דורי ושאול נאוי / צילום: בן יוסטר
מי שיחפש תשובה לשאלה כמה מיליארדים מתגלגלים בשוק האשראי החוץ בנקאי עלול להיקלע לבעיה, לאור העובדה שבנק ישראל אינו מפקח על השוק הזה וגם אינו מפרסם עליו נתונים. מי שבכל זאת מאפשרות הצצה אל הנעשה בו הן החברות הציבוריות אחים נאוי ואופל בלאנס, העוסקות בניכיון צ'קים דחויים, ואם לשפוט על פי הדוחות הכספיים שלהן, התחום חווה בשנים האחרונות פריחה ושגשוג.
אחים נאוי , הוותיקה והגדולה מבין שתי החברות, נחשבת לסיפור הצלחה חריג בשוק ההון. מאז תחילת 2013 רשמה מניית החברה תשואה של כ-117%, פועל יוצא של הגידול בהיקפי פעילותה, ושוויה כיום נושק ל-600 מיליון שקל. הרווח הגולמי עליו מדווחת החברה מהווה כ-86% מהכנסותיה, והרווח הנקי השנתי שלה - בסך כ-60 מיליון שקל - מייצג תשואה של כ-30% על ההון.
אופל בלאנס, הקטנה בהרבה, נסחרת בשווי של 89 מיליון שקל, ומציגה אף היא שיעור רווחיות גולמית של 86%, היקפי פעילותה גדלים בהדרגה ומנייתה הניבה מתחילת 2014 תשואה של כ-75%. מספרים מרשימים שכאלה לקוחים בדרך כלל ממאזניהן של חברות טכנולוגיה מצליחות, אלא שבמקרה זה הם לקוחים ממאזני חברות "כלכלה ישנה", העוסקות בתחום העתיק יומין של הלוואות, פעילות שיש מי שרואה בה "שוק אפור" לכל דבר ועניין.
החשיבה המקובלת היא שמי שפונה לשוק המימון החוץ בנקאי הוא לקוח מסוכן יותר, אלא שלפי הדוחות של שתי החברות נראה כי אין טעות גדולה מזו. ההפרשה השנתית לחובות מסופקים של השתיים היא נמוכה להפליא ועומדת על כ-0.3% מתיק האשראי של אחים נאוי וכ-0.2% מזה של אופל.
במצגת ששלחה לפעילי שוק ההון מסבירה אחים נאוי כי "לאור קשיי חברות לגייס אשראי בבנקים, מגיעים לקוחות חדשים בעלי מצב פיננסי טוב יותר מבעבר והחברה מסוגלת לבחור את הלקוחות בעלי יכולת ההחזר הטובה ביותר לפי דעתה ולהעלות את איכות תיק האשראי".
מה יכול להסביר את קשיי אותן חברות - הלקוחות החדשים של נאוי ואופל - לגייס אשראי בבנקים? התשובה היא שהשתיים ככל הנראה מרוויחות בגדול ממדיניות "היד הקפוצה" של הבנקים בהעמדת אשראי עסקי, פועל יוצא של דרישות הלימות ההון ומגבלות החשיפה לקבוצות לווים שהחיל עליהם הפיקוח על הבנקים.
בנק ישראל מדווח כי על רקע גידול של כ-6% בתוצר העסקי ב-2013, קטן היקף האשראי העסקי שהעמידו הבנקים בשנה זו בכ-2% והיחס שבין האשראי הבנקאי למגזר העסקי - שב-2008 עמד על כ-65% - התדרדר בסוף 2013 לשפל היסטורי של 49%.
ברקע המספרים היבשים האלה נמצאים אלפי עסקים קטנים ובינוניים שבעבר ייתכן שהיו מתקבלים אצל הבנקים בברכה. כיום, בהיעדר יכולת להשיג מימון בנקאי, הם נאלצים לפנות למימון בריבית יקרה בשוק החוץ בנקאי, או לחילופין לפרוע צ'ק דחוי תמורת עמלה. התופעה הזו מתורגמת בסופו של דבר לרווחיות הגבוהה להפליא שמציגות נאוי ואופל בדוחות הכספיים שלהן.
איפה תעודת הזהות הבנקאית?
יש עוד סיבה שמביאה לכך שלקוחות בעלי מצב פיננסי טוב יחסית משלמים לאחים נאוי ריבית גבוהה. הדבר לא נובע רק ממגבלות הלימות ההון החלות על הבנקים, אלא גם בשל ההצלחה שנחלו עד כה הבנקים בעיכוב יוזמת בנק ישראל לחייבם להנפיק תעודת זהות בנקאית המכילה את פרופיל האשראי של הלקוח.
אילו הלקוחות של האחים נאוי היו מחזיקים ברשותם תעודת זהות בנקאית, כושר המיקוח שלהם היה משתפר והם היו עשויים לקבל הצעה בריבית נמוכה יותר מבנק מתחרה או מחברת כרטיסי אשראי. אלא שפרופיל האשראי של אותם לקוחות נשמר בכספת הבנק, וההתייחסות האוטומטית לכל מי שמבקש אשראי מחוץ לבנק מושתתת על כך שמדובר בלקוח בעייתי, גם אם הוא לא באמת כזה.
סיבה נוספת לרווחיות הגבוהה עליה מדווחת נאוי היא סביבת הריבית הנמוכה. בזכות שימוש מושכל בהון עצמי של כ-200 מיליון שקל מצליחה החברה לגייס מהבנקים מקורות בריבית אולטרה נמוכה של פריים מינוס 0.35% עד פריים מינוס 1% (ריבית הפריים עומדת כיום על 2.25%) ואותם היא מגלגלת הלאה בריבית גבוהה בהרבה, באמצעות פירעון מידי של צ'קים דחויים המוחזקים על ידי לקוחות שהבנק אינו חפץ ביקרם.
איומים פוטנציאלים
שאלה נוספת שמתבקש לשאול בימים אלה היא האם חברות האשראי החוץ בנקאי צפויות להיפגע מהלחימה בעזה, שפוגעת בעסקים קטנים רבים? מנכ"ל אופל, דני מזרחי, הסביר בראיון שנתן לאחרונה ל"גלובס" כי בעתות מלחמה העסק שלו, הממוקם באשדוד המופגזת, דווקא עובד במלא המרץ: "הרבה עסקים בדרום עומדים ריקים וסובלים מפגיעה בהכנסות, אבל את ההוצאות הם צריכים להמשיך ולשלם...".
אז מה בכל זאת יכול לעצור את צמיחתן של חברות האשראי החוץ בנקאי? מלבד הסכנה של כניסת המשק למיתון, אירוע שיביא לעלייה בהיקף ההפרשות לחובות מסופקים, נאוי דיווחה לאחרונה כי פעילותה עלולה להיות מושפעת לרעה באופן מהותי מיישום המלצותיה של ועדת לוקר, שפועלת להגבלה וצמצום השימוש במזומן ובצ'קים, כחלק מהמלחמה בהון השחור ובהלבנות ההון. הוועדה ממליצה בין היתר על הטלת מגבלות על סכום הצ'קים (לא יותר ממיליון שקל) ועל סחירותם (לא יותר מפעם אחת).
יישום המלצות הוועדה אכן נראה כאירוע שיכול לזעזע את בסיס הרווח של חברות ניכיון הצ'קים (בנאוי מעריכים כי הסבירות לכך נמוכה) אבל את בעיית מצוקת האשראי והריבית הגבוהה שמשלמים אלפי עסקים קטנים ובינוניים בשוק האשראי החוץ בנקאי היא לא תפתור, אולי אפילו תחריף.
