טריו בוזאר - שלושה אלבומים קלאסיים. אלבום DECCA
"שלושה אלבומים קלאסיים" היא סדרה חדשה של חברת DECCA, שמציעה אוצרות של ממש לאוהבי נוסטלגיה. כל אלבום בסדרה כולל 3 דיסקים, ובהם הקלטות עבר מופתיות של מוזיקאים קלאסיים מהצמרת העולמית. כל הדיסקים מופיעים עם העטיפה המקורית שלהם, שבחלק מהמקרים שוחזרה מעטיפת תקליטי הוויניל של פעם. הסדרה יצאה במהדורה מוגבלת ומוזלת, מן הסתם כחלק ממלחמת המאסף של חברות הדיסקים מול היצע המוזיקה באינטרנט.
האלבום הנוכחי מציע שלושה מטובי האלבומים שהקליטה שלישיית הפסנתר המפורסמת "בוזאר" (Beaux Arts, "האמנויות היפות"). ההקלטות המקוריות נעשו במהלך שנות ה-80, שבהן הייתה הרביעייה בשיא הצלחתה. בכולן משתתף ההרכב המקורי של השלישייה: הפסנתרן מנחם פרסלר, הכנר איזידור כהן והצ'לן ברנרד גרינהאוז.
סדרת "שלושה אלבומים קלאסיים" הולכת על המוכר והבטוח מבחינת רפרטואר, וזה המצב גם כאן. יש כאן את שלישיות הפסנתר המפורסמות ביותר של בטהובן ("הרוחות" ו"הארכידוכס"), של דבוז'אק (טריו "דומקי"), של מנדלסון (הטריו הראשון ברה-מינור), של ראוול (הטריו בלה-מינור) ושל ארנסט שוסון (הטריו בסול-מינור). הפתעות או מוזיקה מודרנית חפשו במקומות אחרים. הביצועים מצוינים, ונשמעים רעננים ומלאי רגישות גם היום. לטעמי, הביצוע לטריו של מנדלסון הוא שיא האלבום כולו. מומלץ.
ברהמס בגישה מודרנית
ברהמס - הסונטות לכינור ופסנתר. לאונידס קבאקוס, יוג'ה וואנג. דיסק DECCA
זהו אלבום חדש של שניים מהשמות החמים ביותר של עולם המוזיקה הקלאסית כיום: הכנר היווני ליאונידס קבאקוס (Kavakos), והפסנתרנית הסינית יוג'ה וואנג (Yuja Wang). שניהם צעירים יחסית (היא בת 27, הוא בן 46), ושניהם מופיעים בקביעות על הבמות הנחשבות ביותר. השניים מוכרים היטב גם לקהל הישראלי, תודות להופעות עם הפילהרמונית בשנים האחרונות. מכאן, ששיתוף הפעולה ביניהם עורר סקרנות ברורה.
האלבום מוקדש כולו לברהמס, וכולל כמה מהיצירות היפות ביותר שחוברו לכינור ולפסנתר במהלך המאה ה-19. במרכזו עומדות שלוש הסונטות של ברהמס לכינור ופסנתר (אופוס 78, אופוס 100 ואופוס 108). שלושתן שייכות ללב-ליבו של הרפרטואר הרומנטי לכינור ופסנתר, ושלושתן יפהפיות. עוד יש בדיסק את פרק הסקרצו שהלחין ברהמס כחלק מסונטה משותפת, שאת פרקיה האחרים חיברו רוברט שומאן ואלברט דיטריך. סונטה זו זכתה מידיו של שומאן לכותרת "חופשי אך בודד", ולכן נקראת "סונטת F.A.E" (ראשי התיבות של מילים אלה בגרמנית). לסיום מופיע באלבום עיבוד לכינור ופסנתר ל"שיר ערש" המפורסם.
הביצוע של וואנג וקבאקוס השאיר אותי בהערכה מעורבת. מצד אחד, שניהם מוזיקאים מצוינים, והנגינה שלהם וירטואוזית וזורמת. מצד שני, בפרשנות שלהם חסרה קצת "נשמה יתרה" - בדיוק אותה נשמה שאפשר למצוא למכביר אצל טריו "בוזאר" שהוזכר קודם. בכל מקרה, איכויות ההקלטה והסאונד מעולות.