גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המדינה: מזוז מסרב להחזיר 100 אלף שקל שקיבל בטעות

מני מזוז, לשעבר היועמ"ש ומי שהוזכר כמועמד לביהמ"ש העליון: "אין המדינה זכאית לדרוש את השבת הכספים רטרואקטיבית, שנים לאחר ששולמו" ■ בין היתר שולמו למזוז תוספת השתלמות של 7.5% במקום 5% וכן דמי הבראה

מני מזוז / צילום: יונתן בלום
מני מזוז / צילום: יונתן בלום

מני מזוז, לשעבר היועץ המשפטי לממשלה, מתנגד להשיב הטבות כספיות שהמדינה טוענת שקיבל בטעות במשך 6 שנות כהונתו.

ל"גלובס" נודע כי בין השנים 2004 ועד סוף ינואר 2010, בעת שכיהן כיועץ המשפטי לממשלה, שילמה המדינה בטעות למזוז הפרשות לקרן השתלמות בשיעורים גבוהים מאלה שהיה אמור לקבל. בין היתר שולמו למזוז תוספת השתלמות בשיעור של 7.5% במקום בגובה 5% וכן דמי הבראה, קצבת ביגוד ועוד.

משנתגלתה הטעות, באוקטובר האחרון, דרשה המדינה ממזוז להשיב את הכספים שקיבל, אך מזוז מתנגד.

על-פי הערכות, גובה התשלומים שעל מזוז להחזיר עומד על כ-100 אלף שקל. מאז פרש מזוז מתפקידו הוא משמש מרצה למשפטים באוניברסיטה העברית. באחרונה עלה שמו כמועמד לתפקיד שופט בבית המשפט העליון.

על אף שהדרישה להחזיר את הכסף נעשתה לפני שנה, עד כה לא חלה התקדמות בנושא. החשבת הכללית באוצר, מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המופקדת על תשלום השכר, טרם הביאה את העניין למיצוי. גורמים באוצר אמרו כי ככל הנראה בשבועות הקרובים תתקבל החלטה בנושא.

במקביל, בבדיקה שהתקיימה באגף החשב הכללי באוצר נתגלו טעויות בהפרשות תשלומים לקרן השתלמות וכן תשלומים עבור קצבת ביגוד ודמי הבראה לבכירים נוספים בשירות הציבורי, ובהם היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין. וינשטיין הבהיר לחשבת הכללית כי יקבל כל החלטה בעניינו וכי אם יידרש, ישיב את הכסף במלואו.

בינתיים תוקן שכרו של וינשטיין כך שהשיעור ההפרשה לקרן ההשתלמות שלו עומד על 5%. באגף החשב הכללי צפויים להמשיך ולבדוק כמה עובדים קיבלו את ההטבות ולקבל החלטה כיצד לנהוג.

על-פי החלטת הממשלה, שכר היועץ המשפטי לממשלה ותנאי שירותו זהים לאלה של שופט בית משפט עליון. ועדת הכספים, שהיא הגוף המוסמך לקבוע את גובה שכרם ותנאיהם של נושאי משרה שיפוטית, קבעה כי לשופט בית משפט העליון משולמת תוספת השתלמות בגובה 5% מהשכר. מכאן נגזר כי גם היועץ המשפטי לממשלה זכאי לתוספת השתלמות בגובה זה, ולא בתוספת של 7.5% כפי ששולמה למזוז. משכורתו של שופט בית המשפט העליון עומדת על כ-45 אלף שקל ויכולה להגיע גם ללמעלה מ-70 אלף שקל, בהתחשב בוותק.

באוקטובר 2013 פנה משרד המשפטים למזוז בדרישה להשיב את הכסף. במכתב שנשלח למזוז מאשרת היועצת המשפטית למשרד המשפטים, לאה רקובר, כי בחוזה המיוחד שנחתם עימו ב-24 בפברואר 2004 נקבע כי שכרו, תנאי שירותו, התוספות וזכויותיו לגמלאות של מזוז יהיו כשכרו, תנאי שירותו וכזכויותיו לגמלאות של שופט בית המשפט העליון.

על-פי רקובר, משכורתם של שופטי העליון אינה כוללת תשלום דמי הבראה וקצובת ביגוד לנושא משרה שיפוטית, ולפיכך גם היועץ המשפטי לממשלה, שכאמור תנאיו מושווים לאלה של שופט עליון, אינו זכאי לתשלומים אלה.

