יניב בלטר / צילום: אלון רון
יניב בלטר ודוד חסן, שניים מהחשודים בפרשת השחיתות בנמל אשדוד, נחקרו אתמול (ב') במשטרת ישראל באזהרה, בחשד שנפגשו עם עדים וחשודים אחרים במטרה להשפיע על עדותם בתיק ולשבש מהלכי חקירה.
חסן, שעבד בחברת דנה לוגיסטיקה, שוחרר אמש למעצר-בית; ואילו מעצרו של בלטר הוארך היום (ג') על-ידי בית משפט השלום בראשון-לציון ב-3 ימים.
בלטר, המיוצג בידי עו"ד רונן רוזנבלום, חשוד במסגרת הפרשה המרכזית כי נתן שוחד לאלון חסן, יו"ר ועד עובדי הנמל המושעה, בתמורה לתמיכתו של חסן בחברת דנה שבבעלותו.
לפי החשד, אחת הדרכים להסוות את כספי השוחד הייתה באמצעות עסקה פיקטיבית, שבמסגרתה קיבל חסן מבלטר ב"מתנה" אחוזי בעלות בסניף "שיפודי ציפורה" באשדוד.
בפרשיית משנה של פרשת נמל אשדוד חוקרת המשטרה חשד כי כמה מהמעורבים גנבו דלק שהובל באוניות ומכרו את הדלק הגנוב. כעת חושדת המשטרה כי לאחר ששוחרר ממעצרו בפעם הקודמת, בלטר נפגש עם אפי כחלון (אחיו של דני כחלון) ועם רונן הראל, המעורבים בפרשת "צ'יף אסיה", בניסיון לתיאום גרסאות ושיבוש החקירה. גם דוד חסן חשוד בשיבוש החקירה, כאמור.
"זמן מה לאחר שחרורו של בלטר בתנאים, הפר החשוד את תנאי שחרורו, באופן שלא רק שיצר קשר עם מעורבים נוספים בפרשה שנאסר עליו לעשות כן, אלא אף ניסה במהלך אותה פגישה לשבש את החקירה", כתבה השופטת שרית זמיר בהחלטת הארכת המעצר של בלטר.
לדבריה, "מידע זה הובא לידי המשטרה בשלב מאוחר יותר. המשטרה פתחה בחקירה בעניין זה, שאחד מתוצרי הלוואי שלה היה חשד לביצוע עבירות נוספות הנוגעות לפרשת 'צ'יף אסיה'".
השופטת ציינה כי משלב זה ואילך ערכה המשטרה חקירה סמויה הן בכל הנוגע לעבירת השיבוש והן בכל הנוגע לפרשיית "צ'יף אסיה". "בלטר עצמו זומן לחקירה בנוגע לשני העניינים הללו, ובסיום חקירתו, ולאחר שהוטחו בו החשדות הן בעניין השיבוש והן בעניין 'צ'יף אסיה', הוחלט על מעצרו".
לדברי השופטת, "חשוב להבהיר ולהדגיש כי מעצרו של החשוד בעת הזו מתבקש אך ורק על מנת לאפשר ליחידה החוקרת למצות את חקירת עבירת השיבוש, ואין בפניי כל בקשה הנוגעת להמשך החקירה בעניין 'צ'יף אסיה'".
נוכח פעולות החקירה הנדרשות כפי שפורטו בפני השופטת, היא שוכנעה כי יש לאפשר את המשך החקירה כשבלטר נתון במעצר. זאת אף בהתחשב בקיומו של יסוד לחשש כי שחרורו עלול להביא לשיבוש הליכים.
"סבורני כי במקרה שבפניי יש בסיס ממשי לחשש מפני שיבוש הליכים, הנלמד באופן ברור מהעובדה כי העבירה הנחקרת היא עבירת שיבוש הליכים. זאת, בניגוד למקרים אחרים בהם השיבוש נלמד מנסיבות שאופפות את ביצוע העבירה או מאינדיקציות חיצוניות. בענייננו העבירה עצמה מלמדת על החשש הממשי לשיבוש", כתבה השופטת.