המגמה העולמית של הלוואות ישירות בין מלווים ללווים על גבי פלטפורמה אינטרנטית מתחזקת בישראל. כמה התארגנויות, שילוב של פיתוח טכנולוגי עם ידע פיננסי, כבר פועלות כאן, בשלבים ובהיקפים אלה ואחרים.
עם זאת, התנופה המבטיחה את קפיצת המדרגה הנחוצה להביא את השינוי הכלכלי-פיננסי-חברתי - עדיין לפנינו. רחוק לפנינו. יש לציין כי הקצב האיטי מאפיין את תחילת התפתחות התחום בכל מקום בעולם, רק אחר כך מתחילה תאוצה.
באנגליה, שם נולדה היזמות הזו ב-2005, הפעילות מכפילה את עצמה בכל שישה חודשים ואומרים שם שזו רק ההתחלה. האקונומיסט, בכתבה מלפני כמה חודשים, כינה את הצמיחה בתחום "סערה מושלמת". ה-BBC NEWS כתב לא מזמן: "סוג זה של מימון הופך מימון על ראשו...", והוסיף: "שירות גרוע מבנקים בהחלט עוזר לצמיחה זו". לורנס טומלינסון, יועץ לממשלת בריטניה, אמנם פרסם בנובמבר האחרון "דוח מרשיע על דפוסים מטרידים של התנהגות הבנקים כלפי עסקים קטנים ובינוניים", אבל עם זאת נמצא כי המודעות לחלופות המימון נותרו נמוכות, וסקר שנערך באחרונה על ידי הפדרציה של עסקים קטנים מצא כי "רק 37% מהעסקים הקטנים והבינוניים ידעו מהם".
בישראל, אפשר שהקשיים שציבור בעלי העסקים הקטנים והאנשים פרטיים חווה עכשיו עקב התארכות מלחמת צוק איתן והקשיים הכלכליים שנובעים מכך, יפתחו יותר את השער לדלג על הבנקים וחברות כרטיסי האשראי ולפנות לקבלת אשראי בדרך החדשה, בעלויות ריבית אטרקטיביות, ללא הצמדה זו או אחרת, בלי ביורוקרטיה סבוכה של פתיחת חשבון ואישור מסגרת אשראי.
לזה יש להוסיף את השמירה על הפרטיות ונוחות התהליך הידידותי והמהיר - ישירות באתר האינטרנט או באמצעות מענה אנושי שמסביר ועוזר ביצירת הקשר. במקביל, מתגבר הצורך ההפוך - אלה שנותרות להם רזרבות כספיות לחיסכון נואשו מהריבית האפסית שמקבלים בפיקדונות ובוחרים יותר ויותר במתן הלוואות, בסכומים סבירים על פי בחירתם, כדי לקבל ריבית גבוהה יותר.
הרעיונות ברחבי העולם די דומים, ונקראים בשמות שונים שגם הרעיון בהם דומה. מימון מעגל, מימון קהילתי, Crowdfunding, P2P (Peer to Peer), Lending, Person to Person. מרחיקי לכת קוראים לזה הלוואות חברתיות - מאחד לחברו. המיזמים המפגישים בין מלווים ולווים על גבי הרשת מבוססים על יכולת טכנולוגית מתקדמת לאימות וניתוח מידע ושליטה עקבית בנתונים, לכן מובילי היזמויות הללו הם בדרך כלל אנשי טכנולוגיה בשילוב אנשי פיננסים.
טריא (Tarya) הוא מיזם חדש שנכנס עכשיו לשוק, ובשלב הראשון מיועד לארגונים, מקומות עבודה, המעוניינים לסייע לעובדים השכירים שלהם לקבל הלוואה בגובה של עד שתי משכורות. ההחזר החודשי ינוכה משכרו של העובד באמצעות המעסיק. על מנת שהעובדים יוכלו לקבל את ההלוואות - הפנייה צריכה להגיע מהארגון המעסיק.
