גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"'צוק איתן' היא ללא ספק מלחמת הסלולר הראשונה"

אתרי האינטרנט החדשותיים, ובעיקר אפליקציות המובייל שלהם, הגיעו לשיאי טראפיק במהלך מבצע "צוק איתן" ■ מה היו השיקולים העריכתיים, ואיך מחליטים בתוך שטף האירועים על מה צריך להוציא התראות בסלולר?

אתרי חדשות/ צילומים: Shuterstock , דני כתרי
אתרי חדשות/ צילומים: Shuterstock , דני כתרי

הזינוק בטראפיק

באופן טבעי, כל האתרים מצביעים על עלייה ניכרת בתעבורת הגולשים ובעיקר בכניסות מהמובייל. בהיעדר מערכת מדידה אחידה, וכשבחלק מהאתרים נמנעו מלמסור נתונים, אפשר בעיקר להצביע על כך שהתחזקות המובייל באה לידי ביטוי מובהק והמכשירים הניידים מיצבו את עצמם כאמצעי הגלישה המוביל לעומת המחשב. בשונה מהטלוויזיה, שאליה מתנקזים הישראלים בשעות אחר-הצהריים והערב, המובייל ובכלל האינטרנט מלווה אותם לאורך כל היום, כולל בתוך המרחבים המוגנים.

"הטראפיק במבצע הנוכחי גבוה מאשר במבצע 'עמוד ענן'", אומר אבירם אלעד, ראש מחלקת החדשות באתר וואלה. "זה נובע מכך שחלק גדול ממדינת ישראל בעורף נמצא במצב של אזעקות, ולכן זה מעלה את רמת העניין. בכל פעם שיש אזעקה לאזורים גדולים כמו גוש דן והשרון, ישנה עלייה מיידית בכמות הכניסות".

"רמות הטראפיק במהלך הלחימה בעזה הן חסרות תקדים בהיסטוריה של ynet", אומר אחד הבכירים באתר החדשות. "אל תשכח שבניגוד לאתרים אחרים, אתר ynet תמיד היה אתר חדשות. זה לא אתר שהוא אתר רכילות או ספורט או אופנה, שהחליט להפוך לאתר חדשות".

לדברי הבכיר, הטראפיק המרכזי אכן מגיע מהמכשירים הניידים: "המלחמה הזו היא מלחמת המובייל הראשונה. אם מבחינה תקשורתית מלחמת יום כיפור הייתה הראשונה של הטלוויזיה, והאינתיפאדה השנייה הייתה הראשונה של האינטרנט - אז 'צוק איתן' היא ללא ספק מלחמת הסלולר הראשונה. כל המדינה מעודכנת דרך הסלולר, גם כשאנשים נמצאים בממ"ד".

בניגוד לימי שגרה, ב-ynet מסבירים כי באופן כללי אין פיקים בטראפיק כמו שעת הכניסה למשרד בבוקר או בדרך חזרה הביתה: "הפריים-טיים מתחיל כשהמדינה מתעוררת בשש בבוקר, ומסתיים באחת בלילה כשכולם הולכים לישון", אומר הבכיר.

באופן טבעי, גם במאקו יש זינוק בתעבורת הגולשים, אך העורך הראשי, אורי רוזן, לא מתבייש להגיד את מה שכל התעשייה חשה. "התקופה הזו מביאה המון טראפיק, אבל מעט מאוד פרסומות. יש ירידה של עשרות אחוזים בהיקף הפרסום", הוא מודה.

מתקפת הפושים

תרבות הפושים, אותן התראות שקופצות על המסך לכל בעל סמארטפון, כבר מזמן הפכו לזירת קרב בפני עצמה בין אתרי החדשות השונים. המינון, הניסוח והתזמון הם חלק מהאסטרטגיה של האתרים להגיע לקהלים חדשים ולשמור על הקיימים. במלחמה כמו במלחמה, הדבר נכון כפליים.

כששני שליש מהמדינה נמצאים תחת איום טילים, וכשבנים, בעלים ואבות רבים לוחמים בעזה, השאלה המתבקשת היא כמה פושים הם כבר יותר מדי בשביל עדכון שוטף. "אנחנו לא מוציאים פוש על כל אזעקה", אומרים ב-ynet. "כשמאות אלפי ישראלים מחוברים לפושים האלה, צריך להיזהר לא לעורר חרדה במדינה שלמה. אנחנו מאוד שמרניים ומוציאים פושים רק כשיש אזעקות באזורים גדולים".

