גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

במילה אחת: אלימות

זה ההבדל בין ימין קיצוני לשמאל קיצוני. תחליטו את מי להעדיף

א.

לאחרונה - עם פרוץ הפגנות השמאל נגד "צוק איתן" והפגנות הימין נגד השמאל ובעד צה"ל - נפוצה במקומותינו דעה או אמירה הקושרת את השמאל הקיצוני ואת הימין הקיצוני במשפט אחד, בדרך כלל כחלק מניסיון להוקיע את שני הקצוות בחברה. אלה ואלה, אומרים האומרים, חלקם לא יהיה עמנו.

הצד השני של אותו סנטימנט - שאיננו שלילי במהותו, להפך: בבסיסו מצויה קריאה לאחדות ולהרגעת הרוחות, שזה על הכיפאק - נוטה לקבוע שהפוליטיקה, כלומר האמונה היוקדת (ולפעמים יוקדת מדי) בצדקת הדרך (כולל האמונה שהצד השני הוא שורש כל הרע), איננה קו אלא מעגל שבו הקצוות תמיד נפגשים בסוף.

העניין הזה בהחלט תופס תאוצה. אתה יכול לשמוע את זה בכל מקום כמעט, מפי ימנים ושמאלנים כאחד. אפילו אני שמעתי את עצמי אומר את זה. כאן, כמו שאומרים הצעירים, חשדתי.

כך שנראה לי שדרוש עיון. האמנם כך הדבר? האמנם אפשר לקשור את שני הקצוות יחד? האם זה נכון, האם זה הגיוני, האם זה פרודוקטיבי? אנסה לטעון שלא ולהסביר למה.

ב.

ראשית, כמובן שיש נקודות דמיון בין שמאל קיצוני וימין קיצוני: הקיצוניות עצמה, למשל. אנשים שהולכים רחוק תמיד דומים קצת, לא משנה לאן הם הולכים. בואו נקרא לזה מסירות. בנוסף, שניהם חולקים חוסר סובלנות, אם להתבטא בעדינות, לדעות אחרות (למנוגדות, אבל לא פחות מכך לדעות שונות בתוך המחנה המורחב שלהם). הם מזכירים זה את זה גם במערכת התמיכה הפנימית, הכוללת לא פעם תחרות סמויה על מי יותר חזק בקטע, ועוד, ועוד.

אבל ההבדלים מהותיים בהרבה. כשאנחנו מתעלמים מהם בחסות השאיפה (היפה, המוצדקת, האנושית מאוד) לאותה אחדות דמיונית, אנחנו פושעים כלפי החברה בישראל ומכשירים לא מעט שרצים שרצוי היה למעוך.

לפני שנתחיל, קודם כול נוריד את "חוסר הסובלנות" מהשולחן. חוסר הסובלנות משותף לרוב המוחלט של הישראלים, ויהיו במרכז ככל שיהיו: תשאלו את ח"כ עדי קול. כאלה אנחנו: הפתיל קצר. אנחנו קוטעים את בן שיחנו, חותכים בכביש, עוקפים בתור וכו'. סובלנות זה לתיירים, עזבו אותנו מזה.

אבהיר שוב: אני מתייחס לקיצוניים משני הצדדים ולהם בלבד. הרוב, משמאל ומימין, הם אנשים טובים, חכמים ויפים, שכיף להתווכח איתם. אני אומר את זה בעיקר כדי לחסוך לעצמי להקליד רדיקלי וקיצוני עוד מאתיים פעם בעמוד הזה.

ג.

בשבועות האחרונים יצא לי לעבור יותר מזובור אחד ברשתות החברתיות, מה שנקרא בעגה לינצ'טרנט. אחרי שנרצחו שלושת הנערים קרא שר הביטחון לקרוא התנחלות על שמם; בתגובה (תמימה ומתוך כוונה טובה) טענתי שיכול להיות לא פחות יפה לקרוא על שמם את התוכנית למלחמה בעוני ולהזרים לשם את האנרגיות הטובות ואת התקציבים הרבים. בימין לא ממש התלהבו מזה ועטו על ראשי. מוקדם יותר השבוע טענתי שאני לא בעד הפסקת הלחימה בעזה ושלדעתי חייבים לפרק לחמאס ת'צורה. החברים בשמאל לא ממש השתגעו על זה, ונכנסו בראב-רבי. שני האינצידנטים הנ"ל נתנו לי את היכולת להשוות בין הרובד הבסיסי ביותר של ההבדל בין הצדדים: הסגנון.

