בניין בשיפוץ של תמ"א 38 / צילום: איל יצהר
על רקע הלחימה בדרום וההנחה שסיבוב נוסף של יריות הוא רק עניין של זמן, ככל שהשבועות עוברים מתחדדת ההבנה בקרב בעלי הדירות הישנות המקדמים פרויקטים של תמ"א 38 (התוכנית לחיזוק בניינים מפני רעידת אדמה) כי שילוב ממ"ד בפרויקט אינו מותרות אלא הוא כורך המציאות. אולם מכיוון שתמ"א 38 איננה מחייבת בניית ממ"דים, אלא רק את חיזוק המבנה בפני רעידות אדמה, נתקלים בעלי הדירות כמו גם היזמים בהתעקשות העיריות להיצמד לכללים היבשים ולא לאפשר גמישות כדי שבניית הממ"דים תתאפשר.
מקרה אחד בתל אביב, ברחוב אליהו ספיר מספר 4, מדגים כיצד ההתעקשות האמורה מונעת בניית מרחבים מוגנים בשל סירוב עיקש מצד גורמי התכנון לחריגה של כמה עשרות סנטימטרים מקו הבניין. מדובר בבניין ישן שבו שמונה דירות, שבעלי הדירות מקדמים בו בעצמם תהליך של חיזוק המבנה בפני רעידות אדמה ותוספת בנייה על הגג. "קיבלנו כבר היתר המאפשר חיזוק ובנייה על הגג אבל ממ"דים יהיו רק לדירות העורפיות. אין בבניין מקלט, ומשמעות הדבר תהיה שמחצית מהדירות יהיו ללא מרחב מוגן", מסבירה אילנה אריאלי, בעלת דירה בבניין ומי שמקדמת את הליך חיזוק המבנה.
"הבהירו לנו בעירייה שלא נוכל לקבל אישור לממ"ד בחזית הבניין", ממשיכה אריאלי, "וזאת בשל חריגה של 20 סנטימטרים מקו הבניין. אני מתקשה להבין מדוע בגלל חריגה של 20 סנטימטרים בלבד לא מאשרים לנו ממ"דים. יופי הבניין חשוב יותר לעירייה מאשר ביטחון התושבים?"
ועדת הערר במחוז תל אביב התייחסה כבר יותר מפעם אחת לסוגיה זו וקבעה פעמים מספר כי על העירייה לאפשר בניית ממ"דים במסגרת התמ"א. יו"ר הועדה, עו"ד מיכה גידרון אמר בראיון ל"גלובס" לפני חודשים אחדים: "לוועדה מקומית שלא מאפשרת בניית ממ"ד צריכה לרעוד היד כשהיא כותבת את הסירוב לבקשה. מבחינתנו חייב להיות נימוק מהותי ומשכנע לסירוב כזה, שנוגע ישירות לחיי אדם".
בתגובה לטענות נמסר מעיריית תל אביב-יפו כי: "בכתובת הנדונה לא נמצאה בקשה לממ"ד בחזית הקדמית שסורבה. העירייה בוחנת כל מקרה לגופו תוך התייחסות לכלל הנתונים התכנוניים, לרבות הבטחת תנאי מחיה סבירים. לא בכל מקרה ניתן להוסיף ממ"דים לדירות הקיימות באזור צפוף כמו מרכז העיר, שבו מרווחים צרים בין בניינים משמשים לאוורור דירות אחוריות וצדדיות. במקרים אלה יכולים הדיירים לבחור בחלופות העומדות בתקנות פיקוד העורף - חיזוק חדר קיים, חיזוק חדר המדרגות או הקמת מקלט".
בהתייחסות לתגובת העירייה אמרה אריאלי: "ביקשנו ממ*ד בשלב הראשון כשהגשנו בקשה לפי תמ*א 1 ואז הודיעו לנו במפורש שעלינו לשנות את תוכניות ההגשה כי בשום אופן לא יאשרו לנו ממ"ד בחזית, לכן שינינו את התוכניות בהתאם. לאחר מכן הגשנו בקשה נוספת לפי התיקון השלישי לתמ*א 38 שאיפשר בנייה של 40 מ*ר על הגג. מכיוון שהעירייה אילצה אותנו לשנות התוכניות בשלב הקודם וכדי למנוע דחייה נוספת - לא ביקשנו שוב. כששאלנו עכשיו אם לאחר קבלת ההיתר נוכל לבקש ממ"דים גם מלפנים הודיעו לנו מפורשות שלא יאשרו לנו".
"נקווה שעקב האירועים הרשות המקומית תיסוג מעמדתה ותאפשר בניית ממ"דים תקניים"
בינתיים, חברות שעוסקות בתכנון ויישום פרויקטים של תמ"א 38 מזהות את המצוקה ואת הצורך והביקוש העולה בממ"דים ומציעות פתרונות ביניים. כך למשל, חברת תל-דן של אייל אוכמן החליטה לכלול חיזוק של חדר קיים בפרויקטים שבהם לא ניתן לבנות ממ"ד בשל אילוצים תכנוניים. במכתב ששלחה החברה ללקוחותיה לאחרונה נכתב: "כידוע לכם, עיריית תל אביב אינה מאפשרת באזורכם לתכנן ולבנות ממ"ד בחריגה נדרשת מקו בניין ולכן לרובכם איננו מתכננים ממ"ד.
עקב האירועים במבצע צוק איתן החליטה הנהלת החברה להציע שיפור מיגון לכלל הדירות שבהן היא מתכננת פרויקט תמ"א 38 במרכז העיר. החברה מציעה זאת באופן וולונטרי ומתוך ההבנה כי לכל לקוחותיה חייב להיות פתרון של מרחב מוגן נגיש וזמין. את ביצוע שיפור המיגון תבצע החברה במועד העלייה לקרקע, כפעולת בנייה ראשונה, ולא תמתין לסיום ביצוע הפרויקט כדי ליישמו. במידה שדיירים יעדיפו לא לממש את ההטבה מסיבות כאלה או אחרות (לדוגמא, כי זה מקטין להם את שטח הרצפה בחדר), הדייר לא יוכל להמיר את ההטבה בהטבת שוות ערך. נקווה שעקב האירועים הרשות המקומית תיסוג מעמדתה ותאפשר בניית ממ"דים תקניים בתחומי העיר תל אביב".
כבר תקופה ארוכה שיזמים טוענים כי ההוראות שקבעו עיריות שונות אינן מאפשרות תוספת ממ"דים לבניינים במסגרת פרויקטים של תמ"א 38. רק לאחרונה הגישו כמה חברות ערר למועצה הארצית לתכנון ובנייה כנגד תוכנית הרבעים בתל אביב, וחלק ניכר מהתנגדות זו מתייחס להגבלות שקובעת התוכנית לגבי בניית ממ"דים.
פעילים רבים מתחום ההתחדשות העירונית טוענים כי סבב הלחימה הנוכחי מוכיח כי בניית ממ"ד היא צורך ולא מותרות ולכן על העיריות לשקול מחדש את המדיניות הנוכחית. במקביל מתחילים להישמע קולות הקוראים לתיקון נוסף לתוכנית המתאר שיתייחס לסוגיה.