מני מזוז / צילום: יונתן בלום
שני כיסאות מתפנים - אחד כבר התפנה, והשני יתפנה בקרוב - בכס השיפוט הנחשק מכולם: בית המשפט העליון; ורבים משופטי בית המשפט המחוזי, אנשי אקדמיה וגורמים בכירים בפרקליטות בעבר ובהווה, נושאים את עיניהם לירושלים.
הכיסאות המתפנים הם של השופטת עדנה ארבל, אשר פרשה לגמלאות ביוני השנה; ושל נשיא בית המשפט העליון, השופט אשר גרוניס, אשר אמור לפרוש מהשפיטה בראשית 2015.
אמנם הוועדה לבחירת שופטים טרם גיבשה את רשימת המועמדים, וגם מועד הדיונים בוועדה אינו ברור עדיין, אך השמועות לגבי המועמדים לתפקיד - לרבות המובילים ביניהם - כבר פרשו כנפיים ומפריחות מספר שמות בולטים בקהילייה המשפטית.
בין השמות שעלו נמנים היועץ המשפטי לממשלה לשעבר, מני מזוז; שופטי בית המשפט המחוזי ענת ברון, מיכל אגמון-גונן, דבורה ברלינר, יעל וילנר, רויטל יפה-כ"ץ, נאוה בן-אור וחאלד כבוב; ואיש האקדמיה פרופ' ברק מדינה.
ל"גלובס" נודע כי לרשימה הלא סגורה הצטרפו לאחרונה גם שופט בית המשפט המחוזי בתל-אביב גלעד נויטל וכן שופט בית משפט המחוזי בחיפה רון סוקול.
לדברי גורמים משפטיים בכירים המצויים בעבודת הוועדה, בין המועמדים הללו כבר "סומנו" מספר מועמדים שמובילים על האחרים, וחבריהם נכנסו לרשימה, או ייכנסו כשזו תתגבש סופית, כדי "לפייס" אותם, כדי ליצור שקט במערכת או כדי לסמנם לקראת סבב המינויים הבא.
לדברי גורם משפטי המקורב לוועדה, "הוכנסו לרשימה שופטים מחוזיים על-ידי נשיא העליון אשר גרוניס כ'מועמדי-קש' בשלב זה, כדי להראות שיש מועמדים שאינם מהמרכז, וגם כדי להכשיר את חלקם לסבב המינויים הבא".
הגורם ציין כי "השופט אליקים רובינשטיין, חבר הוועדה, משך חזק מאוד להביא מועמדים מחיפה, והנשיא גרוניס תומך בכך. עם זאת, סיכוייהם להיבחר נמוכים, כאשר יש שני כיסאות פנויים בלבד".
גם כבוב ואגמון-גונן
על-פי חוק, לשרת המשפטים, לנשיא בית המשפט העליון ו/או לשלושה מחברי הוועדה זכות להציע מועמדים; ורק אלה שזכו לתמיכה מהם יכולים להיכנס לרשימה. כפי שמסתמן כעת, המועמד שזוכה היום ל"גב" החזק ביותר ולתמיכה משמעותית הוא היועמ"ש לשעבר, מני מזוז.
לדברי משפטן מוכר, "שרת המשפטים מאוד רוצה שהוא ימונה. היא עומדת מאחוריו ומעלה את שמו כמועמד סופי, ולכן סיכוייו להיבחר גבוהים ביותר".
עוד לדבריו, "ברגע שהעלו את השם של מזוז כמועמד לתפקיד, נוצר לחץ בתוך מערכת המשפט, ושופטים החלו להיפגש עם גרוניס כדי לקבל את ברכת הדרך שלו להיות מועמדים. חלקם ביקשו רק 'להיות ברשימה', כי יש לזה גם משמעות וכבוד, ואחרים סברו כי יש להם סיכוי להתקבל".
בנוגע למינוי של מזוז, גורמים משפטיים מוסיפים כי אם בעבר פוליטיקאים שונים הביעו התנגדות מאחורי הקלעים למינויו, היום נראה כי לאור האווירה הציבורית, אף פוליטיקאי לא יעז להתנגד למינוי משפטן שהאג'נדה שלו היא ביעור השחיתות.
מנגד, בנוגע למינויה של השופטת מיכל אגמון-גונן, משפטנים שונים אומרים כי אף שהיא נחשבת לשופטת אמיצה וחסרת פניות בפסיקותיה, אגמון-גונן אינה נהנית כיום מתמיכה רבה בקרב חברי הוועדה, ובייחוד בקרב שופטי בית המשפט העליון.
באשר לחאלד כבוב, ההערכות הן כי מוקדם מדי למנות אותו לעליון, והמערכת מעדיפה כי הוא ימשיך לעשות חייל בתיקים הכלכליים המגיעים אליו, לפחות עד סבב המינויים הבא.
מועמד נוסף שמסומן כמוביל במרוץ הוא שופט בית המשפט המחוזי בתל-אביב גלעד נויטל, שעבודתו מוערכת והישגיו מוכרים במערכת. "נויטל בעל סיכויים מאוד טובים", אומר המשפטן המוכר.
