גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

יעל גרמן / צילום: אוריה תדמור

עד 1 בספטמבר הקרוב אמורים היו בתי החולים הממשלתיים למנות לראשונה מבקרי פנים, זאת על פי הנחיה של נציבות שירות המדינה ומשרד הבריאות שנחשפה כאן לפני כחצי שנה. ואולם, עשרה ימים בלבד לפני המועד המחייב, מתברר כי בתי החולים לא פרסמו מכרזים לאיוש המשרה והם עושים שורה של מאמצים לסכל או לפחות לדחות את היוזמה - גם בעזרת "גיבוי שקט" מצד הנהלת משרד הבריאות הנוכחית בראשות פרופ' ארנון אפק.

ל"גלובס" הגיע מכתב ששלח ביום שלישי האחרון פורום מנהלי בתי החולים הממשלתיים אל נציב שירות המדינה משה דיין ומנכ"ל משרד הבריאות פרופ' ארנון אפק, שבו דורשים המנהלים דחייה משמעותית ביישום התוכנית. על פי גורמים המעורים בסוגיה, חלק לא מבוטל מהמנהלים דווקא תמכו בתוכנית ואף עמדו לפרסם מכרזים בעניין, אולם התיישרו בסוף עם כמה מהמתנגדים הבולטים, ובהם מנכ"ל בית החולים תל השומר פרופ' זאב רוטשטיין ומנכ"ל בית החולים אסף הרופא ד"ר בני דוידזון.

בפתח מכתבם מבהירים מנהלי בתי החולים: "אין לנו התנגדות למינוי של מבקר פנים בבתי החולים". עם זאת, הם משמיעים שורה של טענות בין היתר כלפי תיאור המשרה המבוקשת וכלפי עצם הסיבות שבגינן התבקשו למנות מבקרי פנים. בשורה התחתונה, המנהלים דורשים כי לא ימונו מבקרי פנים לפני שתקום הרשות החדשה לניהול בתי החולים הממשלתיים ולפני שיובהרו תחומי אחריותה. הרשות הזו אמורה לקום על פי המלצות ועדת גרמן, אבל גם בתרחיש האופטימי משמעות הדבר היא דחייה של שנה לפחות.

"לא כמו הדסה"

המנהלים ציינו במכתבם כי יש להם התנגדויות שונות בנוגע לתנאי הסף שנקבעו לקבלת מבקר הפנים, לתנאי ההעסקה שלו, לתחומי האחריות שלו ולממשק שלו עם תאגידי הבריאות ("קרנת מחקר") הפועלים בבתי החולים. הדברים עשויים לחזק טענות קודמות שהשמיעו בנציבות שירות המדינה, שלפיהן מנהלי בתי החולים, בגיבוי אקטיבי מצד סמנכ"ל משאבי אנוש במשרד הבריאות דב פסט, ביקשו לבצע שורה של שינויים בתיאור המשרה של מבקרי הפנים כדי שאלה יהיו חלשים יותר בפועל. בין היתר נטען כי המנהלים ביקשו שמבקרי הפנים יזכו לדרגת שכר נמוכה מזו שנקבעה (כ-20 אלף שקל ברוטו בחודש במקור), וכי יהיו כפופים מקצועית למנהלי בתי החולים ולא ישירות למבקרת הפנים של משרד הבריאות.

מנהלי בתי החולים כתבו כי הם "מוחים בתוקף" על הפתיח במכתבו ממארס האחרון של יוני דוקן, הממונה על מערכת הבריאות בנציבות שירות המדינה, שהסביר כי המשבר הקשה שפקד את ביה"ח הדסה מדגיש ביתר שאת את הנחיצות והדחיפות במינוי מבקרי פנים. "בתי החולים הממשלתיים יעילים מאוד", הם כתבו, "ההשוואה של בתי החולים הממשלתיים להדסה תלושה מהמציאות. אגב, בהדסה קיימים מזה שנים ועדת ביקורת ומבקר פנים שלא סייעו למנוע את הקטסטרופה התקציבית שם".

סוגיה נוספת שהעלו המנהלים במכתבם קשורה לאופן המימון של העסקת מבקרי הפנים. נציבות שירות המדינה דרשה כי המימון יהיה פנימי של בית החולים, ובמקרים מסוימים אישרה חצי תקן שמהווה מימון חלקי. "זו העמסה של עלות המשרה ומשרות נלוות לה בסכום כולל של מאות אלפי שקלים בשנה, וזה בשנה שבה אין די תקציב לרכוש מזון ותרופות לחולים", כתבו המנהלים, "המינוי חייב לבוא עם תקנים ותקציב ייעודי". עוד דורשים המנהלים לבטל את החלטת הנציבות, ולפיה בי"ח שלא ימנה מבקר פנים במועד שנקבע לא יזכה לשום תוספת תקנים גם אם הוא זכאי לה.

גורם ממשלתי המעורה בסוגיה טוען בשיחה עם "גלובס" כי במשך חצי שנה מנהלי בתיה"ח לא השמיעו קולם זולת כמה ניסיונות מאחורי הקלעים לחבל ביישום התוכנית. לדבריו, רוב מנהלי בתיה"ח דווקא תומכים ביוזמה ורואים במבקרי הפנים כלי לשיפור הניהול, אולם "המתנגדים למבקרי הפנים עושים זאת כי יש להם סיבה כנראה לחשוש". עוד הוא טוען כי מקוממת במיוחד הטענה להעמסת עלויות בשעה שאין כסף לתרופות, כשבאותה נשימה ממש מבקשים המנהלים לאשר להם תשלום חריגות שכר ותוספות שונות לעובדיהם.

מנכ"ל משרד הבריאות מסכים

על פי הערכות, מנכ"ל משרד הבריאות החדש, פרופ' ארנון אפק, תומך בדרישה של מנהלי בתי החולים לדחות את מינוי מבקרי הפנים עד להקמת הרשות החדשה. אפק, לשעבר סגן מנהל תל השומר, מעדיף להותיר את ההכרעה בידי נציב שירות המדינה משה דיין, שנוטה גם הוא לפי הערכות להתפשר בעניין. באופן פורמלי הסתפקו היום במשרד הבריאות בתגובה קצרה: "משרד הבריאות תומך במינוי מבקרים פנימיים. בראייתנו , מדובר בכלי בידי המשרד לבחינה ולמידה על הנעשה בתוך המוסדות, על מנת לשפר את המענה והטיפול הרפואי".