש ממנו ללמוד הכול, זה לא הוגן, במיוחד בעומס שבתי המשפט נמצאים".

הפתרון, לדברי גילת פשוט. "צריך להקים בית דין מיוחד לקניין רוחני. המגמה בכל העולם היא להקים בתי דין מיוחדים כדי שהמערכת תוכל להיות יעילה באמת. יש בתי דין להגבלים עסקיים, בית משפט לדיני משפחה, וצריך להיות גם בית דין לקניין רוחני, בגלל מה שאנחנו מכנים אצלנו בכימיה 'אנרגיית האקטיבציה הגדולה' שאתה צריך לעשות כדי להיכנס לתיק בתחום הזה. יש שופטים באמת יוצאים מהכלל שמצליחים לעשות את זה, אבל זה המיעוט. רוב השופטים, זה גדול עליהם בכמה מספרים, ובצדק, לא בגלל שהם לא מסוגלים, אלא בגלל העומס והזמן שהמערכת יכולה להקצות לשופטים האלה להשקיע בתיק".

רוכשות כאן חברות רק בשל קניין רוחני

המשמעות של בית דין מיוחד שכזה, מבהירים כהן וגילת, היא לא רק ייעול ההליכים, אלא גם משמעות כלכלית. כהן: "המשמעות הכלכלית גבוהה לאין שיעור מזה שיש לבית דין להגבלים עסקיים למשל. כי קניין רוחני הוא מרכיב מרכזי היום בחברה, יותר מכל דבר אחר. כ-80% מכל הנכסים של חברות ציבוריות בעולם המערבי קשורות לקניין הרוחני, כל השאר זה נדל"ן, והמזומנים והמלאים, אבל זה ערך נמוך משמעותית. וכשמדובר בחברת-הזנק, סטארט-אפ בעברית הקלוקלת שלנו, שם זה כמעט 100%.

"כשבאה חברה מחו"ל ורוכשת חברה ישראלית, זה לא בשביל המלאים שלה והמזומן בקופה, ולא בשביל נדל"ן שהיא מחזיקה, זה בשביל קניין רוחני. כל האקזיטים המפורסמים בישראל, הרכישות של גוגל ואי.בי.אם, מבוססים על זה. קניין רוחני זה ענף היצוא מספר 1 בכלכלה הישראלית".

כהן מציין עוד כי "עולם הפטנטים מרכז פעילות כלכלית וכספית עצומה אשר כוללת עריכה ורישום של מיליוני בקשות פטנט לשנה; פעילות משפטית ענפה באכיפה של זכויות (הסכומים שמשלמים חברות בעולם לשמירה ואכיפה של זכויותיהם היא בסדר גודל של מיליארדי דולרים רבים; סכומי הפיצויים שפוסקים בתי משפט וסכומי פשרות במשפטי פטנט הם גבוהים בהרבה); ויש היקף עצום - שמוערך ב-150 מיליארד דולר בשנה - של עסקות המעורבות בפטנטים אשר כוללות עסקות מכירה ורישוי".

מעבר לפעילות בפטנטים יש גם פעילות עסקית מקבילה עצומה בהקשר לזכויות קניין רוחני אחרות, לרבות סימני מסחר, זכויות יוצרים, זכויות מטפחים ועוד.

האם ישראל נמצאת בזירה הזאת - שבה מתגלגלים מיליארדים רבים - בכמות מספקת? להיכן נוהרים היום הממציאים והחברות לרשום פטנטים, ומה החשיבות הכלכלית עבור המדינה?

ארה"ב וסין מובילות ברישום

ד"ר כהן מבהיר כי חמשת היעדים המרכזיים ברישום פטנטים בעולם הם ארה"ב, אירופה, סין, יפן וקוריאה. לדבריו, "סין מובילה במספר בקשות הפטנט המוגשות שם, ואחריה ארה"ב. אלה שני היעדים הפופולריים להגשה מחוץ לטריטוריית המקור. דהיינו, אמריקאי שמגיש מחוץ לארה"ב, יפני מחוץ ליפן, וכדומה".

