גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"המשפט הבינ"ל לא מתאים למצב הלחימה המיוחד בעזה"

גורמים באו"ם ובארגוני זכויות אדם טוענים להפרות חמורות של הדין ההומניטרי הבינ"ל במבצע "צוק איתן" ■ פרופ' מיגל דויטש סבור כי ישראל אינה מפרה את הדין: "המשפט הבינ"ל מאוד שמרני וקפוא. נוצרת כאן א-סימטריה בלתי נסבלת"

פרופ מיגל דויטש/ צילום: יונתן בלום
פרופ מיגל דויטש/ צילום: יונתן בלום

"די להרג", "הפסיקו את המתקפה בעזה" ו"נקמנות היא לא תוכנית מדינית" - אלה הן רק חלק מהקריאות שנשמעו במוצ"ש בהפגנת השמאל בכיכר רבין בתל-אביב. אלפי המפגינים שהתייצבו בכיכר מחו נגד המשך מבצע "צוק איתן" ונגד מה שהם מכנים "הפרת זכויות אדם" ו"פשעי מלחמה", שמבצעת ישראל בשטחי עזה. לצד מפגיני השמאל, ניסו גם מאות פעילי ימין להביע את עמדתם על צדקת המשך הלחימה.

התמונה הזאת כבר מוכרת לנו. בהפגנות קודמות שנערכו בעת האחרונה התפתחו עימותים בין מפגינים משמאל ומימין, שהובילו אף למעצרים של חלקם.

במקביל להפגנות, פנו בתחילת השבוע שעבר עשרה ארגוני זכויות אדם במכתב דחוף ליועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, בעקבות נתונים ודיווחים על אופי התקיפות ושיעור הפגיעה באזרחים, באופן שמעלה חשד להפרות חמורות של הדין ההומניטרי הבינלאומי.

לטענת הארגונים, מתן התרעה או אזהרה לתושבים, לדוגמה, אינו הופך אותם ואת בתיהם למטרה צבאית לגיטימית, ואינו פוטר את הצבא מהחובה להימנע מפגיעה בלתי מובחנת באזור שבו הם נמצאים.

הארגונים דורשים מהיועץ המשפטי לממשלה להנחות את הממשלה להימנע מהפרת דיני הלחימה, ולפעול לבחינת מדיניות התקיפה והוראות הפתיחה באש, וכן לפעול להקמת מנגנון חקירה חיצוני, עצמאי ואפקטיבי לבחינת החלטות הדרג המדיני והפיקודי, כנדרש על-פי הדין הבינלאומי וכפי שעולה גם מפסיקות בג"ץ.

גם המועצה לזכויות האדם של האו"ם הודיעה בשבוע שעבר על הקמת ועדת חקירה לבחינת פעילות צה"ל במבצע "צוק איתן". בכך אישרה הוועדה את הקריאה הפלסטינית להקמת ועדת החקירה.

השאלה החשובה העולה כאן היא - האמנם נוכח מה שקורה בעזה ישראל אכן מפרה את הדין הבינלאומי?

לדברי הפרופ' למשפטים מיגל דויטש, שהיה חבר ועדת טירקל לחקר המשט לעזה ולבדיקת מנגנונים בתחום חקירת פשעי מלחמה, התשובה לכך שלילית. לדבריו, "כל אזרח רואה היטב בימים אלה שיש זהירות עצומה בהתנהלות הצבא והמדינה במסגרת מבצע 'צוק איתן', בכל הנוגע לזכויותיהם של אזרחים לפי ראי המשפט הבינלאומי. כללית הלחימה מתנהלת בתוך גבולות המותר בעליל במשפט הבינלאומי, וזה ניכר באופן ההתנהלות".

