לימודים כיתה א / צלם: טינקסטוק
מהו תקציב בית הספר היסודי בשכונה שלי? האם הוא שווה לזה של בית ספר יסודי בשכונה הסמוכה? האם שר האוצר יאיר לפיד ושר החינוך שי פירון נותנים לילדים בשכונה שלי תקציב שווה לזה שהם נותנים לילדים בשכונות אחרות?
התשובה מעניינת לא פחות מהשאלות: איש אינו יודע. נתחיל במנהלת בית הספר. אם ניגש אליה ונבקש את תקציבה, ונמצא שהיא פתוחה לשיתוף פעולה, היא תפרט קרוב לוודאי את התקציב הנתון לניהולה שלה הכולל רכישות וניקיון, שיפוצים, שעות העשרה וכיו"ב. אך היא לא תדע לפרט את המרכיב העיקרי של תקציב בית הספר - שכר המורות והמורים, וזאת משום שהוא משולם ישירות על ידי משרד החינוך. בהנחה שהשכר הוא אכן המרכיב העיקרי בתקציב בית הספר - ממש כמו בכל ארגון או מפעל אחר - יש לנו כאן חור שחור של אי-שקיפות.
אפשר לטעון, כמובן, שהדבר החשוב הוא לא המחיר בשקלים של הפעלת בית הספר אלא מספר "שעות התקן" שמקבל כל בית ספר - אותן שעות הוראה שמשרד החינוך מממן לכל בית ספר. ברגע שמנהלת יודעת מהם המקצועות שהיא נדרשת ללמד ומהו מספר השעות השבועיות הנדרשות להוראת כל אחד מהמקצועות, היא יודעת כמה שעות תקן נדרשות לה. מבחינה זאת, שעות התקן הן המטבע העובר לסוחר במערכת החינוך.
אז הנה שאלה מעניינת נוספת: היכן ניתן למצוא את מספר שעות התקן שבית הספר בשכונה שלי מקבל? התשובה: אין דבר כזה.
שאלה אחרת: האם כל בתי הספר שתוכנית הלימודים בהם דומה מקבלים אותו מספר שעות תקן? והתשובה: ממש לא. מסמכים של משרד החינוך עצמו מעלים כי בתי ספר מהזרם הממלכתי-דתי, לדוגמה, מקבלים יותר שעות תקן לתלמיד מבתי ספר ממלכתיים חילוניים ומבתי ספר דרוזיים, בדואיים וערביים.
יתרה מזאת, מנהלת יכולה לקושש שעות תקן מעבר למספר שהיא מקבלת ממשרד החינוך. משרד החינוך עצמו מממן תוכניות העשרה שונות, שמנהלת המכירה היטב את המערכת יכולה להפעיל בבית ספרה. אם בית הספר שוכן במרכז הארץ, המלאכה קלה יותר. כמו כן, יש רשויות מקומיות מבוססות המסוגלת לממן תוספת של שעות תקן לבתי הספר שבתחומיהן, ויש בתי ספר המסוגלים לדרוש מההורים תשלומים גבוהים, שבהם ניתן לממן שעות הוראה נוספות.
יש להביא דבר נוסף בחשבון: שתי שעות תקן זהות זו לזו מכל בחינה עשויות לשקף שתי מורות שונות מאוד זו מזו מבחינת השכר: האחת, נאמר, בוגרת צעירה של מכללה להוראה והאחרת בעלת תארים אקדמיים מתקדמים ושלל השתלמויות מקצועיות. ההשלכות על תקציב בית הספר ברורות. סביר להניח שתקציבו של בית ספר בשכונה מבוססת במרכז הארץ, המעסיק שיעור גבוה של מורות מהסוג השני, גבוה מתקציבו של בית ספר המעסיק שיעור גבוה של מורות מהסוג הראשון.
בסופו של דבר, רמת השקיפות הנמוכה כל כך של תקציב מערכת החינוך מונעת מאיתנו לדעת לאשורם את ממדי הפערים התקציביים בין בתי הספר השונים בישראל.
מהן ההשלכות של כל זה על הפערים במערכת החינוך? התשובה שלי אולי בלתי צפויה אבל היא לא תפתיע אנשי חינוך: פערי תקציב אינם הסיבה העיקרית לפערים בהישגים. הישגים נמוכים הם תוצאה של ציפיות נמוכות מקובעות של אנשי הוראה (כמו גם של המערכת כולה, של ההורים ושל התלמידים עצמם) המשפיעות על תהליכי ההוראה, הלמידה וההתנהלות הכללית של בית הספר.
כמובן, פערים תקציביים מחזקים את פערי הציפיות. מבנה מתיישן, מעבדה מעוטת ציוד, ספרייה מעוטת ספרים, מחסור בחדרי לימוד, תחזוקה לקויה - כל אלה משדרים מסר ברור למדי באשר לרמת הציפיות המאפיינת את בית הספר.
אבל הפערים התקציביים הופכים משמעותיים במיוחד ברגע שאנחנו רוצים לפעול לשינוי. כדי לשנות את דרך ההתנהלות של בתי הספר ואת הציפיות המשפחתיות והקהילתיות, אנחנו צריכים תקציב נוסף - לפיצול כיתות בעת למידה של מקצועות הליבה (עברית, מתמטיקה, אנגלית), לא רק בכיתות א' וב' אלא גם בכיתות גבוהות יותר; להפעלה מסיבית של מערכות סיוע פרטני; להתקנת ספריות ומעבדות וציוד אחר שאינו מצוי אצל משפחות מעוטות הכנסה.
מערכת החינוך הישראלית פועלת כיום ללא חזון לשדרוג משמעותי של רמת התפקוד של בתי הספר דלי הציפיות. בהיעדר חזון ובהיעדר מדיניות מעשית הבאה לממש אותו, הפערים התקציביים הנוכחיים, שאת היקפיהם איננו יודעים משום השקיפות הנמוכה של תקציב החינוך, רק מעמיקים את פערי ההישגים.
הכותב הוא המנהל האקדמי של מרכז אדוה