יונה ויזנטל / צילום: יוסי כהן
יונה ויזנטל - מזמני לקבוע?
באופן טבעי, יונה ויזנטל לא היה מוותר על עבודה יוקרתית בחברת yes ועל מחצית משכרו - 80 אלף שקל - בעבור משרה זמנית בלבד כעורך הראשי של רשות השידור, שמטרתו להעביר בשלום את הגוף את הפירוק עד לסופו המר.
ויזנטל שואף להישאר והוא יציע את עצמו כמעט בוודאות לתפקיד המנכ"ל הזמני, ואולי אף ליותר מזה. בינתיים, כשהוא עורך שורת מינויים מוצלחת ומשרה אווירה הישגית ברשות השידור, נראה שהמועמדות שלו לא מופרכת כלל. אחרי הכול יש היגיון רב לאפשר למי שכבר מצוי ומוביל את הרשות, לבנות אותה מחדש במקביל.
אמנון דיק - חוזר למרוץ
החוק לא מחייב איש תקשורת או עיתונאי לתפקיד מנכ"ל רשות השידור, אלא מבקש להעדיף מנהלים כאלה. לכן מנהלים רבים מחוץ לשוק המדיה יכולים להתאים.
אמנון דיק, לשעבר מנכ"ל בזק ומנהל מוערך, הוא הסיבה שבגינה התפטר בעבר יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין מתפקיד השר הממונה על רשות השידור, לאחר שראש הממשלה התנגד למינויו ליו"ר רשות השידור. שמו של דיק חזר כרגע למרוץ באופן רשמי.
ינון מגל - ראש מחלקת חדשות?
לאור העובדה שמנהל רשות השידור לא חייב להיות עיתונאי, מי שאמור להיות האוטוריטה העיתונאית השלטת של רשות השידור הוא ראש חטיבת החדשות של ערוץ 1, אשר יזכה להגנות מיוחדות בחוק.
מי ששמו עלה בהקשר זה הוא עורך וואלה, ינון מגל, שהתמודד בעבר וכמעט זכה בתפקיד מפקד גל"צ. תפיסת עולמו - שנויה במחלוקת ככל שתהיה - עשויה בהחלט להוות שינוי בתפיסת החדשות הציבורית ובכלל. תפקיד זה, ימשוך הרבה יותר קופצים מתפקיד הניהול ואפשר בהחלט למנות שורה ארוכה של גורמים ובהם אילה חסון המשמשת בתפקיד כיום (סוף סוף אישה ברשימה) ואפילו יעקב אילון. גם שמות כמו זה של ראודור בנזימן וגולן יוכפז נשמעו.
רם לנדס - מאבות המהלך
נדמה שמי שניסח את דוח לנדס עליו התבסס חוק רשות השידור החדש, הוא מועמד טבעי להיות המנכ"ל ועל אחת כמה וכמה מי שבונה את השידור הציבורי החדש. אולם רם לנדס מקפיד להגיד מעל פני כל במה אפשרית שכבר אין לא שום עניין ברשות השידור. העיסוק ברשות השידור הוא תובעני וכנראה כבר גבה ממנו מחיר יקר. המפיק הבכיר, ומי שבעברו הקים שתי חברות חדשות בישראל, יכול היה לסייע בהקמה מהירה של חטיבת החדשות החדשה, ואולם ההערכה היא כי רצונותיו הם אחרים - והוא מעדיף להמשיך ולעסוק בשוק ההפקה והיצירה.
אבי וייס - מנהל מוערך
שמו של מנכ"ל חדשות 2, אבי וייס, עלה לא אחת בהקשר של ניהול תאגיד השידור החדש.
רק באחרונה חודשה הקדנציה שלו, והוא נחשב למנהל מוערך, בעל שכל ישר, שגם עשוי להתאים לגוף שעיקר עשייתו הפנימית תהיה אקטואליה וחדשות. וייס מחויב כעת לחברת החדשות המצליחה בישראל - ואולם עתידה לוט בערפל בשל הפיצול הצפוי של ערוץ 2.
