מבצע "צוק איתן" / צילום: רויטרס
מבצע "צוק איתן" עדיין לא הסתיים באופן רשמי, אך התעשיינים והיצואנים בדרום מלקקים את הפצעים ומנסים לחזור לשגרה. אף שהם מודים שבשונה מסבבי לחימה קודמים הפעם מנגנון הפיצוי של המדינה פעל טוב יחסית, הם מבינים שאת ההפסדים על לקוחות ועסקאות שאיבדו הם יצטרכו לספוג.
בהתאחדות התעשיינים מעריכים כי היקף הנזק לתעשייה מהמבצע בעזה מסתכם בכ-1.2 מיליארד שקל, כ-470 מיליון שקל מהם רק בעוטף עזה וביישובים המרוחקים עד 40 קילומטר מהרצועה. ההערכה של ההתאחדות מתבססת על סקר שעשה האגף למחקר כלכלי בקרב מפעלים.
עם זאת, למרות הירי הנרחב לעבר ישראל, מספר הפגיעות הישירות של רקטות במפעלים ובתשתיות הקשורות לייצור היה זניח. בהתאחדות התעשיינים מייחסים את עיקר הנזק לקשיים באספקת סחורות ללקוחות; בירידה במספר העובדים שהתייצבו במפעלים; באובדן של עסקאות ולקוחות וירידה בפריון העבודה בעקבות אזעקות תכופות שבהן נקראו העובדים לסור למרחבים מוגנים.
לדברי מנהל סניף דרום של התאחדות התעשיינים, מאיר שימקו, "בימים האחרונים כבר חל שיפור במספר העובדים שמתייצבים במפעלים, אך עדיין אין התייצבות בשיעור של 100 אחוז. רמת החשש והפחד ירדו לעומת הימים הראשונים למבצע, אך הפסקת האש עם חמאס שברירית ורבים מרגישים שעוד מוקדם להודיע על חזרה מלאה לשגרה. כשמסתובבים באזור עוטף עזה עדיין רואים הרבה מאוד חיילים וכלים צבאיים, וכבישי הדרום מלאים במובילים של טנקים ושל משוריינים לכיוון גבול הרצועה. בנוסף לכך, אנחנו בקיץ ואנשים רוצים להתרענן, לצאת לחופשות וזה ניכר בהתייצבות במקומות העבודה".
שימקו מעריך כי את עיקר הנזק בתעשייה בדרום ספגו מפעלים בתחומי המזון והפלסטיקה: "מדובר בענפי ייצור עונתיים. כך, למשל, למוצרי פלסטיק שנצרכים יותר בעונת הקיץ לא היה די ביקוש, ומפעלים שעוסקים בתחום הזה אכלו אותה. מבחינתם, זאת עונה אבודה ומחזורים שלמים שאיבדו לא יחזרו. בנוסף, יש גם לא מעט יצואנים שכנראה איבדו לקוחות - חלקם בגלל שלא הספיקו להוביל תוצרת לאוניות. יצואן שהפסיד לקוח בחו"ל אולי יקבל מהמדינה פיצוי על החודשים יולי ואוגוסט, אבל הוא לא יקבל את הפיצוי על הכסף שהוא כבר לא ירוויח בחודשים הבאים. יצואנים כאלה יצטרכו להוציא הרבה כסף על שיווק כדי לחדש את מעגל הלקוחות שלהם", אמר. בנוסף העריך שימקו כי במפעלים רבים באזור הדרום חלה ירידה במחזור בהיקף של 20% עד 30%.
"נגדיל את הביקוש ללימודים בדרום"
במכון היצוא התקשו להעריך היום את היקף הנזק ליצואנים הישראלים בעקבות המבצע בעזה: "היו מספר ביטולים של גורמים עסקיים מחו"ל שהיו אמורים להגיע לישראל ולא הגיעו בעקבות הלחימה. חלקם דחו את הביקור, חלקם ביטלו אותו ואחרים הציעו שהמפגש העסקי המתוכנן יתקיים בחו"ל. עדיין, אנחנו לא מתרשמים שמדובר בגל של ביטולים שכן החודשים יולי ואוגוסט מתאפיינים בהתנהלות עסקית איטית יחסית. עם זאת, עבור יצואן קטן שפגישה חשובה עם קניין מתבטלת לו - זה קריטי", אמר היום ל"גלובס" מנכ"ל מכון היצוא, עופר זקס.
בהתייחס לסוגיית החרמות של מוצרים ישראלים, בעיקר במדינות האיחוד האירופי, אמר זקס כי "מדובר בנושא שהתקשורת מאוד אוהבת לעסוק בו אך אני לא יודע עד כמה מדובר באיום ממשי. גם בסבבים קודמים היינו בסרט הזה. אנו ערים לכך שקיימת בשווקים האלה רגישות מסוימת לחלק מן התוצרת הישראלית, אך במקרים רבים מדובר בהצהרות בלבד. לדעתי, האיום הגדול יותר הוא החרם שנעשה בשתיקה. כרגע מוקדם להעריך את היקף המשבר ומנתונים שבחנו בעבר לא זיהינו מגמה שנמשכת לאורך זמן בנושא זה. אל לשכוח שהיצואנים נכנסו לתקופת העימות בעזה במצב שהוא ממילא לא טוב, בעיקר על רקע המשבר של היחלשות הדולר והשחיקה ברווחיות היצוא. המשבר הזה ליווה אותם עוד טרם המבצע וילווה אותם כנראה גם אחריו", אמר.
