"המלון של פולטי", יום ב' 22:30, ערוץ BBC אנטרטיינמנט
התפקיד הזה ייזכר לנצח כגדול בהיסטוריה של התפקידים הקומיים בטלוויזיה, ובצדק גמור: ג'ון קליז הציב בסדרה הזאת סטנדרטים פשוט בלתי אפשריים לחיקוי בדמותו של בזיל פולטי, מנהל מלון נוירוטי, עצלן ונהנתן, שעסוק כל היום בלתחמן את אורחי המלון ואת אשתו הקשוחה, ועדיין מצליח לזכות באהדת הצופים.
הומור, מטבע הדברים, הוא עניין שחל עליו חוק ההתיישנות אך לא במקרה הזה: גם בחלוף יותר מ-30 שנה מאז צולמה הסדרה, היא נותרה אחת הדרכים המצחיקות להעביר בה חצי שעה.
מסתבר שעל הסט פרחה אהבתם של קליז וקוני בות' (בתפקיד פולי, החדרנית היפה), קשר שכמו כל מערכות הנישואים בחייו של קליז נגמר בגירושים מרוששים, וכמובן שיש כאן גם את מנואל המלצר מברצלונה, המיג'ור הקשיש והסנילי, ואיך אפשר בלי סיביל, האישה הרודנית בעלת התסרוקת הבלתי אפשרית.
מה כבר יכול להיות טוב מזה? אולי העובדה שלאחר הפרק ישודר עוד אחד! כן, כן, שני פרקים ברצף של הסיטקום הטוב בהיסטוריה.
* ציון: 10
דובי לא-לא
"טד", יום ב' 22:00, ערוץ yes2
כמעט בקצה השני של הקומדיה האנושית שמתחילה בג'ון קליז, נמצא סת' מקפארלן, אולי האיש המצליח ביותר בתעשייה בעשור האחרון. מקפארלן שאחראי ל"איש משפחה" הבוטה, לסדרת ה"ספין-אוף" שלה "קליבלנד" ולטקס האוסקר היחיד שהצליח לגרום לכל מוזרקי-הבוטוקס של הוליווד להרים גבה (ואולי משום כך היה חד-פעמי), הפך כאן את האייקון הילדותי התמים ביותר למפלצת:
מארק וולברג היה פעם ילד שביקש שהדובי שלו יהפוך לאמיתי. משאלתו התגשמה, אבל מקץ שני עשורים הדובי יצא לתרבות רעה. הוא בטלן, סטלן ונוטה לסבך את בעליו. כשלתמונה נכנסת אישה (מילה קוניס, כרגע בהריון מאשטון קוצ'ר), היא דורשת ממנו לבחור: אני או הדובי.
אפשר שיש כאן משל על אובדן החירות הגברית עם הכניסה לקשר זוגי מחייב, אבל גם אם המשל אינו עולה יפה, כל השאר - מצחיק.
* ציון: 8
געגועי למוניקה
"שנות ה-90", יום ב' 22:00, ערוץ נשיונל ג'יאוגרפיק
לא מדובר בהיסטוריה רחוקה, אבל אולי בשל כך דווקא מעניין להיזכר. שנות ה-90 חברים, כבר בנות 20... והאירועים הבולטים שלהן נסקרים כאן במהירות.
אמנם את ימי אוסלו והתקווה לשלום במזרח התיכון לא תמצאו כאן, אבל את השמלה הכחולה המפורסמת של מוניקה לוינסקי, דווקא כן. כמו גם את תחילת עידן הריאליטי, שמיוצג כאן בדמות "MTV העולם האמיתי".
לא היסטוריה של ממש, גם לא אקטואליה, ועדיין מעניין.
* ציון: 7