דויטש, שהיה שותף בגיבוש מסקנות ועדת טירקל, שדנה גם באופן החקירה והטיפול בפשעי מלחמה בישראל, מבהיר כי "ברור לכול כי המבצע כיום מתנהל תוך התייעצות עם הגורמים המשפטיים באופן שוטף, ולכל אורך הדרך נשקלת השאלה אם הפעילות היא תקינה מבחינת המשפט הבינלאומי".

פרופ' דויטש מציין כי "כיום, בין היתר כתוצאה מלקחי העבר, מבינים בישראל שהמשפט הבינלאומי הוא בעל השלכות הרבה יותר משמעותיות מאשר בעבר הרחוק. היום, ההתייחסות למשפט הבינלאומי היא באופן ברור חלק יסודי מהפעילות המבצעית, והפעילות מתנהלת תוך התחשבות יתרה ומאוד-מאוד מובהקת בנושא המשפטי".

לדברי דויטש, המתקפה של חמאס מפרה באופן בוטה את המשפט הבינלאומי, ולעיתים מאלצת את ישראל לפעול בגבולות המעוררים טענות של גורמים שונים כי כרוכות בפעילות מעשים העלולים להפר את המשפט הבינלאומי וזכויות האדם. זאת, כיוון שהחוק הבינלאומי עוד לא משוכלל מספיק ולא נתקל עד כה בחלק מהנוהגים המלחמתיים של חמאס.

לדבריו, "יש כאן מצב מאוד אנומלי. מובן שלא רק שהחמאס מבצע פשעי מלחמה מובהקים - הוא הרי יורה על אזרחים באופן מכוון לחלוטין - אלא הוא גורר את ישראל לפעול בצורה שעלולה לפגוע באזרחים.

"נכון שכאשר צד אחד מבצע פשעי מלחמה, זה כשלעצמו עוד לא מרשה לצד שכנגד להגיב בעבירות משלו על דיני הלחימה, אך הבעיה היא שאנשי חמאס נטמעים בתוך האוכלוסייה האזרחית, משתמשים בהם כמגן אנושי, והמשפט הבינלאומי היום לא מספיק משוכלל ולא התאים את עצמו עדיין למצב הלחימה המיוחד הזה.

"המשפט הבינלאומי הוא מאוד שמרני וקפוא במובן הזה, וברור שהקהילייה הבינלאומית צריכה להתכנס כדי לגבש נורמות חדשות, שמביאות בחשבון את האופי החדש של הפעילות, כי נוצרת כאן א-סימטריה בלתי נסבלת".

באשר לפנייה של ארגוני זכויות האדם ליועץ המשפטי לממשלה, מסביר דויטש כי לא כל הטענות שטוענים אותם ארגונים מבססות בהכרח הפרה של המשפט הבינלאומי, וגם הארגונים דורשים רק לפתוח בחקירה, בלי לטעון עדיין באופן קטגורי כי התבצעו הפרות.

"טענה אחת היא שהותקפו יעדים שלא ניתן להגדיר אותם כיעדים צבאיים. הטענה הזו מעלה את השאלה מהו 'יעד צבאי', כשעיקר הסוגייה היא לגבי בתים של פעילי חמאס בכירים, ועד כמה ניתן לראות בהם יעדים צבאיים.

"למיטב הבנתי, התשובה היא שבנסיבות מסוימות ניתן לראות אותם כיעדים צבאיים. במשפט הבינלאומי קיימת הגדרה די גמישה מהו 'יעד צבאי'. כשמדובר במקום שבו נערך תכנון ומתארגנת פעילות הוא יכול להיחשב ליעד צבאי. השאלה היא עובדתית - מה בדיוק היה שם באותם בתים; אבל באופן עקרוני גם בית של פעיל חמאס יכול להיחשב ליעד צבאי".

נזק נלווה

טענה מרכזית נוספת שהעלו ארגוני זכויות האדם בפנייתם ליועץ המשפטי לממשלה התייחסה לכך שבאירועים מסוימים יש בעזה אבידות אזרחיות בהיקפים לא מידתיים.