לצורך קביעת דירוג אשראי אישי, שממנו תיגזר הריבית על ההלוואה, צריך המבקש למסור לחברה, בהתחייבות לחיסיון גמור, מספר ת.ז, תלוש משכורת, חשבון ארנונה-מים, צילום כרטיס אשראי וצילום המחאה, וגם למסור את תיאור המצב המשפחתי שלו ואת מטרת ההלוואה (טיפול שיניים, סגירת חוב, שיפוץ, נסיעה, בר מצווה וכולי).
כדי לשפר את דירוג האשראי האישי, וכך להוריד את הריבית, ניתן לספק מידע נוסף, על פי רצון הלווה. "ככל שיש לנו יותר מידע, כך אפשר לתת תנאים עדיפים, שכן אז השקיפות גדלה והסיכון פוחת", אומר המנכ"ל אייל אלחיאני, יזם בתחום האינטרנט, בעל ניסיון רב בהובלה ובניהול פיתוח מוצרים טכנולוגיים.
בין עסקיו איסוף וניתוח מידע בתחום ההונאות ברשת, עבד בחברת איסיטל ואלביט, בעליה של חברה שכורה מידע מהרשת ומנתחת נתונים. "אנחנו עובדים על המערכת כבר שלוש שנים, במימון ש לנו, של יזמים, חברים ומשפחות", אמר, "הטכנולוגיה מפותחת וכל הזמן גם מתפתחת. ככה זה בתחום. הפלטפורמה באוויר מאז חודש מאי וכבר יש כניסה של לווים ומלווים, כולל מוסדיים. אמנם בינתיים לא גדולים, אבל נכנסים להשקעות. הפעילות דרך המעסיקים היא השלב הראשון". אלחיאני מדגיש, אולי לפני שתקום עליו מלחמת הבנקאים: "אנחנו לא הולכים להחליף בנקים. ממש לא. אין לנו היומרה וגם לא הרצון".
"השם טריא לקוח מארמית. 'שקלא וטריא' הם משא ומתן. חילופי דברים בין אנשים בכיכר העיר. בימים שלנו כיכר העיר זה האינטרנט", אומר אלחיאני. על הצד הפיננסי והרגולטורי בחברה אחראית השותפה ליזמות עו"ד ורדה לוסטהויז, מומחית ויועצת לבנקאות ורגולציה בנקאית. בתפקידה האחרון הייתה היועצת המשפטית וחברה בהנהלת בנק ישראל. שותף נוסף הוא אסף שלוש, יוצא יחידה 8200, בעל ניסיון רב בהקמה ובהובלה של טכנולוגיות מתקדמות בתחום מאגרי מידע, איסוף נתונים מרשתות חברתיות וניתוח נתונים. בצוות המוביל גם ד"ר יוסי טל, מומחה ותיק בסטטיסטיקה וכריית נתונים, ורו"ח מודי קרת - בעל ניסיון עשיר בחברות הגדולות במשק, ששימש כ-14 שנה סגן מנהל בכיר ומנהל הכספים הראשי בקבוצת אריסון, דירקטור בבזק, איסתא, שיכון ובינוי אחזקות ועוד.
ורדה לוסטהוייז, ששוחה בבנקאות הישראלית כבר הרבה שנים, לוקחת את זה גם למחוזות ציבוריים יותר: "זמן רב אנחנו שומעים על חוסר תחרות בתחום האשראי הקמעונאי, אשראי למשקי בית ולעסקים קטנים. למשל, ב-2013 התפרסם דוח של הצוות לבחינת הגברת התחרותיות בבנקאות (דוח ועדת זקן, ס.ק). בפועל, המצב בשטח לא השתנה; הבנקים ממשיכים להיות השחקנים הדומיננטיים ולא נוצרו תמריצים לפיתוח שוק חוץ-בנקאי. המיזם של טריא, כפי שגם קורה בחו"ל, אמור להוביל תהליך שבטווח הארוך, יביא לחלופות בנושא זה".
