הטרדה מינית / צילום: פוטוס טו גו
בזמן ששמותיהם ותמונותיהם של חשודים בהטרדה מינית בעבודה מגיעים לכותרות העיתונים ולמהדורות החדשות המרכזיות בטלוויזיה, אוסר בית הדין הארצי לעבודה את פרסום שמה של חברת היי-טק ישראלית בינלאומית, שבית הדין קבע לגביה כי היא התרשלה בטיפול בתלונות על הטרדה מינית של מהנדסת שעבדה אצלה.
בנובמבר 2013 פסק בית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב פיצוי כספי למהנדסת שעבדה בחברת ההיי-טק, תוך שקבע כי "החברה התרשלה בטיפול בתלונות המהנדסת על הטרדה מינית והעדיפה את האינטרס של שמירת 'השקט התעשייתי' בשורותיה, תוך התמקדות במצבו של המטריד על פני מצבה של המוטרדת".
היום (ד') דחה בית הדין הארצי בהחלטת ביניים את בקשת "גלובס" לפרסם את שם החברה, שמערערת על פסיקת בית הדין האזורי, תוך שהוא קובע כי בתום הדיון בערעור או עם מתן פסק דין בו, ניתן יהיה לבחון שוב את שאלת הפרסום.
עם זאת, הדגישו שופטי בית הדין הארצי - הנשיא יגאל פליטמן, סגנית הנשיא ורדה וירט-לבנה והשופט אילן איטח - כי יסודה של הבקשה לפרסום שם החברה הוא בשיקולים ציבוריים לגיטימיים וכבדי-משקל.
"גלובס" ובאי-כוחו, עורכי הדין אוריין אשכולי וסשה פטקין ממשרד יורם מושקט, שוקלים לעתור לבג"ץ בבקשה כי יאפשר לפרסם את שם החברה.
"קלון מיוחד"
בית הדין הארצי נימק את החלטתו שלא לאפשר את פרסום שם החברה בשלב זה, בכך שהדבר עלול להביא לפגיעה בשמה הטוב ובמוניטין שלה, שכן קביעות בית הדין האזורי נגד החברה "מטילות עליה צל כבד".
לפי ההחלטה, האינטרס של החברה בשמירת שמה הטוב צריך לגבור על עיקרון פומביות הדיון וזכות הציבור לדעת. "קביעות בית הדין האזורי נגד החברה אינן 'טכניות'... אחריותה אינה אך אחריות 'שילוחית' למעשי ההטרדה המינית שנקבעו. שמו הטוב של כל מעסיק, מקומי או רב-לאומי, צפוי להיפגע נוכח קביעות אלה", ציינו השופטים.
לדברי בית הדין הארצי, "הנזק לשמה הטוב של החברה עלול להיות נזק קשה... נכון הוא כי אין דומה האינטרס שבהגנה על אדם פרטי, לזה של חברה, אולם אין משמעות הדבר כי האינטרס של החברה אינו קיים או בר-הגנה".
השופטים ציינו בנוסף כי בהליכים בקשר להטרדה מינית מתנהל ההליך בדלתיים סגורות, והכלל הוא שיפורסמו לגביו רק אותם פרטים שיותר פרסומם.
לדבריהם, "כלל זה מאזן בין האינטרסים המגולמים בעיקרון פומביות הדיון, ובין האינטרסים של כלל המעורבים במחלוקת ושעליהם באה להגן סגירת הדלתות. בין אותם מעורבים נמנים בראש ובראשונה התובע או המתלונן, אך גם המטריד הנטען, כמו גם המעסיק.
"הטעם לכך נעוץ בקלון המיוחד הכרוך בייחוס עוולות על רקע הטרדה מינית. קלון מיוחד זה משמיע את החובה לנהוג משנה זהירות בפרסומים מתוך הליכים משפטיים הקשורים לעוולות מסוג זה, העשויים לפגוע בשם הטוב - פגיעה שקשה יהיה לתקנה".
"נזק לא מהותי"
יצוין כי המהנדסת שנפגעה מההטרדה המינית בחברה הצטרפה לעתירה לפרסום שם החברה, שהתרשלה בטיפול בתלונותיה על הטרדה מינית. גם עובדה זו לא שכנעה את שופטי בית הדין הארצי לאפשר את פרסום שם החברה.
"העובדה שהעובדת תומכת בפרסום השם, אין בה כדי להעלות או להוריד", נכתב בהחלטה. "חוק שוויון הזדמנויות בעבודה אמנם מתייחס להעדפת עניינו של תובע/מתלונן, אך אין בכך כדי להוביל מסקנה שההתחשבות באינטרס של הצדדים האחרים מותנה בעמדת המתלונן או התובע".