לדברי דויטש, "מדובר בטענה לחוסר מידתיות בנוגע למה שמכונה 'נזק נילווה'. הכוונה היא לכך שכאשר תוקפים יעד צבאי או יעד מלחמתי, דבר שהוא מותר - מותר גם שיהיו פגיעות אזרחיות נלוות, בתנאי שהן מידתיות. זה הכלל הבסיסי. השאלה היא האם הפגיעות הנלוות האלה היו מידתיות או לא".

לדבריו, העניין הזה מעלה שאלה מאוד יסודית במשפט הבינלאומי - מתי בכלל יש חובה לחקור טענות בדבר עבירות על דיני הלחימה. "על-פי המשפט הבינלאומי, כשמדובר באירוע לוחמני במצב של עימות מזוין, כמו המצב שלנו מול עזה, העובדה שאזרחים נפגעים היא עצמה עוד לא משמשת עילה לפתוח בחקירה. עילה לחקירה קיימת כשיש חשד סביר לעבירה על דיני הלחימה.

"לגבי השאלה - אם התנאים שמדובר בהם כיום מבססים חשד סביר לעבירה על דיני הלחימה, עקב הטענה שהפגיעה הייתה לא מידתית, אני מניח שהיועץ המשפטי לממשלה יבצע הערכה מקדמית של העובדות, כדי להחליט לגבי שאלת ההצדקה לפתיחה בחקירה. ועדת טירקל הציעה מנגנון לעריכת בדיקה מקדמית כזו".

על-פי מסקנות ועדת טירקל, ראוי לשכלל את המנגנון שלפיו קובעים כיום מהו "חשד סביר" לעבירה, ולהסדיר באופן אחר את היחס בין התחקירים המבצעיים לבדיקה הפלילית.

הוועדה מצאה כי המשפט הבינלאומי, משפט זכויות האדם והמשפט הבינלאומי הפלילי מחייבים לערוך חקירה כל אימת שיש חשד סביר לביצוע פשע מלחמה, וכי יש לשפר את מנגנוני הבדיקה והחקירה הקיימים בישראל לחקר טענות על הפרה של דיני הלחימה, וכן להתוות מדיניות אכיפה.

הוועדה המליצה, בין היתר, להורות למשרד המשפטים לנסח חקיקה מתאימה בכל מקרה שבו יש חסר בחוק הישראלי ביחס לאיסורים הקיימים במשפט הבינלאומי, שאין להם מקבילה במשפט הפלילי הישראלי.

לדברי דויטש, "אני מניח כי אם ההמלצה של ועדת טירקל לגבי אופן ההערכה המקדמית של העובדות עדיין לא מיושמת, אלא מתבצעת היום הערכה של הגורמים הצה"ליים כפי שהיה בעבר לגבי 'החשד הסביר'; ואם ההערכה הזאת מתבצעת באופן אפקטיבי, יעיל, מהיר, ללא פניות ובאופן הוגן - אז זה יכול עדיין לעמוד במבחן המשפט הבינלאומי. אין הכרח שהמנגנון העצמאי לבדיקה ולחקירה יהיה חיצוני".

בשורה התחתונה, דויטש מדגיש כי "העובדה שיש פגיעה ב'לא מעורבים', אזרחים, עדיין לא מצמיחה חובה לחקור או יסוד סביר לעבירה. זאת, משום שמותר שיהיו פגיעות באזרחים אם הן מידתיות, ושאלת המידתיות נבחנת מראש, ולא בדיעבד, לפי המידע שהיה לגורם הצבאי, ולפי היחס בין הצורך הצבאי לבין הפגיעה הצפויה.