לדברי ד"ר כהן, ליעדים הללו להגשת בקשות פטנט יש קשר הדוק לתמונת המצב הכלכלית באותן מדינות. "ארה"ב היא עדיין הכלכלה הדומיננטית, וסין השנייה בגודלה. ההחלטה היכן להגיש בקשות לפטנט מבוססת, בין היתר, על גודל השוק. שיקול נוסף הוא מקום מושבם של מתחרים, וזו הסיבה להגשה הגדולה של בקשות פטנט בקוריאה למשל.

"ישראל אינה יעד מוביל להגשת בקשות לפטנט, אך חברות רבות, בכללם חברות היי-טק, חברות תרופות, חברות למכשור רפואי ועוד, נוהגות להגיש בקשות לפטנט על המצאותיהם החשובות גם בישראל, לעיתים בגלל השוק הלא מבוטל - עם תמ"ג לנפש של כ-35,000 דולר, לא ניתן להתעלם מן השוק פה בתחומים רבים; וכן בגלל מתחרים רבים שצצים פה עקב הכמות הרבה מאוד של חברות שנוצרות כאן".

האחים החורגים ירשו את המשרד המשפחתי

למרות גודלה העצום - כ-250 עובדים, מתוכם כ-75 עורכי פטנטים ועורכי דין - קבוצת ריינהולד-כהן ושות' היא "משרד משפחתי" - שניים מראשי הפירמה המתראיינים, אילן כהן ודוד גילת הם "אחים חורגים ואוהבים" (כהגדרתם).

את הפירמה הקים לפני 80 שנה, ב-1934 ד"ר ריינהולד כהן, יהודי מגרמניה, כימאי, ובנו של עורך דין וחבר פרלמנט בגרמניה, שהיה ציוני בעל חזון. מאז התפתח המשרד בהנהגתו של בנו, ד"ר מיכאל כהן המנוח, וכן שותפו, ישראל שכטר ז"ל, אשר פרשו מפעילות בסוף המילניום.

ד"ר ריינהולד כהן הוא סבו של ד"ר אילן כהן. אמו הביולוגית של דוד, גילת, נישאה בשנית לאביו של אילן כהן, מיכאל, שהיה דור שני בפירמה.

ילדיו של מיכאל - הביולוגי (אילן כהן) ומנישואין (דוד גילת) - הם ממשיכיו בפירמה, הדור השלישי. כך, שני האחים החורגים "ירשו" את המשרד המשפחתי, ומובילים אותו כיום.

לאורך ההיסטוריה היה המשרד שותף להתפתחות המחקר והתעשייה במדינת ישראל, ועם לקוחותיו נמנים חברות וגופים, כמו ישקר, התעשיות הביטחוניות, טבע (בשנותיה הראשונות), נטפים, תעשייה-אווירית, כתר פלסטיק, טייני לאב (של רשת שילב), שטראוס מים, תנובה, IBM, אורבוטק, חברות הפיתוח של האוניברסיטאות, ועוד רבים אחרים.

הלקוחות הזרים של משרד ריינהולד-כהן ושות' כוללים חברות רב-לאומיות גדולות, לרבות חברות הנמנות עם Fortune 100 ו-Fortune 500.

פירמת ריינהולד-כהן ושות' שומרת זה שנים על מעמדה בראש טבלת משרדי עורכי הפטנטים המובילים בארץ, וכן על מובילות בדירוגים בינלאומיים. השנה חוגגת הפירמה 80 שנות פעילות ומובילות בתחומה.

- מה סוד ההצלחה של הפירמה?

ד"ר אילן כהן: "בראש ובראשונה, ההון האנושי המקצועי והאיכותי, המורכב מעורכי פטנטים ועורכי דין, שלרבים מהם גם השכלה מדעית בתחומים מגוונים (כימיה, ביולוגיה, מחשבים, אלקטרוניקה, פיזיקה, מכניקה, אווירונאוטיקה ועוד), וכן מצוות תומך מקצועי ומוכשר.

