לוחם דעא"ש / צילום: רויטרס
לאט לאט, אבל לא בשקט בשקט, מתפתח איום של ממש על גבולה המזרחי של ישראל, שהוא הרבה יותר מסוכן מהאיום האיראני. מאחוריו עומד אדם אחד עם גדודים של מאמינים. יש המכנים אותו "אוסאמה בן-לאדן החדש". המגזין "טיים" כינה אותו "האיש המסוכן ביותר בעולם". האיש עומד להכתיר את עצמו ל"אמיר המאמינים" ולמנהיגה של מדינה אסאלמית חוצה גבולות, מעיראק מערבה. ארה"ב הקציבה פרס של 10 מיליון דולר למי שיביא ללכידתו או למותו.
זהו אבו-בכר אלבגדאדי אלקורשי אלחוסייני, 42, מנהיגה של "המדינה האסלאמית החדשה" המוקמת בימים אלה בעיראק ובסוריה, שראשי התיבות של שמה בערבית הם דאע"ש: "אלדולה אלאסלאמיה פי אלעראק ואלשאם" (המדינה האסלאמית בעיראק ובלבנט).
מיהו האיש ששינה את סדר היום העולמי והפך בן לילה כמעט לאויב הציבור מספר 1? לאלבגדאדי יש שתי תמונות שהתפרסמו. את האחת הפיץ משרד הפנים העיראקי, ובה נראה מזוקן, קודר, בחליפה ועניבה. האחרת מקורה בסוכנויות ביון אמריקאיות.אלבגדאדי נולד בעיר סאמרא ב-1972 ושמו האמיתי עוואד איבראהים עלי אלבדרי אלסאמראאי. כינויו הם אבו-דועאא, אלכראר ועלי אלבדרי אלסאמראאי. בני משפחתו מספרים שהם צאצאי הנביא מוחמד. לפי קורות חייו, הוא בא ממשפחה דתית, אחיו ודודיו אנשי דת ומורים לערבית ולהלכה אסלאמית.
"הפילוסוף הג'יהאדיסטי"
לאלבגדאדי תואר דוקטור לחינוך מאונ' בגדד האסלאמית. הוא למד מדעי האסלאם, היסטוריה ושירה, ובלימודיו כונה בפי חבריו "הפילוסוף הג'יהאדיסטי". מספרים עליו שהוא קרייריסט, אלים, אסטרטג צבאי. אלבגדאדי הוא מעין רוח רפאים. הוא אינו מופיע כמעט בפני 7,000 לוחמיו הנאמנים, וכשמופיע עוטה מסכה. קשה לעקוב אחריו ומכאן כינויו, "השיח הבלתי נראה".
יש גרסאות שונות בעניין הצטרפותו לעולם הג'יהאד. לפי אחת, הוא היה פעיל אסלאמי מאז תקופת משטרו של סדאם חוסיין; נעצר ל-4 שנים בעיראק ע"י האמריקאים ב-2005, ושוחרר ב-2009 מסיבות משפטיות. לדברי הקולונל קנת' קינג, שפיקד על מחנה המעצר בוקה בעיראק, כשיצא אלבגדאדי מהכלא אמר: "נתראה בניו יורק". לשם אמנם לא הגיע, אבל הצרות שהוא מעולל כן הגיעו, ונשיא ארה"ב ברק אובמה נאלץ להשקיע מאמצים ומשאבים בעיראק.
אחרי הפלישה האמריקאית לעיראק, ב-2003, אלבגדאדי נמשך מהר לארגון "מדינת עיראק האסלאמית" תחת פיקודו של אבו-מצעב אלזרקאוי, ופעל בהתחלה להברחת לוחמים זרים לעיראק. לאחר מכן מונה ל"אמיר", מפקד על יישוב קטן סמוך לגבול סוריה. מהר מאוד ייסד בימ"ש הפוסק עפ"י כללי השריעה. כשהתפרסם בקרב צעירים, הצטרף למועצת השורא של לוחמי הג'יהאד של אל-קאעידה בעיראק האסלאמית; ב-2010 מונה למנהיג מועצת השורא, לאחר הריגתם של שני מנהיגי הארגון הקודמים.
