צוק איתן / צילום: רויטרס
אלכס זבז'ינסקי, כלכלן ראשי במיטב דש, מעריך בסקירתו השבועית כי העלות התקציבית הישירה של מבצע צוק איתן צפויה להסתכם בכ-6 מיליארד שקל, כולל העלויות למערכת הביטחון ולמגזר האזרחי.
אובדן התוצר בסך של כ-0.5% צפוי להוביל לירידה בגביית המסים בסך של כ-1-2 מיליארד שקל. תוספת למערכת הביטחון, מעבר לשחזור המלאים, מוערכת בכ-5-8 מיליארד שקל (עוד לפני המלחמה דרשה מערכת הביטחון תוספת של 5 מיליארד שקל לתקציב 2015). בסה"כ, עלויות המלחמה לתקציב צפויות להסתכם בכ-7-8 מיליארד שקל.
אם מכניסים גם את התוספת למערכת הביטחון בתקציב 2015, שכעת יהיה קשה יותר למשרד האוצר להתנגד לה, העלויות מגיעות כבר ל-12-15 מיליארד שקל. מאיפה צפוי לבוא המימון? לפי הצהרות שר האוצר, אין בכוונתו להעלות מסים. גם פטור ממע"מ על דירה ראשונה לעת עתה לא מתבטל. הסיכוי לביטול הפטורים האחרים (מע"מ באילת, מע"מ על פירות וירקות, פטור ממס בקרנות ההשתלמות וכו') גם הוא קרוב לאפס.
מה נותר? זבז'ינסקי מציין כי מתחילת השנה ועד סוף חודש יוני הצטברו בקופת האוצר עודפי גביית מסים בסך של כ-3 מיליארד שקל. בתוספת הרזרבות בתקציב, סכום זה צפוי להספיק לכיסוי ההוצאות העודפות שקשורות למלחמה בשנה הנוכחית. לאחר כל ההוצאות, הממשלה צפויה לסיים את שנת 2013 עם גירעון של כ-3.0%-3.5%.
"למשרד האוצר יש מספיק מזומנים כדי לא להגדיל את הגיוסים למימון ההוצאות הקשורות במלחמה. לכן, השפעתה על שוק האג"ח לא צפויה להיות משמעותית. התוספת התקציבית בשנת 2015 צפויה להגדיל את הגירעון ל-3.5%, לעומת 2.5% הקבוע בחוק".
לדעתו, החריגה בגירעון כתוצאה מהוצאה חד פעמית בגין המלחמה צפויה להתקבל בהבנה ע"י חברות הדירוג. אולם, עוד לפני המלחמה הסתמנה ירידה בגביית המסים שנובעת ככל הנראה מהאטה בפעילות הכלכלית. אילו המגמה תמשך ואף תתחזק, בעיית הגירעון עלולה להחמיר, מה שיוביל לתגובה מצד חברות הדירוג ולפגיעה באמינות המדיניות הפיסקאלית.
אילו המלחמה תיפסק בשלב זה, עם הנזקים הידועים עד כה, האוצר צריך לתת עדיפות לתמיכה בצמיחה הכלכלית אפילו על חשבון הגדלה זמנית ומבוקרת של הגירעון. אולם, אם המלחמה תמשך זמן רב יותר, הממשלה תצטרך להציג צעדים שנועדו לשמירה על המשמעת הפיסקאלית, מציין זבז'ינסקי.
זבז'ינסקי הוריד את תחזית הצמיחה לשנת 2014 ב-0.5% לרמה של 2.5%. "תרומתם של כל המרכיבים לצמיחה, למעט הצריכה הציבורית, צפויה לרדת. יש לציין שללא השפעת הגז, הצמיחה בשנת 2014 צפויה להסתכם בכ-2%, שזו צמיחה ריאלית אפסית לנפש. בכך, 2014 תהיה השנה הרביעית בה קצב הצמיחה בישראל ממשיך לרדת. לא שינינו את התחזית לצמיחה בשנת 2015 שנותרה על 3%. שיפור בצמיחה בשנת 2015 צפוי להתרחש בעיקר בזכות השיפור בצמיחה בכלכלה העולמית".