גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מע"מ 0% תקוע - למה גם תוכנית מחיר מטרה מתעכבת?

יישום תוכנית "מחיר מטרה" של משרד השיכון מחכה ללא סיבה הגיונית לתוכנית "מע"מ אפס" של משרד האוצר ■ הנהנים העיקריים מהעיכוב הם היזמים, על חשבון קוני הדירות

מתחם הקבלנים במודיעין / צילום: תמר מצפי
מתחם הקבלנים במודיעין / צילום: תמר מצפי

חרף כל ההצהרות של שר האוצר, גם יאיר לפיד יתקשה להעריך מתי תסתיים הסאגה סביב חוק מע"מ בשיעור אפס לרוכשי דירה ראשונה מקבלן. במשרד האוצר נחושים לפי שעה להעביר את החוק, שכבר הפך להוראת שעה לשבע שנים, והם מקווים שהציבור לא יתייאש מההמתנה הארוכה ויתחיל פתאום לנהור חזרה לשוק.

אבל באותו זמן, תוכנית אחרת, שיכולה לצאת כמעט בן רגע לדרך, שוכבת במגירה. שר השיכון אורי אריאל הוביל אותה, משרד ראש הממשלה בירך, אפילו לפיד כבר התייחס אליה כחלק מרכזי בפתרון הרחב שיוריד לדבריו את מחירי הדירות, אבל כולם משום מה מחכים. תוכנית "מחיר מטרה" - הכוללת שיווק קרקע עם מחיר דירה מוגדר וקבוע מראש, נמוך ב-20% משמאות מחירי הדירות בסביבה - אושרה מזמן בקבינט הדיור.

התוכנית אינה דורשת הליך חקיקה או דיון בוועדת כספים ודי באישורה במועצת מקרקעי ישראל, שתתכנס גם בסוף החודש הזה לישיבה. יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה, פרופ' יוג'ין קנדל, היושב במשרד ראש הממשלה, אמר כבר לפני חודשים ש"אם זה היה תלוי בי, היה צריך ללכת על מכרזי מחיר מטרה בהיקפים הנרחבים ביותר האפשריים".

בעוד שתוכנית מע"מ בשיעור אפס תתחיל לספק דירות מוזלות ביום שתאושר (אותן דירות חדשות שייכנסו למסגרת ההטבה - עד 1.6 מיליון שקל, ובהתאם למחיר ממוצע למ"ר באותו אזור שיפורסם על ידי השמאי הממשלתי), בתוכנית מחיר מטרה ההליך ארוך יותר. הוא כולל איתור קרקע, יציאה למכרזים, קבלת הצעות, קביעת זוכים ויציאה לבנייה של הזוכה במכרז.

אי לכך, המועד הקרוב ביותר שבו תימכר הדירה המוזלת הראשונה במסגרת מחיר מטרה יהיה שנתיים מרגע שתצא התוכנית לפועל, במקרה הטוב. מכאן, שככל שהתוכנית תתחיל להתגלגל מוקדם יותר, יוכלו המכרזים לצאת מוקדם יותר, והדירות המוזלות יגיעו לציבור מוקדם יותר. וזו הרי תכלית כל התוכניות ובעצם זו תכלית פעילות קבינט הדיור כולו.

קשורות באזיקים

אז למה זה לא קורה? תוכנית מחיר מטרה אושרה בקבינט הדיור כתוכנית משלימה לתוכנית מע"מ בשיעור אפס. הדבר לא נקבע רק בהסכמות שבעל פה בין שני השרים הממונים, אלא גם בכמה סעיפים ברורים בהחלטה שאושרה בקבינט הדיור וקיבלה תוקף של החלטת ממשלה. גורמים המעורבים בגיבוש התוכנית וביחסים שבין השרים לפיד ואריאל מסבירים שכריכת שתי התוכניות זו בזו נובעת גם מטעמי קרדיט ושיקולי אגו. כלומר, כדי שתוכנית אחת לא "תגנוב" את הצלחת התוכנית השנייה.