הרוב המוחלט של התגובות מימין - מלבד המילה "בוגד" - כלל הצעות שונות ומשונות לאקטים מיניים שראוי שייעשו בי. חלק מהאקטים דרש ציוד מיוחד, חלק דרש ערבים (לפעמים יותר מאחד), רובם התמקדו בחלק האחורי של גופי. בלא מעט מהתרחישים נדרשה נוכחות (פסיבית, אבל מהותית) של אשתי, אחיותיי, אמי, בתי, וכל נשות משפחת פויר המורחבת. ניכר בהצעות שהושקעה בהן מידה רבה של יצירתיות ודמיון, ומידה פחותה בהרבה של פיסוק נכון וכתיבה רהוטה. כנראה שזה מה שקורה כשמקלידים ביד אחת.

גם משמאל נעשה שימוש במין, אבל הרבה פחות, והרבה פחות גרפי. למעשה, רוב התגובות מהז'אנר עסקו יותר בדברים שמדליקים אותי (גופות של ילדים, דם נשפך, בנימין נתניהו וכו') ובמה שזה גורם לי לעשות לעצמי. מעניין.

אבל הרוב המוחלט של התגובות משמאל לא עסק במין אלא בירידות (אכזריות ומשעשעות), על צורתי החיצונית, שאיפותיי בחיים, הצימאון שלי להרס ולדם, בוגדנותי, טיפשותי, עריקתי לצד האפל, כניעתי לקונצנזוס המקולל ובעיקר בירידה נוקדנית לפרטי פרטים, ומעבר להם: רגע, אז מה אתה מציע? ומה אז? ומה אחר כך? ומה יהיה אם לא? יש לך אסמכתאות היסטוריות? קראת את ספרו של הרוזן חרטא דה-ברטא שהתפרסם בשנת 1348 במהדורה מוגבלת ובלטינית בלבד? מה, לא?! אתה באמת כל-כך מטומטם? אה, וכמובן: פשיסט!

זה הבדל גדול למדי, לא?

עוד הבדל סגנוני בולט אפשר לראות כשמשווים בין הדוגמה הקיצונית לאלימות מילולית שמאלנית - שלט "הרוצחים לטיס" או "שרון רוצח" מפעם, אל מול הקריאה "מוות לערבים/שמאלנים". לדעתי, יש הבדל תהומי בין קריאת "'איקס' רוצח!" לבין קריאת "מוות ל'איקס'!", לא? כשאתה קורא למישהו "רוצח", אתה מטיל דופי במוסריותו. כשאתה קורא לרצוח מישהו, אתה מטיל דופי במוסריות של עצמך. על לא תרצח שמעתם?

ד.

אבל הסגנון הוא לא הרבה יותר מאנקדוטה. המהות היא החשובה. וכאן זועק ההבדל: שאיפתו של השמאל הכי רדיקלי בישראל היא לא יותר ממיינסטרים מובן מאליו במרבית העולם המתוקן. דברים כמו אי-אלימות, פירוק מנשק, שוויון, נטייה לצדו של החלש, הסרת מחסומים, תנועה חופשית וכו'. יכול להיות שהם לא בדיוק מתאימים לאזור הזה בזמן הזה (כמה מדכא), ואפשר אפילו להבין איך בקונסטלציה הלא נעימה של עכשיו יכולים אחרים לראות בה בגידה או סיוע לאויב - כן, הסרת המחסומים בעזה תאפשר להם לייבא טילים שירצחו אותנו. כן, אפשר ברצינות לטעון שלא חמאס הוא החלש פה אלא אנחנו, מדינה קטנה מוקפת אויבים. כן, תנו להם רובים והם יירו בנו.

אפשר לבוא ולהתווכח עם כל טענה ובהחלט לסתור כמה מהן, ויכול מאוד להיות שחלק מהטענות לא קשורות למציאות שלנו בכלל. אבל תסתכלו על כל הטענות והאמונות של השמאל הרדיקלי מבחוץ, תוכלו לראות בעצמכם שהן צודקות ומוסריות בפני עצמן.