עוד כתבות

בנייה / אילוסטרציה: Shutterstock

מדד תשומות הבנייה למגורים עלה ב–0.6% בינואר, השכר ממשיך להיות המרכיב הדומיננטי

מדד תשומות הבנייה המשיך לעלות גם בחודש הראשון של 2026, אם כי בשיעור מזערי ● ללא העלייה בשכר העבודה, ירד המדד ב־0.2%

ירידה עמוקה במכירות של רוב המותגים היפניים / צילום: יח''צ

הם שלטו בכבישי ישראל יותר מ־40 שנה. היום רק מותג רכב יפני אחד נותר בצמרת

בתוך שנים ספורות הפכו רוב מותגי הרכב היפניים ממובילי שוק לזן שנמצא על סף הכחדה, לנוכח הפלישה הסינית ● נתוני ינואר ממחישים זאת היטב, עם ירידה דו–ספרתית עמוקה במכירות של רוב המותגים היפניים, למעט טויוטה ● האם עוד מכשול הוסר מדרכם של הסינים?

קלוד קוד / צילום: Shutterstock

כוננות שיא בסייבר הישראלי: האם הכלי החדש של קלוד יטרוף את הקלפים בענף

השקת כלי איתור החולשות של אנתרופיק טלטלה את השווקים והפילה את מניות הסייבר הגדולות בוול סטריט ● בזמן שהמשקיעים חוששים מאיום קיומי, בתעשייה המקומית טוענים כי הבהלה מוקדמת: "חברות הסייבר לא מוכרות לארגונים רק טכנולוגיה, הן מוכרות אחריות ואמון"

חיה קינד / צילום: שירן קמר

מנכ"לית החברה שרכשה 40 דירות בבניין שנפגע מטיל: "הזדמנות שלא תחזור"

מנכ"לית קרן הריט אבו פמילי, חיה קינד, רואה במגמת הורדת הריבית סימן חיובי לסקטור השכירות לטווח ארוך, שנפגע קשות בשנים האחרונות, וקוראת למדינה לעשות יותר: "לא נעשו פעולות גדולות מספיק" ● בראיון לגלובס היא מספרת כי היא מזהה שהדור הצעיר כבר לא רואה בבעלות על דירה צעד מחייב

איפה יש הזדמנויות? / צילום: Shutterstock

המניות שהפכו ללהיט, דווקא כי אין להן קשר לבינה מלאכותית

ההימור הנוכחי של וול סטריט הוא על חברות שנתפסות כחסינות מפני איומי הבינה המלאכותית ● אלו מגיעות מסקטורים מפתיעים וכוללות למשל את מקדונלד'ס ויצרנית הטרקטורים ג'ון דיר

טילי ''ספייק'' מתוצרת רפאל / צילום: דוברות רפאל

הודו רצתה ייצור מקומי, משרד הביטחון מצא פתרונות - והיצוא הביטחוני מזנק

למרות החרמות והלחצים, הוכחות היכולת בשדה הקרב מזניקות את היקפי העסקאות מול משרד ההגנה ההודי ● ראש סיב"ט יאיר קולס מסביר כיצד המודל עובר מהסכמי רכש להקמת "רגליים ייצוריות" בתוך הודו ● וגם: איך מתמודדים עם תופעת ההעתקות של פיתוחים ביטחוניים?

מטה בנק ישראל בירושלים / צילום: בר לביא

בניגוד לקונצנזוס: האנליסט שמעריך שבנק ישראל יוריד היום את הריבית

למרות הערכות כי ריבית בנק ישראל תישאר היום ללא שינוי, ישנן גם הערכות של אנליסטים בשוק הסבורים כי הריבית בכל זאת בדרך להורדה נוספת השבוע ל-3.75%

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות עקב מכסי טראמפ; מניות התוכנה והבנקים נפלו

וול סטריט הגיבה לראשונה להעלאת המכסים הגלובליים של טראמפ מ-10% ל-15% ● ה-S&P 500 ירד בכ-1% ● מחירי המתכות היקרות עלו, תשואות האג"ח הממשלתיות בארה"ב ירדו ● נובו נורדיסק צללה במעל 15%, לאחר שדיווחה על תוצאות מאכזבות בניסוי של זריקת הרזיה חדשה שלה ● הביטקוין ירד ונסחר סביב רף ה-64 אלף דולר