לכל הלוואה יש לווה יחיד, אך יממנו אותה כמה מלווים, משקיעים, שרואים במימון ההלוואה פוטנציאל לתשואה טובה לכספם. הפיזור מוריד את הסיכון של המלווה. לכל הלוואה תנאים הנקבעים בעת הגשת הבקשה שאינם משתנים. פירעון מוקדם של ההלוואה אפשרי בכל עת ללא קנס על פירעון מוקדם.
"דירוג האשראי במערכת זה נקבע על בסיס אלגוריתם ייחודי ובמודל מתמטי מתוחכם ומטרתו לזהות את הסיכון הגלום בהלוואה, לדרג אותה ובהתאם לקבוע את אחוז הריבית", אומר אלחיאני, "המודל נכתב על ידי בעלי שם בתחום החיתום הבנקאי". מנגנון הדירוג מושפע מסכום ההלוואה, המטרה, תקופת ההחזר (עד 5 שנים), נתונים אישיים ויכולת החזר, בשלב זה מדובר כאמור על שייכות הלווה לארגונים, מה שמאפשר גבייה באמצעות תלוש המשכורת, בעתיד אפשר שהדירוג יושפע מהתנהגות והיסטוריה של הלווה במערכת.
הריבית השנתית הקבועה, על פי הדירוג האישי, ברורה וחד משמעית. דירוגAA מייצר להלוואה לשנה ריבית קבועה של 3.5% , הלוואה לשלוש שנים - 3.9%, ולחמש שנים - 4.4%. ריביות בדירוגA הן 4%, 4.5% ו-5% בהתאמה. לכל הלוואה משלם הלווה עמלת הקמה חד פעמית לחברה. בדירוג AA מדובר ב-0.9% להלוואה חד שנתית, 2.6% להלוואה תלת שנתית ו-4.4% לחמש שנתית.
זו העמלה היחידה המשולמת על ידי הלווה, למעט במצב של פיגור בתשלומים, ותשולם לטריא אם וכאשר ההלוואה מומנה. סכום העמלה ינוכה מסכום ההלוואה המועברת ללווה. ממול, המלווה-המשקיע משלם לחברה "עמלת השקעה" - של 1% - העמלה היחידה המשולמת על ידו. על מנת להתחיל להשקיע נדרש סכום להלוואה, שיועבר לחשבון המערכת, החל ב-5,000 שקל. סכום ההשתתפות בהלוואה - כלומר השקעה בהלוואה בודדת - החל ב-50 שקל.
עמלות נוספות? במקרה של איחור בתשלום החודשי מעבר לשבעה ימים, הלווה יחויב בעמלות ובפיצוי מוסכם, בהתאם למשך זמן הפיגור. אם לאחר 60 יום לא שולמו התשלומים שבפיגור, יופעל תהליך גבייה שבסופו יקבלו המלווים את חלקם היחסי מהחוב שנגבה, בניכוי הפיצוי המוסכם ועלויות הגבייה.
סיכונים? ורדה לוסטהויז: "אנחנו בטריא מקפידים על הוגנות ושקיפות ועל איזון בין האינטרסים של הלווים ושל המלווים. על מנת להגן על המלווים המערכת לא תאפשר להם לפעול בצורה ספקולטיבית, נעודד פיזור השקעות בין דירוגים שונים של הלווים, כדי להקטין את סיכון האשראי של המלווים".
אלחיאני: "אנחנו נגביל את מקסימום ההלוואות המסוכנות בתיק של המלווה. אנחנו נעבוד ככה שגם אם יהיה דיפולט גדול - למלווה הספציפי לא תהיה נפילה גדולה. גידור שני: בעתיד כאשר נתרחב אל מעבר לשכירים בארגונים, ואפשר שייכנסו לווים שעלולים להיות בני סיכון, תיקבע הגבלת מקסימום להלוואות בדירוגי אשראי שבהם קיים סיכון יותר גבוה".
