גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

דורון שורר מסביר מה צריך לעשות כדי שיקום בנק חברתי

שורר, העומד בראשות קבוצת אופק, הודף את הביקורת על התנהלות אופק ומסביר מדוע הוא וחלק מהעובדים מקבלים שכר כבר בשלב זה

דורון שורר / צילום: תמר מצפי
דורון שורר / צילום: תמר מצפי

דורון שורר, יו"ר קבוצת אופק, עוסק בשנתיים האחרונות בניסיון להקים בנק קואופרטיבי (בנק חברתי) ראשון בישראל, בנק שבו בעלי המניות הם גם הלקוחות, ולכן יכול להעניק שירותי בנקאות מוזלים. שורר נמצא במגעים מתמידים מול הרגולטורים; לפני שבוע שלחה אופק מסמך בן יותר מ-70 עמודים, ובו שלל הערותיה לגבי המתווה שקבע בנק ישראל להקמת קואופרטיב בנקאי שכזה.

"המסמך של בנק ישראל בנושא הקמת קואופרטיב בנקאי אינו קוהרנטי. אי אפשר ליישם אותו. אם בסוף הרגולטור יתחפר בנוסח הראשוני, אז יקרה מה שקרה עם הבנקאות האינטרנטית - לא יקרה כלום. אנחנו לא נקום, ושום גוף אחר לא יקום. השאלה הגדולה אם המדינה רוצה תחרות. אם כן, עליה לעשות שינויים נדרשים", אומר שורר בראיון ל"גלובס".

מלבד נושא הרגולציה, שורר גם מתמודד בתקופה האחרונה עם ביקורת על הדרך שבה מתנהלת אופק. כמה בכירים בקבוצה עזבו, וישנן טענות על התנהלות בעייתית ולא שקופה של הקבוצה.

- ראינו שלושה בכירים באופק עוזבים ובראשם אירה פרידמן, ראש מטה ההקמה. האם עזיבה של בכירים אינה מעידה על מצב בעייתי של הקבוצה?

שורר: "אני אסיר תודה על הפעילות של האנשים שהיו פה ועזבו. אנחנו מיזם מסוג אחר, ואנו רוצים להביא לחברה הישראלית גם ערכים, ושהפעילות שלנו תהיה גלויה, הוגנת וישרה. עזיבתם נעשתה על רקע מצב שבו הערכים שלנו לא הסתדרו עם דרישותיהם".

- מה לגבי הטענה שלמעשה הכסף הפנוי שלכם (הכסף שגויס ושאינו שמור אצל נאמן כהון של הבנק), מיועד לגיוס חברים חדשים, כך שאתם לא משקיעים כספים בהוצאות שוטפות להקמת הבנק?

"אם הדבר הזה היה נכון, נושא הטיפול במערכת המחשוב והארכיטקטורה שלו לא היו קיימים, התוכנית העסקית לא הייתה קיימת, וגם לא היה נעשה טיפול בנושאי הרגולציה. הטענה שהכספים מושקעים רק לצורך גיוס חברים חדשים היא בין אבסורד למגוחך. כמו כן, גם ה-1,000 שקל שמגיעים אלינו מהחברים לצורך ההוצאות השוטפות, לרוב מחולקים לתשלומים, כך שמדובר על סכומים מזעריים שעוברים אלינו".

- האם נכון שבכירים בקבוצה, ואתה בהם, מקבלים שכר?

"החל בספטמבר אשתקד התחלנו לשלם שכר לאנשי שיווק ולטלפנים אצלנו. מתחילת ינואר אנחנו גם משלמים שכר לעובדים בכירים יותר, בהם ליועצת המשפטית, אירה פרידמן בזמן תקופתה בקבוצה וגם לי. במשך שנתיים הקדשתי את כל זמני לנושא בהתנדבות, ואף מימנתי חלק מההוצאות. רמת השכר אצלנו מגיעה לכל היותר ל-17 אלף שקל בחודש, ורק כשאפשר אז משלמים. חייבים לשלם שכר כלשהו, אנשים לא יכולים לעבוד בהתנדבות במשך תקופה ארוכה מאוד".

