מוצרי חלב, סופרמרקט / צילום: תמר מצפי
האם אתם מכירים את רשימת המוצרים שבפיקוח מחירים ממשלתי? נראה שהתשובה היא לא. מבדיקה מקיפה שערכה המועצה לצרכנות, שנתיים אחרי שנכנסו לתוקפן תקנות המחייבות הצבת שלטים על מוצרים שבפיקוח בחנויות, עולה כי 70% מהציבור עדיין לא מכיר את מרבית המוצרים בפיקוח. ואין פלא: 90% מהמינימרקטים וכשליש מהסופרמרקטים שנבדקו אינם מציגים שילוט על מוצרים בפיקוח, וגם אם יש שילוט, מחצית מהציבור לא מבין את מהותו. 73% מהצרכנים הצהירו כי לא הבחינו בשלט בנקודות המכירה.
יצוין כי למרבה הצער, זו כבר הבדיקה השנייה שמבצעת המועצה לצרכנות בנושא זה - הראשונה בוצעה בדיוק לפני שנה - והתוצאות העגומות לא משתנות: הצרכנים אינם יודעים להצביע על מוצרים בפיקוח, ובחנויות רבות השילוט לא קיים או מטעה.
לפי הערכות המועצה לצרכנות, הבלבול של הצרכנים לנוכח שלטים לא ברורים מתבטא בהוצאה כספית מיותרת. ההערכות למשל כי במחלקת הביצים והגבינה הצהובה, אילו השילוט היה מנווט את הצרכנים למוצרים שבפיקוח, הדבר היה מתבטא בחיסכון של 1,000 שקל לשנה למשפחה שבוחרת במוצר שאינו מפוקח רק בגלל חוסר ידע.
יצוין כי בינואר 2014 הורחב סל המוצרים שבפיקוח עם הכנסת שמנת מתוקה 38% וגבינה לבנה 5% - מהלך שהוביל להוזלת מחיר המוצרים הללו בכ-20%.
כעת כוללת הרשימה 22 מוצרים: לחם ומלח שבפיקוח משרד הכלכלה, ומוצרי חלב וביצים שנמצאים תחת פיקוח משרד החקלאות.
במטרה להרחיב את מודעות הצרכנים למוצרים שנמצאים בפיקוח, נכנסו באוגוסט 2012 לתוקפן תקנות המגדירות את חובת נקודות המכירה להציב שלטים המפרטים את המוצרים שבפיקוח כולל מחיריהם.
מהסקר עולה כי המודעות היא נמוכה בהחלט: 50%-70% מהצרכנים לא יודעים שמוצרים שנמצאים בפיקוח אכן מצויים ברשימה, ובתוך כך רבים סבורים כי מוצרים בסיסים מפוקחים, אולם הם לא:
■ קמח: 85% טועים או לא יודעים שקמח אינו בפיקוח.
■ גבינה צהובה: מוצר בסיסי אחר שהצרכן הישראלי קונה כל שבוע הוא גבינה צהובה. גם לגביה חוסר המודעות בולט: כ-80% השיבו שגבינה צהובה (קשה שמנה) של גלבוע וגבינה צהובה עמק אינן מצויות בפיקוח, בשעה שהן אכן נכללות ברשימה. יצוין כי כאן יש חשיבות לשאלת האריזה - שכן רק המוצר הנמכר במשקל נמצא בפיקוח, ואילו צרכנים רבים קונים את המוצר ארוז כשמחירו אינו מפוקח.
■ חלב בקרטון: גם בנוגע לחלב בקרטון, מוצר ש-70% השיבו שהם רוכשים בקביעות, קיימת עמימות מידע: מוצר זה נמצא בפיקוח מחירים, אלא ש-45% מהנשאלים ידעו שהמוצר הזה מצוי בפיקוח, והיתר לא ידעו או שסברו כי חלב בקרטון לא מצוי בפיקוח מחירים.
■ חלב בשקית: בכל הנוגע לחלב בשקית, המצוי אף הוא בפיקוח, המודעות גבוהה יותר - כמעט 80% ידעו להשיב נכון.
■ שמנת מתוקה: שמנת מתוקה 38% שהצטרפה השנה לרשימה גם לא חלחלה למודעות הצרכנים 77% מהנשאלים לא מודעים לכך.
