יאיר לפיד / צילום: תמר מצפי
בצל ההצהרות והתחזיות הפוליטיות סביב השלכות התקציב על הרכב הממשלה, נדמה שבקרב מקבלי ההחלטות נשכח שוב עיקר מהותו של התקציב - יישום בפועל של חזון לעתידה הכלכלי של מדינת ישראל ואזרחיה.
בין מיליארדים לביטחון ומיליארדים לשכר במגזר הציבורי, נשכחות כמה מבעיות הליבה הכלכליות כאילו לא היו.
בממשלה כבר מנסים להכין בהדרגה את דעת-הקהל לכך שהתקציב יהיה קודר בהרבה מהצפוי עקב הנסיבות הבטחוניות שגבו מחירים כלכליים גבוהים. לפיכך, הגדלת הגירעון נראית כבר כעובדה מוגמרת, כמו גם דחייה של פרויקטי תשתית גדולים והגדלה משמעותית של תקציב הביטחון.
במצב שבו האוצר מחויב במקביל לתוספות שכר משמעותיות במגזר הציבורי, לגילום עלויות ביטחוניות ולפיצויים אזרחיים גבוהים, כאשר המערכה בדרום עדיין לא הסתיימה סופית, בממשלה מנסים לצמצם למינימום את ציפיות האזרחים לתקציב המביא עמו בשורות אופטימיות.
מצב הלוחמה הוא תירוץ לטריפת הקלפים
אך הסיפור של תקציב 2015, ויהיה אורך המערכה אשר יהיה, אינו המצב בעזה. צוק איתן מלכלך את המספרים, אך השלכותיו ארוכות הטווח של המצב הביטחוני עדיין לא יחלחלו לחלוטין לתקציב הנוכחי. ליצור תקציב נוסף שהוא נעדר חזון, ללא השקעות ושינויים ארוכי טווח, ובלי שינויים כלכליים מהותיים ושינוי בסדרי העדיפויות.
מתוך העלויות הישירות של המבצע, 5.5 מיליארד שקל הופרשו מראש לקרן הפיצויים עבור מצבים דוגמת אלו, והם למעשה כבר מתוקצבים. מיליארדים נוספים מגולמים בתקציבי ביטחון ארוכי טווח, שניתן לפרוס קדימה. עם הבור הנותר יכולה הממשלה להתמודד תוך שילוב כמה אמצעים - הגדלת יעד הגירעון; "ספיגת" חלק מהעלויות הנוספות כחוב; קיצוץ רוחבי בתקציבי הממשלה; דחיית פרויקטי תשתית גדולים לשנים הבאות; מציאת מקורות מיסוי עקיף חדשים, ו/או העלאת מסים ישירים.
על-פי המסתמן כעת לגבי תקציב 2015, הממשלה תתמקד בשלוש האופציות הראשונות, גירעון, אג"ח, קיצוץ רוחבי, תוך התנגדות נמרצת להגדלת תקציב הביטחון ולצמצומו למינימום שניתן לחיות עמו. משרדי הממשלה יילחמו לשמר את התקציב הקיים, ומשרד ראש הממשלה יתווך בין האוצר לביטחון. התמונה הגדולה - בשורה או חזון חדש בתקציב - שעליה אמורים להיות אחראים ראש הממשלה ושר האוצר, עדיין נעדרת.
על גלי בחירתו של יאיר לפיד לשר האוצר במרץ 2013, עמד תקציב 2015 כאבן-בוחן לשינוי שתביא עמה "הפוליטיקה החדשה" למדיניות הכלכלית ולרווחה הכלכלית שלנו. אמנם השלכות צוק איתן אינן מקילות על שר האוצר לקיים הבטחותיו לבוחר, אך בכל אתגר יש גם הזדמנות.
הצמיחה הצפויה בתקציב הביטחון מהווה הזדמנות פז להתעקש על קיזוזה עם תקציבי-משנה ענקיים, אשר ביטולם נמנע כבר עשרות שנים בשל לחצים פוליטיים - פנסיות משרתי הקבע בצה"ל. בניגוד לטענת ראשי מערכת הביטחון, הפנסיות המנופחות הללו אינן באות על-חשבון ביטחון המדינה. הן באות על-חשבון דחייה של תשתיות לאומיות קריטיות. הן באות על-חשבון תקציבי רווחה, חינוך ובריאות, ועל-חשבון הורדת מסים, שכולם כה חשובים למשק.
המצוקה התקציבית מהווה הזדמנות פז גם לשיפור היעילות במגזר הציבורי, שזועקת לקיצוץ דרסטי בכוח-אדם מיותר. משרדי הממשלה, ובעיקר הגדולים והחזקים שבהם - אשר משמרים עשרות שנים תקנים ועובדים מיותרים בתנאים מופרזים - יכולים להתקיים עם 70% מכוח-האדם הנוכחי שלהם, ולחסוך למשק מיליארדי שקלים בשנה.
שינוי יסודי נוסף שיכולה הממשלה לבצע על-מנת לייצר תקציב ראוי, תוך תיקון עיוותים במשק וללא הכבדה על האזרח הקטן, הוא מלחמה אפקטיבית וחריפה יותר בהון השחור, באמצעות הקטנת נטלי המס המטורפים בישראל. אולי זה נשמע מוזר אך ככל שנשלם פחות מס, יפחת התמריץ להעלמות-מס; וגביית המסים הכוללת תעשיר את קופת האוצר, אף מעבר לתחזיות. נקודה נועזת ואמיצה לחשיבה מעמיקה של קברניטי האוצר בישראל.
בהיעדר אלטרנטיבות ממשיות לתקציב מאוזן, אשר יאפשרו להימנע מדחיית פרויקטים - כמו השקעות בתשתיות של תחבורה ציבורית, אנרגיה ירוקה, חינוך ועוד, המייצרים ערך ארוך-טווח לצמיחת המשק - ולהימנע מהעלאות מסים, ממשלת ישראל חייבת להתעמת עם נושאי ליבה דוגמת אלה.
בהיבט זה, התחייבותו של לפיד להימנע מהעלאת מסים, המסנדלת אותו מביצוע הצעד הקל ביותר עבור שרי האוצר לדורותיהם - העלאת מסים ישירים - פועלת לטובת המשק.
הגדלת המיסוי תשאיר פחות כסף בכיסי האזרחים, תפחית עוד יותר את הצריכה, ותפגע במשק בטווח הארוך. בין החלופות האחרות שנותרו לו בתקציב הנוכחי, מוטב לו להתעמת עם הנושאים הגדולים, ולא לייצר עוד תקציב חסר מעוף, אשר ייתן לנו עוד מאותו התבשיל.
הכותב הוא יו"ר פירמת בייקר-טילי ישראל