אלבגדאדי הודיע כי דאע"ש יתמקד בניסיון לכבוש אזורים בעיראק כדי להקים שם ח'ליפות אסלאמית שתתקיים על פי חוק השריעה. לפי העיתון הצרפתי "לה-מונד", הסכנה הגדולה ביותר הנשקפת לאל-קאעידה היא "המדינה האסלאמית בעיראק ובסוריה", שמכרסמת בו מבפנים. דאע"ש החדש יחסית מסרב להצטרף ולהתמזג עם "ג'בהת אלנצרה", חזית הניצחון, תחת דגל אל-קאעידה, ואלבגדאדי חזר בו משבועת האמונים למנהיג אל-קאעידה, איימן א-זוואהירי.
אין בעולם מידע רב על המבנה הארגוני של דאע"ש. כמה מקורות מציינים שמפקדים עיראקים לשעבר, חברים במפלגת אל-בעת' לשעבר, שלטון הבעת' בעיראק, שנמשך עד פלישת ארה"ב לעיראק ב-2003, הצטרפו אליו, ושהם מתאמים פעולתם עם עזה אבראהים אלדורי - מספר 2 במשטרו של סדאם חוסיין.
עם פרוץ מלחמת האזרחים בסוריה החל אלבגדאדי להרחיב את פעילות הארגון לתחומי סוריה, ונלחם בצד כוחות המורדים נגד משטרו של בשאר אסד; זאת, בניגוד לעמדת אל-קאעידה. לפני כחודש כבש דאע"ש את רוב שטחה של העיר החשובה ביותר בצפון עיראק, מוסול, והניס מאות אלפי פליטים מאזור הלחימה. כמו כן, השיג הארגון שליטה בתכרית. ב-15 ביוני דווח כי דאע"ש כבש גם את העיר תל-עפר והוציא להורג 1,700 חיילים מצבא עיראק שנשבו על ידו.
מה שעוד מדאיג את המומחים ואת גופי המודיעין הוא הנשק שהארגון הצליח להשיג בעיראק. מדובר בנשק בשווי של מיליוני דולרים שארה"ב העבירה לצבא עיראק, ובו רכבים ממוגנים, רובים, טילי נ"ט ונ"מ וכמויות אדירות של חומרי נפץ. נראה כי דאע"ש העביר חלק גדול מהשלל שתפס בעיראק לסוריה, ומשתמש בו במלחמתו נגד המשטר וארגונים נוספים. בישראל יש מי שחשש שהנשק יזרום לאזור הגבול ברמת הגולן ויסכן את ביטחון ישראל.
בשבוע שעבר הכריז דובר הארגון אבו-מחמד אלעדנאני על הקמת ח'ליפות אסלאמית בשטחים שכבש דאע"ש, ואלבגדאדי הוכרז כ"אמיר המדינה החדשה". לאחר מכן קרא אלבגדאדי למוסלמים בכל העולם "להגיע לאזורים שנמצאים בשליטת הארגון ולסייע בבניית המדינה האסלאמית". אלבגדאדי הדגיש: "מוסלמים, מהרו למדינתכם. כן, זאת מדינתכם".
השתלטות הארגון על ירדן תלויה בשבטים הבדואים במדינה. אם הם יסירו חסותם מהמלך עבדאללה הוא אבוד. אם דאע"ש ימשיך להתרחב, המלך ייחלש והשבטים יסירו ממנו את תמיכתם. זו הסיבה שהוא נזהר במהלכיו. אם ידכא את הפלסטינים והבדואים, הם יתקוממו נגדו; ואם לא ידכא, הם יתחזקו ויפעלו נגדו. ממי תוכל ירדן לבקש סיוע? לא מהסעודים; סוריה ועיראק עסוקות במלחמות אזרחים; מצרים שקועה בצרותיה וגם על ארה"ב לא ניתן לסמוך היום. מי שנשאר הוא אולי ישראל, וכך עלולה לפרוץ כאן מלחמה אזורית חדשה.
* הכותב הוא ראש החטיבה ללימודי המזרח התיכון, אקדמיית עמק יזרעאל