גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המדינה: מזוז מסרב להחזיר 100 אלף שקל שקיבל בטעות

מני מזוז, לשעבר היועמ"ש ומי שהוזכר כמועמד לביהמ"ש העליון: "אין המדינה זכאית לדרוש את השבת הכספים רטרואקטיבית, שנים לאחר ששולמו" ■ בין היתר שולמו למזוז תוספת השתלמות של 7.5% במקום 5% וכן דמי הבראה

מני מזוז / צילום: יונתן בלום
מני מזוז / צילום: יונתן בלום

מני מזוז, לשעבר היועץ המשפטי לממשלה, מתנגד להשיב הטבות כספיות שהמדינה טוענת שקיבל בטעות במשך 6 שנות כהונתו.

ל"גלובס" נודע כי בין השנים 2004 ועד סוף ינואר 2010, בעת שכיהן כיועץ המשפטי לממשלה, שילמה המדינה בטעות למזוז הפרשות לקרן השתלמות בשיעורים גבוהים מאלה שהיה אמור לקבל. בין היתר שולמו למזוז תוספת השתלמות בשיעור של 7.5% במקום בגובה 5% וכן דמי הבראה, קצבת ביגוד ועוד.

משנתגלתה הטעות, באוקטובר האחרון, דרשה המדינה ממזוז להשיב את הכספים שקיבל, אך מזוז מתנגד.

על-פי הערכות, גובה התשלומים שעל מזוז להחזיר עומד על כ-100 אלף שקל. מאז פרש מזוז מתפקידו הוא משמש מרצה למשפטים באוניברסיטה העברית. באחרונה עלה שמו כמועמד לתפקיד שופט בבית המשפט העליון.

על אף שהדרישה להחזיר את הכסף נעשתה לפני שנה, עד כה לא חלה התקדמות בנושא. החשבת הכללית באוצר, מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המופקדת על תשלום השכר, טרם הביאה את העניין למיצוי. גורמים באוצר אמרו כי ככל הנראה בשבועות הקרובים תתקבל החלטה בנושא.

במקביל, בבדיקה שהתקיימה באגף החשב הכללי באוצר נתגלו טעויות בהפרשות תשלומים לקרן השתלמות וכן תשלומים עבור קצבת ביגוד ודמי הבראה לבכירים נוספים בשירות הציבורי, ובהם היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין. וינשטיין הבהיר לחשבת הכללית כי יקבל כל החלטה בעניינו וכי אם יידרש, ישיב את הכסף במלואו.

בינתיים תוקן שכרו של וינשטיין כך שהשיעור ההפרשה לקרן ההשתלמות שלו עומד על 5%. באגף החשב הכללי צפויים להמשיך ולבדוק כמה עובדים קיבלו את ההטבות ולקבל החלטה כיצד לנהוג.

על-פי החלטת הממשלה, שכר היועץ המשפטי לממשלה ותנאי שירותו זהים לאלה של שופט בית משפט עליון. ועדת הכספים, שהיא הגוף המוסמך לקבוע את גובה שכרם ותנאיהם של נושאי משרה שיפוטית, קבעה כי לשופט בית משפט העליון משולמת תוספת השתלמות בגובה 5% מהשכר. מכאן נגזר כי גם היועץ המשפטי לממשלה זכאי לתוספת השתלמות בגובה זה, ולא בתוספת של 7.5% כפי ששולמה למזוז. משכורתו של שופט בית המשפט העליון עומדת על כ-45 אלף שקל ויכולה להגיע גם ללמעלה מ-70 אלף שקל, בהתחשב בוותק.

באוקטובר 2013 פנה משרד המשפטים למזוז בדרישה להשיב את הכסף. במכתב שנשלח למזוז מאשרת היועצת המשפטית למשרד המשפטים, לאה רקובר, כי בחוזה המיוחד שנחתם עימו ב-24 בפברואר 2004 נקבע כי שכרו, תנאי שירותו, התוספות וזכויותיו לגמלאות של מזוז יהיו כשכרו, תנאי שירותו וכזכויותיו לגמלאות של שופט בית המשפט העליון.

על-פי רקובר, משכורתם של שופטי העליון אינה כוללת תשלום דמי הבראה וקצובת ביגוד לנושא משרה שיפוטית, ולפיכך גם היועץ המשפטי לממשלה, שכאמור תנאיו מושווים לאלה של שופט עליון, אינו זכאי לתשלומים אלה.