ישנה בעיה נוספת, לא ממש מדוברת, בהפרדת שתי התוכניות. שיווק מכרזים במסגרת פרויקטים של מחיר מטרה, ודאי אם מדובר במאסה משמעותית של דירות, אמורה להוריד בן רגע את המחירים באזור. אם מחר בבוקר, לשם דוגמה, יזכו קבלנים במכרזי מחיר מטרה בעיר מודיעין שיגבילו מראש את מחירי הדירות למיליון שקל, מדובר במהלך שאמור להוריד את מחירי הדירות גם מסביב (זו הרי מטרת התוכנית).

הנפגעים המיידים ממהלך כזה הם כמובן קבלנים שכבר מוכרים היום דירות במודיעין במחירי שוק - שאמורים להיות גבוהים ב-20% ממחיר מטרה. מה שאמור להציל את הפגיעה באותם קבלנים זוהי תוכנית מע"מ אפס - שמאפשרת להם למכור את הדירות במחירים הקיימים, מאחר שהקונים יקבלו את המע"מ (18%) כהחזר מהמדינה.

במילים אחרות: אם תוכנית מחיר מטרה תצא לדרך ללא תוכנית מע"מ בשיעור אפס, יזמי הדירות עלולים לספוג את ירידות המחירים. השאלה היא למה זה אמור לעניין את משרד האוצר ואת מקבלי ההחלטות, שמתעקשים שהתוכנית הללו מוכרחות לצאת ביחד.

פתרונות לטווח קצר

נכון לעכשיו, התוכניות מחוברות זו לזו בארבעה סעיפים: בהחלטת קבינט הדיור נקבע כי "בשל הצורך בתיאום בין תוכנית זו לבין הטבת מע"מ בשיעור אפס בשנת 2014, יחל השיווק מיד לאחר חקיקת חוק מס ערך מוסף".

עוד נקודה חשובה שמחברת את התוכניות היא ההישענות על מנגנון חישוב המחירים הממוצעים של השמאי הממשלתי, אותו מנגנון שעתיד לשרת בעיקר את מע"מ בשיעור אפס. הקשר ההדוק בין התוכניות מובהר בנוסח ההצעה הסופי של תוכנית מחיר מטרה שעתיד לעלות לאישור מועצת מקרקעי ישראל בסוף החודש. כך נכתב בסעיף מספר 2 להצעת ההחלטה: "תחילת פרסום מכרזי מחיר מטרה תהיה עם אישור חוק מס ערך מוסף".

בהמשך, סעיף נוסף קובע כי: "מכירת דירות במחיר מטרה תיעשה בהתאם לכללים שייקבעו על ידי מנהל רשות מקרקעי ישראל ובהתייעצות עם משרד הבינוי והשיכון. מנגנון שיווק יחידות הדיור על ידי הזוכה במכרז בשיטת מחיר מטרה יהיה בהתאם למנגנון השיווק... בהצעת חוק מס ערך מוסף, בתום הליך חקיקתו של החוק האמור".

כך, נגזר על מע"מ אפס ומחיר מטרה להמתין יחד עד לאישור התוכנית הראשונה, או עד שיחול שינוי בגישה של מקבלי ההחלטות.

רק שבינתיים, המחירים ממשיכים לעלות. על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה המעודכנים ביותר, מחירי הדירות ממשיכים לעלות למרות ההכרזות של הפוליטיקאים ולמרות התוכניות המגוונות של קבינט הדיור.

על פי הנתונים, המחיר הממוצע של דירה בישראל עמד ברבעון השני של 2014 על כ-1.3 מיליון שקל, עלייה של 2.2% בהשוואה לרבעון הקודם ועלייה של כ-6.9% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד. נתונים אלו רק מחדדים את הצורך בפתרונות קצרי טווח למצוקת הדיור, וכאלה יש רק שניים - מחיר מטרה ומע"מ בשיעור אפס.

יש הבדל מהותי בין מע"מ בשיעור אפס לבין תוכנית מחיר מטרה. בעוד הראשונה איננה תורמת להגדלת ההיצע, השנייה דווקא כן.

