זה לא עניין של מה בכך להיתקל בכדורגלן ישראלי מצליח, אחד ששיחק כבר בשלוש מארבע הקבוצות הכי גדולות בליגת העל (בית"ר, מכבי חיפה, הפועל ת"א), שהיה בנבחרת, שעשה קריירה אירופית לא רעה של ארבע שנים רצופות (ומאד משתלמות מבחינה כלכלית). ואז לקלוט שהבנאדם לא עף על עצמו. כוכב שאינו מתנהג ככזה, מה שנקרא רגליים על הקרקע.
כזה הוא בדיוק שלומי ארבייטמן, ילד טוב נורדיה. יש לו רק שעון אחד ("וגם אותו קיבלתי מתנה לחתונה"), הוא לא מחזיק רכב פרטי ("בשביל מה צריך? יש לי אוטו מהקבוצה"). הקבוצה היא הפועל ב"ש, שעשתה לעצמה נוהל בשנתיים האחרונות להשיב ליגיונרים מהגולה (גם ברדה, בוזגלו ומליקסון). אז אחרי לחץ מתון שהפעילו הקיץ אלונה ברקת ואלישע לוי על החלוץ להגיע לבירת הנגב - הוא חתם בווסרמיל. בינתיים, שלומי ואשתו סיוון מחפשים מקום נחמד לשכור בעיר הדרומית ("אחרת הנסיעות יהרגו אותי"), ועד אז לא מתפנקים ומעבירים את הלילות בדירות של קרובי משפחה (ביחד עם הבת הקטנה אריאל, שאחיה הקטן כבר מתחמם בתנור של סיוון).
* אתה רק בן 29, אבל בטח כבר מתחיל לראות את היום שאחרי. אתה חושב כבר איך תדאג לעצמך כלכלית אחרי הפרישה?
"אלו דברים מאד חשובים מבחינתי. יש לי תוכניות חיסכון פעילות. אתה לא יודע מה יהיה ביום שאחרי הכדורגל ואתה צריך לדעת איך להתמודד. היום יש לך, מחר אולי לא יהיה לך, ככה זה במקצוע שלנו. בבלגיה הפרשתי 40% מהשכר לפנסיה. זה חוק חוזי שם, הקבוצות חייבות לעשות את זה עם כל שחקן. זה קרה בגלל שהיו שם הרבה מקרים של שחקנים צעירים שהשתגעו עם הכסף, קנו פתאום מכוניות ב-40, 50, 60 אלף אירו - ופתאום נגמר להם הכל. לכן בליגה הבלגית החליטו לקחת את החוק לידיים".
* עכשיו אתה מרוויח יפה, בעוד כמה שנים סביר להניח שההכנסה שלך תרד. זה לא זמן טוב לקנות נכסים?
"אני לא אקנה עכשיו כמה דירות רק כדי להגיד שקניתי, אני עושה את הכל בחשיבה ובשכל, אבל אני בהחלט מכוון לשם. יש לי דירה אחת בבעלותי באיזור נתניה שאני משכיר, אני חושב שעשיתי עסקה טובה שם".
* מה עדיף כיום כלכלית לשחקן מוביל בכדורגל הישראלי - ללכת כמוך לכמה שנים לליגה עשירה יותר מהישראלית - או לכוון לקבוצות כמו מכבי ת"א ומכבי חיפה שגם בהן יש כסף מצוין?
"אתה רואה שהרבה שחקנים יצאו לאירופה בשנים האחרונות גם תמורת פחות כסף, כי מליגות כמו בלגיה, שווייץ, הולנד וכו' - הסיכוי להגיע לקבוצות יותר גדולות יותר וליגות גדולות יותר - הוא גבוה. יש סקאוטרים שבאים לכל משחק בליגות האלו. ואז אתה יכול להגיע לכסף הגדול באמת. לפעמים יש שיקולים אחרים - אני קיבלתי הצעה עם כסף מאד יפה מקזחסטן, אבל אתה לא תמיד רוצה להביא את המשפחה שלך למקומות כאלו. בכללי, אני ממליץ לצאת מהארץ בכל מחיר. הרי תמיד יהיה לאן לחזור, תמיד ירצו אותך".
