אהרון פוגל / צלם: איל יצהר
אהרון פוגל, לשעבר יו"ר מגדל, והיו"ר המיועד של צים כפי הנראה, אמר כי "דמי הניהול וכל העלות מסביב גבוהים מדי. בריביות של היום דמי הניהול בלתי אפשריים וצריך לעשות משהו להורדתם. עכשיו יש בעיה, שהיא נכונה לכל המשק, והיא שאם אתה חלק מקבוצה אתה משלם מעט ואם לבד תשלם הרבה. לכן אני מקווה שיהיו סיטונאים במשק שיסייעו להוריד המחיר לפרטיים. גם לא ברור כמה אתה משלם על מכירה וכמה על שירות ורגולציה שתבדיל בין העלויות הללו היא חשובה ויכולה לשנות את מבנה התמחיר בשוק. יש פתח להורדת דמי הניהול וזה הכרחי בתקופה של ריביות כה נמוכות".
הדברים נאמרו בפאנל בהשתתפות פוגל ויונל כהן, לשעבר מנכ"ל מגדל לצידו של פוגל, ובהנחיית גיל גרשלר מהמכללה למנהל, שנערך אתמול בוועידת עדיף בשיתוף המסלול האקדמי המכללה למנהל.
פוגל, שבעברו היה גם ראש אגף תקציבים באוצר, מנכ"ל האוצר ויו"ר נס טכנולוגיות ואף למשך זמן קצר יו"ר אי.די.בי פתוח עד לאחרונה, תקף את הדרך בה מתנהלים ראשי המערכת הכלכלית הממשלתית. "בנק ישראל והאוצר עושים הכל כדי שלצעירים לא תהיה עבודה. מי נתן לדולר לרדת כה הרבה? יש יתר רגולציה יש עומס של רגולציה לא חכמה, לא כדי לשמור על הציבור, ולמשל מביא להרחקת חברות ויזמים מהבורסה. ההון לא משתתף בצמיחה שהיא זו שתממן את הפנסיה העתידית של הציבור. הכנסת הממשלה והרגולטורים פוגעים. יש ויכוח מטופש בין נגידה לשר האוצר ופוגעים בצמיחה וגם בפנסיה של הציבור. יש לעשות מדיניות כוללת של צמיחה שבלעדיה אין תשלום פנסיה", אמר.
יונל כהן ציין בדבריו מספר איומים שפוגעים בפנסיה של הציבור ואמר כי "ריבית אפסית, עליית תוחלת החיים והגידול בהוצאות הבריאות, משפיעים על הפנסיה ועליהם כמעט אין לנו שליטה ויכולת להתמודד עם זה. גם מדינה לא יכולה לעמוד בזה ללא צמיחה. הארכת גיל הפרישה טוב מבחינת הפנסיה אבל בעייתי לצעירים בשוק העבודה".
על סוגיית שכר הבכירים ורצון האוצר להגבילו אמר כהן כי "שכר הבכירים הוא נושא שברמה של פוליטיקאים. אני חושב שיש לטפל בזה בכל המשק ולא רק בסקטור הפיננסי".
גם פוגל התייחס לסוגיית שכר הבכירים כמו גם לתיקון 20 שמצריך את החברות לקבל אישור בעלי מניות המיעוט לתנאי העסקה של המנכ"לים ויתר הבכירים בחברה, והוסיף כי "יש לראות שאין יותר נזק מתועלת ברגולציה. וראו מה קורה, בעל שליטה בחברה ציבורית לא יכול לשכור מנכ"ל, שזה החלק הכי חשוב של השליטה, ומי שקובע את זה ואת התנאים זה לא בעל השליטה אלא מישהו חיצוני שלא נושא באחריות. שכר בכירים יכול להיות בעיה אבל צריך שלהסדרה יהיו יתרונות, ההסדרה הרגעית של הרגולציה ועודף רגולציה פוגעים בחוסך".
פוגל התייחס גם לאופן ניהול ההשקעות הרצוי עבור החוסך הפנסיוני תוך שהתייחס למודל החכ"מ (המודל הצ'יליאני), ואמר כי "הרצון לשמור על המבוטח המבוגר דווקא ייפגע, כשלדבריו אין הבדל בין אופק השקעה של 15 שנה לאופק של 40 שנה". עוד אמר כי אחד הדברים הטובים - מתן הלוואות - דווקא זכה בתקשורת לביקורת על ההפסד וזה "גורם לנטייה גורפת של המוסדיים לצאת מסיכון, ובריבית כה נמוכה זה מכה לפנסיה. בסופו של דבר צריך לקחת סיכון ולא רק להיות שמרן. היה מזל גדול שמוסדיים נכנסו לאשראים".
בכנס השתתפה גם דורית סלינגר, הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון באוצר, שאמרה כי "ענף הביטוח עדיין בהתפתחות ולא התייצב, למשל בהשוואה לבנקים. הוא משתנה ומתגבש". לדבריה, "רגולציה חכמה משמעה הצבת הצרכן במרכז ובגובה העיניים והכרת מגבלותיו. מטרתנו היא להעביר את הכח לצרכן, וזו צריכה להיות המטרה של כולם".
היא התייחסה גם לציפיותיה מדירקטוריונים של חברות הביטוח והגופים המוסדיים שתחת פיקוחה ואמרה ש"אנו רואים בהם שומר סף, ובין היתר נצפה שידאגו להגינות החברות, כבר מיום יצירת המוצר ועד לשירות למבוטח. זו אחריות הדירקטוריון להטמיע ה-dna בארגון". עוד הוסיפה שלדעתה "רכישת אמונו של הצרכן חשובה גם לאיתנות החברות. זה Win-Win". היא ביקרה את ענף הביטוח ואמרה כי "הטכנולוגיה ב-2014 עדיין לא הגיעה לענף".