בתגובה לדרישה כתב מזוז חוות-דעת משפטית שבה הוא מסביר מדוע אינו מוכן להשיב את הכסף. במכתב ששלח מזוז לרקובר באוקטובר 2013, חלק היועץ המשפטי לממשלה לשעבר על טענת משרד המשפטים כי מדובר בתשלומי יתר, ואף טען כי אין המדינה זכאית לדרוש את השבת הכספים רטרואקטיבית, שנים לאחר ששולמו.

מזוז מגולל את טענותיו על פני 4 עמודים. "עמדת משרד המשפטים, המבוססת על ההנחה שתנאי ההעסקה של היועץ המשפטי לממשלה זהים לאלה של שופט בית המשפט העליון, אינה מדויקת", הוא קובע במכתבו.

לדבריו, היועמ"ש אינו שופט בעליון, ולכן ההחלטה הנוגעת לשכר אינה חלה עליו. "היועץ המשפטי לממשלה הוא עובד המדינה, שמינויו והעסקתו הם לפי חוק שירות המדינה, ושכרו נקבע בהתאם לכללים החלים על שכר עובדי המדינה", קובע מזוז, תוך שהוא מבסס את דבריו על הטענה כי הצמדת השכר מקורה בהחלטת ממשלה, ולא בחקיקה הקובעת את שכרו של היועץ המשפטי לממשלה.

עוד טען מזוז כי החלטת הממשלה היא כללית, ישנה ונתונה לפרשנויות שונות שקיבלו ביטויים בחוזים שונים שנחתמו עם כל היועצים המשפטיים לממשלה. לדבריו, לא מדובר בחוזים זהים, ועם כל יועץ נחתם חוזה אחר.

לטענתו, בפועל "מעולם לא חלה הצמדה מלאה בין תנאי ההעסקה של היועמ"ש לבין אלה של שופטי העליון". זאת, למעט בנוגע לשכר.

מזוז ממשיך וטוען כי "נוכח העובדה שכל השנים נהגו לשלם ליועץ המשפטי תוספת 7.5% לקרן השתלמות וכן דמי הבראה וקצובת ביגוד, ובהתחשב בכך כי כהונתי כיועץ הייתה ברצף לכהונתי כמשנה ליועץ במעמד מוקבל לשופט, בה נהניתי מהתשלומים הנ"ל, אין לדעתי יסוד לעמדתכם כי מדובר בתשלומי יתר ששולמו בטעות וכביכול בניגוד לדין".

עוד מוסיף מזוז כי גם אם מדובר בתשלום שנעשה בטעות, אין לדרוש השבתו באופן רטרואקטיבי. "האם אתם זכאים היום, שנים לאחר מעשה, לדרוש השבה? לדעתי התשובה לכך היא שלילית!", נכתב במקור.

מזוז מסתמך בדבריו על פסק דין שניתן בתביעה של רופא שהועסק במשטרה, ושולם לו בטעות שכר גבוה ממה שהגיע לו במשך כ-10 שנים. בית הדין החליט לבסוף לתקן את שכרו, אולם לא חייב אותו להשיב את הכספים שניתנו לו, בניגוד לדרישת המדינה.

ממשרד האוצר נמסר בתגובה כי: "בשירות הציבורי ישנם נושאי משרה שיפוטית, ובכלל זה: שופטים בערכאות השונות, דיינים ורבנים ראשיים, שתנאי שכרם הוסדרו בהחלטות של הכנסת. בנוסף, ישנם מספר עובדים שתנאי שכרם מוצמדים לתנאי שכרם של שופטים, וביניהם: היועץ המשפטי לממשלה.

"בדיקה של אגף החשב הכללי, שנערכה לאחר גילוי טעות בחשבות משרד המשפטים, העלתה כי עבור חלק מנושאי המשרה השיפוטית וכן לעובדים שמוקבלים להם, הופרש לקרן ההשתלמות שיעור של 7.5% משכרם, כמו לכלל עובדי השירות הציבורי, בעוד שתנאי השכר האמורים כוללים זכאות להפרשה בשיעור של 5% בלבד משכרם. הטעות בשיעור ההפרשה תוקנה מכאן ואילך, בסמוך למועד שבו התגלתה.