בתגובה לדרישה כתב מזוז חוות-דעת משפטית שבה הוא מסביר מדוע אינו מוכן להשיב את הכסף. במכתב ששלח מזוז לרקובר באוקטובר 2013, חלק היועץ המשפטי לממשלה לשעבר על טענת משרד המשפטים כי מדובר בתשלומי יתר, ואף טען כי אין המדינה זכאית לדרוש את השבת הכספים רטרואקטיבית, שנים לאחר ששולמו.

מזוז מגולל את טענותיו על פני 4 עמודים. "עמדת משרד המשפטים, המבוססת על ההנחה שתנאי ההעסקה של היועץ המשפטי לממשלה זהים לאלה של שופט בית המשפט העליון, אינה מדויקת", הוא קובע במכתבו.

לדבריו, היועמ"ש אינו שופט בעליון, ולכן ההחלטה הנוגעת לשכר אינה חלה עליו. "היועץ המשפטי לממשלה הוא עובד המדינה, שמינויו והעסקתו הם לפי חוק שירות המדינה, ושכרו נקבע בהתאם לכללים החלים על שכר עובדי המדינה", קובע מזוז, תוך שהוא מבסס את דבריו על הטענה כי הצמדת השכר מקורה בהחלטת ממשלה, ולא בחקיקה הקובעת את שכרו של היועץ המשפטי לממשלה.

עוד טען מזוז כי החלטת הממשלה היא כללית, ישנה ונתונה לפרשנויות שונות שקיבלו ביטויים בחוזים שונים שנחתמו עם כל היועצים המשפטיים לממשלה. לדבריו, לא מדובר בחוזים זהים, ועם כל יועץ נחתם חוזה אחר.

לטענתו, בפועל "מעולם לא חלה הצמדה מלאה בין תנאי ההעסקה של היועמ"ש לבין אלה של שופטי העליון". זאת, למעט בנוגע לשכר.

מזוז ממשיך וטוען כי "נוכח העובדה שכל השנים נהגו לשלם ליועץ המשפטי תוספת 7.5% לקרן השתלמות וכן דמי הבראה וקצובת ביגוד, ובהתחשב בכך כי כהונתי כיועץ הייתה ברצף לכהונתי כמשנה ליועץ במעמד מוקבל לשופט, בה נהניתי מהתשלומים הנ"ל, אין לדעתי יסוד לעמדתכם כי מדובר בתשלומי יתר ששולמו בטעות וכביכול בניגוד לדין".

עוד מוסיף מזוז כי גם אם מדובר בתשלום שנעשה בטעות, אין לדרוש השבתו באופן רטרואקטיבי. "האם אתם זכאים היום, שנים לאחר מעשה, לדרוש השבה? לדעתי התשובה לכך היא שלילית!", נכתב במקור.

מזוז מסתמך בדבריו על פסק דין שניתן בתביעה של רופא שהועסק במשטרה, ושולם לו בטעות שכר גבוה ממה שהגיע לו במשך כ-10 שנים. בית הדין החליט לבסוף לתקן את שכרו, אולם לא חייב אותו להשיב את הכספים שניתנו לו, בניגוד לדרישת המדינה.

ממשרד האוצר נמסר בתגובה כי: "בשירות הציבורי ישנם נושאי משרה שיפוטית, ובכלל זה: שופטים בערכאות השונות, דיינים ורבנים ראשיים, שתנאי שכרם הוסדרו בהחלטות של הכנסת. בנוסף, ישנם מספר עובדים שתנאי שכרם מוצמדים לתנאי שכרם של שופטים, וביניהם: היועץ המשפטי לממשלה.

"בדיקה של אגף החשב הכללי, שנערכה לאחר גילוי טעות בחשבות משרד המשפטים, העלתה כי עבור חלק מנושאי המשרה השיפוטית וכן לעובדים שמוקבלים להם, הופרש לקרן ההשתלמות שיעור של 7.5% משכרם, כמו לכלל עובדי השירות הציבורי, בעוד שתנאי השכר האמורים כוללים זכאות להפרשה בשיעור של 5% בלבד משכרם. הטעות בשיעור ההפרשה תוקנה מכאן ואילך, בסמוך למועד שבו התגלתה.