■ חמאה: מוצר נוסף שרבים כנראה לא יודעים שהוא בפיקוח הוא חמאה 100 גרם: רק מחצית מהנשאלים ידעו שזהו מוצר בפיקוח, והיתר סברו שלא או שהשיבו שאינם יודעים.
■ קוטג': למעשה, רק רבע מהצרכנים יודעים שקוטג' אינו בפיקוח. מדובר במוצר שהיווה את סמל המחאה נגד יוקר המחיה, והבורות ביחס אליו מעוררת תהייה.
אין שילוט בחנויות
בבדיקת המועצה לצרכנות עלה כי בעשרות סופרמרקטים ומינימרקטים ברחבי הארץ לא מציגים את השלטים כלל, או שמציגים אותם באופן לקוי ובלתי ברור. לעיתים השלט מוצב רחוק מן המוצר שבפיקוח, וקרוב למוצר חלופי שאינו בפיקוח, כך שמיקום השלט מבלבל והצרכן עשוי לייחס את המחיר שבפיקוח למוצר שאינו בפיקוח. ב-90% מ-40 המינימרקטים שנבדקו נמצא שילוט לא תקין (כלומר שלא קיים שילוט לפחות באחת המחלקות של המוצרים שבפיקוח), ב-5% קיים שלט שלא מוצג בצורה ברורה ורק ב-5% נמצא שילוט תקין. ברשתות הגדולות, ש-53 סניפים מתוכן נבדקו, העלתה הבדיקה ממצאים מעודדים יותר, אך עדיין בשליש מהחנויות השלטים שנמצאו אינם תקינים. בין הרשתות שהקפידו על התקנות נמצאו סניף חצי חינם ויוחננוף, חלק מסניפי מגה בול ושופרסל דיל, וסניפי קואופ שופרסל שלי, ויקטורי ומחסני השוק. בין הסניפים שבהם נמצא שילוט לא תקין נכלל סניף של מגה וסניף של מחסני להב. ברשתות טיב טעם, יש חסד ורמי לוי השילוט קיים אולם טעון שיפור. תמונת המצב בסניפי שתי הרשתות הגדולות, שופרסל ומגה, הוגדרה בסך-הכול כחיובית, אך עם זאת, בכרבע מסניפי שופרסל ובכשליש מסניפי מגה המצב הוגדר כדורש שיפור.
גם גודל השילוט הוא פרמטר שיעזור לצרכנים להבחין בקיומו: מהבדיקה עולה כי בסניפי מגה בול נמצא השילו הגדול ביותר, בשופרסל שלי, שופרסל דיל ויינות ביתן השילוט קטן אולם ברור ובסניפי מגה, טיב טעם, יש חסד ומחסני להב, השילוט לא בולט דיו.
ראיתם שלט?
גם קיומו של שלט כדי לצאת ידי חובה אינה מספקת. המטרה היא לא רק להימלט מסנקציות אלא להביא לידיעת הציבור מידע בדבר המוצרים שבפיקוח, כך שלשאלה אם הצרכן הבחין בשלט יש חשיבות.
ברוב המקרים לא זה המצב. מסקר שערך השנה מכון גיאוקרטוגרפיה עבור המועצה לצרכנות עולה כי 73% מהציבור לא נתקלו כלל בשילוט על פיקוח מחירים בחנות - נתון שמצביע על הידרדרות קלה לעומת המצב ב-2013: ממצאי הסקר אז העלו כי 71% מהצרכנים לא ראו שלטים ליד המוצרים שבפיקוח. הסקר נערך בקרב 500 משיבים המהווים מדגם מייצג של האוכלוסייה היהודית הבוגרת במדינת ישראל.
השילוט לא ברור
יש להניח ששילוט ברור היה משנה את בחירת המוצרים במעמד הקנייה: כמחצית מהנשאלים (49% בגבינה צהובה ו- 43% בביצים) שנתקלו בשילוט ליד המדף, לא הבינו מהשילוט כי המוצרים בפיקוח זולים יותר. 74% מהצרכנים שרוכשים ביצים שלא בפיקוח ו-62% מהצרכנים שרוכשים גבינה צהובה לא בפיקוח, ענו כי אילו היו יודעים שהמוצרים בפיקוח זולים יותר היו מעדיפים לרכוש אותם. במועצה מדגישים כי אם השילוט היה ברור לצרכנים ומוביל אותם לרכוש גבינה צהובה או ביצים בפיקוח, החיסכון השנתי היה נאמד ב-500 שקל לשנה לכל אחד מהמוצרים.