בוואלה נוקטים גישה הפוכה. "אנחנו מוציאים פוש על כל אזעקה - לא משנה איפה", מסביר אלעד. "במציאות שבה אנחנו נמצאים, כשכל המדינה תחת איום טילים ויש סולידריות בכל ישראל, אנשים רוצים לדעת מה קורה לא רק אצלם, אלא בכל רחבי הארץ. זה גם נותן אינדיקציה אם המלחמה התגברה או לא התגברה".

במאקו, מסביר רוזן, מנסים לשמור על שפיות במינונים: "אי-אפשר שבכל פעם שיש אזעקה באזור כלשהו בארץ יהיה פוש על אזעקה, פוש שני על קולות נפץ שנשמעו באזור ופוש שלישי על יירוט הטילים. מעבר לכך, אנשים נכנסים לממ"ד, אין שם קליטה, יוצאים החוצה ואז מקבלים את הפוש על אזעקה בתל-אביב. לכן, אין אצלנו פושים על אזעקה, אלא אנחנו מחכים כמה דקות ומוציאים פוש לגבי היירוט".

הקצנה בטוקבקים

טוקבקים מתלהמים הם חלק מהנוף של אתרי החדשות, אך בוואלה הופתעו לראות שישראלים משאירים את האנונימיות בצד ומרשים לעצמם להגיב בחריפות גם תחת הזהות האמיתית שלהם. "יש לנו באתר טוקבקים רגילים - תחת זהות בדויה, וגם תחת כאלה הזהות של פייסבוק, ובשני המקרים הייתה הקצנה מאוד גדולה באופי ובתוכן של התגובות לשני הצדדים - גם ימין וגם שמאל", אומר אלעד. "זה מאוד מפתיע שאנשים מזדהים בשם שלהם ועדיין מרשים לעצמם להגיד דברים קשים ובוטים, לעיתים מזעזעים, ולא מסתתרים מאחורי כינוי אנונימי".

באתר ynet, אולי מי שהגדיר בתחילת הדרך את תרבות הטוקבקיסטים בישראל, דווקא לא מופתעים מההתלהמות שנוצרה בעקבות הלחימה בעזה. "השיח הפתוח הציבורי בישראל תמיד היה אלים מאוד ואנחנו משתדלים עד כמה שאפשר למתן, אבל יש בעיה של הליכה על חבל דק בין חופש הביטוי לבין הרצון שלנו לא לשמש במה לביטויים אלימים וקיצוניים".

לשדר או לא לשדר?

אולי אחת ההחלטות האמיצות של מערכות החדשות בתקופת המלחמה עד עכשיו הייתה השאלה אם לתת במה לסרטון שהוציא החמאס, שבו נראים מחבליו מנסים לחדור לנחל עוז, כשבדרכם הם הורגים מספר חיילי צה"ל.

"המטרה שלנו היא לא לזעזע ולהראות בכוח אלימות, בטח ובטח כשיש ניסיון להשתמש בנו באירועים אלימים כמו הסרטון שהוציא החמאס. אנחנו מיד הבנו במה מדובר וקיבלנו החלטה מהירה שלא לתת לזה ביטוי בשום צורה שהיא. שום פריים לא עלה באתר", הסביר הבכיר מ-ynet.

גם בוואלה נקטו צעד דומה ואף התגאו בכך באופן שבו הציגו את הנושא ככותרת הראשית באתר, במקביל לעובדה שהעורך הראשי, ינון מגל, שיתף את צילום עמוד הבית בפייסבוק שלו. "חשבנו שהסרטון גרפי מאוד ומשמש כחומר תעמולתי של החמאס", אומר אלעד. "התפקיד העיתונאי שלנו הוא להצביע על מחדלים ולחשוף דברים ולכן טיפלנו בנושא מהצד של המחדלים של אותה חדירה. אז אנחנו לא פרסמנו, אבל אני בטוח שמי שממש רצה לראות חיפש אותו בגוגל".