"ההון האנושי הרב-תחומי וכן השילוב שבין שתי זרועות הקבוצה - ריינהולד-כהן וגילת-ברקת, מאפשרים לייצג לקוחות בכל תחום ולהעניק להם שירות מקצועי ללא פשרות שלone stop shop".

עו"ד דוד גילת: "מרכיב נוסף בהצלחת הפירמה הוא העבודה ה"ייקית", לפי הספר, המונעת התלבטויות מיותרות. בנוסף, ההצלחה באה גם הודות לאווירת העבודה הטובה המשפחתית והפתוחה, שמבוססת על אמון הדדי וכבוד בין כל העובדים בכל הדרגים".

ליוו את רישום הפטנט על כיפת ברזל

משרדי עורכי הפטנטים לא מלווים רק את ממציא האופניים מקרטון או את מי שמתיימר להמציא את מחולל האנרגיה הבא. בימים אלה של לחימה, מעניין לגלות שגם בהליך ההגנה על פטנט כיפת ברזל ופרויקט החץ הם מעורבים.

משרד עורכי הדין ריינהולד-כהן, כמי שמלווה ברישום פטנטים ביטחוניים וצבאיים, חלק מהתעשיות הביטחוניות בארץ, היה, כך מתברר, מעורב ברישום פטנט על המכ"ם של כיפת ברזל, שבזכותו הטילים המיירטים את הרקטות מוצאים את דרכם אל היעד.

עו"ד אהוד האוזמן, שותף בכיר וראש מחלקת ההייטק בריינהולד-כהן, שהיה מעורב ברישום הפטנט החץ ומכ"ם כיפת ברזל, מסביר, כי "הפרויקטים ההגנתיים הם פרויקטים עתירי טכנולוגיה, ולא כוללים רק פיתוח מסוים ממוקד. מדובר בפרויקטים בינתחומיים שכוללים פתרונות בהרבה סוגי טכנולוגיה. המדינה והצבא לא יכולים לפתח את הכול בעצמם, ובשביל זה הם נעזרים בתעשיות הביטחוניות המצוינות שנמצאות בארץ. משרד ריינהולד-כהן מלווה את כל הפרויקטים של התעשייה האווירית בהליך רישום הפטנטים, בהם מכ"ם כיפת ברזל ופרויקט החץ, שיש עליהם פטנטים ובקשות לפטנט".

על כיפת ברזל אנחנו יודעים, וגם על פרויקט החץ, אבל - כך מתברר - יש גם לא מעט פטנטים שהפירמה מלווה שהשתיקה יפה לה, ולא מתפרסמים מטעמי ביטחון המדינה. "חלק מהפיתוחים של התעשיות הביטחוניות, הצבא והמדינה כוללים קניין רוחני, הם מסווגים וסודיים ולא על כולם כותבים פטנטים. על חלק אחר כותבים 'פטנט סודי'.

"יש בחוק הפטנטים הגדרה של המצאות פטנט סודיות שיש להם יתרונות עסקיים וביטחוניים. יש פרק שלם שדן בהמצאות סודיות ביטחוניות, וגם ברישום פטנטים כאלה היינו מעורבים. כמובן שאסור לדבר עליהם", אומר עו"ד האוזמן.

עוד כתבות

שוקי ניר, דניאל בראל, עומר כילף, ראסל אלוואנגר / צילום: שלומי יוסף, איל יצהר, ענבל מרמרי, באדיבות סולאראדג'

הישראלית שקפצה בכ-40% בשבוע בוול סטריט, וזו שקיבלה אזהרה מנאסד"ק

סולאראדג' זינקה ב-39% בשבוע האחרון, בעוד שהמשקיעים בוחנים את השלכות "החוק הגדול והיפה" של הנשיא טראמפ על תחום האנרגיה המתחדשת ● טאואר קיבלה רוח גבית, לאחר שפורסם כי תיקח חלק בפרויקט שבבים גדול בהודו ● ובתחום האוטוטק: REE ואינוויז דיווחו על הודעות מנוגדות שקיבלו באשר לעמידה בתנאי הסף של נאסד"ק

בניין בשכונת סיגליות בבאר שבע / צילום: יובל ניסני

עליית שווי של 60%: בכמה נמכרה דירת 4 חדרים בבאר שבע?