על פי התוכנית, מתחייבים במשרד השיכון לשווק כ-66 אלף דירות במכרזי מחיר מטרה בשנים 2014 עד 2019 על פי המפתח הבא: 6,000 יחידות דיור בשנת 2014 ו-12 אלף יחידות דיור נוספות בכל אחת מהשנים 2015 ועד 2019. מדובר על היקף משמעותי של שיווק יחידות דיור שיתרום להגדלת ההיצע, משום שהוא אמור לבוא בנוסף למאמצי השיווק הנוספים. רק לשם ההשוואה, במחצית השנה הראשונה של 2014 אושרו על ידי רשות מקרקעי ישראל עסקאות ב-10,465 יחידות דיור חדשות בלבד.

התוכניות להוזלת מחירי הדירות / צילום: תמר מצפי ואיל יצהר

עוד כתבות

חוות שרתים של אמזון / צילום: Reuters, Noah Berger for AWS

יזמי נדל"ן ואנרגיה רוצים נתח מהתעשייה הזו: האם יהיה מקום לכולם?

הבהלה לבינה המלאכותית הפכה את חוות השרתים לטרנד הלוהט ● עם זאת, המרוץ לבניית עשרות מתקנים חדשים מתנגש עם רשת חשמל מוגבלת ותחזיות צריכה שזינקו פי שניים ● כך, ניצבת ישראל בצומת, בין הפיכה למעצמת מחשוב לבין הסיכון שמבני הענק יפכו לפילים לבנים: "יהיה חשמל לכולם, הוא פשוט יהיה הרבה יותר יקר"

יקי דוניץ / צילום: ויקיפדיה

"פגיעה במפעל חיים ובמוניטין": יקי דוניץ תובע 100 מיליון שקל מקרן JTLV

חודש וחצי אחרי שחיסלה את החזקתה ביזמית הנדל"ן דוניץ, קרן ההשקעות נתבעת בידי היו"ר לשעבר, שטוען כי עמדה לו זכות סירוב ראשונה, וכי המכירה הסבה לו נזק כבד ● JTLV :"הקרן תדרוש לפצותה בגין הנזקים שייגרמו לה כתוצאה מתביעת סרק זו"

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

דיווח: טראמפ עשוי להורות על תקיפה מוגבלת כבר "בימים הקרובים"

דיווח בניו יורק טיימס: טראמפ עשויו להורות על תקיפה ראשונית באיראן כדי להוכיח למשטר שהוא חייב לוותר על היכולת לפתח נשק גרעיני ● גורמי מודיעין בארה"ב מזהים סימנים לכך שאיראן עשויה להורות לארגוני טרור לבצע פיגועים נגד יעדים אמריקאיים באירופה ● נושאת המטוסים ג'רלד פורד תגיע בקרוב סמוך לחופי ישראל ● עדכונים שוטפים

ירידה עמוקה במכירות של רוב המותגים היפניים / צילום: יח''צ

הם שלטו בכבישי ישראל יותר מ־40 שנה. היום רק מותג רכב יפני אחד נותר בצמרת

בתוך שנים ספורות הפכו רוב מותגי הרכב היפניים ממובילי שוק לזן שנמצא על סף הכחדה, לנוכח הפלישה הסינית ● נתוני ינואר ממחישים זאת היטב, עם ירידה דו–ספרתית עמוקה במכירות של רוב המותגים היפניים, למעט טויוטה ● האם עוד מכשול הוסר מדרכם של הסינים?