במאקו, ובכפוף להחלטה של חדשות 2, החליטו לשדר גרסה ערוכה של הסרטון. "זה חשוב ויש לזה ערך חדשותי", אומר רוזן. "זה לא נכון להסתיר את זה אבל צריך לערוך את זה נכון ולהבין מה קרה שם ואיך הראש של החמאס עובד".

אולפנים סביב השעון

אולפני הווידיאו של האתרים וואלה ו-ynet כבר מזמן אינם חדשים בנוף האינטרנט, אך במהלך "צוק איתן" הם צברו עוד ועוד שעות מסך. "אנחנו משדרים בממוצע שבע-שמונה שעות אולפן ביום בשלושת השבועות האחרונים, כשביום רגיל יש רק מהדורה אחת ומבזקים", אומר אלעד. לדבריו, במבצע הקודם וואלה עדיין לא תחזק אולפן חדשות, אך נעשו שידורים חיים מגג הבניין של בית וואלה בתל-אביב. "המבצע הפעם מאוד מצולם וויזואלי, כמו למשל החומרים הרבים והאיכותיים שדובר צה"ל מוציא. אתה מקבל חומר על חדירת מחבלים ממנהרה תוך שעתיים-שלוש מהרגע שזה קורה בפועל ואז הווידיאו הופך להיות הסיפור".

רוזן, מנגד, ציין כי "כל האתרים עושים שידורי וידיאו מסביב לשעון, אבל פה זה מבליט את היתרון שלנו. למרות שהאתרים עשו קפיצת מדרגה, עדיין לחדשות 2 יש את נבחרת החדשות הכי טובה בישראל. יש לנו חצי מיליון צפיות בלייב סטרימינג של מה שמשודר במקביל בטלוויזיה".

קמפיינים שיווקיים

התחרות בין וואלה ו-ynet מעמיקה, באופן טבעי, גם בתקופת המלחמה. לא מדובר רק על אייטם בלעדי, מרואיין כזה או אחר או על מי מוציא פוש ראשון, אלא גם על התפיסה של כל אחד מהם כמקור החדשות המוביל. וואלה הקדימה לעשות ויצאה בקמפיין טלוויזיוני בכיכובו של מגל, שמדגיש את ההישענות של האתר על אולפן הווידיאו וצוות החדשות, בהשקעה של כ-500 אלף דולר במחירי מחירון, על-פי נתוני יפעת בקרת פרסום. ב-ynet, שילבו ידיים עם עיתון הפרינט בשבוע שעבר ויצאו בקמפיין תדמית עם ווליום יותר נמוך (160 אלף דולר במחירי מחירון), אך גם כזה שמבקש להדגיש את היכולות והאיכויות.

שני האתרים ניסו לאחרונה גם להפוך את עצמם לגופים קצת יותר ממלכתיים ולהתחבר למצב ולשיח הממלכתי. ראשונים היו ynet, שיצאו בהודעה לעיתונות שלפיה הם מקדישים את פרסומות המעברונים באפליקציית המובייל לטובת קמפיין תמיכה בחיילי צה"ל. הרעיון היה חיובי, אך התגובות בחלקן היו שליליות כשהן טוענות כי ממילא שוק הפרסום בתקופה זו קשה ולכן אין הרבה קופצים על הנדל"ן המסחרי.

וואלה השיק בשבוע שעבר קמפיין בכיכובם של מפורסמים ואנשי ציבור שנושאים סטיקר תחת הסלוגן "קודם כל ישראלי", ומטרתו הייתה לאחד בין פלגי העם בתקופה זו. אך גם הוא זכה לביקורת בציבור, כשהיו מי שטענו שיש להסתכל על העם קודם כל כבני אדם או קודם כל כיהודים. במאקו, אגב, מסתכלים על שני המהלכים האחרונים מהצד. "אנחנו מעדיפים להתמקד בעבודה החדשותית ופחות להתמקד במהלכי תדמית על רקע דגלי ישראל", אומר רוזן. עם זאת, כדאי לציין, כי גם בערוץ 2 - שאליו מסונף מדור החדשות של מאקו - וגם בערוץ 10, עלו בקמפיינים תדמיתיים שמטרתם לחזק ולהדגיש את איכות מערכות החדשות בכל אחד מהערוצים.