"זה בהחלט אינו בנק"
"זה בהחלט אינו בנק", אומרת עו"ד ורדה לוסטהויז, מומחית בבנקאות ורגולציה בנקאית הזכורה בתפקידה הקודם כיועצת המשפטית וחברת הנהלת בנק ישראל, היום אחת משלושת היזמים. היא מדגישה כמה נקודות: "בנק הוא גוף שמקבל פיקדונות ונותן אשראי בד בבד. טריא אינה מקבלת פיקדונות, והיא אף לא מעניקה אשראי. טריא רק מעמידה פלטפורמה המפגישה לווים עם מלווים. יתרה מכך, הכספים של המלווים לא עוברים לבעלות טריא אלא מופקדים בחשבון נאמנות, המבודד מנכסי טריא.
"למרות שחוק איסור הלבנת הון אינו חל על הפעילות של טריא, אנחנו פועלים בהתאם לרוח החוק. הכספים שמעניק המלווה מחשבון הבנק האישי שלו חוזרים לאותו חשבון שממנו נמשכו. ולגבי הלווה - כספי ההלוואה מועברים לחשבון הבנק האישי של הלווה ומשם מתבצעים ההחזרים. בנוסף, נעשה אימות של הפרטים האישיים של המלווה ושל הלווה.
כך התפתחו ההלוואות האינטרנטיות בעולם / רקע
הדרך החדשה למתן וללקיחת הלוואות מתפתחת בעולם בצמוד לעליית היקפי המסחר באינטרנט וכבר נהנית מגידול מואץ בכ-30 מדינות, ובהן ארה"ב, אנגליה, אוסטרליה והודו. קיימת שונות בין פלטפורמות העוסקות בחיבור הישיר בין המלווים ללווים. חלק פועלות רק בתחומי המדינה שבה הן רשומות כחברה, חלק פרושות על פני מדינות ויבשות, כמה מיועדות רק למיקרו-פייננס, אחרות גם להלוואות בסכומים גבוהים, חלק למטרות רווח וחלק שלא למטרות רווח. גם דרך מתן ההלוואות יכולה להיות שונה.
העמדת הלוואות באמצעות פלטפורמה אינטרנטית התחילה באנגליה ב-2005, עם הקמת חברת זופה (ZOPA), הפעילה גם מעבר לגבולות היבשת הבריטית. לווים יכולים ללוות מ-10 ליש"ט ועד 25 אלף ליש"ט. נכון ל-2011 סך ההלוואות בזופה היה כ-121 מיליון ליש"ט, באפריל 2012 הגיע ל-185 מיליון ליש"ט, ושיעור האי החזר עמד על 0.7%. ב-2013 - 240 מיליון ליש"ט.
אתר זופה, מאנגליה: "מאז הושקנו לפני 10 שנים, כבר עזרנו להלוות יותר מ-598 מיליון ליש"ט בהלוואות Peer to Peer. יש לנו מעל 52 אלף מלווים פעילים. המספר הכולל של הלווים הוא 80 אלף. גודל הלוואה ממוצע 7,500 ליש"ט, תשואה ממוצעת למלווים 5%. חוב היסטורי רע - 1.18% מאז 2010. סיבות עיקריות להלוואות: רכב, לשלם כרטיסי אשראי, שיפורי בית".
ב-2007 הושק באנגליה מיזם נוסף, Rate Setter. ארבעה חודשים מתחילת פעילותו עמד סך ההלוואות על 2 מיליון ליש"ט. ב-2010 הושקו עוד שלוש פלטפורמות דומות. יש שתי פלטפורמות מרכזיות בארה"ב: האחת היא Prosper, שנחשבת לגדולה בעולם עם יותר ממיליון חברים ויותר מ-231 מיליון דולר שניתנו כהלוואות מאז היווסדה ב-2006. השנה עומד ההיקף החודשי הממוצע של הלוואות חדשות על כחצי מיליון דולר.
המתחרה, מועדון ההלוואות (Lending Club), קמה באותה שנה, ומתאפיינת בגידול שנתי משמעותי יותר מבחינת היקף ההלוואות. במאי 2013 השקיעה גוגל בחברה 125 מיליון דולר, לפי שווי של 1.55 מיליון דולר. בסוף אותה שנה התבצעה השקעה נוספת, של משקיע רוסי הפועל בארה"ב, לפי שווי 2.3 מיליארד, ובאפריל 2014 לפי 3.7 מיליארד דולר, לקראת רישום המניות למסחר בבורסה.
