גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המדינה: מזוז מסרב להחזיר 100 אלף שקל שקיבל בטעות

מני מזוז, לשעבר היועמ"ש ומי שהוזכר כמועמד לביהמ"ש העליון: "אין המדינה זכאית לדרוש את השבת הכספים רטרואקטיבית, שנים לאחר ששולמו" ■ בין היתר שולמו למזוז תוספת השתלמות של 7.5% במקום 5% וכן דמי הבראה

מני מזוז / צילום: יונתן בלום
מני מזוז / צילום: יונתן בלום

מני מזוז, לשעבר היועץ המשפטי לממשלה, מתנגד להשיב הטבות כספיות שהמדינה טוענת שקיבל בטעות במשך 6 שנות כהונתו.

ל"גלובס" נודע כי בין השנים 2004 ועד סוף ינואר 2010, בעת שכיהן כיועץ המשפטי לממשלה, שילמה המדינה בטעות למזוז הפרשות לקרן השתלמות בשיעורים גבוהים מאלה שהיה אמור לקבל. בין היתר שולמו למזוז תוספת השתלמות בשיעור של 7.5% במקום בגובה 5% וכן דמי הבראה, קצבת ביגוד ועוד.

משנתגלתה הטעות, באוקטובר האחרון, דרשה המדינה ממזוז להשיב את הכספים שקיבל, אך מזוז מתנגד.

על-פי הערכות, גובה התשלומים שעל מזוז להחזיר עומד על כ-100 אלף שקל. מאז פרש מזוז מתפקידו הוא משמש מרצה למשפטים באוניברסיטה העברית. באחרונה עלה שמו כמועמד לתפקיד שופט בבית המשפט העליון.

על אף שהדרישה להחזיר את הכסף נעשתה לפני שנה, עד כה לא חלה התקדמות בנושא. החשבת הכללית באוצר, מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המופקדת על תשלום השכר, טרם הביאה את העניין למיצוי. גורמים באוצר אמרו כי ככל הנראה בשבועות הקרובים תתקבל החלטה בנושא.

במקביל, בבדיקה שהתקיימה באגף החשב הכללי באוצר נתגלו טעויות בהפרשות תשלומים לקרן השתלמות וכן תשלומים עבור קצבת ביגוד ודמי הבראה לבכירים נוספים בשירות הציבורי, ובהם היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין. וינשטיין הבהיר לחשבת הכללית כי יקבל כל החלטה בעניינו וכי אם יידרש, ישיב את הכסף במלואו.

בינתיים תוקן שכרו של וינשטיין כך שהשיעור ההפרשה לקרן ההשתלמות שלו עומד על 5%. באגף החשב הכללי צפויים להמשיך ולבדוק כמה עובדים קיבלו את ההטבות ולקבל החלטה כיצד לנהוג.

על-פי החלטת הממשלה, שכר היועץ המשפטי לממשלה ותנאי שירותו זהים לאלה של שופט בית משפט עליון. ועדת הכספים, שהיא הגוף המוסמך לקבוע את גובה שכרם ותנאיהם של נושאי משרה שיפוטית, קבעה כי לשופט בית משפט העליון משולמת תוספת השתלמות בגובה 5% מהשכר. מכאן נגזר כי גם היועץ המשפטי לממשלה זכאי לתוספת השתלמות בגובה זה, ולא בתוספת של 7.5% כפי ששולמה למזוז. משכורתו של שופט בית המשפט העליון עומדת על כ-45 אלף שקל ויכולה להגיע גם ללמעלה מ-70 אלף שקל, בהתחשב בוותק.

באוקטובר 2013 פנה משרד המשפטים למזוז בדרישה להשיב את הכסף. במכתב שנשלח למזוז מאשרת היועצת המשפטית למשרד המשפטים, לאה רקובר, כי בחוזה המיוחד שנחתם עימו ב-24 בפברואר 2004 נקבע כי שכרו, תנאי שירותו, התוספות וזכויותיו לגמלאות של מזוז יהיו כשכרו, תנאי שירותו וכזכויותיו לגמלאות של שופט בית המשפט העליון.

על-פי רקובר, משכורתם של שופטי העליון אינה כוללת תשלום דמי הבראה וקצובת ביגוד לנושא משרה שיפוטית, ולפיכך גם היועץ המשפטי לממשלה, שכאמור תנאיו מושווים לאלה של שופט עליון, אינו זכאי לתשלומים אלה.