אסקפיזם לצד חדשות

חדשות ואקטואליה הם כמובן עיקר העיסוק של אתרי התוכן בימים אלה ועיקר תשומת הלב של הגולשים מופנית לשם, אך נראה שהמדורים האחרים באתרים - כמו ספורט, תרבות או לייף סטייל - לא נשארים מקופחים. "אמנם מבחינת העבודה האתר כולו מגויס לעניין המבצע ועורכים וכתבים מערוצים אחרים קיבלו צו 8 לחדשות", אומר הבכיר ב-ynet, אך "המדורים האחרים נהנים גם הם מהטראפיק ומראים כניסות גבוהות מהרגיל. זה מפתיע אבל יש צורך לאסקפיזם. אנשים עדיין מחפשים את המציאות הנורמלית שהייתה אמורה להיות בקיץ ישראלי סביר". גם רוזן מצביע על מגמה דומה: "כל המדורים עולים בטראפיק ולא רק החדשות. אנשים נכנסים, רואים מה חדש ברמת ההארד ניוז ואז ממשיכים למדורים אחרים".

חלק ממילות חיפוש שזינקו הכי הרבה בגוגל במהלך חודש יולי

פיקוד העורף

צוק איתן

צבע אדום

כיפת ברזל

עזה

עופרת יצוקה

חמאס

גדעון לוי

מלחמת לבנון השנייה

אורנה בנאי

* מקור: גוגל ישראל

עוד כתבות

ריי דליו / צילום: Reuters, Thomas Mukoya

המשקיעים בקרן הגידור המפורסמת לא מרוצים ודורשים את הכסף

משקיעים בקרן של ריי דליו טוענים שהם מתוסכלים מהתשואות בשנים האחרונות ● רבים מהמשקיעים המוסדיים שהשקיעו סכומי כסף גדולים מושכים את כספם ● "יש לנו אכזבה לאורך תקופה ארוכה", מספרת אחת מהמשקיעות בקרן

וול סטריט / צילום: Unsplash, Chenyu Guan

נעילה מעורבת בוול סטריט; אנבידיה ירדה בכ-3%, טסלה זינקה ב-12%

הנאסד"ק עלה ב-0.2% ● אירופה ננעל בירידות קלות ● מדד הנג סנג עלה ב-2% ● בנק פיקטה: "שוק המניות בארה"ב תלוי ברווחי החברות הגדולות" ● יו"ר UBS: "הבנק אינו גדול מכדי ליפול" ● טסלה פספסה את התחזיות, אך המניה זינקה במסחר המאוחר; תאיץ השקת דגמים מוזלים • דריכות בשוק לקראת דוחות מטא לאחר הנעילה בוול סטריט • בנק אוף אמריקה ממליץ על שתיים מ"שבע המופלאות"

חייל אוקראינה מכין כטב''מ פוסידון לשימוש / צילום: ap, Efrem Lukatsky

טילים במקום מטוסים: המדינה שקונה נשק ב-50 מיליארד דולר

בצל היקף השימוש בכטב"מים במלחמת רוסיה־אוקראינה, לטביה תספק לאוקראינה כטב"מים • צבא הפיליפינים קנה טילי שיוט מהודו בעלות של כ-375 מיליון דולר ● פולאריס משיקה אופנועי שלג צבאיים חדשים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות 

מדפי סופר. פתיחת שוק המזון ליבוא התקדמה חלקית / צילום: טלי בוגדנובסקי

פתיחת שוק המזון ליבוא: ההחלטה קודמה, אך הצלחתה חלקית בלבד

מדור "המוניטור", של גלובס והמרכז להעצמת האזרח, עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות, תוך בחינה מפורטת של יישום או היעדר יישום של סעיפי ההחלטה ● הפעם, בשיתוף המכון הישראלי לתכנון כלכלי: הגברת התחרות והסרת חסמי יבוא מזון

מחנה פליטים ברפיח, רצועת עזה / צילום: ap, Fatima Shbair

לקראת כניסה לרפיח: מדוע מדובר במוקד משמעותי עבור חמאס?