זהבית כהן / צילום: רמי זרנגר

טלטלה בקרן אייפקס: הסגן של זהבית כהן תובע מיליונים על התעמרות והשפלה

ארז נחום, שסומן כיורשה של זהבית כהן, תובע 10 מיליון שקל וטוען כי פוטר אחרי שהתלונן בפני מנכ"ל אייפקס העולמית על התנהלותה של כהן, שכללה קללות, צעקות והשפלות פומביות ● לדבריו, כהן השתמשה בביטויים כמו "חתיכת חרא" ו"אפס" ובהערות גזעניות והומופוביות כחלק מ"שיטה ניהולית שמטרתה להבהיר שהיא זו שמחזיקה בכוח" ● אייפקס בתגובה: דוחים את ההאשמות

נתנאל גבעתי / צילום: סימן טוב סרוסי

המגורים אצל ההורים, השיפוץ שהסתבך וההשקעה ב-13 דירות

נתנאל גבעתי רק בן 37 ומאחוריו כבר שורה ארוכה של עסקאות, בהן 13 בארצות הברית ● בראיון לגלובס הוא מספר על טעויות שעשה בדרך ואיך קנה שלוש דירות באינדיאנה בלי לבקר שם

נחשון קיויותי, יו''ר ומבעלי ב.ס.ר הנדסה / צילום: באדיבות החברה

בסר הנדסה בדרך להנפקה לפי שווי של עד 1.5 מיליארד שקל

לגלובס נודע כי החברה מתכננת להנפיק כ-20% ממניותיה לפי שווי של בין 1.3 ל-1.5 מיליארד שקל לפני הכסף ● בספטמבר האחרון, פועלים אקוויטי רכשו 10% ממניות החברה לפי שווי של כמיליארד שקל אחרי הכסף

מנכ''ל דקארט דין לייטרסדורף וסמנכ''ל המוצר משה שלו / צילום:  עמית אלקיים

מ-8200 להנהלת חד הקרן: התפקיד החדש של יוסי שריאל

יוסי שריאל צורף לחברת דקארט על ידי מייסדיה, דין לייטרסדורף ומשה שלו, שהיו גם פקודיו ביחידת 8200 ● הוא שוחרר משירות מילואים על ידי הרמטכ"ל אייל זמיר כמי שנושא באחריות פיקודית לאירועי ה-7 באוקטובר מעצם תפקידו כמפקד 8200

מטה חברת נובו נורדיסק בדנמרק / צילום: Shutterstock

זריקת ההרזיה דור 2 של נובו נורדיסק נכשלה בניסוי השוואתי מול מונג'ארו

זריקת CagriSema של נובו נורדיסק הורידה 20.2% בממוצע ממשקל הנבדקים, לעומת 23.6% לזריקה מונג'ארו של אלי לילי ● בתגובה, מניית נובו נורדיסק יורדת, ומניית אלי לילי עולה ● לאלי לילי יש עוד מוצר בקנה, שעשוי להיות פוטנטי אף יותר

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ משוחח עם עיתונאים / צילום: ap, Evan Vucci

בישראל מרוצים מביטול מכסי טראמפ: "מעניק יתרון במו"מ, אין כבר טעם למהר לחתום"

גורמים בממשלה מסרו לגלובס כי פסיקת ביהמ"ש העליון בארה"ב, שפסלה את מרבית המכסים הגלובליים, משפרת משמעותית את עמדת המיקוח של ישראל במו"מ על הסכם הסחר ● בינתיים, היצואנים בארץ דווקא מביעים חשש שהיתרון היחסי של ישראל ייפגע, לאחר שטראמפ הכריז על מכס גלובלי אחיד של 15%

