בית המשפט המחוזי בירושלים דחה היום (ה') את בקשת הנאמנים בהליך הקפאת ההליכים של בית חולים הדסה, עורכי הדין ליפא מאיר ואשר אקסלרוד, לקבל "תוספת מאמץ מיוחד" בשיעור של 100% מעבר לשכר-טרחה בשיעור 1.1 מיליון שקל שמקבל משרדו של מאיר ומעבר ל-870 אלף שקל שמקבל משרדו של אקסלרוד. זאת, בגין מאמץ מיוחד שהשקיעו לטענתם בטיפול בהליך הקפאת ההליכים.
במילים אחרות, נאמני הדסה ביקשו כי שכר-הטרחה שיקבלו בגין טיפולם בתיק יוכפל, אך בית המשפט דחה את בקשתם. עם זאת, השופט דוד מינץ אישר לעורכי הדין מאיר ואקסלרוד תוספת של 15% לשכר-הטרחה, לאור עמדת כונס הנכסים הרשמי שסבור היה כי יש לפסוק להם אותה.
אלפי שעות עבודה
בבקשה להכפיל את שכר-הטרחה טענו הנאמנים כי מגיעה להם תוספת מאמץ מפני שהם השקיעו בתיק אלפי שעות עבודה, שבאו לידי ביטוי בעשרות פגישות וישיבות שקיימו עם כל הגורמים המעורבים, בדיונים בפני בית המשפט, בכתיבת כתבי בית דין בהליך העיקרי ובהליכים שנוהלו בערכאות נוספות, בסיוע שוטף ויומיומי לעובדי בית החולים על בסיס יומי, בכתיבת מכתבים לגורמים שונים ועוד.
עוד טענו מאיר ואקסלרוד כי הם קיימו לא אחת ישיבות משא-ומתן אל תוך השעות הקטנות של הלילה, עמדו בקשר רציף ותדיר עם גורמי הנהלת בית החולים, יזמו והציעו רעיונות לגישור בין הצדדים בדבר המחלוקות שצצו בנוגע להסדר ההבראה, פעלו להרחבת צו הקפאת ההליכים על הצוות הרפואי בתקופת ההקפאה על מנת שימנע עיוות דין חמור, ובין היתר לשם סיום השביתה, ועוד כהנה וכהנה פעולות המתוארות בהרחבה בדוחות ובכתבי בית הדין שהוגשו על-ידם לבית המשפט.
לטענתם, בשל פעילות אינטנסיבית זו, בתקופת הקפאת ההליכים נוצר עומס אדיר במשרדיהם, אשר השפיע על מכלול ההיבטים המשרדיים - החל בעבודה המשפטית האינטנסיבית, עבור בנסיעות ובהשתתפויות בישיבות משא-ומתן רבות וכלה אף בצוותי המזכירות של המשרדים שהתמסרו לעבודה בנוגע להליך.
לטענתם, העבודה על התיק במהלך תקופת הקפאת ההליכים דרשה תשומות ורגישויות מיוחדות, והם היו צריכים לפעול תוך הקדשת זמן ומשאבים אדירים בניסיון להביא לגיבושה של תוכנית ההבראה. הייתה זו עבודה יומיומית, במשך 24 שעות ביממה, כולל שבתות, חגים וימי חול המועד פסח.
הנאמנים הפנו את בית המשפט לתקנה 13 לתקנות, ממנה עולה כי מחוקק המשנה העניק לבית המשפט שיקול-דעת לקבוע שבאותם המקרים בהם מתברר כי בעל התפקיד פעל בתנאים מיוחדים ולא רגילים, ולמרות זאת הביא לתוצאות מרשימות, ניתנת האפשרות לבית המשפט להגדיל את שכר-טרחתו מעבר לשכר העולה מהחישוב "היבש".
ואולם, השופט מינץ דחה כאמור את הבקשה, בכותבו כי תשלום שכר לפי שעות, כפי שאישר לנאמנים, נותן מענה מדויק עד כמה שניתן לעבודה שהושקעה על-ידי בעלי התפקיד ומשרדיהם.
"אך מעבר לכך, קשה גם לסבור כי בשל העיסוק בהליך ההקפאה זנחו הנאמנים את כל עסקיהם האחרים של משרדם. קשה גם לסבור כי בשגרת משרד עורכי דין אין שעת בטלה כלשהי, ועורך הדין מתוגמל על-ידי מי מלקוחותיו על כל דקה מיום עבודתו".
כמו כן ציין מינץ כי "במקרה זה קשה להלום תשלום בסך של 250 שקל לכל שעת עבודת מתמחה, גם אם מדובר בעלות מעביד (כפי שביקשו הנאמנים)".
"הנאמנים ראויים לכל שבח"
מנגד, השופט ציין כי יש גם אמת בטענת הנאמנים כי באותן שעות בהן התמסר צוות משרדם להליך ההקפאה, נמנעו הם לעסוק בעיסוקים מניבי רווח אחרים. "לכן, אפוא, בסופו של יום, תגמול מלא לפי שעות העבודה נותן ביטוי לכל אלה יחדיו. אם קיימת אי-התאמה לרעת הנאמנים, היא תבוא על מקומה באותה תוספת בת 15% אותה סובר הכנ"ר - שהלך יד ביד עם הנאמנים בכל הליך ההקפאה ויודע ומכיר את כמות העבודה שהושקעה על-ידי הנאמנים - שיש לתגמל עליה".
למרות שדחה את בקשת הנאמנים להכפלת שכר-טרחתם, השופט שיבח את עבודתם. "הנאמנים אינם צריכים לשכנע את בית המשפט, לא באשר להשקעתם הרבה בטיפול בהליך ולא באשר לתרומתם להצלחתו. בעניין זה הם ראויים לכל שבח, ותודתו של בית המשפט נתונה להם. בית המשפט ליווה את ההליך - לעתים מרחוק ולעתים מקרוב יותר, וראה במו-עיניו את תרומתם היפה של הנאמנים להצלחת ההליך", נכתב בהחלטה.