"לעניין החזר למדינה של סכומים ששולמו ביתר לעובדים פעילים וכאלה שסיימו את תפקידם, מגבש אגף החשב הכללי הסדר, שיחול על כלל העובדים, לרבות העובדים הנזכרים בפנייה. הסדר זה יביא בחשבון את העובדה שמדובר בטעות שמקורה במנגנון הממשלתי, ואת הפריסה של ההחזר שיידרש.

"בנוסף, עלה בביקורת כי חלק מנושאי המשרה השיפוטית והמוקבלים להם, מקבלים תוספת הבראה וביגוד, כמו כלל עובדי המדינה, אף שקיים ספק בדבר זכאותם. נושא זה נמצא בבדיקה, וגם לגביו תהיה הכרעה שתחול על כלל נושאי המשרה והעובדים כאמור.

"היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, הורה לחשבת הכללית לגבש הסדרים אלה ללא מעורבות משרד המשפטים, על מנת למנוע מראית-עין של ניגוד עניינים בנושא זה. עוד בשעתו היועץ המשפטי הודיע לחשבת הכללית כי יחיל על עצמו כל הסדר כללי שתקבע החשבת הכללית".

מזוז הגיב לדברים באמצעות עורך דינו: "בשעתו נעשתה פנייה מטעם החשבות, שלפיה חלה טעות בחישובי ביגוד ודמי הבראה. הועברה תגובה מסודרת לעניין זה, ונמסר כי העניין מצוי בבדיקה בין משרדי המשפטים והאוצר".

ממשרד המשפטים נמסר בתגובה כי "היות שהנושא מצוי בבדיקה באגף החשבת הכללית במשרד האוצר, בעקבות ביקורת שנערכה מטעמם, הרי שאנו מפנים לתגובת משרד האוצר".

עוד כתבות

אלונה בר און, מו''ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

אלונה בר און, מו"ל גלובס: "עיתונות כלכלית מביאה נתונים ולא דעות פוליטיות"

"אנחנו מנסים לעשות עיתונות אחרת", כך אמרה הבוקר אלונה בר און, מו"ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוסיפה בר און, כי "המטרה שלנו היא לספק לאזרחים מידע מהימן ומדויק לו הם זקוקים לצורך תפקודם בחברה החופשית"

פיצוצים בעיר בנדר עבאס, איראן. ארכיון / צילום: Reuters

מתקפה קרובה באיראן? מה חושבים באתר ההימורים הפופולרי

נפח ההימורים באתר פולימרקט המבוסס על חוכמת ההמונים, ולעתים גם על מידע פנים, קפץ בשעות האחרונות, אולם הסיכויים למתקפה קרובה באיראן נותרו לפי גולשי האתר נמוכים ● איזה תאריך מסומן כעת עם הסיכויים הגבוהים ביותר?

משה דוידוביץ', ראש מועצה אזורית מטה אשר / צילום: שלומי יוסף

משה דוידוביץ: "צריך להפסיק לדבר על שיקום ולדבר על צמיחה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, דיברו ראש עיריית קריית שמונה אביחי שטרן וראש מועצה אזורית מטה אשר משה דוידוביץ’ על הצורך להפסיק להסתפק בשיקום בלבד ולפעול למימוש הצמיחה בצפון ● השניים הצביעו על הצורך בתמריצים למפעלים, השקעה בתשתיות והקמת עוגני צמיחה כמו מקומות תעסוקה, אוניברסיטאות ובתי חולים

מיכה קאופמן, מנכ''ל ומייסד פייבר ואור עופר, מייסד ומנכ''ל סימילרווב / צילום: יואב הורנונג, איל יצהר

שתי הישראליות שנפלו בוול סטריט אחרי פרסום הדוחות

סימילרווב אכזבה את השוק עם התחזיות שפרסמה בדוחותיה, והמניה נפלה בחדות בוול סטריט ● פייבר סיפקה תוצאות מעורבות, וגם המניה שלה הגיבה בירידות ● מנכ"ל פייבר: "אנו נמצאים בעיצומו של שינוי משמעותי באופן שבו ארגונים מאמצים AI"

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

תוך שימוש במידע פנים: זה מנכ"ל בית ההשקעות שנחקר בחשד שרכש מניות של ארית

צביקה לביא, בעל השליטה והמנכ"ל של בית ההשקעות לביא את לביא, נחקר ע"י רשות ני"ע בחשד כי רכש מניות של ארית תעשיות, תוך שימוש במידע פנים ● מנכ"ל ארית, חיים שטמפלר, נחקר אף הוא בפרשה ● עורכי הדין המייצגים את לביא: "הוא משוכנע כי יתברר שהוא לא עבר כל עבירה״