חדשות 2 עשויה לצאת מהסיפור הזה רזה ומשפיעה הרבה פחות, מה שעשוי לגרום לווייס להמשיך הלאה למקום אחר.
לירן דן - יגיע מהלשכה?
מי ששימש בעבר כסמנכ"ל הדיגיטל בחדשות 2 וזינק משם ללשכת ראש הממשלה, הצהיר בעבר בראיון על חלומו להפוך מנכ"ל רשות השידור. וזה עוד בתקופה שהיה רע ברשות. דן, האחראי על התקשורת בלשכת נתניהו, נחשב לשיאן העובדים בסביבתו של רה"מ ולא מן הנמנע שהוא מחזיק זמן כה רב בלשכה הקשה במדינה משום שהוא מחכה לאירוע המכונן של הקמת תאגיד השידור הציבורי החדש.
דן הוא אדם מוכשר, אין בכך ספק, אך מינויו עשוי להעלות טענות להתערבות פוליטית במהלך. אדם אחר שנחשב למנכ"ל אפשרי, ומקורב לנתניהו הוא צביקה האוזר, לשעבר מזכיר הממשלה, שחלק מרעיונותיו באשר לגורל רשות השידור, נטמעו בחוק זה.
אורי שנער - מועמד טבעי
חייבים להגיד - האדם הראשון שאמר לסגור ולפתוח מחדש הוא אורי שנער. נשיא ומנכ"ל קשת לשעבר צייר את תמונת המצב שהשר ארדן הביא לכדי ביצוע כבר לפני שנים, ולכן נחשב למועמד טבעי לתפקיד המנכ"ל הרשות של רשות השידור החדשה.
גם העובדה שבמהלך השנים פנה לעולם הדיגיטלי והוא ממשיך להיות מעורב בטלוויזיה המסחרית - דווקא דרך רשת הפעם - עשויה לתרום לעובדה זאת. בהקשר זה חשוב לציין, כי חלומם של רבים בשוק הוא דווקא להציב את אבי ניר בתפקיד מנכ"ל רשות השידור הראשון. ניר, מנכ"ל קשת, עשוי להוביל את גוף השידור המשגשג שלו לשבעה ימי שידור ומיד לאחר מכן, ללכת ולעשות משהו לטובת הציבור הישראלי, והפעם באופן רשמי.
אלדד קובלנץ - קבלות מהחינוכית
בעבור מנכ"ל הטלוויזיה החינוכית זה נראה שלב הגיוני בקריירה. מי שהתחיל בשידור הציבורי - בתור מנהל גלגלצ - המשיך בשידור המסחרי בקשת ובערוץ 10 ובסופו של דבר חזר בהצלחה לטלוויזיה החינוכית, רואה בהחלט את עתידו ברשות השידור.
לאור הצלחתו בחינוכית וההערכה לה זוכה לוח השידורים שעיצב, והעובדה שהחינוכית תטמע בתאגיד החדש שיקום, קובלנץ עשוי להתמודד על הגוף החדש שיקום.
מודי פרידמן - מעונין במינוי קבע
זה כמעט היה סגור עם פרידמן שהוא יגיע להיות העורך הראשי בתקופת הפירוק הנוכחי של רשות השידור. ואולם יו"ר
היסס לוותר על תנאיו המצוינים ולנטוש אותם לטובת הרפתקה בעלת אופק שסופו הוא במארס 2015. אולם כמינוי קבע, זה כבר סיפור אחר. מי שנחשב לאחד האנשים הבקיאים ביותר בשוק המדיה המקומי בהחלט יכול להתמודד ואף להוביל את השידור הציבורי החדש, כאשר את הסיבוב שלו לטובת העניין, הוא כבר עשה.