"לעניין החזר למדינה של סכומים ששולמו ביתר לעובדים פעילים וכאלה שסיימו את תפקידם, מגבש אגף החשב הכללי הסדר, שיחול על כלל העובדים, לרבות העובדים הנזכרים בפנייה. הסדר זה יביא בחשבון את העובדה שמדובר בטעות שמקורה במנגנון הממשלתי, ואת הפריסה של ההחזר שיידרש.

"בנוסף, עלה בביקורת כי חלק מנושאי המשרה השיפוטית והמוקבלים להם, מקבלים תוספת הבראה וביגוד, כמו כלל עובדי המדינה, אף שקיים ספק בדבר זכאותם. נושא זה נמצא בבדיקה, וגם לגביו תהיה הכרעה שתחול על כלל נושאי המשרה והעובדים כאמור.

"היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, הורה לחשבת הכללית לגבש הסדרים אלה ללא מעורבות משרד המשפטים, על מנת למנוע מראית-עין של ניגוד עניינים בנושא זה. עוד בשעתו היועץ המשפטי הודיע לחשבת הכללית כי יחיל על עצמו כל הסדר כללי שתקבע החשבת הכללית".

מזוז הגיב לדברים באמצעות עורך דינו: "בשעתו נעשתה פנייה מטעם החשבות, שלפיה חלה טעות בחישובי ביגוד ודמי הבראה. הועברה תגובה מסודרת לעניין זה, ונמסר כי העניין מצוי בבדיקה בין משרדי המשפטים והאוצר".

ממשרד המשפטים נמסר בתגובה כי "היות שהנושא מצוי בבדיקה באגף החשבת הכללית במשרד האוצר, בעקבות ביקורת שנערכה מטעמם, הרי שאנו מפנים לתגובת משרד האוצר".

עוד כתבות

מסורק תת קרקעי ועד רחפנים: הכירו את 10 הסטארט-אפים המבטיחים לשנת 2024

גלובס בוחר את הסטארט-אפים המבטיחים של ישראל השנה ה-18 ברציפות: חברות הייטק הצומחות והמסקרנות ביותר, אלה שמייצרות אימפקט על תעשיות וצרכנים רבים, ונמצאות על המסלול הבטוח להנפקה ● הרשימה מתבססת על בחירות של קרוב ל-70 קרנות השקעה מקומיות וזרות מובילות בהייטק הישראלי ● החשיפה המלאה

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

עליות בבורסה המקומית; ת"א בנקים 5 מטפס ב-1.6%

ת"א 35 עולה ב-0.6% ות"א 90 מוסיף לערכו 0.2% ● הדולר בשיא של חמישה חודשים מול השקל ● בגוגל פיטרו כ-30 עובדים שמחאו נגד מתן שירותים של החברה לישראל ● בבלקרוק אופטימיים לגבי עונת הדוחות בארה"ב ומעריכים צמיחה ברווחיות גם מחוץ לסקטור הטכנולוגיה

מטוס אל על / צילום: דני שדה

פעם בחצי שנה זה קורה: איך יראה היום שאחרי עדכון מדדי הבורסה?

השבוע תפרסם הבורסה את עדכוני המדדים שלה ולפי הערכות יצטרפו למדד 125 היוקרתי אל על ואלקטריון ● בפעם הקודמת ששתיהן נכנסו למדד אחרי זינוק חד במניות שלהן, הן צנחו בחדות ● "כך זה עובד בכל העולם", מסבירים בבורסה. אבל ספק אם ההיסטוריה תחזור על עצמה

הבורסה בפרנקפורט, השבוע / צילום: Reuters

עליות באירופה; מגמה דומה בחוזים העתידיים בארה"ב

הדאקס נסחר סביב רמות הבסיס ● הניקיי עלה ב-0.3% ● החוזים העתידיים בארה"ב נסחרים במגמה חיובית ● בגוגל פיטרו כ-30 עובדים שמחאו נגד מתן שירותים של החברה לישראל ● בבלקרוק אופטימיים לגבי עונת הדוחות בארה"ב ומעריכים צמיחה ברווחיות גם מחוץ לסקטור הטכנולוגיה

כטב''ם מדגם שאהד 136 מוצג בטהרן / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

רשת הברחות מתוחכמת: איך המערב ינצח את הכטב"מים האיראניים?