חוששים מהשתלטות הימין? לגארד ונשיא צרפת מקרון / צילום: ap, Francois Walschaerts

"צעד פוליטי מכוער": דיווח על פרישה של כריסטין לגארד מעורר סערה באירופה

דיווח על פרישה מוקדמת של הנגידה כריסטין לגארד מעורר סערה, בשל הערכות שהתזמון נועד לאפשר לעמנואל מקרון להשפיע על מינוי היורש לפני הבחירות בצרפת ● המהלך מציף שאלות לגבי עצמאות הבנק המרכזי, בעוד המועמדים לתפקיד חלוקים לגבי סוגיית החוב המשותף

שדות סולאריים של דוראל בארה''ב / צילום: באדיבות דוראל

מניות האנרגיה הלוהטות של ת"א קפצו פי 3 בזכות הימור על השוק האמריקאי

חברות האנרגיה אנלייט, או.פי.סי ודוראל הוסיפו בשנה האחרונה מאות אחוזים לשוויין, על רקע פעילותן המתרחבת בארה"ב ● השלוש הפכו לחביבות המשקיעים בזכות רוח גבית לה הן זוכות מהביקוש האדיר לחשמל בארה"ב, בעיקר עבור חוות שרתים למהפכת ה–AI

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

עשרת הימים שיכריעו: האם רוזן וטוכמאייר הימרו נכון

העסקה לרכישתה של חברת הנדל"ן אקרו בידי ישראל קנדה תייצר חברת ענק בשווי של 10 מיליארד שקל ● אם החברה הממוזגת הייתה מתחילה להיסחר היום, היא לא הייתה מצליחה להיכנס למדד הדגל של הבורסה ● הכניסה של פאלו אלטו לבורסה אף הופכת את הסיכויים לקשים יותר ● בכמה תצטרך המניה לזנק?

עלי ח'אמנאי, מנהיג איראן / צילום: ap

דיווח באיראן: "הכנו בנק מטרות, ונגיב במהירות לתקיפה"

בלבנון דווח כי השגרירות האמריקנית פינתה עשרות מעובדיה • יאיר לפיד לנתניהו במליאה בכנסת: "מה שיגדיר אותך בהיסטוריה זה ה-7 באוקטובר" ● סטודנטים בטהראן ממשיכים להפגין נגד המשטר - תיעודים של הצתת דגלי איראן הופצו ברשתות • נשיא ארה"ב דונלד טראמפ ממשיך בהזרמת הכוחות למזרח התיכון ובהפעלת לחץ על איראן במסגרת המו"מ • נושאת המטוסים הגדולה בעולם, שהשתתפה בלכידת מדורו, מתקרבת לחופי ישראל ● עדכונים שוטפים

האם הקריפטו צפוי לנפילה חדה דווקא כעת? / צילום: Shutterstock

הדקו חגורות: מדוע הירידות בביטקוין עלולות להפוך לצניחה חופשית?

המטבע הדיגיטלי המוביל כבר נכנס למיינסטרים, אך המנועים שדחפו אותו לשיא הפכו כיוון ודוחפים כעת מטה ● האכזבה מממשל טראמפ, בריחת הכסף המוסדי והלחץ שיוצרות חברות האוצר, מקשים על מציאת תחתית ● אז לאן עוד עלול הביטקוין ליפול בקרוב, ואת מי יגרור איתו

נתב''ג / צילום: יוסי זמיר

לקראת סבב נוסף עם איראן: הלקחים לא הופקו, הטסים יצטרכו לשלם

ביוני אשתקד, כשפרצה מלחמת 12 הימים מול איראן, השמיים נסגרו לחמישה ימים, והנוסעים נאלצו לממן שהות בלתי מתוכננת בחו"ל ● בזמן שאפשרות למתקפה איראנית נוספת עומדת על הפרק, עדיין לא התקבלה החלטה כיצד לטפל בהשלכות המתקפה הקודמת על הטסים