שמה של השופטת דבורה ברלינר, נשיאת המחוזי בתל-אביב, שהייתה מועמדת מובילה בסבבי המינויים הקודמים, ירד מ"צמרת" המובילים הפעם, כיוון שהיא עתידה לפרוש בעוד כ-3 שנים מהשיפוט, בהגיעה לגיל הפרישה (70). הדבר אמור להוות שיקול משמעותי נגד מינויה, אך גורמים בקהילה המשפטית סבורים כי אין בכך כדי לפגוע בסיכוייה להתמנות.
לדברי משפטנים שונים, העובדה שברלינר כבר כיהנה בעבר כשופטת בפועל בבית המשפט העליון לתקופה של 9 חודשים (בשנים 2007-2006) פועלת לטובתה; וכך - לדבריהם - גם העובדה שהיא מצויה לקראת פרישה. כלומר, ברלינר עתידה לפנות את הכיסא במהירות, ואינה מאיימת על סיכוייהם של מועמדים אחרים להיבחר בסבב המינויים הבא לתפקיד.
בנוגע לשופטת המחוזית ענת ברון, יצוין כי אתמול (ג') הודיעה שופטת בית המשפט העליון אסתר חיות, אשר מונתה לאחרונה לכהן בוועדה לבחירת שופטים, כי משהתברר לה כי ברון, חברתה הקרובה, נמנית עם המועמדים לשפיטה בעליון, היא (חיות) מסרה לנשיא גרוניס ולשרת המשפטים ציפי לבני כי היא פוסלת את עצמה מכל דיון במועמדותה של השופטת ברון, ואינה מתכוונת להיות נוכחת בו.
גורמים משפטיים אמרו היום (ד') כי חרף ההודעה האמורה, אם אכן השתיים חברות כל-כך טובות, העניין מגדיל מאוד את סיכוייה של ברון לזכות בתפקיד. זאת, היות שהשופטת חיות עתידה להיות נשיאת בית המשפט העליון בהמשך הדרך, ודעתה נשמעת על-ידי הנשיא גרוניס והמשנה לנשיא, השופטת מרים נאור, החברה אף היא בוועדה למינוי שופטים.
לדברי משפטן בכיר, "אין משמעות לעובדה שחיות לא תשתתף בהצבעה על מועמדותה של ברון. הישיבה עצמה היא חסרת משמעות. מה שחשוב הוא מה חיות תאמר מאחורי הקלעים לגרוניס ולנאור".
גרוניס ולבני יגיעו להסכמות מוקדמות
יצוין כי בינואר הקרוב צפויה נאור להחליף את גרוניס בתפקידו כנשיא ולהתמנות לנשיאת העליון; ובאוקטובר 2017 צפויה חיות להתמנות במקומה לנשיאה (זאת בהנחה שיישמר עיקרון הסניוריטי במינוי נשיאי העליון).
אמנם הרשימה הסופית עדיין לא גובשה, אך להערכת גורמים משפטיים, הליך הבחירה אינו צפוי להיות בעייתי ורצוף מהמורות והפתעות, כפי שראינו בשנים קודמות. זאת, עקב הרכב הוועדה וכן היחסים הטובים השוררים בין נשיא העליון גרוניס לשרת המשפטים לבני. כך שלפי ההערכות הם יגיעו להסכמות מוקדמות ביניהם בנוגע למינויים, ויבשרו אותם לשאר חברי הוועדה כעובדה מוגמרת.
לדברי משפטן בכיר שמכיר את מערכת המשפט, "על אף שישנם רשימות ומועמדים, לפני הישיבה יודעים כבר מי המועמדים שייבחרו. הנשיא ושרת המשפטים סוגרים את זה מראש. בניגוד לשנים קודמות, אין הפעם יריבות בין השניים, ולכן הם יוכלו להכתיב את המועמדים לשאר חברי הוועדה, ואלה ככל הנראה לא יתנגדו".
נכון להיום קבועים שני מועדי התכנסות בחודש הבא של הוועדה לבחירת שופטים: ב-11 וב-17 בספטמבר, אך לא ברור אם במהלכם ייבחרו שופטי המחוזי ו/או שופטי העליון.
בנוסף, ניסיון העבר מלמד כי לא תמיד נבחרים שופטי העליון לאחר ישיבה אחת של הוועדה, ולכן לא ברור עדיין מתי יתמנו השופטים החדשים.
שרת המשפטים לבני, כיו"רית הוועדה, אמורה לקבוע באיזו ישיבה ידונו במועמדים לבתי המשפט המחוזיים ובאיזו לעליון, אך היא טרם פרסמה החלטתה.
נראה כי לאור העניין הרב בקרב הקהילה המשפטית, תיסגר בקרוב הרשימה ותתפרסם. יצוין כי על-פי החוק, על הוועדה לפרסם את רשימת המועמדים 30 ימים לפני כינוס הוועדה בעניין.