כאמור, העניין המרכזי שמעסיק את שורר הוא לשכנע את בנק ישראל לשנות חלק מדרישותיו, וכמו כן להתייחס לנושאים נוספים הקשורים בהקמת בנק חברתי. לפני שבועות ספורים, כאשר בנק ישראל פרסם בראשונה את ההנחיות, אמר שורר ל"גלובס" כי מדובר בהנחיות סבירות וכי הוא אופטימי שבזכות יצירת מסגרת רגולטורים ברורה "יצטרפו כעת יותר חברים לאופק".

- מדוע עכשיו יש לכם ביקורת?

"גם עכשיו אני אופטימי. אנחנו בסך הכול מברכים את המפקח על הבנקים, דודו זקן, על הצעד שעשה בנושא. עם זאת, כשקוראים לעומק את המסמך יש בו הרבה חסרונות - אבל כולם פתירים. אני הייתי בעבר המפקח על הביטוח, ואני מכיר את זה היטב שהרבה פעמים דברים משתנים תוך כדי הדיון. לבנק ישראל אין ניסיון בחדשנות, ולכן בנושאים שכאלה הוא יצטרך לשמוע גם הערות ולתקן".

בין שאר ההערות, חושבים באופק שדרישות ההון שהציב בנק ישראל גבוהות מדי. בנק ישראל דורש הון עצמי התחלתי של 75 מיליון שקל, וכן הלימות הון (יחס בין הון עצמי לתיק האשראי) של 15%. שורר חושב שאפשר להגמיש את הדרישות ולהתאימן לאופי הפעילות של הבנק, כאשר ההון ההתחלתי יהיה 10 מיליון שקל.

- לבנק ישראל חשובה מאוד היציבות. מדוע אתה חושב שיסכים לרדת בצורה דרסטית בדרישות ההון - מ-75 מיליון שקל ל-10 מיליון שקל?

"ראשית כל, לגבי נושא היציבות - ככל הידוע לנו בתאוריה הבנקאית ובתאוריה הפיקוחית, מצב של מיעוט בנקים גדולים הוא המצב המסוכן והמסכן את המשק. לגבי סוגיית ההון, ההצעה שלנו מתייחסת לכך שצריך להתאים את דרישת ההון באופן מודולרי לפעילות של הבנק הקואופרטיבי. לדוגמה, אם הבנק יעסוק בפיקדונות בלבד, אז לטעמנו מספיק לדרוש מהגוף המנהל הון עצמי של 10 מיליון שקל, שאגב זהו ההון הנדרש מגופים המנהלים קרנות פנסיה. בששת הבנקים החדשים באירופה שהוקמו ב-4 שנים האחרונות, בשנתיים הראשונות אותם גופים עסקו רק בפיקדונות. לעומת זאת, אם נתחיל להעניק גם אשראי, אז דרישות ההון צריכות לגדול".

- בהנחה שההקלות בסוגיית ההון שלכם לא יתקבלו, מה יקרה? האם אופק, שגייסה עד כה פחות מ-8 מיליון שקל, תצליח לקום?

"לאופק זה לא מפריע. אנחנו נשיג את ההון העצמי, אבל האםיכול לקום עוד גוף שכזה לצדנו? אני בספק. לטעמי, כדי לעשות שינוי במשק, צריך כמה גופים חדשים, כמו שקרה בסלולר".

- חיברתם מסמך בן יותר מ-70 עמודים. הדרישות שלכם לא נראות רבות מדי?

"הדוח שלנו מבוסס על עבודת מטה רחבה ומגובה בחוות דעת של מנהלי בנקים קואפרטיביים מהגדולים בעולם, וגם של כל הראשים והמומחים בתחום. אלו לא הערות בעלמא".