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

עם 75 מטוסים ו-4,500 חיילים: זה כלי המלחמה היקר ביותר בעולם והוא בדרך לכאן

במקביל להתנהלות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, ספינת המלחמה ג'רלד פורד - שתג המחיר שלה עומד על 13.3 מיליארד דולר - עושה את דרכה למרחב הים התיכון ● גלובס עושה סדר בכל הקשור ליכולות, תפעול ועלויות נושאת המטוסים המתקדמת של ארה"ב

ביל גייטס, וורן באפט, ביל אקמן, קתי ווד / צילום: ap, Brendan McDermid, Richard Brian,  Andres Kudack, Nati Harnik,

משקיעי העל חושפים את ההשקעות שלהם, לפחות על מניה אחת הם חלוקים

וורן באפט ודיויד טפר מכרו את אמזון, וביל אקמן כהרגלו חושב אחרת ● מגמות סותרות נרשמו גם במניות אלפאבית, אך על מטא נרשמה הסכמה גורפת ● קת'י ווד לא מפסיקה להאמין בקריפטו ● ומי שוב רוכש מניות של עיתון?

ליאת שוב, ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי: "הצפון יכול להפוך למוקד צמיחה מרכזי"

ליאת שוב הדגישה בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס כי "כדי להפוך את הצפון למנוע צמיחה אמיתי של המשק, נדרשת עבודה משותפת של כלל הגורמים – הממשלה, המגזר העסקי, המגזר הפיננסי והרשויות המקומיות"

ארדואן בביקור במצרים החודש, לצד א־סיסי / צילום: Reuters, Anadolu

טורקיה ומצרים משלבות כוחות נגד ההכרה בסומלילנד

החשש המצרי מהשלכות סכר הרנסנס והשאיפה האתיופית למוצא לים הובילו למפנה ביחסי קהיר ואנקרה ● מצרים וטורקיה מהדקות את שיתוף הפעולה הצבאי בסומליה, באמצעות הצבת אלפי חיילים, נגמ"שים ומטוסי קרב, במטרה לבלום את התחזקות אדיס אבבה ואת ההכרה בסומלילנד

שי באב''ד, נשיא ומנכ''ל קבוצת שטראוס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל שטראוס: "מרב ההשקעות שנעשה בעשור הקרוב יהיו בישראל"

"השקעה בפריפריה היא העתיד התזונתי והביטחוני של מדינת ישראל", אמר מנכ"ל שטראוס שי באב"ד בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● על רפורמת החלב אמר: "ראוי ונכון היה שהממשלה תעשה רפורמה להפחתת יוקר המחיה, מבלי להוריד את הרגליים שעליהן כולנו עומדים" ● והאם הוא מתכנן לחזור למגזר הציבורי?

ניסים פרץ, מנכ''ל נתיבי ישראל, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל נתיבי ישראל: "תהיה רכבת לקריית שמונה, נקודה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר ניסים פרץ, מנכ"ל נתיבי ישראל, כי "סיימנו את התכנון של הרכבת לקריית שמונה, אנחנו נמצאים בשלב קידוחי הקרקע, ובשנה הבאה נצא למכרזים הגדולים" ● בנוסף התייחס פרץ ליוזמת סמוטריץ' להעניק מעין ארנק דיגיטלי לתושבי קו העימות: "שהממשלה תפסיק לחלק תופינים. אני לא צריך 2,500 שקל, זה מעליב"

צוללת של טיסנקרופ / צילום: Associated Press, TARA TODRAS-WHITEHILL

לראשונה: רכיבים לצוללות של גרמניה ייוצרו בישראל

אלביט וחברת טיסנקרופ מערכות ימיות הגרמנית חנכו קו ייצור חדש בישראל לייצור רכיבי מבנה תת־ימיים לצוללות ● כחלק משיתוף־הפעולה אלביט תקים מתקן ייצור חדש לרכיבי GRP תת־ימיים ● בתוך כך הודיעה אלביט על מספר חוזים נוספים בהיקף של מאות מיליוני דולרים