ביום האחרון של מבצע "עם כלביא" נרכשה דירת 4 חדרים, בשכונת הסיגליות בבאר שבע ● מדובר בדירת "מחיר למשתכן" שהזוכים מכרו עתה ● לדברי השמאי, "השוני במחירים בשכונה נעוץ בעיקר ברמת ההשקעה של הרוכשים המקוריים, שיכולה להעלות או להוריד את המחיר ב־50־80 אלף שקל"

מייסדי רובינהוד. מימין: ולדימיר טנב, ובאיג'ו באט / צילום: ap, Mark Lennihan

וול סטריט סוף סוף מתגמלת את החברה של שני האאוטסיידרים שהפכו למיליארדרים

אפליקציית המסחר האמריקאית רובינהוד הגיעה לוול סטריט בסערה לפני כארבע שנים וספגה כישלון חרוץ ● סאגת מניות ה"מם" סיבכה את החברה עם הרגולטורים, היא נזקקה למיליארדי דולרים לערבויות ואף הגיעה לסף פשיטת רגל ● אבל מאז השפל ההוא, המניה זינקה ביותר מ־1,300%, הרווחים רק גדלים, והמוניטין השתקם

הניו יורק טיימס: זה "מחיר הניצחון" שישראל משלמת על המלחמה באזור

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: חמאס נתון ללחץ מתושבי הרצועה "שדורשים הקלה מהמשבר",  המדינה המפתיעה עם יותר מאלף פעילי חיזבאללה, וכך המלחמה באיראן "החלישה את מעמדה של ישראל בעולם" ● כותרות העיתונים בעולם

סהאם פרק בראיון לפודקאסט TBPN / צילום: צילום מסך מיוטיוב

"יש אלפים כמוהו": המהנדס שעבד בכמה עבודות במקביל והסערה

סהאם פרק, "הממקבל הסדרתי", הפך לאחרונה לשם הכי חם בעמק הסיליקון לאחר שנחשף שעבד בסתר בכמה סטארט-אפים בו־זמנית ● מאחורי הקלעים בתעשייה פחות מופתעים מהפרשייה: עובדים רבים מודים כי בתעשיית שאינה וודאית, כך הם שומרים על עצמם מפיטורים

חן ומוטי ריכטר, זכייני פאפא ג'ונס ישראל / צילום: אלדד נמדר

מנכ"ל פאפא ג'ונס מתרחב להולנד וטוען: "וולט הורסים את תחום המסעדנות"

מוטי ריכטר, שמשמש כזכיין רשת הפיצות בארץ, יפעיל מעתה גם את 15 סניפיה בהולנד, עם תוכנית להגדיל אותם ל–50 סניפים תוך חמש שנים ● בארץ הוא מתכנן לוותר על משלוחי וולט ● תגובת וולט: "בזכות וולט ופלטפורמות דומות, לעסקים קטנים יש גישה ליכולות שבעבר היו זמינות רק לרשתות הגדולות כמו פאפא ג'ונס"

צ'רצ'יל מסמן V. ביום הניצחון על גרמניה הנאצית / צילום: Reuters, IMAGO/piemags via Reuters

לסיים מלחמה: עצתו הפיקטיבית של צ'רצ'יל לנתניהו

אבי הכישלון הגדול של המלחמה הקודמת הוביל את הבריטים אל חוף מבטחים, וזכה בסליחה ובהערצה. הוא הבין כי אנחת הרווחה חשובה יותר מתרועת הניצחון

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: עודד קרני

הלחצים על הנגיד ובית ההשקעות שמעריך: "הריבית עשויה לרדת מחר"

בנק ישראל צפוי לפרסם את החלטת הריבית מחר (ב'), שצפויה על פי רוב הכלכלנים להישאר על רמה של 4.5% ● עם זאת, בלידר שוקי הון מעריכים שהסיכוי שנראה כבר הפחתה מחר עומד על 65%

אילוסטרציה: shutterstock

המניות שיטפסו והסיכוי שבנק ישראל יפתיע: מה צפוי השבוע בתל אביב?