לשורר גם ביקורת לגבי נושאים שבנק ישראל לא הכליל במתווה: "אין שם התייחסות לנושאים הקשורים לסביבה העסקית כמו ביטוח פיקדונות, והתחברות למערכת של שב"א של הבנקים. כל הדברים האלה היו צריכים להיות במתווה".

עקומת הקליטה

10 חודשים חלפו מאז שאופק קיבלה פטור מהגשת תשקיף על ידי רשות ני"ע, ולמעשה הותר לה לצאת לדרך ולגייס חברים. לפי תוכנית העבודה של אופק, הבנק אמור לגייס 30 אלף חברים, ולגייס 3,000 שקל מכל חבר - שני שלישים מהסכום מופקדים אצל נאמן וישמשו בהון הבנק, והשליש הנותר ישמש להוצאות שוטפות להקמת הבנק.

כאמור, כבר כמעט שנה חלפה עברה, ובאופק גייסו עד כה פחות מ-10% מהיעד - ואולם שורר עדיין מאמין שיגיע ליעד. "ישנה עקומה של קליטת החדשנות. בשלב שאנחנו נמצאים בו רק 2% מצטרפים, אחר כך באה תקופה של מאמצי החדשנות, ורק בשלב השלישי יש קפיצה. אנו מעריכים שנקודת הקפיצה שלנו תהיה כאשר נגיע ל-5,000 חברים".

אבל עקומת החדשנות מתייחסת למוצרם קיימים. כאן, קודם אתם צריכים לגייס את כל החברים - ורק אחר כך להשיק מוצר. זה אפשרי בכלל?

"התחלנו מאפס, שכנענו את בנק ישראל ורשות ני"ע לסייע להקמת בנק קואופרטיבי. אנחנו עושים חינוך ושינוי תפיסה אפילו בתקשורת. זה ש-2,600 איש השקיעו את כספם למען מימוש רעיון, מראה שאנשים רוצים שינוי. אנחנו בקשר בסך הכול עם 25 אלף איש שהתעניינו, ביקשו חומר ושוקלים להצטרף".

- מתי תגיעו ליעד שהצבתם לעצמכם? לפני כחודשיים הערכת שזה יקרה עד סוף השנה. זה אפשרי?

"אני מעריך שאם בנק ישראל יגיש מסמך מפורט המתייחס למלוא הנושאים הנדרשים, נוכל להשלים את גיוס החברים תוך 12 חודשים מפרסום המסמך".

- ואם בנק ישראל לא ישנה את הדברים כפי שאתם רוצים?

"המפקח על הבנקים הוא גם מי שהתווה את החזון, והוא גם המפקח בפועל. הוא איש נבון, ולהערכתי הוא יסגור את הפינות, זה לא בשמיים. אני מאמין שהנוסח הסופי של המסמך לא יהיה דומה לזה של ההתחלה".

ההערות המרכזיות של אופק למתווה בנק ישראל להקמת בנק קואופרטיבי:

■ הפחתת דרישות ההון העצמי - מ-75 מיליון שקל ל-10 מיליון שקל, והעלאת הדרישה בהתאם לפעילויות שיעשה הבנק

■ הפחתת דרישת הלימות ההון - מ-15% ל-9%-12%, תוך הטלת מגבלות על הפעילות בנכסי הסיכון

■ התאמת עומק הרגולציה לסוג הפעילות שיבצע הקואופרטיב הבנקאי

■ התאמת הממשל התאגידי לכזה שבו לחברים בקואופרטיב תהיה אפשרות להשמיע את עמדותיהם

■ מתן אפשרות לשלם שכר לדירקטורים

■ שינוי סדר הליך קבלת הרישיון - מתן אפשרות להתארגן לפעילות בנקאית עוד לפני מתן הרישיון

■ על בנק ישראל להתייחס לנושאים משלימים כגון התחברות למערכת שב"א שבשליטת הבנקים

עוד כתבות

בניין הבורסה לניירות ערך בתל אביב / צילום: Baz Ratner , רויטרס

ת"א ננעלה בעליות קלות; ירידות בבנקים ובפיננסים

מדד ת"א 35 התחזק ב-0.1%, ת"א 125 התקדם ב-0.2% ות"א 90 הוסיף 0.4% ● מדד הבנקים ירד ב-1.3% ● רם און טסה 52%, סמוטו קפצה ב-8% ואבוג'ן המשיכה וקפצה בעוד 8%