בתגובה לדרישה כתב מזוז חוות-דעת משפטית שבה הוא מסביר מדוע אינו מוכן להשיב את הכסף. במכתב ששלח מזוז לרקובר באוקטובר 2013, חלק היועץ המשפטי לממשלה לשעבר על טענת משרד המשפטים כי מדובר בתשלומי יתר, ואף טען כי אין המדינה זכאית לדרוש את השבת הכספים רטרואקטיבית, שנים לאחר ששולמו.

מזוז מגולל את טענותיו על פני 4 עמודים. "עמדת משרד המשפטים, המבוססת על ההנחה שתנאי ההעסקה של היועץ המשפטי לממשלה זהים לאלה של שופט בית המשפט העליון, אינה מדויקת", הוא קובע במכתבו.

לדבריו, היועמ"ש אינו שופט בעליון, ולכן ההחלטה הנוגעת לשכר אינה חלה עליו. "היועץ המשפטי לממשלה הוא עובד המדינה, שמינויו והעסקתו הם לפי חוק שירות המדינה, ושכרו נקבע בהתאם לכללים החלים על שכר עובדי המדינה", קובע מזוז, תוך שהוא מבסס את דבריו על הטענה כי הצמדת השכר מקורה בהחלטת ממשלה, ולא בחקיקה הקובעת את שכרו של היועץ המשפטי לממשלה.

עוד טען מזוז כי החלטת הממשלה היא כללית, ישנה ונתונה לפרשנויות שונות שקיבלו ביטויים בחוזים שונים שנחתמו עם כל היועצים המשפטיים לממשלה. לדבריו, לא מדובר בחוזים זהים, ועם כל יועץ נחתם חוזה אחר.

לטענתו, בפועל "מעולם לא חלה הצמדה מלאה בין תנאי ההעסקה של היועמ"ש לבין אלה של שופטי העליון". זאת, למעט בנוגע לשכר.

מזוז ממשיך וטוען כי "נוכח העובדה שכל השנים נהגו לשלם ליועץ המשפטי תוספת 7.5% לקרן השתלמות וכן דמי הבראה וקצובת ביגוד, ובהתחשב בכך כי כהונתי כיועץ הייתה ברצף לכהונתי כמשנה ליועץ במעמד מוקבל לשופט, בה נהניתי מהתשלומים הנ"ל, אין לדעתי יסוד לעמדתכם כי מדובר בתשלומי יתר ששולמו בטעות וכביכול בניגוד לדין".

עוד מוסיף מזוז כי גם אם מדובר בתשלום שנעשה בטעות, אין לדרוש השבתו באופן רטרואקטיבי. "האם אתם זכאים היום, שנים לאחר מעשה, לדרוש השבה? לדעתי התשובה לכך היא שלילית!", נכתב במקור.

מזוז מסתמך בדבריו על פסק דין שניתן בתביעה של רופא שהועסק במשטרה, ושולם לו בטעות שכר גבוה ממה שהגיע לו במשך כ-10 שנים. בית הדין החליט לבסוף לתקן את שכרו, אולם לא חייב אותו להשיב את הכספים שניתנו לו, בניגוד לדרישת המדינה.

ממשרד האוצר נמסר בתגובה כי: "בשירות הציבורי ישנם נושאי משרה שיפוטית, ובכלל זה: שופטים בערכאות השונות, דיינים ורבנים ראשיים, שתנאי שכרם הוסדרו בהחלטות של הכנסת. בנוסף, ישנם מספר עובדים שתנאי שכרם מוצמדים לתנאי שכרם של שופטים, וביניהם: היועץ המשפטי לממשלה.

"בדיקה של אגף החשב הכללי, שנערכה לאחר גילוי טעות בחשבות משרד המשפטים, העלתה כי עבור חלק מנושאי המשרה השיפוטית וכן לעובדים שמוקבלים להם, הופרש לקרן ההשתלמות שיעור של 7.5% משכרם, כמו לכלל עובדי השירות הציבורי, בעוד שתנאי השכר האמורים כוללים זכאות להפרשה בשיעור של 5% בלבד משכרם. הטעות בשיעור ההפרשה תוקנה מכאן ואילך, בסמוך למועד שבו התגלתה.

