לקוח סלולר / צלם: .Luis Santos/Shutterstock.com. א.ס.א.פ קראייטיב
פיצוי לדוגמה של 20 אלף שקל נקבע השבוע בבית המשפט העליון בעקבות שליחת הודעות זבל ללקוח ללא רצונו - זאת במסגרת ערעור על פסק דין קודם בבית המשפט המחוזי בתל-אביב.
למעשה, פסק הדין הציב סטנדרט חדש לפיצוי על כל דואר זבל אלקטרוני: 1,000 שקל לכל הודעה מטרידה. עבור הודעה המאפשרת הסרה, אך הנמען לא ביקש אותה, נקבע פיצוי של 500 שקל.
במרכז התביעה 20 הודעות מסחריות שקיבל המבקש מ-5 גורמים מסחריים, 15 מהן לאחר שביקש לחדול מהשליחה.
התיקון המדובר בחוק התקשורת קובע כי "לא ישגר מפרסם דבר פרסומת באמצעות פקסימיליה, מערכת חיוג אוטומטי, הודעה אלקטרונית או הודעת מסר קצר - בלא קבלת הסכמה מפורשת מראש של הנמען, בכתב, לרבות בהודעה אלקטרונית או בשיחה מוקלטת".
לצורך שיגור דבר פרסומת, הזכיר בית המשפט בפסיקתו, "נדרשת הסכמתו המפורשת של הנמען, והעובדה שהלה לא ביקש מן המפרסם להסירו מרשימת התפוצה אינה מעלה או מורידה לעניין".
עוד נקבע כי הפרת הוראות הסעיף היא עוולה אזרחית שעבורה רשאי בית המשפט לפסוק בשל הפרה זו פיצויים שאינם תלויים בנזק - פיצויים לדוגמה.
"סברנו כי כלי זה הוא כלי ראוי לעניין זה", קבע בית המשפט, "שכן הגשת תביעת נזיקין רגילה, שבה יפוצה התובע רק בשל נזק ממשי שהוא יצליח להוכיח שנגרם לו מקבלת דואר זבל באחת המדיות האמורות, לא תהיה כלי אכיפה אפקטיבי ליישום הוראות החוק".
בפסק הדין צוין עוד כי "אין בדברים אלה כדי למנוע מבתי המשפט, בקביעת גובה הפיצויים, לשקלל בין יתר הגורמים גם את העובדה שהמעוול איפשר להסיר את שמו של הניזוק מרשימת תפוצת דברי הפרסומת בקלות יחסית, וכל העושה כן, הרי זה משובח וייפטר מן המטרד במהרה; אולם הדגש הוא על האופן בו התנהג המעוול, ולא על חובתו של הניזוק להקטין את נזקו".
לפיכך, כאמור, ישלמו הנתבעים סך כולל של 20 אלף שקל בתוספת הוצאות משפט.
בשולי הדברים הציע השופט: "המבקש כאן הציג את עצמו כ'לוחם ציבורי' נגד תופעת הספאם; ראוי כי ישקול לתרום חלק מן הסכום למטרה ציבורית בהתאם".