זירת המסחר בוול סטריט / צילום: Lucas Jackson , רויטרס

התאוששות בניו יורק: בורסות וול סטריט ננעלו בעליות וקטעו רצף ירידות בן ארבעה ימים

מדד דאו ג'ונס עלה ב-0.5%, נאסד"ק קפץ ב-1.7% ומדד S&P 500 התחזק ב-1%
● נפט WTI עלה ב-0.7%, הזהב ירד ב-0.2% ● מדדי דאקס ופוטסי 100 עלו ב-0.4%, קאק 40 איבד 0.4% ● מכירות הבתים הקיימים בארה"ב עלו באוגוסט ב-2.4%, לצד עלייה במחירים

זירת המסחר בוול סטריט, ה־20 במרץ / צילום: Lucas Jackson , רויטרס

5 סיבות להתאוששות המהירה של שוקי המניות ממשבר הקורונה

המדדים המובילים בבורסה האמריקאית אמנם חוו ירידות השבוע, אך המגמה הכללית אחרי קריסת השווקים כתוצאה מהמגפה היא עדיין של זינוק בעלייה ● הכוחות שעומדים מאחורי הקריסה וההבראה המהירות ביותר אי פעם כוללים תקוות כלכליות, דומיננטיות של חברות הטק ומינופים בעסקאות מסוכנות

חתימת הסכם השלום עם איחוד האמירויות ובחריין בבית הלבן / צילום: Alex Brandon, AP

נתניהו ויורש העצר הבחיירני דנו בהסכמי אברהם

לפי הודעה שפרסמה לשכת ראש הממשלה, השניים דנו ב"איך הופכים את השלום הזה לשלום כלכלי, שלום טכנולוגי, שלום תיירותי, שלום בכל אחד ואחד מהתחומים" ● בנוסף, דיפלומטים ישראלים בעולם החלו להיפגש עם עמיתיהם מן המפרץ

מערום בקבוקי פלסטיק בפיקדון, מפעל עיבוד אלה אשדוד / צילום: יוני רייף

סירבו לקבל מכם בקבוקי פיקדון "בגלל הקורונה"? זו עבירה על החוק

אמנם משרד הבריאות פרסם מסמך שבו כתב כי "אסורה קבלת אריזות בקבוקים למחזור" אך זה היה בשוגג, ועוד באותו יום פורסם עדכון למסמך, בו הושמט אותו סעיף ● עם זאת, מרכולים שונים, ובהם שופרסל ו-am:pm, המשיכו לעמוד בסירובם לקבל את הבקבוקים

לשכת התעסוקה בתל אביב / צילום: כדיה לוי, גלובס

הלמ"ס: מספר מחוסרי העבודה ערב הסגר הגיע לקרוב לחצי מיליון

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מפרסמת היום את נתוני סקר כוח האדם לחודש אוגוסט, שחלקם פורסמו כבר לפני שבועיים ● מספר הלא משתתפים בכוח העבודה שהפסיקו לעבוד בגלל פיטורים או סגירת מקום העבודה ממרץ ירד באוגוסט לכ-62 אלף, לעומת כ-75 אלף בחודש הקודם

משתתפות בטיסת "הכאילו" בטיוואן / צילום: Chiang Ying-ying, AP

בתוך 10 דקות: חברת התעופה האוסטרלית קוואנטס מכרה את כל הכרטיסים לטיסה "לשום מקום"

מטופש ומזיק לסביבה, אבל מביא לחברות תעופה את היח"צ שחסר להן בתקופה הזאת ● יותר ויותר חברות מוכרות טיסות ב"כאילו" ומציעות ללקוחות אפשרות לעלות על מטוס - גם אם בסוף הם יחזרו לאותה נקודה