מה שהתקיים רק בראש העובד נעשה ממוסד / אילוסטרציה: Shutterstock

אנשים חוששים שה-AI תגזול את עבודתם, אבל היא כבר גוזלת את מה שיש להם בראש

השאלה אינה האם AI תחליף את העובדים - השאלה היא מי ישלוט בידע שהחברות אוספות מהם ● בעולם של בינה מלאכותית ארגונית, גם כשעובד עוזב את העבודה, הוא משאיר את הידע ואת הניסיון שלו מאחור - לבוט או למי שיחליף אותו, אם יהיה צורך במחליף בכלל

אייפון / צילום: Shutterstock

פשרה בפרשת האטת האייפונים: אפל צפויה לפצות לקוחות ב-10 מיליון שקל

בתביעה הייצוגית נטען כי אפל התקינה במכשירי האייפון, באמצעות עדכוני תוכנה, תוכנות שהאטו ושיבשו את פעולת המכשירים - וזאת באופן יזום ומתוכנן, ללא ידיעת המשתמשים וללא הסכמתם ● עוד נטען כי אפל ישראל וחברת איי דיגיטל היו מודעות לכך, ולכן הן נושאות באחריות ● הסדר הפשרה כפוף לאישור בית המשפט

כותרות העיתונים בעולם

תרחיש האימה של טראמפ: התגובה האיראנית שעוצרת מלחמה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: תקיפה באיראן לא תהיה קלה לביצוע כמו המבצע האמריקאי בונצאולה, השאלות הפתוחות שנשארו לטראמפ, ואיך עשויה להיראות המלחמה מול איראן? • כותרות העיתונים בעולם

כנס שמים את הצפון במרכז בסיור כלכלי / צילום: שלומי יוסף

תושב הצפון שמגלה: מדוע לכפר גלעדי חזרו כל התושבים בעוד שלקריית שמונה חזרו רק מחצית

במסגרת הסיור הכלכלי לבאי כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הוצגו מתחם סטארט־אפים חדש, מרכז קולינרי בהשקעה של 100 מיליון שקל והתרחבות אקדמית - בניסיון  לעצור את בריחת החברות והתושבים מהאזור

יגאל דמרי / צילום: אייל פישר

דמרי קונה מקבוצת ריאליטי שטח בעסקת ענק: המספרים ומי השותף

מדובר בקרקע בתל אביב שבה זכתה ריאליטי רק לפני כשלושה חודשים במכרז רמ"י וכעת מוכרת אותה ב-450 מיליון שקל - כ־100 מיליון שקל יותר • על הקרקע נמצאות עדיין כ־100 משפחות המתנגדות לפינוי המתוכנן

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

"לא מחפש הרפתקאות וסיכונים": מי הוא צביקה לביא מחקירת מידע הפנים בארית

מנכ"ל בית ההשקעות לביא את לביא, שנחקר על ידי רשות ני"ע, הוא בנו של אחד מראשוני שוק ההון בישראל, שחילץ את לקוחותיו במשבר ויסות הבנקים ● אנשי שוק שמכירים את לביא מתקשים להאמין לחשדות: "זה לא בחור צעיר שבא לעשות מכה של כמה מאות אלפי שקלים"

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק עושה זאת שוב: כלי ה-AI החדש שהפיל את מניות הסייבר

ההשקה של "קלוד קוד סקיוריטי" עוררה חשש מפגיעה בענף והובילה לירידות חדות במניות קראודסטרייק, קלאודפלייר וזיסקלר ● גם הישראליות התרסקו, ביניהן סנטינל וואן וג'יי פרוג ● כעת, בשוק חלוקים אם מדובר באיום ממשי או בירידה חדה מדי ביחס להיקף המהלך

בנימינה גבעת עדה / צילום: דוברות המועצה

מועצת בנימינה־גבעת עדה מזהירה: "תוכנית המתאר תייצר גירעון מצטבר של עשרות מיליונים"

התוכנית מגיעה לסבב שמיעת ההתנגדויות השני - עם יותר מ־1,400 התנגדויות שהוגשו לה, ובראשן זו של המועצה: "התוכנית מכפילה את יעד האוכלוסייה, בלי מנגנון כלכלי תומך" ראש המועצה: "לא מתנגדים לצמיחה, אלא לצמיחה לא מאוזנת"

