מוניקה לוינסקי / צילום: רויטרס
בשנת 2001 הסכימה מוניקה לוינסקי להשתתף בסרט דוקומנטרי אודותיה ברשת HBO. שלוש שנים לאחר סקנדל קלינטון היא הרגישה בשלה להציג את גרסתה. במסגרת הצילומים לסרט 'מוניקה בשחור ולבן', הגיעה למפגש שאלות פתוח באחת מאוניברסיטאות ניו-יורק. מתרגשת היא עלתה אל הבמה ומיד שתיקה נפלה באולם. "מאות סטודנטים פשוט ישבו ובהו בי עם פיות פתוחים", היא משחזרת.
"ואז מישהו קם וצעק 'איך זה מרגיש להיות מלכת המין האוראלי של ארה"ב?'. כולם צחקו. הסטודנטים חיכו לראות אם יהיה לי אומץ לענות. בעיקר הם נראו לי אדישים לעניין העמוק יותר שעמד פה על הפרק, כמו הזילות של ההתעסקות בחיים הפרטיים במרחב הציבורי, ומאזן הכוחות הלקוי ואי-השוויון המגדרי בפוליטיקה ובתקשורת. 'זה פוגע וזה מעליב', עניתי, 'זה אפילו יותר מעליב למשפחה שלי. אני באמת לא יודעת למה כל הסיפור הזה הפך להיות על מין אוראלי. זו הייתה מערכת יחסים הדדית. אולי זה כך כתוצאה מחברה הנשלטת בידי גברים'.
"הקהל צחק במבוכה. נראה שהם הופתעו לשמוע את המילים האלה באות ממני. הסתכלתי אל הבחור המגחך ששאל את השאלה. 'מתוך כך, אני מניחה שאתה יכול לענות על השאלה הזו הרבה יותר טוב ממני'. אחרי שתיקה קלה הוספתי, 'זה בטח יעלה לי עוד שנה של טיפול'".
"פשוט שתקתי"
זו הייתה אחת מהופעותיה הפומביות האחרונות של לוינסקי, שהסתגרה בעשור האחרון. הסרט, שאמור היה להיות תגובתה לאירועים שנחשפו בדוח קנת סטאר וכמעט הובילו להדחתו של ביל קלינטון, גרר את התגובה ההפוכה מזו שציפתה לה. למעשה, הוא העצים את אפקט ההשפלה שממנו סבלה בשנים שלאחר התפוצצות הפרשה. היא הוצגה בציבוריות האמריקאית ובעולם כולו ככסילה וחנפנית, ובעיקר לא הצליחה לפרוץ את גבולות הדיון מחוץ להקשר המיני.
לוינסקי בחרה בדממה. "פשוט שתקתי", היא אומרת, "למעשה כל כך שתקתי עד שבחוגים מסוימים ממש היו בטוחים כי הקלינטונים שילמו לי כדי שאשתוק, אחרת אין הסבר להימנעות שלי. אני יכולה להבטיח שאין דבר רחוק יותר מהאמת. שנים לא הייתי רצויה בשום מקום. מצאתי ש'תעסוקה מסורתית' היא לא אופציה בכלל. לא הצלחתי להשיג אף ראיון עבודה. למעלה מעשר שנים אני מתפרנסת מ'פרויקטים' של בני משפחה וחברים".
*** הכתבה המלאה - במגזין "ליידי גלובס" הנמכר בסטימצקי