"לעניין החזר למדינה של סכומים ששולמו ביתר לעובדים פעילים וכאלה שסיימו את תפקידם, מגבש אגף החשב הכללי הסדר, שיחול על כלל העובדים, לרבות העובדים הנזכרים בפנייה. הסדר זה יביא בחשבון את העובדה שמדובר בטעות שמקורה במנגנון הממשלתי, ואת הפריסה של ההחזר שיידרש.

"בנוסף, עלה בביקורת כי חלק מנושאי המשרה השיפוטית והמוקבלים להם, מקבלים תוספת הבראה וביגוד, כמו כלל עובדי המדינה, אף שקיים ספק בדבר זכאותם. נושא זה נמצא בבדיקה, וגם לגביו תהיה הכרעה שתחול על כלל נושאי המשרה והעובדים כאמור.

"היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, הורה לחשבת הכללית לגבש הסדרים אלה ללא מעורבות משרד המשפטים, על מנת למנוע מראית-עין של ניגוד עניינים בנושא זה. עוד בשעתו היועץ המשפטי הודיע לחשבת הכללית כי יחיל על עצמו כל הסדר כללי שתקבע החשבת הכללית".

מזוז הגיב לדברים באמצעות עורך דינו: "בשעתו נעשתה פנייה מטעם החשבות, שלפיה חלה טעות בחישובי ביגוד ודמי הבראה. הועברה תגובה מסודרת לעניין זה, ונמסר כי העניין מצוי בבדיקה בין משרדי המשפטים והאוצר".

ממשרד המשפטים נמסר בתגובה כי "היות שהנושא מצוי בבדיקה באגף החשבת הכללית במשרד האוצר, בעקבות ביקורת שנערכה מטעמם, הרי שאנו מפנים לתגובת משרד האוצר".

עוד כתבות

משרדי פאלו אלטו / צילום: Shutterstock

כפי שנחשף בגלובס: פאלו אלטו רוכשת את KOI הישראלית בכ-400 מיליון דולר

פאלו אלטו הודיעה על כוונתה לרכוש את חברת הסייבר הישראלית קוי (Koi), שגייסה קרוב ל-50 מיליון דולר בלבד מאז הקמתה ● סכום העסקה לא נמסר, אך הוא מוערך בכ-400 מיליון דולר

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: ap, Alex Kolomoisky

גורם ישראלי: נערכים לאפשרות של קריסת המגעים בין ארה"ב ואיראן

סבב השיחות השני בין ארה"ב ואיראן הסתיים; באיראן הביעו אופטימיות, בארה"ב מצננים את ההתלהבות ● הרמטכ"ל זמיר התריע בפני הדרג המדיני על פוטנציאל לערעור היציבות ביהודה ושומרון בחודש הרמדאן ● מחאות באיראן לקראת השלמת 40 ימי האבל מאז הטבח שביצע המשטר במוחים ● דיווחים שוטפים

רשות המסים / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי; צילומים: איל יצהר, shutterstock

רשות המסים חשפה שיטת העלמת מס במכולות ובפיצוציות

כחלק ממאבקה של רשות המסים בהון השחור ובשיטות שונות להלבין הון, חוקרת רשות המסים בעלי מכולות ופיצוציות שמבצעים העלמות באמצעות מכשירי כספומט המוצבים בבתי עסק

תנובה / צילום: שלומי יוסף

המחוזי: תנובה עשתה דין לעצמה והחזיקה בשטח שאינו בבעלותה

ביהמ"ש קבע כי תנובה אינה בעלת זכויות בשטח בבאר שבע שהחזיקה במשך עשרות שנים ● בנוסף נמתחה ביקורת על התנהלות החברה: איך תאגיד עתיר-משאבים, המלווה ביועצים משפטיים צמודים, שוכח לחתום על הסכם לקבלת מקרקעין?

חיים ביבס, יו''ר מרכז השלטון המקומי / צילום: ראובן קפוצ'ינסקי

חיים ביבס: "אחרי הבחירות נוכל לקדם מהלכים אמיצים"

ביבס אמר ב"פורום נדל"ן מוביל" כי "כרגע אין ממש שר במשרד הפנים, ולכן קשה לקדם דברים" ● הנהלת תאגיד השידור הוחלט ששידורי גביע העולם ישודרו באיכות הצפייה 4K, שהיא הסטנדרט בשוק, רק באפליקציית כאן Box ● הכנס של חברת ההשקעות הגלובלית נויברגר ברמן בגלריית דובנוב בתל אביב ● אירועים ומינויים