מה מאפיין את רפיח, מה המשמעות של העיר עבור חמאס, ואיך ארגון הטרור ממשיך לתפקד כלכלית בימי המלחמה? ● גלובס עושה סדר

מנכ''ל מקורות עמית לנג ומנכ''ל איגודן דודו מחלב / צילום: מקורות

מקורות ואיגודן יקימו מרכז מחקר וחדשנות לאומי לתחומי המים

המרכז יוקם בחממה הטכנולוגית של איגודן שתוקם באזור ראשון לציון על פני שטח של כ-2 דונם ותכלול מעבדות, חדרי הדרכה וחממת מחקר לחוקרים מהאקדמיה ומהשוק הפרטי

חברת הייעוץ מקינזי / צילום: Shutterstock, T. Schneider

בגלל פרשת האופיואידים: מקינזי תחת חקירה פלילית בארה"ב

משרד המשפטים בארה"ב חוקר את העצות שנתנה מקינזי ליצרניות אוקסיקונטין ומוצרי אופיואידים אחרים

נתב''ג. השהייה נוספת של הקווים לתל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

חברות התעופה שמאריכות את ביטולי הטיסות לישראל

רוב חברות התעופה חזרו לפעול בישראל לאחר שהפסיקו את הטיסות בעקבות המתקפה מאיראן, אך עדיין יש כאלה שמהססות ● שתי חברות תעופה האריכו היום את תוקף השהיית הטיסות לארץ

מארק צוקרברג / אילוסטרציה: גלובס

הסיבות לצניחה של מניית מטא למרות תוצאות חזקות, והחשש מאפקט דומינו שיגיע עד לגוגל

מטא אכזבה בגדול את המשקיעים עם תחזית פושרת לרבעון הבא, למרות שהכתה את התחזיות בשורת הרווח וההכנסות ● אוראל לוי, מור קרנות נאמנות: "השוק חושש שטרנד ה-AI לא מצליח לייצר הכנסות" ● וגם: למה אחרי פרסום הדוח של מטא צנחה מניית אלפאבית במסחר המאוחר ומי עוד צפוי להיפגע מאפקט הדומינו?

יונדאי i20 מודל 2024 / צילום: יח''צ

החל מ-120 אלף שקל: מכונית קטנה עם תמורה טובה

ה–i20 החדשה היא מכונית זריזה, מרווחת יחסית לקטגוריה וחסכונית. יש נוחות ממנה, אבל בעידן שבו אפילו משפחתיות "עממיות" כבר נושקות ל-170 אלף שקל, ה-i20 היא בחירה הגיונית לבעלי תקציב מוגבל

עו''ד דוד ליבאי / צילום: תמר מצפי

הלך לעולמו שר המשפטים לשעבר דוד ליבאי

ליבאי כיהן כשר המשפטים בכנסת ה-13 בממשלת רבין מטעם מפלגת העבודה ● בתפקידו כשר המשפטים דאג, בין השאר, לחקיקת רפורמה בדיני המעצרים והחיפושים ולחקיקתו של חוק הסנגוריה הציבורית ● היה שותף לחקיקת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו וחוק יסוד: חופש העיסוק

הבורסה בפריז, צרפת / צילום: Shutterstock

עליות בבורסות אירופה; סנאפצ'אט מזנקת ב-24.5% במסחר המאוחר

אינטל נופלת ב-7% במסחר המאוחר לאחר שהחמיצה את הציפיות למכירות ברבעון הראשון של 2024 ● מדד ניקיי הוסיף 0.8%, מדד שנחאי התחזק ב-1.2%, מדד שנזן עלה ב-2.2% וקוספי הוסיף 1% ● בהמשך היום יתפרסם בארה"ב מדד מחירי ההוצאה הפרטית (PCE), מדד האינפלציה המועדף על ידי הפד

מתחם אינטל בחיפה / צילום: Shutterstock

"רבעון שהוא התחתית" ו-"שנת הסטארט-אפ": באינטל רוצים ש-2024 כבר תסתיים

בשיחת המשקיעים כינה מנכ"ל החברה, פט גלסינגר, את הרבעון הראשון כ"רבעון שהוא התחתית עבורנו" ● אינטל לא יכולה לערוב לכך שהרבעון הבא ייראה טוב יותר - ההכנסות אף עלולות להיות נמוכות יותר מאלה של הרבעון הנוכחי ● גם בתחום הייצור נראה שהדרך של אינטל עוד ארוכה

עלי רזא אסגארי, שהיה גנרל במשמרות המהפכה ועקבותיו נעלמו ב-2007 / צילום: ויקיפדיה

האיראנים טוענים: בכיר במשמרות המהפכה ערק לארה"ב. ומה הקשר הישראלי?