כמו כן, בית הדין הארצי ציין כי הדיון בערעור שהגישה החברה נקבע לנובמבר הקרוב. "מדובר במועד קרוב, ובכך מצטמצמת הפגיעה בעיקרון פומביות הדיון או במימושן של תועלות אלה. הנזק מדחייה קצרה של פרסום הממצאים הסופיים אינו מהותי", כתבו.
החברה מיוצגת בידי עורכות הדין אורלי ג'רבי, חיה ארמן ומיכל הברפלד ממשרד הרצוג-פוקס-נאמן; העובדת מיוצגת בידי עו"ד קרן בר-יהודה; לעתירת "גלובס" לפרסום השם הצטרפו נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה, איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות הטרדה מינית ושדולת הנשים לישראל.
גזר הדין בבית הדין האזורי: "החברה העדיפה 'שקט תעשייתי'"
בנובמבר אשתקד פסק בית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב פיצוי בסך 30 אלף שקל למהנדסת שעבדה בחברת היי-טק גדולה ומוכרת, בגין הטרדה מינית, שבאה לידי ביטוי באמירות מטרידות מצד עובד אחר. כמו כן, נפסק לה פיצוי מהחברה בסך 20 אלף שקל בגין התנכלות של עובדי החברה, ונקבע כי החברה תישא גם בהוצאות המשפט שלה בסך 15 אלף שקל.
בפסק הדין מתח השופט אורן שגב ביקורת נוקבת על האופן שבו טיפלה חברת ההיי-טק בתלונותיה. ואולם, למרות הביקורת, החליט בית הדין להותיר על כנו את צו איסור הפרסום על שם חברת ההיי-טק.
בין היתר נקבע כי "החברה לא הגנה על פרטיותה של העובדת במהלך בירור התלונה, עת עירבה גורמים רבים בתלונתה... החברה לא מילאה את חובתה כמעסיק להגנת העובדת שהוטרדה מינית על-ידי עובד אחר; ובניסיונה למצוא פתרון ראוי שיאפשר עבודה תקינה בצוות, העדיפה החברה למקד את התייחסותה בבעייתיות שגרמה תלונתה של התובעת, ובחששם של יתר חברי הצוות מתביעות פוטנציאליות".
השופט ציין כי "החברה העדיפה את האינטרס של שמירת 'השקט התעשייתי' בשורותיה, תוך התמקדות במצבו של המטריד על פני מצבה של התובעת ויצירת מצג, שלפיו התובעת היא זו שגרמה למצב שבו היא נמצאת. לאור הלחץ שהופעל על העובדת להסכים להעברתה לחדר אחר, ומשחשה התובעת כי החברה מפנה אצבע מאשימה כלפיה, התפטרה התובעת מעבודתה".
בעקבות פסק הדין פנה "גלובס" לבית הדין האזורי, בבקשה לחשוף את שמה של החברה. בהמשך הצטרפו לעתירה המהנדסת שנפגעה וכן נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה, שדולת הנשים בישראל ואיגוד מרכזי הסיוע לנפגעות תקיפה מינית.
לטענת ,גלובס", "בנסיבות שבהן חויבה חברת ההיי-טק בדין, ובהיותה חברה מובילה במשק הישראלי - מבוקש להגשים את זכות הציבור לדעת ולפרסם את שמה".
עוד נטען כי הסוגייה של הטרדות מיניות במקום העבודה מצדיקה בפני עצמה את הבקשה לפרסום פרטי החברה. "היקף תופעת ההטרדות המיניות במקום העבודה הוא רחב, אך סמוי באופן יחסי ובמרבית הנסיבות מעיני הציבור הרחב. פרסום שמה של החברה יוכל לעודד קורבנות נוספות/ים לאזור אומץ ולפעול נגד הטרדות כלפיהן/ם. בנוסף, יגרום פרסום שם החברה להגברת ההרתעה והאכיפה", נטען בעתירה.
החברה התנגדה לפרסום שמה, בטענה כי "אין כל בסיס לטענה כאילו פרסום שם הנתבעת ישרת 'ערך ציבורי', כנטען בבקשות". לדברי החברה, "לא ייתכן כי בגין התנהלות בלתי הולמת ובלתי ראויה של עובד יחיד וזוטר, אותה החברה מוקיעה, תינזק החברה בכללותה".
הן החברה והן העובדת הגישו ערעור לבית הדין הארצי לעבודה על החלטתו של בית הדין האזורי. החברה עתרה לביטול הקביעות כי היא הפרה את חובותיה מכוח החוק למניעת הטרדה מינית וכי נציגיה התנכלו לעובדת; ואילו העובדת ערערה על הסכומים הנמוכים שבהם חויבה החברה לפצותה. בתוך כך, דן בית הדין הארצי גם בבקשת "גלובס", העובדת וארגוני הנשים להתיר את פרסום שם החברה.