מנתוני משרד הכלכלה עולה כי מאז תחילת המבצע בעזה התקבלו בקו החירום שהפעילה הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים כ-3,650 פניות. במשרד הכלכלה אמרו כי הגשת תביעות לפיצוי מרשות המסים החלה רק בראשית השבוע וכבר הוגשו כמה עשרות תביעות כאלה. עם זאת, כבר בתחילת המבצע נעשו מעל ל-2,000 פניות של בעלי עסקים בדרום בבקשה לקבל פרטים אודות התהליך. בהתאחדות התעשיינים ובמכון היצוא הביעו היום שביעות רצון ממנגנוני הפיצוי המוצעים לבעלי עסקים באזור ואמרו כי
"בשונה מימי 'עמוד ענן', אז התקרה לפיצוי עמדה על מיליון שקל, הפעם התקרה עומדת על 4 מיליון שקל כפיצוי מרבי שיכולים לקבל תעשיינים על הפסדים ונזקים. אני מעריך שאין הרבה תעשיינים שהגיעו להפסדים בהיקף כזה", אמר שימקו ל"גלובס". "רוב המפעלים עשו מאמץ אדיר במהלך הלחימה להמשיך ולפעול למרות הקושי, וזאת מתוך הבנה שבכל מקרה לא יקבלו פיצוי מלא על כל הנזקים שנגרמים להם מהמדינה".
גם מנכ"ל התאחדות התעשיינים, אמיר חייק, הביע שביעות רצון מהפעלת מנגנוני הפיצוי בידי רשות המסים: "ברור שיש עסקים שלא יקבלו פיצוי על הנזק העתידי שנגרם להם, אבל חלק מהסכום שולם להם מיידית. רשות המסים פעלה מהר וזה ניכר בשטח", אמר.
בתוך כך, שר האוצר, יאיר לפיד, ביקר היום במכללת ספיר שליד שדרות. "יש תקציב של 6 מיליון שקל ששר החינוך ואני העברנו לטובת חינוך ומיגון באזור הדרום, ו-3 מיליון מהם הושקעו במכללת ספיר", אמר לפיד במהלך מפגש שקיים עם הנהלת המכללה. "המטרה שלנו היא לשפר את המיגון במכללה כדי שההורים של הסטודנטים ידעו שהם שולחים את ילדיהם למקום בטוח. מבחינתנו יש תעדוף של 'ספיר' ויש קול קורא לבניית מעונות קבועים עם תמיכה ממשלתית שבין 5 ל-10 מיליון שקל. נגדיל את הביקוש ללימודים בדרום באמצעות מלגות והלוואות מקרן הסיוע לסטודנטים. הביקוש כאן יעלה, וגם אם מספר הסטודנטים בספיר ירד בעקבות המצב - לא נפגע בתקציב המכללה", הוסיף לפיד. מנכ"ל ספיר, ד"ר נחמי פז שנפצע במהלך הלחימה בעזה מפצצת מרגמה, אמר לשר האוצר כי בעקבות אירועי הלחימה בדרום במהלך השנים האחרונות חלה ירידה במספר הסטודנטים שלומדים במכללה.
הוארכה תקופת הזכאות לדמי אבטלה של תושבי הדרום
תקופת הזכאות המרבית של תושבים בדרום לקבלת דמי אבטלה תוארך ב-25 ימים - כך החליטה אתמול (ג') ועדת העבודה והרווחה של הכנסת. ההחלטה התקבלה פה אחד ולפיה חייל משוחרר יהיה זכאי ל-95 ימי אבטלה במקום 90; צעיר שטרם מלאו לו 25 יהיה זכאי ל-75 ימי אבטלה במקום 50; צעיר שגילו בין 25 ל-28 יהיה זכאי ל-92 ימי אבטלה במקום 67; וצעיר בגילאי 28 עד 35 שהוא בעל משפחה עם שני ילדים התלויים בו בפרנסתם - יהיה זכאי ל-125 ימי אבטלה במקום 100. עוד קבעה הוועדה, וזאת בתיאום עם שר הרווחה מאיר כהן, כי גם תקופת הזכאות לקבלת דמי אבטלה בקרב דורשי עבודה שגילם 35-45 תוארך.
הוועדה קבעה כי הזכאות לתקופת אבטלה ארוכה יותר תינתן למי שגר במרחק של 40 קילומטר מרצועת עזה ונכנס למעגל האבטלה בין אוגוסט 2013 לאוגוסט 2014: "עשינו צדק עם אלה שישבו במקלטים במשך תקופה ארוכה ולא הייתה להם הזדמנות למצוא תעסוקה", אמר היום יו"ר הוועדה, ח"כ כץ.