לאחר שבוע ירוק במיוחד בת"א, עסקת החטופים המסתמנת צפויה לתת רוח גבית למסחר ● עוד תרכז עניין - החלטת הריבית בישראל שתכלול את תחזיות הבנק המרכזי ● נתון המאקרו שפורסם בארה"ב ומרחיק את הפחתת הריבית של הפד ● וגם: אנבידיה לא עוצרת וכובשת שיא חדש בוול סטריט

שר המשפטים ויו''ר ועדת השרים לענייני חקיקה, יריב לוין / צילום: נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

השרים ידונו בהכפפת היועמ"שים במשרדי הממשלה למנכ"ל ולשר

הצעת החוק, שעלתה לוועדת השרים לחקיקה בראשות שר המשפטים יריב לוין, מבטלת את הכפיפות של היועמ"שים במשרדים ליועצת המשפטית לממשלה, וקובעת כי הם יידרשו לפרסם תזכירי חוק לפי דרישה ישירה של השר במשרד ● ועדת השרים לחקיקה אישרה כי הקואליציה תתמוך בקידום הצעת החוק, בניגוד לעמדת היועמ"שית

דיון בוועדת החוקה, בראשותו של ח''כ שמחה רוטמן / צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת

התיקון לחוק החוזים כמודל לאיחוי לאומי

התיקון לחוק החוזים ראוי להיחשב כמודל לחקיקה ממלכתית ומאחדת, בתקופה של קיטוב הולך וגובר ● כל אחד מתתי־ההסדרים שנקבעו בחוק הוא פרי פשרה מהותית, המשלבת בין עמדות המחנה השמרני לבין עמדות המחנה הליברלי ● מהתיקון עולה הקריאה הרעננה ביותר לישראל של 2025: גם כשאנו חלוקים – אנו מסוגלים להסכים

שר האוצר האמריקאי, סקוט בסנט / צילום: ap, Seth Wenig

בארה"ב מאיימים: ללא הסכמים עד סוף החודש, המכסים ישובו לרמות המקוריות שהוטלו באפריל

שר האוצר האמריקאי סקוט בסנט אמר בריאיון לרשת פוקס כי אם מדינות לא יגיעו להסכם חדש עם ארצות הברית עד 1 באוגוסט, המכסים ישובו לרמות המקוריות שהטיל הנשיא דונלד טראמפ באפריל ● לדברי בסנט, "זה הולך לדחוף את העניינים קדימה בימים ובשבועות הקרובים"

חרדים בלשכת גיוס / צילום: מיטב ודובר צה''ל

צה"ל מסיר כפפות: המהלך הדרמטי לגיוס משתמטים - והאכיפה

עשרות אלפי צווי הגיוס שיישלחו, והמחסומים שיוקמו בכניסה לאזורים מיושבים ● שעות לפני יציאת המשלחת: השרים הצביעו בעד חלוקת סיוע הומניטרי לעזה ● בקטאר מדווחים: סבב המשא ומתן העקיף בין חמאס לישראל החל בדוחה ● צה"ל יירט טיל בליסטי ששוגר מתימן ● "האויב ממתין לשאננות": חמאס מזהיר את המחבלים לקראת הפסקת האש ● 50 חטופים - 639 ימים בשבי • עדכונים שוטפים 

רשויות הצפון מתחרות על קמפוס הענק של אנבידיה / צילום: מועצה אזורית חוף הכרמל, יח''צ