עודד רוזנברג, מנכ"ל אפולו פאוור / צילום: גיין מדיה

אפולו ורפאל בשת"פ לצורך שימוש ביריעה הסולארית של החברה

סולארפיינט של אפולו תבצע תכנית עבודה שתימשך 13 שבועות ותגיש לרפאל ניתוח תוצאות, לאחר מכן רפאל תבדוק את ניתוח התוצאות בתוך כחודש ותודיע לסולארפיינט תוך ארבעה וחצי חודשים אם ברצונה להתקדם

מיכל הלפרין,הממונה על רשות התחרות / צילום: רמי זרנגר

רשות התחרות טוענת: הבנקים חוסמים כניסת חברות פינטק לשוק בארץ

רשות התחרות מבקרת את רשות שוק ההון, שלטענתה נתנה מספר מועט של רשיונות לסטארט-אפים שמתמקדים בשירותים פיננסים ● כך עולה מדוח על "חברות הפינטק וקשיים בפעילותן מול המערכת הבנקאית" ● בפיקוח על הבנקים, ברשות שוק ההון וברשות לאיסור הלבנות הון תוקפים את הדוח

מוכר דגים בפרו. לפי הערכות האו”ם, 11 מתוך 15 אזורי המדגה העיקריים בעולם נמצאים במגמת הידלדלות / צילום: Rodrigo Abd, Associated Press

בסוף נישאר בלי דגים: מרבית אזורי הדיג בעולם במצב קריסה

נתוני האו"ם מראים שכ-90% מאזורי הדיג בעולם נמצאים במצב קריסה או בדרך אליו ● בהיעדר ניהול משאבים נכון, המערכת האקולוגית הימית עלולה להתמוטט ולהוביל למשבר מזון ● בישראל, רפורמת הדיג לא מיושמת במלואה ● כעת החשש הוא ששר החקלאות אלון שוסטר יסיג לאחור את ההישגים המעטים בתחום

יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני / צילום: שמוליק גרוסמן, דוברות הכנסת

קריאות לדחות את אישור התקציב ההמשכי: "רוצים לדעת לאן הולך הכסף"

הדיון בועדת הכספים על אישור התקציב ההמשכי נפתח בתחזית קודרת: "המשק איבד שנתיים של גידול בתוצר ויש פה בור גדול של הכנסות ממסים שאיבדנו השנה וזה ישפיע על התקציבים של השנים הבאות"

אחמד אל-חבטור (קבוצת "אמפא" בדובאי) ושלומי פוגל  / צילום: יח"צ

עוד קבוצת ענק מדובאי בדרך לארץ: קונגלומרט המלונאות והנדל"ן אל-חבטור יפתח משרד בישראל

היקף נכסיה של קבוצת אל-חבטור נאמד בלמעלה מ-8.5 מיליארד דולר ● בנוסף, הודיעה הקבוצה בניהולו של חאלד אל-חבטור כי החלה במגעים עם חברת "ישראייר" על פתיחת קו טיסות סדיר

בנקאות בימי קורונה - דחיית הלוואות / עיצוב: טלי בוגדנובסקי , גלובס

המדריך המלא: כל מה שצריך לבדוק כדי לשלם פחות לבנק שלכם

להתמקח על הריבית שאתם משלמים על המינוס, לקרוא ולהבין את תעודת הזהות הבנקאית ולא לשכוח שתמיד אפשר להחליף בנק • שני מומחים בתחום החינוך הפיננסי מסבירים איך אפשר לשלם לבנק פחות • כתבה שנייה בסדרה

אלדד פרי / צילום: איל יצהר, גלובס

אלדד פרי מוכר החלומות: מה היה תפקיד עורכי הדין ורואי החשבון, מה אפשר ללמוד מפרשת ענבל אור, ואיפה המדינה?