בעקבות המתקפה על ישראל, בארה"ב מתכננים עיצומים חדשים על תוכנית כלי הטיס הבלתי מאוישים של איראן ● באירופה מצטרפים למהלך על מנת להיאבק בהתחמשות של מוסקבה דרך טהרן ולמנוע הסלמה במזרח התיכון ● לצעדים אלו תהיה משמעות, לפי מומחים, אך לא גדולה. הסיבה: סין ורוסיה

איך עובד מדד הפחד והאם אפשר להרוויח ממנו? / עיצוב: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

לאמיצים בלבד: איך עובד מדד הפחד והאם אפשר להרוויח ממנו?

המתיחות בין איראן לישראל הביאה את מדדי הפחד בארץ ובחו"ל להיסחר סביב שיא של חמישה חודשים ● ממה מורכבים מדד הפחד הישראלי והאמריקאי? איך משקיעים בהם? ואיזה פרדוקס גלום בתוכם? ● גלובס עושה סדר

טיל בליסטי שנורה מאיראן בשבת ונפל בים המלח / צילום: N12

הממשלה נדרשת להחלטה לא פופולרית - הבלגה היא הדבר הנכון

ארה"ב שבה ומדגישה שהיא לא תהיה שותפה למהלך התקפי ישראלי נגד איראן, הגם שלישראל שמורה הזכות לפעול, ושארה"ב אף שתמשיך לסייע לה בהגנה ● אפשר לפעול. השאלה היא אם זה הדבר הנכון לעשות ● מבקרים יגידו שההמלצה להבליג היא חזרה על הטעויות שהובילו ל-7 באוקטובר, ולא כך ● הנסיבות השתנו מאז לטובה ולרעה ● דעה

סניף של ביטוח לאומי בבאר שבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

אלפי עסקים עלולים לגלות בקרוב שהם חייבים לביטוח לאומי מיליוני שקלים

אלפי מעסיקים קיבלו לאחרונה מכתב מהמוסד לביטוח לאומי, שממליץ להם לדווח מרצון על ניכוי הוצאות עובדיהם השכירים מהברוטו לצורכי תשלום דמי הביטוח הלאומי ● הדיווח יהיה רטרואקטיבי, משנת 2017 ואילך ● מעסיק שלא יעשה זאת חשוף לביקורת ולקנסות

שירי הייסר ואסף גריס, מנכ''לים משותפים בראובני-פרידן

תקציב הפרסום של ישראכרט, בהיקף 25 מיליון שקל, עובר לראובני-פרידן

ב-12 השנים האחרונות טופל תקציב ישראכרט בקבוצת פובליסיס ● זהו התקציב הראשון בעידן המנכ"לים החדשים בראובני-פרידן, שירי הייסר ואסף גריס

יירוטים באשקלון מהתקיפה האיראנית / צילום: Reuters, Amir Cohen

המתקפה האיראנית ייקרה את עלויות גיוס החוב של ישראל

בתחילת החודש עמדה התשואה על אג"ח ממשלתי של ישראל לתקופה של עשר שנים על 140 נקודות אחוז מעל התשואה של אג"ח אמריקאי מקביל ● בעקבות ההתלקחות, זינקה התשואה על אגרות החוב של ישראל לפער של כ-180 נקודות בסיס מעל ארה"ב ● בהמשך השבוע נרגעה מעט ה"הסלמה" בתשואות האג"ח הישראלי

המדינה מאפשרת יבוא הולך וגובר של חומרי מחצבה ממחצבות פלסטיניות / צילום: Shutterstock

"סכנה של ממש": מה נחשף בתביעה של מפעילת מחצבה ישראלית?