לפחות חמישה אזורי תעשייה בצפון יתחרו על השקעת הענק של אנבידיה

אנבידיה הצהירה על כוונתה לשלש את היקף הנדל"ן שהיא מחזיקה בישראל בהשקעה של כ־2 מיליארד שקל, ולבנות קמפוס ענק בקרבת משרדיה ביקנעם ● רשויות מקומיות באזור הצפון כבר מציעות קרקעות בשטחן - מעפולה עד חיפה ● ההערכה: הפרויקט יכלול מעבדות שיאפשרו לפתח את שבבי התקשורת העתידיים של החברה - מנוע צמיחה מרכזי שלה

שלי הוד מויאל / צילום: חן מזרח

הכרישה החדשה: הדרך של היזמת שהייתה מעורבת כבר ב-27 אקזיטים

לפני 15 שנה אבא של שלי הוד מויאל נפטר בפתאומיות, והיא החליטה לעזוב את הקריירה בניו יורק ולחזור לארץ ● מאז היא הספיקה להקים קרן הון סיכון ובקרוב גם נראה אותה על המסכים בתוכנית "הכרישים": "במשך שנים הרגשתי שהיה לי הרבה מזל כשאנשים מסביבי העצימו אותי ודאגו לי - ורציתי לתת את זה גם לאחרים"

הפגנה לשחרור החטופים בדרך בגין בירושלים / צילום: יעל גדות

בכיר ישראלי - התקבלה ההחלטה על יציאת משלחת לקטאר

ראש הממשלה בנימין נתניהו הורה הערב (שבת) על יציאת משלחת ישראלית לקטאר • טראמפ: "חמאס הגיב ברוח חיובית, אולי תהיה עסקה עד השבוע הבא" ● לראשונה: שני עובדי סיוע אמריקנים נפצעו בפיגוע של חמאס בעזה ●  50 חטופים - 638 ימים בשבי ● עדכונים שוטפים 

דיפ פייק / צילום: Shutterstock

הרופא המוכר נרצח רגע לפני שעמד לחשוף "תרופת פלא"? פייק מוחלט

סרטון המשתמש בטכנולוגיית דיפ פייק מסתובב ברשת ובו ניתן לראות, כביכול, כיצד אלמונים יורים בפרופ' רענן ברגר מבית החולים שיבא ● מבית החולים נמסר כי: "פרופ' רענן חי בריא ושלם, ומדובר בזיוף חמור שנעשה ככל הנראה כחלק מקמפיין הונאה נרחב שבו מופץ מידע שקרי לציבור במטרה להונות ולהטעות"

בית חולים לחולי נפש שלוותה / צילום: איל יצהר

תוכנית משרד הבריאות: תוך עשור מהיום לא יהיו בתי חולים פסיכיאטריים עצמאיים בישראל

משרד הבריאות הודיע היום כי בעקבות המלצות ועדת ירקוני, יחל מהלך להטעמת בתי החולים הפסיכיאטריים בתוך בתי החולים הכלליים ● תוך שנה כבר צפויים שני בתי חולים פסיכיאטריים להיקלט בבתי חולים כלליים, והמשרד צופה כי תוך עשור המהלך יושלם

אילון מאסק / צילום: ap, Kevin Lamarque

אילון מאסק הכריז על הקמת "מפלגת אמריקה"

יום לאחר ששאל את עוקביו ב-X האם יש להקים מפלגה פוליטית חדשה בארה"ב, אילון מאסק הודיע: "מפלגת אמריקה הוקמה" ● מאסק סבור שלמפלגה החדשה עשויה להיות השפעה משמעותית בבית הנבחרים ובסנאט, נוכח הרוב הדחוק של הרפובליקנים

נתב''ג / צילום: Shutterstock

ההצעה והסערה: האם מי שנתקעו בחו"ל בזמן המלחמה יקבלו פיצוי של עד 450 דולר ליום?

ועדת הכלכלה היתה אמורה לדון במתווה לפיצוי הישראלים שנתקעו בחו"ל במבצע "עם כלביא" ● על הפרק: מתווה שמציע החזרי הוצאות לינה ומחיה שיכול להגיע אף ל-450 דולר לנוסע ● אז למה ההצעה לא עלתה לדיון ומי יפצה את הנוסעים?