מלך סעודיה - עבדאללה / צילום: רויטרס
עיתון סעודי בינלאומי, שמשמש שופר למשפחת המלוכה בריאד, מושיט עלה זית לישראל. "א-שארק אל אווסאט", שיוצא לאור בלונדון ושנמצא בבעלות של בן למשפחת המלוכה, מצהיר שאין עוד סכסוך ישראלי-ערבי, אלא סכסוך ישראלי-טורקי-איראני. העיתון מכריז: אם ישראל רוצה לעשות עסקה גדולה עם הערבים - עכשיו הזמן; האם היא תוכל להפיק מנהיג כמו אנוואר סאדאת, שיוכל לעשות שלום?
מעניינת לא פחות מעלה הזית הסעודי היא העובדה שדווקא ארגון חשיבה ניאו-קונסרבטיבי בוושינגטון, American Center for Democracy, שאחד מראשיו הוא ג'יימס וולסי, ראש סי.איי.איי לשעבר, בחר לתת למאמר תהודה חזקה בארה"ב.
מאמר האופ-אד, שנושא את הכותרת "לא עוד סכסוך ישראלי-ערבי", ושנכתב בידי מאמון פנדי, מציין כי התקפות חמאס על ישראל מעזה מבוצעות בשליחותה של איראן, בסיועם האחים המוסלמים והפטרוניות שלהם, טורקיה וקטאר.
בהערה לקביעה זו מציין ארגון החשיבה האמריקאי, שרק אתמול (ב') הודיע סגן הרמטכ"ל של איראן, גנראל מאסוד ג'זאיירי: "החלה הספירה לאחור לקראת השינוי במודל העימות בגדה המערבית". הגנראל גינה "שליטי מדינות ערביות מסוימות... שפועלים למען ארה"ב ובריטניה מזה עשרות שנים", ואמר ש"אין גבול לסיוע ההומניטרי והאחר שאיראן מושיטה לפלסטינים". זה בסך הכל מאמץ נוסף של טהראן לפתות את מחמוד עבאס, נשיא הרשות הפלסטינית, לעבור למחנה האיראני, אומר הארגון האמריקאי.
המאמר בעיתון הסעודי קורא לישראל לנצל את השפעתה של סעודיה כדי להגיע להסכם עם הפלסטינים.
"המלחמה בעזה היא השלב השני בתהליך שינויו של מה שכונה עד עתה 'הסכסוך הישראלי-ערבי", גורס בעל המאמר. "השלב הראשון היה העימות בין ישראל לחיזבאללה ב-2006, שבו איראן, מדינה לא ערבית, לחמה בישראל באמצעות שליח, חיזבאללה. הנשק, המימון והאימונים של חיזבאללה יצאו מאיראן. בשלב השני, בעימות הנוכחי, איראן תמכה בחמאס ובגי'האד האיסלמי, וכן במנהיגי שני הארגונים, חאלד משעל ורמדאן שלח, שקיימו התייעצויות הדוקות עם איראן".
בעוד שאיראן היתה השחקנית הראשית במלחמת 2006, בסבב הלחימה הנוכחי טורקיה נכנסה לזירה, ויחד עם קטאר נהפכה למשענת פוליטית לחמאס ויזמית אזורית של האחים המוסלמים, מציין המאמר.
"גם אופי הסכסוך השתנה - מלוחמה קונווציונלית, שבה צבאות של המדינות האויבות מתמודדים בזירת הקרב, ללוחמה א-סימטרית, שבה צבא מנהל לוחמת גרילה נגד תנועות פוליטיות בערים. הסכסוך בין ישראל למדינות ערב, שהוביל למלחמות ב-1948, 1967 ו- 1973... שוב אינו המציאות. ישראל לוחמת עתה בתנועות כגון חמאס וחיזבאללה, לא במדינות ערב, והפטרוניות של תנועות אלה הן איראן וטורקיה, וכמובן הן אינן מדינות ערביות".
"הנתק היחסי של מדינות ערב (מהסבב הנוכחי) והרטוריקה האנטי-חמאסית במדיה בעולם הערבי, ובמיוחד במצרים, מצביעה על שינוי עמוק ביותר בתפיסת הסכסוך ברחבי העולם הערבי", ממשיך בעל המאמר. "הרטוריקה האנטי-טורקית, אנטי-איראנית, אנטי-חמאסית, אנטי-קטארית ואנטי-האחים המוסלמים הופכת את הסבב הנוכחי לסכסוך בין ישראל לבין חמאס, טורקיה, איראן וקטאר. תמיכת העולם הערבי (בחמאס) באה לידי ביטוי רק בטוויטר ופורומים אחרים של המדיה החברתית".
המאמר מדגיש, שקטאר, המדינה הערבית היחידה שתומכת אופן פעיל בחמאס, מבודדת מזה שלושה חודשים משאר מדינות המפרץ, לאחר שסעודיה, האמירויות הערביות המאוחדות ובאחריין החזירו את שגריריהן מדוחא. "וכך, מה שהיה פעם הסכסוך הישראלי-ערבי שוב אינו קיים".
במצב הזה טמונות חדשות רעות וחדשות טובות, קובע המאמר. החדשות הרעות הן, שהסכסוך הורחב ונושא עתה אופי אזורי, בעוד שבעבר השתדלה ישראל לצמצם את היקפי העימותים לרמה הנמוכה ביותר, הרמה הישראלית-פלסטינית. יתר על כן, הרחבת היקף הסבב הנוכחי תורמת להגדלת אי היציבות האזורית. המלחמה בעזה הפכה את חמאס, לא את אש"ף, ליקיר הרוב הערבי הרדיקלי, כפי שמלחמת לבנון ב-2006 הפכה את נסראללה לגיבור ערבי. מצב זה מעצים כחן של תנועות פוליטיות על חשבן כוחן של מדינות.
"החדשות הטובות הן, שאם ישראל רוצה להשיג עסקה גדולה עם הערבים, עכשיו הזמן לעשות זאת", מכריז העיתון הסעודי. "מדינות ערב נמצאות עתה במצב הפוליטי הגרוע ביותר מזה מן רב ובתהחשב בתהפוכות הפוליטיות הפנימיות שבהן הן מוכנות עתה לחתום על עסקה מקיפה עם ישראל".
"מכל מקום, המכשול הגדול יותר עתה הוא הצד הישראלי", אומר "א-שארק אל אווסאט". "האם ישראל יכולה להפיק מנהיג ברמתו של אנוואר סאדאת, שיהיה מוכן לעשות צעד נועז, כמו סאדאת, ולנחות בקהיר או בריאד כדי לחתום על הסכם שלום מקיף? ואולי צעד נועז עוד יותר ולהגיע לטהראן? הכדור נמצא עתה לגמרי במגרש הישראלי".