דולרים מטבע חוץ מטח / צלם: טינקסטוק
דווקא אחרי שהתותחים הפסיקו לרעום והסתמן הסדר בין ישראל לחמאס, חלה היחלשות פתאומית בשקל: הדולר התחזק היום ב-0.6%, אחרי זינוק חד של יותר מ-1%, ומגיע לשיא של חצי שנה - יותר מ-3.52 שקלים; האירו, שהגיע במהלך הלחימה בעזה לשפל של כל הזמנים, הרים ראש וזינק אף הוא אתמול ביותר מ-1%, והוא ממשיך להתחזק גם היום; והליש''ט באותה מגמה. מתנהגת באופן דומה. אחרי תקופה של חוזק, השקל פחות איתן. כלכלנים מנסים להסביר למה דווקא עכשיו.
"מאז ט' באב נוצר מצב בשוק שבו הכדאיות של החזקת שקלים הלכה ופחתה, ואת משום שהבנקים הישראליים היו מוכנים לשלם על פיקדונות דולריים ריבית של קרוב ל-1% בשנה, שזה המון", מסביר ל"גלובס" יוסי פרנק, מומחה ופעיל בשוק המט''ח. "במקביל, פורסמו כמה נתוני מאקרו מזעזעים על המשק הישראלי, לרבות נתוני צמיחה ואינפלציה שליליים, מה עוד שאנחנו גם שומעים התבטאויות יותר לוחמניות של בנק ישראל בעקבות הנתונים הללו ורואים פעולות כמו זו שבוצעה ביום שישי האחרון לאחר פרסום השער היציג - רכישה מאסיבית של דולרים. זה לא צעד שגרתי של הבנק המרכזי".
בעקבות זאת, טוען פרנק, "יש כעת מספיק גופים שסבורים כי למכור את השקל עדיף על פני רכישתו, ולכן רואים תנועה חד-כיוונית של פיחות המטבע הישראלי". להערכת פרנק המגמה הזאת צפויה להימשך. יתרה מכך, "אם גורמים בירושלים ינהגו בחוכמה, נוכל לראות פיחות דרמטי אף יותר והתכנסות לשיווי משקל של שער של 3.8 שקלים לדולר - שער שבנק ישראל היה רוצה לראות". לדברי פרנק, על בנק ישראל כעת "לדאוג שהמגמה הזאת לא תשתנה חלילה".
בטווח הארוך, אומר פרנק, הפתרון של שער רצפה או של שער מינימום הוא פתרון יעיל לבעיית שער החליפין. "בניגוד לחששות של בנק ישראל, אני לא חושב שקביעת שער רצפה הייתה גורמת מתקפה על שער החליפין כמו ב-1998. נהפוך הוא, היא הייתה יוצרת פיחות טבעי ומביאה לשער של שיווי משקל בזמן קצר יחסית, לרווחת המשק כולו".
אין דרמה, אפשר להירגע
עופר קליין, הכלכלן הראשי של קבוצת הראל ביטוח ופיננסים, מבקש להבהיר: אין פה דרמה. "אם מסתכלים על שוק המט''ח בחודש וחצי האחרון", הוא אומר, "הדולר התחזק מול השקל ביותר מ-2%, אך גם מול האירו ומול הליש"ט ב-2.5%, ומול הפרנק השווייצרי ב-2% והריאל הברזילאי אפילו ב-3.5%. יש כאן מגמה עולמית של התחזקות הדולר וצריכים להירגע. אי אפשר לדבר על התמוטטות השקל אלא על תקופה טובה לדולר. בעולם. התחזקות הדולר מול השקל איננה חריגה והיא אף מתונה לעומת הדולר-ריאל. אנחנו חלק ממגמה עולמית".
קליין שואל בעצם שתי שאלות עקרוניות: מה גרם לשקל להיות מחוץ למגמה הזאת עד כה ומה השתנה בשבועות האחרונים שבהם "הצטרף" השקל למגמה העולמית. "בשנתיים האחרונות היו הרבה גורמי יסוד חזקים מאוד שחיזקו את המטבע", הוא מסביר, "כגון תגלית הגז הטבעי, פערי הריביות הריאליות של השקל מול שאר המטבעות, שהביאו להכנסת הון פנימה, רכישה מאסיבית של חברות ישראליות על ידי זרים והנפקה של חברות ישראליות בחו''ל, שגם הביאו לכניסת הון; וכמובן העודף בחשבון השוטף שהגיע ברבעון הראשון בלבד ל-3.5 מיליארד דולר, שיא של כל הזמנים".
אבל בשבועיים האחרונים היו כמה התפתחויות שהובילו לירידה: בנק ישראל הוריד את הריבית לשפל, צעד שצמצם את פערי הריביות וייקר את עלויות הגידור ומקשה על ספקולנטים לבצע את הפעולות על השקל-דולר; המלחמה בדרום גרמה להעלאה דרמטית של הדרישות התקציביות של מערכת הביטחון, דבר שעורר חשש לגידול בגירעון התקציבי ב-2015; והפרסום של נתוני צמיחה שליליים, לרבות צניחה חדה ביצוא, שצפויה להחליש את המטבע הישראלי.
"שלושת הגורמים הללו צירפו את השקל למגמה העולמית", אומר קליין ומעריך שנראה בהמשך יציבות מסוימת בשער החליפין, "כי גורמי היסוד לא יישתנו בטווח הארוך - הגז ימשיל לזרום וזרים ימשיכו לרכוש חברות ישראליות", אבל הלחץ בשנתיים האחרונות לתיסוף השקל נרגע.
בגלל החופש
יוסי פריימן, מנכ"ל בית ההשקעות פריקו, טוען שהדולר מתחזק מול המטבעות המרכזיים לאו דווקא בגלל השחקנים הזרים. "מדוחות בנק ישראל עולה שחלקם של הזרים בפעילות בשוק המט"ח הצטמצמה לפחות מ-30%, דבר המלמד שהשחקן המרכזי בהתחזקות הדולר בזירה המקומית הוא בנק ישראל", הוא אומר.
לדברי פריימן, גם לחופש הגדול יש חלק במגמה. "אנו בתקופה של חופשת הקיץ, כאשר פעילים רבים נמצאים בחופשה וקיימת ירידה במספר הפעילים והיקפי המסחר. פעילות נקודתית משמעותית, כפי שמתרחשת בתקופה האחרונה, יש בכוחה לגרור להתחזקות הדולר גם בשעה שהיקפי המסחר אינם גדולים במיוחד".
פריימן מעריך שהיחלשות השקל היא תופעה זמנית: "בטווח הארוך, ועל רקע מבנה שוק המט"ח המקומי הסובל מירידה בביקושים ומעודפי היצע, ללא מהלך יסודי שייצור ביקוש למט"ח פרמננטי הדולר עשוי להמשיך להיחלש".
