צביקה גנדלמן / צילום: תמר מצפי
"אחד הדברים שחדרה סבלה ממנו זה דימוי", אומר צביקה גנדלמן (58), ראש עיריית חדרה המשלים בקרוב שנת כהונה ראשונה. גנדמן מדגיש שהעיר "סבלה" ולא "סובלת", כי הוא מאמין שהדימוי האפרורי נמצא במגמת שיפור. אחת ההוכחות שלו לשינוי היא שהמשפחות הצעירות שבחיפושן אחר דירה היו מדלגות על חדרה בדרכן לזיכרון, בנימינה ופרדס חנה, מתחילות לגלות בה עניין.
"85% מהרוכשים של דירות בעיר הם זוגות צעירים שמגיעים לשכונות החדשות מרמת השרון, מהוד השרון, מתל אביב, הרצליה ומכל המרכז", טוען גנדלמן. והוא מעיד שזה גם אתגר גדול, "כי אלה אנשים שיודעים לדרוש, לבקר, ומגיעים אחת ליומיים לברר מה יהיה עם הגן, ועם הגינה, ומה עם תחנת האוטובוס. יש להם תעוזה".
- אתה יודע שחדרה אינה הבחירה הראשונה שלהם. הם באים, כי פה הם יכולים לקנות.
"כן, אבל לא רק בגלל זה. באים גם בגלל החינוך, חיי החברה והמיקום. אפשר לחיות פה ולעבוד בהרצליה, להגיע בקלות לתל אביב ברכבת. וכן, יש משקל גם למחיר, שמאפשר לקנות דירה ראשונה פה".
- עדיין רבים פוסחים על חדרה בחיפושים אחר דירה. למה?
"אנחנו מתמודדים עם זה, ויש לנו הרבה יתרונות להציע. לא הרבה יכולים להתחרות עם המיקום שלנו. כמו כן, החלטנו למתג את עצמנו כעיר האנרגיה. תחום האנרגיה הוא תחום אוניברסלי ואנחנו עובדים על זה בצורה רחבה. אצלנו יש את תחנת הכוח הגדולה, מתקן ההתפלה הגדול בעולם ומפעלים שהולכים לעבוד בגז. נקים מכללה ללימודי האנרגיה, אנחנו מזמינים את חברות האנרגיה למקם כאן את משרדיהן. אנחנו גם בחדשנות בתחום - חדרה תיתן את החסות לכנס האנרגיה הבינ"ל במסגרת שבוע האנרגיה של מדינת ישראל".
- דווקא מיתוג באנרגיה ימשוך אנשים? זה עלול לעשות את ההיפך, במיוחד בגלל תחנת הכוח.
"כמי שגר כבר 10 שנים מתחת לארובה במערב העיר אני יכול להגיד שכולנו מכירים את הנושא הזה, אבל הסובל העיקרי מהארובות של תחנת הכוח? זה לא חדרה. העשן הולך לפרדס חנה, לזכרון, לבנימינה, בגלל הרוח. בנוסף לכך, אני מאמין וגם רואה שחברת החשמל עושה רבות בנושא".
בחדרה מתגוררים כ-84 אלף תושבים והיא משופעת בתוכניות למגורים, לאזור תעסוקה, לאזורי נופש ומלונאות. תוכנית המתאר של העיר מתעתדת להוסיף כ-35 אלף יחידות דיור תוך 20 שנה. העיר פרושה על 53 אלף דונם שכוללים רצועת חוף באורך 7 קילומטרים ממכמורת מדרום ועד תחנת הכוח אורות רבין בצפון.
בתחומי העיר עוברים שני כבישי האורך הוותיקים בישראל, כביש 2 וכביש 4, וכן מסילת הרכבת. בימים אלו מקודמת בנייה של מרינה לכלי שיט פרטיים. אם התוכנית נשמעת יומרנית, נזכיר כי בישראל יש ביקוש למקומות עגינה לכלי שיט קטנים, והוא עולה על ההיצע שמספקות היום המרינות בערים אחרות. מקום אפשרי נוסף להקמת מרינה, שנדון בעבר, הוא ברצועת החוף של נתניה.