מתן ההלוואות האמריקאיות שונה מהאנגליות. באמריקאיות, המלווים אינם נותנים הלוואות ללווים באופן ישיר אלא רוכשים שטרות המגלמים את ההלוואה והזכות לפירעון. כשמלווה בוחר איזו הלוואה לממן, נכנס הווב-בנק לתמונה. זהו בנק הממוקם ביוטה ותפקידו לייצר את ההלוואה בדרך של הנפקת שטר. הווב-בנק מוכר את ההלוואה לחברה המנהלת את הפלטפורמה , שמוכרת את השטר למלווים. לבסוף המלווים רוכשים את השטר המגלם את הזכות לפירעון.
ווב-בנק והחברה אינם נושאים בסיכון של אי החזר ההלוואה, וזה נשאר על המלווים. מאחר שמדובר בהנפקת שטרות, התערבה רשות ניירות הערך האמריקאית וקבעה כי היא רואה בשטרות המונפקים ניירות ערך לכל דבר, בחברות מנפיקות ובלווים משקיעים. בהמשך דרש ה-SEC משתי החברות הנ"ל להירשם והחיל עליהן את הוראות חוק ניירות ערך.
באנגליה נקבע זה מכבר כי הפעילות אינה בנק ולכן לא כפופה לפיקוח FSA. מאחר שהפעילות דומה יותר לזו של e bay, הפעילות מוסדרת על ידי המשרד לסחר הוגן. ב-2012 הקימו שלושת המיזמים הגדולים באנגליה איגוד משלהם, FA P2P, שקבע נוהלי שקיפות, אי הטעיה והבטחת מערכות מידע. כמו כן הוקם גוף לטיפול בתלונות.
באותה שנה הוגש לממשלה הבריטית דוח של כוח משימה שבחן והציע אפשרויות שונות למימון עסקים. צוות המשימה נדרש בשל ההכרה כי הישענות על אשראי בנקאי לא מספקת את צורכי המשק. אחת מן ההמלצות הייתה שהממשלה תבחן אפשרות לקדם מוצרים פיננסיים חדשים, בין היתר פלטפורמות הלוואות P2P.
הממשלה תמכה בהמלצות הדוח, והחליטה להשקיע כספים בעידוד ערוצים אלטרנטיביים להלוואות. לפני כשנתיים התבטא אנדרו הלדיין, מנהל בחטיבת היציבות הפיננסית בבנק המרכזי האנגלי, שתמך בהלוואות ישירות בין מלווים ללווים, כך: "כרגע החברות הללו קטנטנות, אבל לפני כעשור גם גוגל הייתה כזו".
בארהב הוגש גם דוח של GAO (US Government Accountability Office), שבחן את הבעייתיות בפלטפורמות הלוואות ישירות - אי החזר הלוואות, אי גילוי נאות ללווים ואפשרות לפרקטיקות פסולות של גביית החזרי הלוואות, כל זה כאשר המערכת אינה נחשבת לעיסוק בנקאי עם פיקוח מוסדר כמו של הבנקים. הדוח מונה שתי אפשרויות פעולה. האחת: לרכז את ההגנות ללווים ולמשקיעים במסגרת רגולטור אחד, המשרד להגנה על צרכנות פיננסית. האחרת: להשאיר את המצב הקיים.
בארה"ב ובאנגליה הוכרו הלוואות P2P כמסלול השקעה של כספי פנסיה, ולכן נקבע לכך פטור ממס. בכל מקרה, לרוב החברות הפעילות בתחום מאפיין אחד: שקיפות נתונים. זה חלק מהמגמה הציבורית, חלק מהחשיבות של לשדר לציבור שהחברה יודעת לשלוט במה שקורה באתרים שלה, לתחום את הסיכונים ולצפות את אחוזי ההחזרים.