לעומת זאת, קשה מאוד להגן, הן לוגית, הן מוסרית והן מה שתרצו, על הטענות או על האמונות הנ"ל: שערבי הוא בן מוות בגלל שהוא ערבי. שהשמאלני בוגד. שצריך להרוג בוגדים. שיש סוג של אנשים שנחות מאנשים אחרים ושיש סוג אחר של אנשים שנעלה על סוגים אחרים. שצריך להרוג ילדים כי הם יגדלו להיות רוצחים (למי ניתנה הנבואה, תזכירו לי?). שהצדק המוחלט, היחיד והעליון נמצא רק בצד אחד, ועוד.

אמונותיו ודרישותיו, אם אפשר לקרוא לזה כך, של הימין הקיצוני, נמצאות מחוץ לחוק ומחוץ ללגיטימציה בלא מעט מדינות. שמאל קיצוני ישראלי הוא שמאל קיצוני רק בישראל. ימין קיצוני ישראלי הוא ימין קיצוני בכל מקום מתוקן בעולם.

ה.

ועוד: היה פשוט מרתק לראות את ההפגנות האחרונות. ברובן היה רוב גדול לשמאל על הימין. ובכל זאת, השמאל חטף מכות, לא החטיף. מפגיני שמאל לא קרעו דגלי ישראל ממפגיני ימין, לא בעטו בהם, לא רדפו אחריהם. כלום. היה מדהים לראות ימני קיצוני אחד בא מול חמישה שמאלנים וצווח עליהם: הוא ידע טוב מאוד שהם לא ירביצו לו. ההפך הוא לא הנכון. מעניין, לא?

קצרה היריעה, אבל עוד הבדל די קטן לסיום והוא מבחן התוצאה: מה עשה השמאל הקיצוני לאחרונה? הפגין, צעק, כתב מאמרים. מה עשה הימין הקיצוני לאחרונה: תג מחיר, שריפה של ילד ערבי כשהוא בחיים, הכאה מסיבית של שמאלנים ועוד. אז נכון, התוצאה היא לא הכול. אבל היא בכל זאת משהו, לא?

אז לא, הם לא אותו דבר, שני הקצוות. הם ממש, אבל ממש, בכלל לא אותו דבר. לא אגיד לכם את מי אני מעדיף. אולי הבנתם לבד.

עוד כתבות

דינה בן טל-גננסיה, מנכ''לית אל על הפורשת / צילום: גיא כושי ויריב פיין

המוסדיים נתנו ברקס: מנכ"לית אל על הפורשת לא תקבל פיצויי פיטורים

המנכ"לית היוצאת בן טל-גננסיה ביקשה לקבל פיצויי פיטורים מלאים על 18 שנות עבודתה באל על בהיקף של מיליון שקל, אך המוסדיים מתנגדים ● היא מסיימת את דרכה בחברה עם שכר בעלות של כ-30 מיליון שקל

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

תנודתיות בת"א; הבנקים עולים ב-1%, מניית משק אנרגיה מזנקת ב-5%

מדד ת"א 35 עולה ב-0.1% ● ירידות בחוזים בניו יורק, הביטקוין קורס, הדולר יורד ● בתזמון מאתגר: פאלו אלטו החלה להיסחר הבוקר בת"א ● האם בנק ישראל יוריד היום את הריבית? הכלכלנים חלוקים ● האיום החדש של אנבידיה על אינטל ● איי.בי.איי: אפסייד של 56% למניית הכשרת היישוב ● פה ושם - במיטב ובבנק אוף אמריקה אומרים: המניות בבורסת ת"א ובוול סטריט יקרות מידי

משרדי EY / צילום: Shutterstock

15 שנה אחרי קריסת אגרקסקו: נדחתה תביעת הענק נגד רואי החשבון

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל שהגישו מפרקי החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011 נגד פירמת EY ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרקסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר" ● עורך הדין המייצג את מפרקי אגרקסקו: "כשנקבע במפורש שהדוחות הכספיים לא היו תקינים במשך שנים, הקשר הסיבתי נראה מובן מאליו"

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ משוחח עם עיתונאים / צילום: ap, Evan Vucci

בישראל מרוצים מביטול מכסי טראמפ: "מעניק יתרון במו"מ, אין כבר טעם למהר לחתום"

גורמים בממשלה מסרו לגלובס כי פסיקת ביהמ"ש העליון בארה"ב, שפסלה את מרבית המכסים הגלובליים, משפרת משמעותית את עמדת המיקוח של ישראל במו"מ על הסכם הסחר ● בינתיים, היצואנים בארץ דווקא מביעים חשש שהיתרון היחסי של ישראל ייפגע, לאחר שטראמפ הכריז על מכס גלובלי אחיד של 15%

פינק פלויד, The Wall / צילום: Shutterstock, Pink Floyd on the wall

אל תגלו לרוג'ר ווטרס: מה מצאו חוקרים בטכניון על הלהיט של פינק פלויד?

