ילד / צילום: שאטרסטוק
20 אלף שקל בחודש מכניסה מכונת שתייה ממותקת אחת בבית ספר תיכון המונה 2,000 תלמידים. לא פלא, אם כך, שבחברות מסוימות לא אהבו בכלל את הרגע שבו עבר סוף-סוף בקריאה שנייה ושלישית החוק לפיקוח על איכות המזון ולתזונה נכונה בבתי הספר, ממש בעיצומו של החופש הגדול שהסתיים זה עתה.
נוח הרבה יותר היה להסתדר עם תקנות על הנייר, ללא יישום או פיקוח בשטח - כמו אלו שהיו קיימות במשך 8 שנים מבלי לשנות את המצב בפועל, ובוודאי מבלי להטיל קנסות כספיים על מפרי החוק: 6,000 שקל על כל יום הפרה, כפי שקובע החוק החדש.
"היום אף גורם לא מפקח", מודה הממונה על הבריאות במשרד החינוך, עירית לבנה. "הגענו מזמן להחלטה שחייבים לפקח על ההרכב של המזון, מה מאפשרים לתלמידים לרכוש בכספם בבית הספר. פרסמנו פעמיים חוזר מנכ"ל מפורט ומצוין. אבל הקיוסקאי והחאפר שליד השער לא כפופים לחוזר המנכ"ל ואין מנדט ברמה המשפטית לפעול נגדם, אם הם מקבלים רישיון עסקים של הרשות המקומית. לכן הגענו לחקיקה - של משרד החינוך, ולא חקיקה פרטית: מתוך דאגה אמיתית, אנחנו יודעים שלא מספיק להקנות ידע בריאותי לתלמידים אלא גם להשפיע על הסביבה".
לפי נתונים שהוצגו בכנסת במהלך הדיונים בנושא על ידי "מהיום - הפורום הישראלי לאורח חיים בריא", נוהגים רבע מתלמידי בתי הספר לרכוש את ארוחות הבוקר בקפיטריה.50% מקרב התלמידים, על-פי ההערכות, נוהגים לרכוש ארוחות בכלל בבית הספר לאורך היום.
הסיבות לכך, הסבירו בפורום, הן גם חברתיות, וגם כאלה הנעוצות בהורים - לא פעם נוח להם יותר לשלוח את הילד לקנות בחוץ אוכל, במקום להשקיע בהכנת מזון בריא ומפוקח. זה כולל למרבה הצער בורקסים, צ'יפס, מלאווח, משקאות ממותקים ושאר צרות שסביר להניח שייאסרו לממכר כפי שנקבע בתקנות הישנות ההן. "לא נהיה סגפנים", אומרת לבנה, "אבל לא נתיר מכירת ג'אנק".
נתונים מטרידים נוספים מגלים כי 42% מהילדים בישראל צורכים לפחות משקה ממותק אחד ליום, וכי שיעור הסובלים מעודף משקל כבר בכיתה א' עומד על 21%, ובכיתה ה' הוא מטפס כבר ל-31%.
המפר ייקנס
מה בעצם אומר החוק החדש? החידוש הגדול הוא כאמור באפשרות להטיל עיצומים כספיים מיידיים על מי שחורג מתקנות החוק שמתייחסות הן לאיכות ולהרכב המזון והן למידע המפורט על גביו.
היישום, עם זאת, יחכה לצערם של הורים רבים רק לשנת הלימודים הבאה, ה'תשע"ו, אז ייכנס החוק רשמית לתוקף: "התחייבנו להעביר לוועדת החינוך של הכנסת בתוך שישה חודשים תקנות מאוד מפורטות מה מותר ומה אסור", מסבירה לבנה. "במשרד החינוך הוקם אגף חדש של בקרה ופיקוח, והאחריות תהיה עליו. נכשיר פקחים שיסתובבו בבתי הספר, וברגע שיהיו כמה פעמים שבהן יופעל עיצום כספי - במקום, כמו דוח חניה - אנחנו מאמינים שזה יעשה את העבודה".
"במקביל התחלנו לעבוד עם מרכז השלטון המרכזי, לקראת הוצאת מכרזים מול ספקי המזון לשנה הבאה. נעשה תהליך גם מול המנהלים ומול הילדים, אנחנו פועלים מול ארגון המורים הארצי, ארגוני התלמידים, כל השרשרת. אנחנו מאמינים בזה מאוד, זה תהליך מערכתי ואנחנו רוצים שיגיע בסופו של דבר גם לבתים של כולם".
ומה עם המחירים?
שאלה נוספת שאמורה להטריד את ההורים סביב נושא המזון במוסדות החינוך, היא שאלת המחירים: האם הפיכת המזון לבריא יותר תייקר את העלויות ותגבה מהתלמידים מחיר גבוה יותר עבור מוצרי המזון שירכשו?
החוק עצמו, יש לציין, אינו כולל התייחסות לעניין המחיר: התקנות והפיקוח מתייחסים להרכב המזון ולמידע המוצג על גביו. אם יש דרך לפקח על המחירים ולמנוע את הפקעתם, הרי שהיא קיימת כרגע באמצעות תנאי המכרז הספציפיים בהם נבחר ספק מזון. אם קובעת הרשות המקומית, הנהלת בית הספר או הגורם האמון על ההתקשרות כללים ברורים במסגרת המכרז - חייב הספק לעמוד בהם, ויש לקוות להקפדה על תמחור סביר גם אם אינה מתחייבת מהחוק.
חכו שנה
האם נראה בינתיים שינוי מעודד כבר בשנת הלימודים הנוכחית? באופן גורף - כנראה שלא. עם זאת, מספרים בפורום הישראלי לאורח חיים בריא, יש כבר לא מעט בתי ספר ורשויות שמתחילים להפנים את הכיוון ומרימים את הכפפה בעצמם. להורים, בינתיים, מומלץ לנסות ולפקוח עין בעצמם על הנעשה בבתי הספר - ובהתאם לתדרך, עד כמה שהם יכולים, את ילדיהם הצרכנים.