לאור הממצאים המצביעים על כך שחלק גדול מהחנויות אינן מכבדות את התקנות (חובת גילוי מוצר מזון בפיקוח) וכי רוב הציבור לא מבחין בשילוט או מבין את משמעותו, אומר מנכ"ל המועצה לצרכנות, עו"ד אהוד פלג: "היכולת לזהות ולהעדיף מוצרים בפיקוח מחירים, מאפשרת לצרכנים להוזיל את סל הקניות ולהתמודד עם יוקר המחיה בעזרת כלי נוח וזמין - השלט בסמוך למדף. המועצה לצרכנות הציעה לרשות לסחר הוגן נוסח תקנות שיהפוך את השילוט ליותר אפקטיבי, וקוראת לה להגביר את מאמצי האכיפה בנקודות המכירה, כדי שכוונת המחוקק תקבל ביטוי שיקל על הצרכנים לזהות את המוצרים שבפיקוח". המועצה לצרכנות מנסה לקדם יישום של שילוט ומיתוג אחיד בכל נקודות המכירה.
ומה בדבר אכיפה?
אמנם הייתה אכיפה לאורך השנה, אולם הדמיון בין ממצאי הסקר השנה לזה של השנה שעברה, מלמדים כי כוחה לא מרתיע או שהיקפה היה נמוך.
עם זאת, יש תקווה. ב-1 ינואר 2015 חוקי המשחק צפויים להשתנות, כאשר ייכנס לתוקפו תיקון לחוק הגנת הצרכן שיאפשר לרשות להגנת הצרכן וסחר הוגן להטיל עיצום כספי על בתי עסק העוברים על החוק. החוק הזה התפרסם בגלל הכינוי "חוק הפופקורן", המתייחס לסעיף שהוא כולל ואשר יאפשר הכנסת מזון ושתייה למקומות בילוי. העיצום הכספי שתוכל הרשות להטיל נע בטווח של 7,000-50,000 שקל בהתאם לחומרת העברה וגודל בית העסק, וכולל גם הפרה של הצבת שלטים על מוצרים שבפיקוח.
עד שייכנס התיקון הזה לתוקף, מסבירה עו"ד תמר פינקוס, הממונה על הגנת הצרכן, הטיפול באי-הצבת שלטים נעשה דרך אכיפה רגילה, הכוללת הטלת דוחות. לאחר הדוח נפתחת חקירה. מדובר בהליך ממושך שרק בסופו לעתים מולים קנסות - כך שעד כה לחנויות כנראה לא היה דחוף להשתפר. מ-1 בינואר ההליך יהיה מקוצר, וגובה הקנסות מרתיע יותר.
"מאחר שאין לנו 8 מיליון פקחים אנחנו קוראים לציבור להתלונן ברשות כאשר הם נתקלים בעברות על חוק הגנת הצרכן, כולל במקרה של אי-הצבת שלטים. כל תלונה מטופלת, חלקן מסתיימת בדוחות ונעשות בבית העסק המפר ביקורות חוזרות", אומרת פינקוס. תלונות ניתן להגיש דרך עמוד הרשות לסחר הוגן באתר משרד הכלכלה.
מוצר דומה
חשוב להדגיש כי מוצר בפיקוח הוא זה שעונה על ההגדרה המופיעה ברשימת הפיקוח הממשלתית: כך למשל חלב 1 ליטר בקרטון 3% שומן או 1% שומן נכלל בפיקוח, ואילו חלב מועשר, חלב 2 ליטר או חלב המכיל 3.6% שומן - אינם בפיקוח. לעניין זה נדרש המפקח לאכיפה בנושא שהוגדר "מצרך דומה".
הנחיות משרד החקלאות דורשות מהיצרניות לבדל מוצרים שנמצאו על-ידו כדומים ולהגדיר על גבי אריזת המוצר תכונות מסוימות שלמעשה מוציאות את המוצר משורת הפיקוח: לדוגמה במוצר כמו שמנת חמוצה 15% של יטבתה - המועשרת בסידן ובוויטמין די, דרישות משרד החקלאות הן שהעובדה הזו תודגש באופן בולט על גבי המוצר. אכיפה זו החלה ב-1 באוגוסט 2014 כשהנחיות שהועברו ליצרניות צריכות להיות מיושמות עד ל-1.11.14.