חוקרים מהטכניון הצליחו לעורר אזורים מסוימים במוח עם השיר "עוד לבנה בחומה", באופן שישפר קליטה של תרופות לטיפול במחלות כמו אלצהיימר ופרקינסון

מנכ''ל דקארט דין לייטרסדורף וסמנכ''ל המוצר משה שלו / צילום:  עמית אלקיים

מ-8200 להנהלת חד הקרן: התפקיד החדש של יוסי שריאל

יוסי שריאל צורף לחברת דקארט על ידי מייסדיה, דין לייטרסדורף ומשה שלו, שהיו גם פקודיו ביחידת 8200 ● הוא שוחרר משירות מילואים על ידי הרמטכ"ל אייל זמיר כמי שנושא באחריות פיקודית לאירועי ה-7 באוקטובר מעצם תפקידו כמפקד 8200

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לטובת בן גביר: הקואליציה מקדמת איסור על בג"ץ להתערב בכהונת שרים

ועדת הכנסת אישרה היום להקים מחדש את הוועדה המיוחדת להכנת "חוק דרעי 2", שיאפשר למנות שרים הנאשמים בפלילים וימנע מבג"ץ להתערב במינויים ● היועמ"שית התנגדה בעבר להצעת החוק

משה מזרחי, מייסד אינמוד / צילום: איל יצהר

הדירקטוריון שאמר לא למיליארד דולר

דירקטוריון אינמוד הודיע כי אף אחת מההצעות שהוגשו לרכישת החברה אינה מתאימה ● על חברת האסתטיקה הרפואית התחרו שתי קבוצות, אחת ישראלית ואחת קוריאנית, וההצעות היו לשווי של יותר ממיליארד דולר

פרטיות באינטרנט / אילוסטרציה: Shutterstock

ייצוגית נגד מימון ישיר בגין הפרת פרטיות: "הכול מהכול חשוף לטיקטוק"

לפי הבקשה לתביעה הייצוגית, קוד פיקסל שחברת מימון ישיר הטמיעה באתר שלה אוסף מידע של גולשים ומעבירו לטיקטוק - וזאת ללא ידיעתם וללא הסכמתם להעברת המידע ● ההערכה היא שזו הסנונית הראשונה בגל התביעות שצפוי לאחר כניסתו לתוקף של תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות

סאלח דבאח / צילום: שלומי יוסף

"עד עכשיו נלחמנו על הבית. הגיע הזמן לדבאח מעבר לים"

המלחמה שרוקנה את הצפון והקשתה על העובדים להישאר, הסערה ברשת שהביאה אותו לבית המשפט, הקושי להתפתח בנדל"ן אל מול המתחרות והתוכניות להתרחב למדינות המפרץ ● סאלח דבאח, מנכ"ל רשת הקמעונאות המשפחתית שמגלגלת יותר ממיליארד שקל בשנה, בראיון מיוחד

כותרות העיתונים בעולם

תרחיש האימה של טראמפ: התגובה האיראנית שעוצרת מלחמה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: תקיפה באיראן לא תהיה קלה לביצוע כמו המבצע האמריקאי בונצאולה, השאלות הפתוחות שנשארו לטראמפ, ואיך עשויה להיראות המלחמה מול איראן? • כותרות העיתונים בעולם

האם הקריפטו צפוי לנפילה חדה דווקא כעת? / צילום: Shutterstock

הדקו חגורות: מדוע הירידות בביטקוין עלולות להפוך לצניחה חופשית?