"חוף הים של חדרה מושלם למטרה זו", אומר גנדלמן. "מרינה תפתח את העיר לקהל בין לאומי. אני מקדם את התוכנית בכל הכוח ויש לזה היתכנות גבוהה. מערב העיר הוא קרש הקפיצה של חדרה. יש לנו רצועת חוף של 7 ק"מ, יש לנו פארק נחל חדרה, יש לנו השטח שמדרום לנחל עד כפר הים, הוא נקרא רובע הים, עשרת אלפי יחידות דיור מתוכננות, ו-1,500 חדרי מלון. יש פארק העסקים ומרכז תחבורה שירכז את תחנת האוטובוסים, תחנת הרכבת, מוניות ומרכז מסחרי".
החוק חזר לעיר
למה זה לא קרה עד עכשיו? גנדלמן אומר כי "החדשות שהגיעו מכאן, לא בישרו טוב", והוא רומז כנראה לחשדות לשחיתות שנחשפו בה. אבל הוא אופטימי. "העיר משתנה. פרקליט מחוז הצפון, עו"ד איתן לדרר, הגיע להרצאה ואמר 'החוק חזר לחדרה. אם עד היום עבדנו מול העירייה, היום אנחנו עובדים עם העירייה', סוף ציטוט. החלטנו לעשות סדר בחנויות, החלטנו שאנחנו מחזירים את המדרכות לתושבים, החלטנו שטופס 4 יקבלו על פי נוהל ברור וקשיח".
- איך מגיבה הסביבה לשינוי?
"אנחנו מפעילים צווי הריסה וצווי פינוי. זה לא פשוט, אבל האווירה בעיר היא שהסדר והחוק חוזרים. יש יזמים בינוניים וגדולים שרוצים לבנות פה, ואחרי פגישה מרימים טלפון לוודא שבאמת מה שסוכם הוא הסוף, ושהם לא נדרשים ושלא יידרשו לתת עוד משהו".
- כשנכנסת לתפקיד הופתעת מהאופן שהדברים פעלו?
"כן. על חלק מהדברים לא ידעתי ואני מניח שעדיין איני יודע הכל. ככל שנכנסתי, הבנתי שצריך לתקן דברים בסיסיים ולהיות מאוד נחוש. בחדרה אי אפשר היה ללכת על המדרכה, הטכניקה הייתה שמדי פעם צריך לרדת לכביש. אמרו שהחנות הייתה על המדרכה והמחסן היה בחנות. עשינו סדר בתקופה קצרה. הייתה התנגדות והיו הפגנות. אבל לפני שלושה שבועות מי שהובילו את המחאה הגיעו לעירייה ואמרו תודה".
בלי הסכם גג
חדרה משופעת בתוכניות למגורים, אבל משום שרוב הקרקע פרטית, מתווה "הסכמי גג", אינו אפשרי. "שר האוצר היה כאן בסיור", מספר גנדלמן, ראש העיר היחיד בארץ מטעם מפלגתו של יאיר לפיד. "אמרתי לו שאין מקום יותר נכון לפיתוח מחדרה. אבל האוצר רץ לראש העין. לפיד אמר לי, 'הלוואי, רק תביא קרקעות מדינה'. זאת הבעיה שלנו. לכן החלטתי לצאת בתוכנית דיור עירוני".
- מה זה אומר?
"לקחת קרקע עירונית ולהקים מגורים עירוניים".
- רשויות טוענות שהן לא יכולות לוותר על שטחים חומים כי יצטרכו אותם בעתיד.
"זה היתרון שלנו - שפע המקום. בגלל שהרוב קרקע פרטית ואנחנו לא יכולים להיכלל בהסכמי הגג, החלטתי לעשות בעצמי. באמצעות החברה הכלכלית איתרנו שלושה אזורים ואנחנו מדברים בשלב הראשון על 80 דירות. נגדיר כללים ברורים כך שמי שירכוש דירה ירכוש אותה באמת למגורים ולא להשקעה. החברה הכלכלית תבנה בעצמה או באמצעות קבלן משנה ונוכל להוזיל את הדירות בכ-250 עד 300 אלף שקל. אם דירת 4 חדרים בחדרה, במרכז העיר, עולה היום בין 1.2 מיליון שקל ל-1.3 מיליון שקל, אנחנו מעריכים שנוכל להגיע לרמת מחיר של כ-900 אלף שקל".