פרידריך מרץ, קנצלר גרמניה / צילום: Reuters, Nicolas Economou

אובדן של 120 אלף משרות בשנה: התעשייה הגרמנית במשבר עמוק

לפי דוח של EY, התעשייה הגרמנית השילה 124 אלף משרות בשנה שעברה, בקצב מהיר פי שניים מזה שנרשם בשנה שלפניה ● מחירי האנרגיה בגרמניה זינקו פי שלושה לפחות עבור לקוחות עסקיים, בשל הפסקת הזרמת הגז הרוסי בצינור "נורד–סטרים", והעתיד אינו ידוע, למרות ניסיונות של הממשלה להבטיח סובסידיות בתחום

רחפנים של חברת אקסטנד / צילום: אקסטנד

חברת הרחפנים שמגיעה לוול סטריט וממחישה עד כמה התחום לוהט

כניסתה הצפויה של אקסטנד הישראלית לנאסד"ק לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר אינה אירוע נקודתי ● תחום הרחפנים עובר מתמחור של טרנד חם לתמחור של תשתית אסטרטגית גלובלית

פרופ' צביקה אקשטיין, דיקן ביה''ס טיומקין לכלכלה ומנהל באוניברסיטת רייכמן, יועץ למרכז לצמיחה פיננסית / צילום: באדיבות בנק הפועלים

המומחה שמסביר: מה תעשה מלחמה עם איראן לדולר?

פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון והמשנה לנגיד לשעבר, מנתח את הדילמות של בנק ישראל מול השקל החזק ● מדוע הריבית עשויה לרדת בשבוע הבא בפעם השלישית ברציפות, ומהו תרחיש הקיצון שיוביל להתערבות ישירה במסחר בדולר?

קופסאות מזון התינוקות נוטרילון של טבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

צעד אחד צעד: כך פוספס רעלן הצרוליד בנוטרילון

ועדת הכנסת חשפה את השתלשלות האירועים - ממועד זיהוי הרעלן בעולם ועד הריקול בישראל ● המסקנה: משרד הבריאות פעל מהר, אך מדינת ישראל לא הייתה בעדיפות על שולחן הרגולטורים האירופאים, ומערכת המעקב מצריכה חיזוק

אשקלון. ''אנשים רוצים איכות חיים טובה'' / צילום: Shutterstock

הבטיחו לישראלים שהנטו שלהם יגדל אם יעברו לפריפריה, אז למה הם לא באים

בנק ישראל פרסם לאחרונה מחקר שהראה כי הטבות המס שניתנו לפריפריה עלו למדינה מאות אלפי שקלים לכל תושב, ולא שינו דרמטית את מאזן ההגירה ● החוקרת עדי פינקלשטיין: "ההטבות האלה לא מספיקות כדי למשוך אנשים ליישובים החלשים באמת"

בשר בסופרמרקט / צילום: תמר מצפי

האסדרה בשוק הבשר שתוריד את המחירים ב-15%

במשך שנים הרגולציה במדינת ישראל אסרה על מכירת בשר טחון שהגיע טחון מהמפעל ברשתות השיווק ובקצביות ● בקרוב - בעקבות עבודת מטה משותפת בין משרד החקלאות, רשות האסדרה ומשרד הבריאות - זה הולך להשתנות

מוצאים פתרונות לכלכלת הצפון: הרגעים והתמונות מכנס גלובס

כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס חיבר בין כ-250 משתתפים מהקהילה העסקית, הרגולטורית והציבורית לדיון על כלכלת הצפון, תעשייה ובנייה ● בין ההרצאות והסדנאות התקיימו סיורים ביטחוניים וכלכליים בהובלת אמיר בר-שלום וניסן זאבי, שהמחישו את אתגרי הצפון ומנועי הצמיחה בו ● אירועים ומינויים

עפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון ''הביתה חוזרים לגליל'', בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

עפרי-רימוני: "אי-אפשר להגיד שאין פה ממשלה. הם התחילו בצעדים קטנים, וצריך להגדיל"

לירן לנגליב, מנכ"ל Conexa, ועפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון "הביתה חוזרים לגליל", דיברו בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס על דור העתיד של הגליל, וסיפרו מדוע העתיקו לאחרונה את מקום מגוריהם לצפון ● אליהו-רימוני: "אם המדינה תשים לעצמה יעד להפוך את עמק החולה לעמק הסיליקון, זה יקרה"