המטבע הדיגיטלי המוביל כבר נכנס למיינסטרים, אך המנועים שדחפו אותו לשיא הפכו כיוון ודוחפים כעת מטה ● האכזבה מממשל טראמפ, בריחת הכסף המוסדי והלחץ שיוצרות חברות האוצר, מקשים על מציאת תחתית ● אז לאן עוד עלול הביטקוין ליפול בקרוב, ואת מי יגרור איתו

חיה קינד / צילום: שירן קמר

מנכ"לית החברה שרכשה 40 דירות בבניין שנפגע מטיל: "הזדמנות שלא תחזור"

מנכ"לית קרן הריט אבו פמילי, חיה קינד, רואה במגמת הורדת הריבית סימן חיובי לסקטור השכירות לטווח ארוך, שנפגע קשות בשנים האחרונות, וקוראת למדינה לעשות יותר: "לא נעשו פעולות גדולות מספיק" ● בראיון לגלובס היא מספרת כי היא מזהה שהדור הצעיר כבר לא רואה בבעלות על דירה צעד מחייב

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

מהפך: ההסתברות להורדת ריבית צנחה באחת. זו הסיבה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית מחר ● בתחילת השבוע שעבר ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

מתחם ביג גלילות, בשבוע שעבר / צילום: גלית חתן

שנה לביג גלילות: המספרים נחשפים

מתחם הענק בגלילות של רשת המרכזים המסחריים ביג עורר עניין עוד לפני הפתיחה, אבל אחרי ההייפ של החודשים הראשונים, הפדיון היומי ירד כצפוי בעשרות אחוזים ● רשימת ההמתנה עדיין קיימת, אך בשוק מספרים גם על תנאים מקלים לשוכרים ● על כמה עומד הפידיון היומי ומה קרה למתחרים?

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

עשרת הימים שיכריעו: האם רוזן וטוכמאייר הימרו נכון

העסקה לרכישתה של חברת הנדל"ן אקרו בידי ישראל קנדה תייצר חברת ענק בשווי של 10 מיליארד שקל ● אם החברה הממוזגת הייתה מתחילה להיסחר היום, היא לא הייתה מצליחה להיכנס למדד הדגל של הבורסה ● הכניסה של פאלו אלטו לבורסה אף הופכת את הסיכויים לקשים יותר ● בכמה תצטרך המניה לזנק?

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

מכסי טראמפ מכים בשווקים: צפי לירידות בוול סטריט, הביטקוין נופל

ירידות גם באירופה ● ברקע הירידות - חוסר הוודאות כתוצאה מתוכנית המכסים של טראמפ שהודיע על מכס גלובלי בגובה 15% ● הביטקוין מתחת ל-65 אלף דולר לאחר ירידה של 47% מהשיא שנרשם באוקטובר ● עליות באסיה

יקי דוניץ / צילום: ויקיפדיה

"פגיעה במפעל חיים ובמוניטין": יקי דוניץ תובע 100 מיליון שקל מקרן JTLV

חודש וחצי אחרי שחיסלה את החזקתה ביזמית הנדל"ן דוניץ, קרן ההשקעות נתבעת בידי היו"ר לשעבר, שטוען כי עמדה לו זכות סירוב ראשונה, וכי המכירה הסבה לו נזק כבד ● JTLV :"הקרן תדרוש לפצותה בגין הנזקים שייגרמו לה כתוצאה מתביעת סרק זו"

עורכי הדין חגית בן משה ואייל נחשון / צילום: נועה שרביט, נמרוד גליקמן

עורכי הדין חגית בן משה ואייל נחשון ימונו לשותפים מנהלים במשרד ברנע

שני השותפים צפויים להחליף בסוף השנה את עו"ד מיקי ברנע, שהקים את המשרד ב-2003, ואשר יישאר בפירמה וימונה לתפקיד היו"ר או ראש המשרד ● המהלך מצטרף למגמה של חילופי דורות בהנהלות של משרדי עורכי דין מובילים בישראל

ברק רוזן, צחי ארבוב וזיו יעקובי / צילום: ינאי אלפסי, אלכס פרגמנט

יתרון לגודל, עלייה בחוב: בשוק מנסים לעכל את עסקת השנה בנדל"ן

המיזוג הצפוי בין יזמיות הנדל"ן המובילות ישראל קנדה ואקרו צפוי ליצור את החברה הגדולה בענף ● בשוק מנתחים את היתרונות והסיכונים שלקחו על עצמם בעלי ישראל קנדה, את הסיבות שהביאו למכירתה של אקרו, ואת הנתון שעליו תקום או תיפול הצלחת העסקה