הקפאת ההליכים של פרי נדל"ן הזכירה לרבים את הקריסה של מלכת קבוצות הרכישה, ענבל אור, ב-2016 • איך "שומרי הסף" שליוו אותה צלחו את הסופה? "גלובס" חזר לפרשה ההיא, בניסיון לברר האם לאנשי המקצוע שסבבו את אלדד פרי יש סיבה לחשוש

פקחים מאתרים מבודדים על מנת לוודא שאכן פועלים על פי ההנחיות של משרד הבריאות והממשלה / צילום: שלומי יוסף, גלובס

עלות ימי הבידוד עבור המעסיקים עד כה: 3 מיליארד שקל

כך עולה מבדיקה שערך היועץ הכלכלי של לה"ב, ד"ר רובי נתנזון ● נתנזון: "יש לשקול קיצור של ימי הבידוד המחויבים עקב מגע אפשרי עם חולה מאומת ל-12 יום. קיצור כזה היה חוסך למעסיקים עד כה מעל ל-587 מיליון שקל"

מפקדת השליטה של צה"ל למאבק בקורונה ברמלה. ממשיכים לעבות את המערך בחוקרים / צילום: דובר צה"ל

מנגנון מיושן של עט ונייר, שפה צבאית ונתונים חסרים: האם צה"ל יכול לנצח את הקורונה

באוגוסט עברה האחריות על מערך החקירות האפידמיולוגיות לצה"ל שהבטיח תוצאות "תוך ימים", אלא שאז התגלה מנגנון מיושן שעובד עם דף ונייר, נתונים אזרחיים שלא מדברים בשפה הצבאית וקושי להצליב נתונים עם השב"כ ומשרד הבריאות • שעת המבחן האמיתית מגיעה עכשיו: האם צה"ל יכול לנצח את הקורונה?

האזור המתוכנן לבניית מרכז העסקים יואב / צילום: מועצה אזורית יואב

הצלחת מכרז שטחי האחסנה במועצת יואב: בשל הנגישות התחבורתית

עשרות יזמים התחרו על קרקע שבמתחם התעסוקה החדש של המועצה שממוקם ליד צומת מסמיה (ראם) ● בסך הכל ישלמו היזמים למדינה 524 מיליון שקל בגין השטח

ינסן הואנג. החוק שלו יוכל לשפר הרבה בפרק זמן קצר יחסית / צילום: Chiang Ying ying, Associated Press

No More Moore? העולם עובר לחיות לפי החוק של מייסד אנבידיה

במשך עשורים הכלל החשוב בתעשיית השבבים היה "חוק מור", שהומצא על ידי מייסד אינטל, ומדגים את הזינוק הטכנולוגי שניתן להשיג בכל שנה וחצי ● עכשיו, לאחר שביצועי השבבים לבינה המלאכותית של אנבידיה השתפרו פי 317 מ-2012, אפשר לייסד את "חוק הואנג", על שם מנכ"ל החברה ● איך הכלל החדש משנה את חיינו ומה הקשר לרכישת הענק שביצעה אנבידיה באחרונה?

חיסון לקורונה / אילוסטרציה: Dado Ruvic, רויטרס

אסטרהזנקה חושפת עוד מידע על הניסוי שהוקפא והוחזר, אך הקהילה המדעית דורשת שקיפות רבה עוד יותר

החברה הגיעה למסקנה כי לא סביר שהשיתוק ממנו סבלה אחת מהמשתתפות בניסוי שהיא עורכת לחיסון לקורונה קשור לחיסון, אך לא פירטה את הסיבות שהובילה אותה למסקנה זאת

מחלקת קורונה בחניון בית החולים רמב"ם בחיפה / צילום: Oded Balilty, Associated Press

חפשו את הכסף: למערכת הבריאות יש אינטרס לשדר עסקים כרגיל

מערכת הבריאות נמצאת בבעיה למרות ניסיונות ההרגעה ● בתי החולים חוששים להכריז על קריסה מחשש שינתקו להם את צינור החמצן הכלכלי ● תמרורי האזהרה דולקים: בתי חולים שמסרבים לקבל חולים, מלחמות עם מד"א לאן לשלוח מתאשפזים ובידוד חלקי לצוותים רפואיים