■■■
עם כל הכבוד לעניין הכספי, ארבע השנים בבלגיה לא היו מוצלחות במיוחד עבור ארבייטמן מקצועית, בטח לא כמו העונה האחרונה בארץ, זאת ש"עשתה" אותו - 2009/10, בה סיים כמלך השערים של ליגת העל (28 גולים), ורק שיטת קיזוז מעוותת מנעה ממנו לזכות באליפות עם מכבי חיפה. המספרים שרשם בכל המפעלים, בקבוצות בהן שיחק בבלגיה (גנט, ווסטרלו, מונס), לא מחסירי פעימה: 106 הופעות, 26 כיבושים בלבד, בקצב ממוצע של שער על כל 235 דקות על המגרש.
* בסוף כל מה שזוכרים לך מהתקופה שם זה הריאיון עם האנגלית הגרועה - פאס פאס, איטס אה קאם - וכו'. נעלבת מזה?
"כנראה שלא היה דברים מעניינים בארץ באותו זמן, אז דיברו על האנגלית של שלומי ארבייטמן. זה בסדר, קיבלתי את הכל ברוח טובה, מבחינתי זה רק חיזק אותי. צחקו עליי? סבבה, היו שחקנים זרים יותר גדולים ממני בקבוצות בבלגיה שאפילו לא ניסו לדבר אנגלית".
* מה לא עבד בבלגיה?
"בעונה הראשונה שלי, בגנט, שיחקתי 50% מהמשחקים וסיימתי עם 10 שערים, כשהחלוץ שהתחרה איתי כבש שמונה שערים, ושיחק בערך פי 2 ממה שאני שיחקתי. בעונה השנייה שלי כבשתי במחזור הפתיחה צמד - ואחר כך דברים השתנו. אני לא רוצה לחזור אחורה, אבל היו שם דברים לא כשרים מול המאמן, ואני אומר לך את זה בוודאות. אבל שוב, אני לא רוצה להתעסק בזה. אח"כ חזרתי והיה לי חוסר מזל עם פציעות, ואז שוב אתה חוזר, אתה כובש שערים, אתה מתאמן חזק, אבל מישהו מחליט את מה שמחליט. לא כל מה שהלך שם אני יכול להסביר".
* זה נשמע כמו תירוצים קלאסיים של שחקן ישראלי בחו"ל. פעם נפצעתי, פעם המאמן דפק אותי.
"בארץ תמיד אומרים 'תירוצים', גם אם הסיבות אמיתיות. היו לי תקופות מאוד יפות בבלגיה. כששיחקתי - כבשתי. אני יודע למה לא שיחקתי, ואני לא אשם בזה".
* ראינו במונדיאל ובכלל בשנתיים האחרונות את נבחרת בלגיה האדירה וכמות הכישרונות הגבוהה שהיא מייצרת. מה סוד הקסם?
"זה מתחיל למטה. הייתי רואה אימונים של ילדים, עוקב. כבר מגיל קטן מלמדים אותם חצי שעה באימון רק יסודות של פסים, לא שום דבר אחר: לעצור כדור בימין, למסור בשמאל. למסור כדור שטוח על הקרקע, לא קופץ. ככה תמיד, חצי שעה לפחות, כל אימון, גם בבוגרים. כל האווירה מסביב הכי מקצוענית שיש.
"מגיעים לאימון שעה לפני, בסביבות 9:00 בבוקר, מי שמאחר אפילו בשנייה חוטף קנס. אוכלים ארוחת בוקר עם כל השחקנים ביחד. אח"כ עושים טיפולים, מה שצריך, ואז מתחילים את האימון. חצי שעה הנעת כדור ומסירות, אחר-כך הנעת כדור עם שערים, עבודה על מצבים מול השער, משחקונים, לפעמים 4 על 4, לפעמים מגרש מלא. העניין הוא שהכל בקצב מאוד-מאוד חזק, אין דברים כאלה. והמאמן יושב לך על הראש. הוא כל הזמן מכריח אותך ללחוץ, ורק תנועה, ואם אתה לשנייה מפסיק לזוז - אוי ואבוי. אתה מסיים כל אימון סחוט, גמור. אפילו הפסקת מים בקושי נותנים לך לעשות לכמה שניות, רוצים שתזוז בלי הפסקה, ולא בצורה של אימוני כושר של פעם 'על יבש' בלי הכדור - אלא כמה שיותר עם הכדור. פעמיים בשבוע יש שני אימונים ביום - הולכים לישון צהריים במועדון, וקמים בחזרה לאימון ערב, אסור לאף אחד ללכת הביתה".