שלמה קרמר, מנכ''ל ומייסד קייטו נטוורקס / צילום: Eclipse Media and Leonid Yakobov

המיליארדר הישראלי שמזהיר: אנחנו בעיצומה של בועת AI. ועדיין מחפש את ההשקעה הבאה בתחום

שלמה קרמר, מנכ"ל קייטו נטוורקס, אמר בראיון ל"ביזנס אינסיידר", כי למרות התמחור המנופח של שוק ה-AI, הוא עדיין ממשיך לחפש השקעות עם פוטנציאל אמיתי ● עוד אמר, כי מבחינתו יש שלושה תנאים מרכזיים הכרחיים להצלחה עסקית שחשוב להכיר

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

מגמה חיובית בת"א; מניית הבורסה מזנקת בכ-7%

מדד ת"א 35 עולה בכ-0.8%, ת"א 90 מתחזק בכ-0.4% ● חוקרי רשות ני"ע ביצעו חיפוש במשרדי ארית עקב חשד לעבירות מידע פנים; מניית החברה יורדת בכ-5% ● ג'י סיטי יורדת בכ-10% ● הראל: בהחלטות הבאות, הריביות בישראל, בארה"ב ובסין יישארו ללא שינוי ● סקר של בנק אוף אמריקה: מספר שיא של משקיעים סבור כי ההשקעות ב-AI מופרזות ● האזהרה של אילון מאסק וטים קוק: זה המשבר הבא, וזה הולך ומתקרב ● עדכונים שוטפים

ליאת שוב, ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי: "הצפון יכול להפוך למוקד צמיחה מרכזי"

ליאת שוב הדגישה בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס כי "כדי להפוך את הצפון למנוע צמיחה אמיתי של המשק, נדרשת עבודה משותפת של כלל הגורמים – הממשלה, המגזר העסקי, המגזר הפיננסי והרשויות המקומיות"

שי באב''ד, נשיא ומנכ''ל קבוצת שטראוס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל שטראוס: "מרב ההשקעות שנעשה בעשור הקרוב יהיו בישראל"

"השקעה בפריפריה היא העתיד התזונתי והביטחוני של מדינת ישראל", אמר מנכ"ל שטראוס שי באב"ד בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● על רפורמת החלב אמר: "ראוי ונכון היה שהממשלה תעשה רפורמה להפחתת יוקר המחיה, מבלי להוריד את הרגליים שעליהן כולנו עומדים" ● והאם הוא מתכנן לחזור למגזר הציבורי?

הסקר שמרעיד את דמשק: מה חושבים הסורים על ישראל?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: חברה־בת של סקוטיה בנק הקנדי חיסלה את כל ההחזקות שלה באלביט, האזרחים באיראן מתמודדים עם אבל לאומי וחרדה, ו־59% מהסורים סבורים כי שלום עם ישראל אפשרי • כותרות העיתונים בעולם

בתי הזיקוק, חיפה / צילום: שלומי יוסף

בניגוד לתוכניות הממשלה: המבקר בדוח חריף נגד העברת בזן

דוח מבקר המדינה על מוכנות משק החשמל למלחמה מזהיר מפני סגירת בית הזיקוק בחיפה ומדגיש את החשיבות של ייצור מקומי של דלקים ● הדוח עורר זעם בקרב ראש המועצה הלאומית לכלכלה, הרשויות המקומיות וארגונים ירוקים, שטוענים שהמתקן מהווה סיכון ביטחוני וסביבתי ומדגישים את הצורך בפינוי ובקידום חלופות מבוזרות

מטוס Ryanair / צילום: ryanair

החל מ-120 דולר: החברות שהסתערו על הקו הרווחי של החברה שנטשה את ישראל

בקיץ הקרוב היצע הטיסות לאיטליה יגדל בזכות תחרות גוברת של חברות התעופה על היעדים ● החברות זיהו את הפוטנציאל, בין היתר בזכות היעדרה של ריינאייר, והחלו בהשתלטות על הקווים ליעדים שהפעילה בעבר ● וגם: חברת הלואו קוסט שתגביר את התחרות בטיסות לגרמניה

יו''ר המועצה הלאומית לכלכלה, אבי שמחון / צילום: שלומי יוסף

ויכוח בין האוצר ליועץ הכלכלי של רה"מ: האם תוקם חוות שרתים בפריפריה?