סוכנות הידיעות איראן אינטרנשיונל מדווחת כי עלי רזא אסגארי, בכיר לשעבר במשמרות המהפכה שעקבותיו נעלמו ב-2007, מתגורר בארה"ב תחת זהות בדויה ● אסגארי נחשב לדמות קרובה מאוד לראש הזרוע הצבאית של חיזבאללה, עימאד מורנייה, שחוסל ב-2008 בסוריה

פרופ' אוריאל אבולוף / צילום: יוסי זמיר

די לפוליטיקה של פחדים: המומחה שמסביר איך ניתן להתמודד עם השסעים בחברה הישראלית

פרופ' אוריאל אבולוף, מומחה לפוליטיקה של הפחד, משוכנע שהחברה הישראלית מונעת מחשש תמידי לגורלה - מה שתורם לשסע הפנימי בה גם היום ● "ברגע שמתעורר הפחד, אנו מתקשים לחשוב ולהושיט יד לאנשים אחרים מחוץ למעגל" ● בראיון לגלובס הוא מסביר איך ניתן לשנות זאת ומה המפתח להשבת האמון בינינו

סונדאר פיצ'אי, מנכ''ל גוגל / צילום: Associated Press, Tsering Topgyal

גוגל את היכתה את הציפיות ותחלק לראשונה דיבידנד; המניה מזנקת ב-13% במסחר המאוחר

הכנסות החברה היו הרבה מעל הציפיות, 80 מיליארד דולר לעומת צפי של 78.6 מיליארד ● הרווח היה 1.89 דולר למניה, ב-20% מעל הצפי ● החברה תחלק לראשונה בתולדותיה דיבידנד ותבצע רכישה חוזרת של מניות

צבי לנדו, מנכ''ל סולאראדג' / צילום: איל יצהר

מניית סולאראדג' הידרדרה לשפל של 5 שנים בעקבות תוצאות פושרות של המתחרה

דוחות אנפייז האמריקאית לימדו על התאוששות איטית מהצפוי בשוק הסולארי שבו פועלת החברה מישראל ● מניית סולאראדג' צנחה ב-41% מתחילת השנה

תחנת אוטובוס. מדלגים על תחנות או כלל לא מגיעים / צילום: איל יצהר

על חשבון הנוסעים: השיטה המעוותת שמקפיצה את רווחי חברות התחבורה

הסבסוד הממשלתי של נסיעות אוטובוסים גדל עם השנים, אך בשטח לא תמיד מורגש שיפור בשירות ● אחת הסיבות המרכזיות טמונה בבחירת המפעילות במכרזים לפי פרמטר של מחיר ● כעת, נוכח "המרוץ לתחתית" שמדרדר את איכות התחבורה הציבורית, גוברת הדרישה לשינוי המנגנון

הדולר מתחזק בחדות מול השקל

הדולר בשיא של חמישה חודשים אל מול השקל. מהן הסיבות?

השקל נחלש בחדות הן מול הדולר והן מול האירו ● הכלכלנים הבכירים מסבירים כי מעבר למתיחות הגיאופוליטית מול איראן ולצד ההסלמה בצפון, גם גורמים בינלאומיים תורמים להיחלשות המטבע המקומי

מטבע דני עתיק. האוסף של ברון מוערך בכ-72 מיליון דולר / צילום: Shutterstock, ABARONS

בעשרות מיליוני דולרים: אוסף המטבעות העתיק שעומד למכירה

מתוך חשש לעתיד התרבות הדנית, יצרן החמאה לארס אמיל ברון, שאסף מטבעות, מדליות ושטרות חוב, אסר על מכירתם במשך 100 שנים ● כעת האוסף מותר למכירה, והוא שווה סכום עתק