* וידאו, תזונה, פסיכולוגיה?
"הכל, קבוע. פעמיים בשבוע בדיקות משקל ואחוזי שומן, פסיכולוג מתי שאתה רק רוצה. הפסיכולוג מדבר עם כל הקבוצה פעם-פעמיים בשבוע, וידאו פעמיים בשבוע קבוע לפני משחק ואחרי משחק - הכל ברמה מאוד גבוהה".
* יש מה להשוות לארץ?
"הרבה אנשים זלזלו בליגה הבלגית, אבל היום אנשים כבר מבינים מה קורה שם. שוב אני אומר: הכל מתחיל מהילדים. מבחינת עצימות, הם מתאמנים באותה רמה כמו הבוגרים. בוא נהיה אמיתיים - האימונים ברמה גבוהה גם בארץ, אבל אין אחד שיגיד לך שהפערים לא גדולים לטובת בלגיה".
■■■
* אז למה דווקא הפועל ב"ש?
"הייתי בקשר מאד טוב עם אלישע לוי כבר לפני שנתיים, הייתי מאד קרוב כבר אז לחתום בב"ש, את העונה הכי טובה בקריירה שלי עשיתי תחתיו. אבל בסוף המשכתי עוד בבלגיה. לאלונה ברקת היה חלק גדול מאד בחתימה שלי, רציתי לעבוד אצל אנשים מיוחדים כמוה. אני זוכר שלפני הרבה שנים ראיתי אותה באיזו מסעדה, היא אמרה לי 'תבוא, תבוא אלינו'. הייתי אז בחיפה. אמרתי לה שאני מאד רוצה, אבל נראה מה יהיה, אולי ביום מן הימים. אני שמח שבסוף זה קרה ומרגיש שעשיתי החלטה מאוד טובה. המו"מ התנהל מולה, באמצעות אבי נמני שהחזיר אותי לארץ. לקח קצת זמן, אבל בסוף זה הסתדר".
* מה עוד היה על הפרק?
"קצת אירופה, היה משהו בצרפת, משהו בשווייץ. מכבי חיפה היו בעניין בהתחלה, אח"כ גם בית"ר, היו דיבורים ראשוניים עם מכבי ת"א, עד שהדברים השתנו מבחינתם".
* מכבי ת"א, כהצהרה, עושה הכל בשביל להביא אליה את הליגיונרים הכי טובים בשוק. אלייך הם התייחסו כאופציה רביעית-חמישית. ולא הפריע לך גם שמכבי חיפה לא נלחמו באמת להחזיר אותך?
"לא, כי הלכתי למועדון גדול עם אנשים חמים וטובים. הלכתי לב"ש בלב שלם".
* מה קרה לכם באירופה נגד ספליט?
"בשני המשחקים היינו בכמה רמות מעליהם. אי אפשר להסביר איך הכדור לא נכנס שם. אני בטוח שאם היינו משחקים ב'מושבה' מול 12 אלף אוהדים היינו עוברים. אתה רואה שגם מכבי ת"א התייחסו לעניין הזה של אובדן הביתיות אחרי שהם הודחו - גם אנחנו מרגישים ככה. אני בטוח שאם המשחק היה כאן הדברים היו נראים אחרת".
* לא נגעת מספיק בכדור במשחקים האלו.
"יש לנו שחקנים כמו בוזגלו, מליקסון, ברדה, גבאי. אלו שחקנים שתמיד באים לקבל את הכדור - ואני בעמדה שלי צריך להיות ב-16, כי אם אני לא אהיה שם אתה יודע מה ידברו. אלישע מדבר איתי המון על זה - להגיע כמה שפחות לאיזורים אחרים. להיות באיזור המסוכן זה הלחם שלי".
* כמה גולים אתה שם השנה בנגיחות, מהרמות של בוזגלו?
"נדבר במאי. כרגע אני רוצה להיכנס לקבוצה ולעבוד קשה. באמת שאין לי מספר בראש, הכי אמיתי אני אומר לך".