תביעה של מפעילת מחצבה באזור בית שאן חשפה כי היקף חומרי המחצבה שנכנסו לישראל דרך מעבר ג'למה שבצפון זינק בשנתיים האחרונות ● על פי ההערכות, 15% מכלל החצץ המשמש בישראל מגיע מהרשות - שיעור שצפוי עוד לגדול

אווטאר של חברה וירטואלית ב־Replika / צילום: מתוך אתר החברה

לא רק ChatGPT: שישה כלי AI שכדאי להכיר

בשוק יש היום שורה של צ'אטבוטים ייעודיים למשימות נקודתיות ● אלה יכולים לסייע הן בחיים האישיים והן בחיים המקצועיים - מכתיבת קורות חיים, דרך חבר וירטואלי ועד שיווק

חנן מור / צילום: אייל טואג

חנן מור מכר מניות ב-2 מיליון שקל, המניה נפלה ב-37%

המשקיעים של חברת הנדל"ן שנמצאת בהסדר חוב הרימו גבה כשראו את בעל השליטה לשעבר מוכר מניות, בהיקף של 78% ממחזור המסחר ביומיים, מה שהפיל את המניה ● ניתן להניח שמור היה מוכר עוד לולא עו"ד גינדס שביקש שיעצור

איך המוסדיים מחליטים איפה תשב הפנסיה שלכם / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

הבכיר שחושף באופן נדיר את הסודות על איך משקיעים את הפנסיה שלכם

הצצה אל מאחורי הקלעים של דיוני ועדת ההשקעות של גוף מוסדי: היכן להגדיל סיכון, כמה פיצוי נדרש עבורו, עד כמה משפיעים השווקים העולמיים על החוסך הישראלי, ואילו אתגרים ייחודיים עומדים בפני מנהלי קופות הגמל וקרנות הפנסיה וההשתלמות המקומיים

משרדי חברת השבבים TSMC, בטייוואן / צילום: ap, Chiang Ying-ying

התחזית האופטימית של ענקית השבבים מטייוואן: ההכנסות יזנקו פי 2

יצרנית השבבים TSMC הציגה דוחות רבעוניים חזקים ועקפה את תחזיות האנליסטים בשורת ההכנסות והרווח ● המומנטום החיובי צפוי להימשך כשעל פי ההערכות החברה צפוי להכפיל את הכנסותיה

כבר לפני חודשיים: איראן תירגלה שיגור טילים בליסטיים נגד בסיס פלמחים

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: התרגיל הצבאי של איראן שהתקיים כבר לפני חודשיים, איראן מצליחה לשבור את האמברגו על הנפט וגוגל פיטרה עובדים שמחו נגד ישראל במשרדים בניו יורק ● כותרות העיתונים בעולם 

עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילומים: יח''צ, איל יצהר

בדיקת רשות ניירות ערך והשאלה: מה שמותר לנתן חץ ולדוד פורר, אסור לאחים אמיר?

האחים יוסי ושלומי אמיר משופרסל התקפלו השבוע בפני הרגולטור והחילו על עצמם "וולונטרית" את ההגבלות של בעלי שליטה ● אבל האחים אמיר הם לא היחידים שהתנהלו כמו בעלי שליטה ללא ההגבלות, אז מדוע דווקא הם תפסו את תשומת-הלב של רשות ניירות ערך?

בנק ישראל מכר 8 מיליארד דולר, אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת AdobeFirefly)

הדולר מזנק לשיא של חמישה חודשים. אלה הסיבות

המתיחות הביטחונית בין ישראל לאיראן לצד התחזקות הדולר בעולם הובילה לתיסוף חד מול השקל ● שער הדולר-שקל נסחר ברמה של כ-3.8 שקלים, שיא של חמישה חודשים

וול סטריט / צילום: Shutterstock

נעילה אדומה בוול סטריט; מחירי הנפט צללו בכ-3%

הנאסד"ק ירד ב-1.2% ● מדד הקאק עלה ב-0.6% ● ירידה במדד המחירים לצרכן בבריטניה, אך מעל הצפי ● יצרנית השבבים ההולנדית ASML יורדת ב-5% ●  ג'יי.פי. מורגן: "היסטורית, רכישת זהב לא מצדיקה את הסיכון" • מיקרוסופט תשקיע 1.5 מיליארד דולר בחברת ה-AI מאיחוד האמירויות • יו"ר הפד מודה: "אין התקדמות במאבק באינפלציה"

פיצוחים / צילום: תמר מצפי

הגרעינים של חממה בדרך החוצה מהבורסה - מי ייכנס במקומם?

חברת חממה סחר קיבלה הצעה להוצאת פעילותה מהבורסה והכנסת פעילות נדל"ן במקומה ● בעקבות מלחמת חרבות ברזל לחברה חובות בהיקף של 1.6 מיליון שקל מתושבים מרצועת עזה