הילה ויסברג בשיחה עם ד''ר תומר פדלון / צילום: INSS

המומחה שמבהיר: הדולר היה חוף מבטחים, זה המטבע שיחליף אותו

שיחה עם ד"ר תומר פדלון, מומחה לכלכלה פוליטית מאוניברסיטת תל אביב ● על אובדן האמון בניהול המעצמה שמרעיד את המטבע, השפעת הבית הלבן על השוק והסיבות שהביאו להתחזקות השקל הרבה מעבר למגמה בעולם

שדות סולאריים של דוראל בארה''ב / צילום: באדיבות דוראל

מניות האנרגיה הלוהטות של ת"א קפצו פי 3 בזכות הימור על השוק האמריקאי

חברות האנרגיה אנלייט, או.פי.סי ודוראל הוסיפו בשנה האחרונה מאות אחוזים לשוויין, על רקע פעילותן המתרחבת בארה"ב ● השלוש הפכו לחביבות המשקיעים בזכות רוח גבית לה הן זוכות מהביקוש האדיר לחשמל בארה"ב, בעיקר עבור חוות שרתים למהפכת ה–AI

אייל שרצקי וניר שרצקי, סקוט ראסל ושלומי בן חיים / צילום: מורג ביטן, נייס, ג'ייפרוג

הישראלית שצללה בעקבות כלי AI חדש, וזו שהמריאה אחרי הדוחות

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● כלי חדש של חברת ה-AI אנתרופיק טלטל את חברות הסייבר - וג'יי פרוג צללה בכ-25% ● מנגד, נייס זינקה בכ-20%, אחרי שתוצאותיה הכספיות עקפו את תחזיות האנליסטים ● ואיתוראן עלתה לשיא של כל הזמנים

אתר בנייה במרכז הארץ. ''כשהשוק מאט, יש ליזמים תמריץ לתת הנחות והטבות'' / צילום: Shutterstock

28 דירות בחודש בפרויקט אחד ביהוד: מה גובה ההנחה שקיבלה קבוצת הרוכשים

ההאטה בביקושים וההיצע הגדול של דירות על המדף מאיצים את תופעת ה"פרי־פריסייל": יזמים מסכימים להנחות של 5%-15% בתמורה לוודאות תזרימית ומכירה מרוכזת של עשרות יחידות דיור בפרק זמן קצר ● למי זה מתאים, ומה הסיכונים?

אייפון 17 פרו מקס / צילום: יחצ

כך תאריכו את חיי הסוללה באייפון שלכם

עדכוני גרסה באייפונים מובילים לעתים לכך שהסוללה דווקא מתרוקנת מהר יותר, ובעוד באפל מבהירים שמדובר במצב זמני - יש כמה שיטות להתגבר על כך ● מבהירות המסך דרך שימוש ב–wifi ועד הטענה של פחות מ–80%

מוצרי חלב / צילום: איל יצהר

המשק עמוק בקרב על החלב, אבל המוצר הזה ממילא בירידה

שינוי בטעם, עלייה ברמת החיים ומחסור כרוני שוחקים את מעמדו של קרטון החלב המסורתי ● מנגד, הגבינות המיובאות מציגות ביקושי שיא, אף שהן יקרות במאות אחוזים מהעולם - מה שיוצר לחץ להגדלת המכסות הפטורות ממכס במטרה לבלום את התייקרותן

פרטיות באינטרנט / אילוסטרציה: Shutterstock

ייצוגית נגד מימון ישיר בגין הפרת פרטיות: "הכול מהכול חשוף לטיקטוק"

לפי הבקשה לתביעה הייצוגית, קוד פיקסל שחברת מימון ישיר הטמיעה באתר שלה אוסף מידע של גולשים ומעבירו לטיקטוק - וזאת ללא ידיעתם וללא הסכמתם להעברת המידע ● ההערכה היא שזו הסנונית הראשונה בגל התביעות שצפוי לאחר כניסתו לתוקף של תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות

מצב השווקים השבוע

היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר – ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

בזמן שהשוק בת"א ממשיך להציג ביצועים חסרי תקדים גם בפתח שנת 2026, סקטור אחד נותר מחוץ לחגיגה - ה-IT • יו"ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם ● מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?