פרופ' אבי שמחון דוחף להגדרת חוות שרתים כ"תשתית לאומית" - ולאפשר הקמת תחנות כוח צמודות במסלול עוקף רשויות מקומיות ● באוצר מתנגדים מחשש לעומס על רשת החשמל ועלויות כבדות ● הביקורת: "ההטבות מוגבלות לצפון הקרוב ולדרום המרכז, הגליל והנגב - בחוץ"

פרויקט ישע של אנלייט / צילום: באדיבות Belectric Israel

חברת האנרגיה המתחדשת אנלייט עוקפת את התחזיות, המניה זינקה

אנלייט, חברת האנרגיה המתחדשת הגדולה בבורסת ת"א, עקפה את התחזיות שלה לשנת 2025, זאת הודות להקמה מהירה מהצפוי של פרויקטים בדרום-מערב ארה"ב והתחזקות השקל מול הדולר ● בנוסף מדווחת החברה על התקדמויות בפרויקטים נוספים בארה"ב ובאירופה, וצופה צמיחה של 32% בהכנסותיה ב-2026

נשיא טורקיה, רג'פ טאייפ ארדואן / צילום: ap, Achmad Ibrahim

גם עצירת המלחמה לא בולמת את שנאתו של ארדואן כלפי ישראל. זו הסנקציה החדשה

אחרי המסלול העוקף דרך הרשות הפלסטינית והפריקה והטעינה מחדש בנמלים זרים, אנקרה מהדקת את החנק הכלכלי: הופסקה הנפקת "תעודות העדפה" (יורומד) המאפשרות פטור ממכס לסחורות טורקיות המגיעות לישראל דרך צד שלישי ● הנפגע הצפוי העיקרי: ענף הרכב

אוניית משא של צים / צילום: ליאור פטל עבור צים

"עסקה רגישה, שיש לה שיקולים פוליטיים": מניית הפג־לויד צנחה בעקבות רכישת צים

התגובה המיידית בשווקים להכרזה כי החברה תרכוש את צים הייתה שלילית ● אנליסטים מיהרו להסביר בתקשורת הגרמנית כי ישנה מגמת קונסולידציה כעת בשוק התובלה הימית, וכי רכישות ומיזוגים הם רוח התקופה

רוב סיטורן / צילום: Reuters, REUTERS

מנהל קרן גידור טוען: אלה שני השווקים שיצמחו יותר מוול סטריט

מנהל אחת מקרנות הגידור המוכרות בוול סטריט טען שהשוק האמריקאי נסחר בפרמיה מוגזמת, חשף שהוא מהמר נגדו וגם - מי שני השווקים שיצמחו להערכתו?

בית הדין הרבני / צילום: Shutterstock

אושר לקריאות שנייה ושלישית: בתי דין רבניים יוסמכו להיות בוררים בעניינים אזרחיים ללא אישור בית משפט

על פי ההצעה שהוגשה על ידי חברי כנסת מיהדות התורה, בתי דין דתיים יהיו בעלי סמכות לדון כבוררים לפני דין תורה בעניינים אזרחיים, אם הצדדים הסכימו לכך ● סמוטריץ': "קורא לדיינים: כנסת ישראל נותנת לכם הזדמנות להראות לעם ישראל דין תורה וצדק"

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: דני שם-טוב, דוברות הכנסת

ניר ברקת יצא נגד הבורסה, והתנצל: "הוכיחה את עוצמתה"

שר הכלכלה טען כי "רק חברות נכות מנפיקות בישראל", וכי "חברות ההייטק המצליחות הולכות ישר לאמריקאים" ● בנוסף הוא קרא להנפיק את רפאל ואת התעשייה האווירית בארה"ב ולא בבורסה המקומית ● בהמשך ברקת פרסם הבהרה: "הבורסה הישראלית הוכיחה את עוצמתה ואת חסינותה; אני מצר על הניסוח הלא מוצלח"

פולימרקט על הכוונת של רשות המסים

עד 50% מהרווחים: רשות המסים בדרך למסות את המהמרים בפולימרקט

הרשות נערכת לגבות מס על רווחי פלטפורמת החיזוי, שעלתה לכותרות בפרשת הדלפת מידע צבאי ● על הפרק: מיסוי של 35% על הזכייה, ובנוסף מס רווחי הון על עליית ערך הקריפטו ● המומחים מזהירים: "המהמרים עלולים לשלם מס על עליית ערך המטבע גם אם הפסידו את כספם בהימור"