בנימין נתניהו משה בוגי יעלון - צוק איתן / צילום: רויטרס
המספרים שנזרקים לאוויר, כולל הודעתו של מנכ"ל משרד הביטחון דן הראל בדיון סגור בוועדת לוקר שיצאה החוצה, לפיה מערכת הביטחון תזדקק לתוספת של 16-18 מיליארד שקל בתקציבי 2014 ו-2015 - 11 מיליארד מהם תוספת ל-2015, והיתרה לכיסוי עלות המערכה הנוכחית - אין להם ערך ממשי. זו העמדה בתוך מערכת הביטחון. הגיבוש הסופי של דרישות תקציב הביטחון, בצבא ובמשרד הביטחון, לשנה זו והשנה הבאה, ייגזרו מההליכים המדיניים כפי שיתבטאו בתוצאות השיחות בקהיר.
ה"הערכות" הכספיות הנוכחיות והמיליארדים הגבוהים הנשלפים מכאן ומשם מהווים סוג של ניסוי כלים ובניית תודעה ציבורית שתשפיע, בבוא עת החלטות התקציב, על הממשלה בכלל ועל ראש הממשלה בפרט. המטרה המיידית היא לגרור את משרד האוצר לוויכוח פומבי, עד כדי החלשת עמדתו המתנגדת להרחבה מופרזת, לעמדתו, של התקציב הביטחון השנה ובשנה הבאה.
המטרה לטווח הביניים: להתחיל לבנות לגיטימציה לוועדת לוקר בציפייה שתתגבש בה, בעיקר נוכח מבצע "צוק איתן" וחולשות הצבא שנחשפו בה, עמדה שתקרא להרחבה מאסיבית של בסיס תקציב הביטחון. ועיקר העיקרים: לייצר הבנה, לפחות תחושה של אין-ברירה, של 'קודם החיים ואחר כך הרווחה', בקרב הציבור בכלל, השכבות המצפות להרחבת תקציבים חברתיים, חינוך, בריאות, והארגונים החברתיים שפעילים בתקשורת וברשתות החברתיות ואינם נראים כמי שמוכנים לוותר על הדרישות החברתיות למרות המלחמה.
מערכת הביטחון העבירה דרישה מיידית בגובה 5-7 מיליארד שקל המתייחסת לתקציב 2014, על חשבון העלויות הישירות של המלחמה. זה כולל מימון ימי מילואים, עלות כל יום לחימה, החזרת מצב המלאים, התחמושת והכשירות המבצעית, באוויר ביבשה ובים, כפי שהיה לפני פרוץ המלחמה. וזאת תוך ציון שהצבא, לעמדתו, נכנס ל"צוק איתן" עם כשירות, מלאים וציוד לחימה נמוכים ממה שנקבעו ואושרו לו בין בוועדת ברודט ובין בהחלטות הקבינט. יחד עם זה, טורח משרד הביטחון לרמוז כי ההיערכות הנדרשת של הצבא תלויה קודם כל במערכת המדינית, בסיכומים ובהסכמים שיגיעו אליהם בקהיר ובעמידת החמאס בהם. היה וההסכמים לא יביאו לפירוז הרצועה - הרי שתהיה דרישה למוכנות ברמה גבוהה יותר, בעלות גבוהה משמעותית.
אי-פירוז עזה משמעותו שחמאס ייכנס לבניית עוד ועוד מנהרות במימון קטארי או מימון בינלאומי שיגיע תחת כותרת של סיוע הומניטרי. למרות שהמנהרות אינן מהוות איום קיומי על ישראל הן התגלו במערכה הזו כנשק יעיל ביותר מול אזרחי ישראל, יישובי הגדר והקבינט הביטחוני. מערכת הביטחון כבר נכנסה, בעיצומה של הלחימה, להאצת בדיקה של הצעות ופיתוח אמצעי גילוי, חשיפה וחיסול מנהרות, אבל כרגע לא ברור אילו טכנולו גיות יאומצו וכמה זה יעלה.
כמו כן, ללא החלטה על פירוז עזה, כולל בקרה אינטנסיבית של גורם בינלאומי, צפויה המשך הצטיידות החמאס בטילים בכלל ובטילים לטווחים ארוכים בפרט, אלה המכוונים למרכז הארץ וצפונה ממנה.
הסדרת הפסקת לחימה שלא תכלול פירוז עזה מאמצעי לחימה משמעותה גם דרישת הצבא למימון מוכנות לסבב לחימה קרקעי נוסף, אפשר שתוך פחות משנתיים. מה שידרוש חיסול כל הנגמש"ים העתיקים, הלא מוגנים, שחרפתם התגלתה בימי הלחימה הראשונים, והחלפתם בציוד נושא גייסות ממוגן ומשוכלל אליו יתווספו אמצעי מיגון נוספים ואקטיביים. אפשר שגם צורך בהקמה מחדש של יחידות קרקע, שחלק מהן צומצם במהלך השנים, בין מטעמי תקציב ובין מהערכה, לה היו שותפים הצבא, הממשלה ומכוני המחקר, שבמלחמות הבאות לא יהיה צורך בפריסה קרקעית נרחבת.