הגשת הבקשה להקפאת הליכים של חברת הנדל"ן צ. לנדאו בשבוע שעבר, אפשרה הצצה למצבת החובות של החברה. לחברה אמנם יש לכאורה חוב של מעל ל-250 מיליון שקל, אולם רוב הגדול הוא בכלל חוב בגין ערבות כגון ערבות חוק מכר.
לחברת צ. לנדאו יש חוב לשני בנקים: בנק ירושלים - כ-33 מיליון שקל, ובנק הפועלים - 6 מיליון שקל. במונחים של המערכת הבנקאית מדובר בסכומים זניחים. עם זאת, עבור בנק ירושלים, מדובר בחוב לא מבוטל, וצ. לנדאו נחשב ללקוח גדול יחסית של הבנק.
נכון לסוף יוני, היקף תיק האשראי המסחרי של הבנק עמד על 2.25 מיליארד שקל, כך שהחוב לצ. לנדאו מהווה כמעט 1.5% מתיק האשראי המסחרי של הבנק. לשם השוואה בבנק כמו בנק הפועלים, חוב בהיקף של 1.5% מתיק האשראי העסקי-מסחרי הוא כ-1.6 מיליארד שקל.
לכאורה ניתן היה לצפות שבעקבות נפילת החברה, יבצע הבנק הפרשה להפסדי אשראי, שתחתוך את רווחיו ברבעון השלישי (רווחי הבנק ברבעון עומדים בממוצע על פחות מ-20 מיליון שקל, כך שהפרשה של 30 מיליון שקל עלולה להיות דרמטית).
אלא שמתברר שהבנק, בניהולו של אורי פז, לא מתכוון להפריש ולו שקל אחד בגין נפילת החברה. הסיבה לכך היא שהמימון שהעניק הבנק לחברה נעשה במסגרת פרויקט ליווי סגור.
במימון כזה נעשה פיקוח הדוק על הכספים שיוצאים ונכנסים (לפרויקט גם דוחות כספיים נפרדים מהחברה), כך שמה שיותר רלוונטי הוא מצב הפרויקט ופחות מצב היזם. לפי הערכות בשוק הנדל"ן, בנק ירושלים מימן 40%-60% מהפרויקטים, זאת בעוד מלוא הפרויקט שועבד לו, כך ששווי הביטחונות שלו גבוה משמעותית משווי החוב. למעשה הסיכון המרכזי של הבנק הוא בירידת ערך של הפרויקטים ולא בפשיטת רגל של היזם.
אמנם נפילת החברה עלולה להסב לבנק לא מעט כאב ראש, במעורבות בתהליך מימוש הנכסים, אך לדברי מקורבים לבנק, נזק כספי לא צפוי להירשם.
גורמים בענף הנדל"ן מציינים שמרבית הפרויקטים בגינם העניק הבנק את המימון הם עדיין בשלב הקרקע, כך שקל יחסית לממש אותם ולפרוע את החוב.