- למה רק 80 יחידות דיור, ולמה לא לקדם גם השכרה?
"אנחנו רוצים לראות איך זה מתקדם. הייתה התלבטות אם לכלול השכרה, אבל אנחנו נוטים יותר למכירה, כי אני קצת חושש מהפרוצדורה של דיור להשכרה".
"הממשלה לא רוצה לקחת אחריות"
גנדלמן הוא יו"ר הוועדה לדיור ציבורי, שיכון ודיור לאומי במרכז השלטון המקומי, ויש בפיו ביקורת קשה: "הגענו למסקנה שהממשלה לא רוצה לקחת אחריות על מצוקת הדיור. בתולדות המדינה יש כמה מקרים שבהם הממשלה לקחה אחריות בנושא וצלחה. כך היה בפינוי המעברות וכך היה בימי העלייה הרוסית. על מנת להוריד את המחירים הממשלה צריכה לקדם פרויקטים ממשלתיים בעצמה, להציף בקרקעות וגם לבנות בעצמה. אני לא מציע ששר השיכון יעמוד בעצמו על הפיגום, אבל שהמדינה תיתן כסף".
- בפועל נראה שהיא לא יכולה.
"כראש עיר וכחבר פורום ה-15 אני יכול להגיד שבהרבה דברים נוח לממשלה לגלגל את הדברים לראשי הערים. ראשי הערים באמת רוצים אחריות, אבל אנחנו רוצים גם סמכות. עם אחריות בלי סמכות אי אפשר לעשות כלום".
- עוד סמכות במה? בהיתרי בנייה? ברמה תכנונית?
"למשל בתחום ההתחדשות העירונית. יש פרויקט פינוי בינוי בגבעת אולגה, בשכונת אלי כהן. תן לי לקדם את התוכנית מהר. לא לעשות עכשיו דיונים ארוכים על אם יהיו שם 900 או 1,100 יחידות דיור. זה מעכב את התוכנית שבועות וגם שנים. יש כבר הסכמה של בעלי הדירות. עכשיו יש דיון ארוך על המיקום, אחר כך דיון ארוך על מספר הדירות, האם נתח הרווחים של היזם יהיה 24% או 30%. צריך לשחרר את הסמכויות האלו לראש העיר".
- אבל בינתיים זה לא קורה.
"בסוף יקרה אחד מהשניים - או שלא תהיה ברירה, כי הרחוב יביא את הממשלה לעסוק בזה בלית ברירה, או שאנשים ימשיכו לחיות ככה, וכוחות השוק יהפכו את כללי המשחק".
"מחמירים יותר ממה שהחוק מחייב"
אחד הכשלים החמורים ביותר בתולדות ענף הבנייה בישראל נרשם השנה בשכונת מגורים חדשה שנבנתה בחדרה: קריסת המרפסת בבניין מגורים שיזמה חברת גינדי השקעות ובנתה חברת אורתם סהר, אירוע שרק בנס הסתיים בלי נפגעים בנפש.
"מתנהלת חקירת משטרה, ועל סמך הבנת החומר שלפני, וקריאה של חלק מהבדיקות, ההתרשמות שלי היא שאגף ההנדסה של העירייה עבד כמו שצריך", אומר גנדלמן. "כעירייה אנחנו מוגבלים בהתערבות ביחסים בין יזם לרוכש, אבל בכל מה שקשור בשגרת החיים, העירייה ליוותה, מלווה, ותלווה את התושבים".
- מה הלקח שלך מהמקרה?
"לקחנו את המקרה הזה, שרוב התהליך שקדם לו לא היה בתקופתי (גנדלמן נבחר לתפקידו כחודשיים לפני כן - א.ח) כטסט קייס: בדקנו את כל נהלי הגשת היתרים וטופס 4, והורינו על החמרות. החלטנו לקבוע רף גבוה יותר ואנחנו מחמירים יותר ממה שהחוק מחייב. לדוגמה, היום אנחנו משתדלים שבניית כל מבנה ציבור, או בניין משותף, תסתיים בכך שהמנכ"ל יוצא לשטח, עם הצוות המקצועי".