אלי יונס / צילום: תמר מצפי
"מצב שבו חברה או משק מוצאים שהדבר הנכון ביותר עבורם הוא יציבות יכולה להביא בסופו של דבר לכישלון. סיכון זה דבר טוב. חברה שלא לוקחת סיכונים דינה לשקוע לחידלון, ולהיעלם מן העולם", כך אמר היום (ה') מנכ"ל מזרחי טפחות לשעבר אלי יונס בכנס בנושא ניהול סיכונים שערך בי"ס למנהל עסקים של האוניברסיטה העברית.
יונס התייחס בדבריו לשינויים הרבים שמובילים הרגולטורים והשפעתם על יכולת הניהול של חברות. "כולנו מקטרים על שינויים כי אנחנו אוהבים סביבה של ודאות מצד המחוקק, אבל רגולציה נכונה בסופו של דבר תורמת לפיתוח. אם אנחנו משקיעים חדשים, נרצה שהרגולציה תגן עלינו מהחברות הגדולות והפירמות הגדולות ושלא יילחמו בנו בדרך לא הוגנת כדי להוציא אותנו מהמשחק.
"הצד השני של רגולציה הוא בכך שהיא גורמת לזעזועים, והיא עצמה גורם סיכון נוסף על הפירמות ועל הכלכלה. נניח שיש חברה שביצעה קידוח לחיפוש גז, רכשה מכונות, גייסה כוח אדם, ואז מישהו הכריז על שינוי ברגולציה. זה סיכון מאוד גדול, שעלול להביא לכך שההשקעה תרד לטמיון, או שיצטרכו לבצע התאמות והשקעות נוספות".
עוד הוא הוסיף: "הרגולציה נדרשת, והשאלה איך מאזנים אותה, היא שאלה שהמענה עליה לא חד-משמעי. מה עוד שאי אפשר באמת להתגונן נגד זה, אלא אולי להקטין נזקים. אפשר כמובן להתגונן נגד סיכונים רגולטורים, בכך שפשוט עוצרים הכל. אלא שפירמות שמחליטות לא להשקיע בכלל, או להשקיע רק במקומות יציבים, בעצם גורמות בכך לזעזועים גדולים למשק, ועלולים אף להביא לכך שהמשק ייכנס למיתון".
"ניהול סיכונים - בכל הדרגים"
יונס שעסק לא מעט בניהול סיכונים בתפקידו כמנכ"ל, הסביר את הגישה שלו בתחום. "מה שדורש טיפול זה בעיקר התרגום של הסיכון למספר ולנזק האפשרי בהתרחש הסיכון, והטמעת התובנה שסיכונים בסופו של דבר הכרחיים לפיתוח החברה".
יונס הדגיש כי ניהול סיכונים נכון צריך לחלחל לכל השכבות בפירמה. "צריך לחשוב איך גורמים לכך שגם בדרגים נמוכים, גם מנהל סניף, גם איש מכירות שרץ מדלת אל דלת, פועל בדרך שמאפשרת לו לנצח את המתחרים, להחלטות נכונות מול הלקוחות, ובאותה עת לא מקבל החלטות שבסופו של דבר יכולות להפיל חברה".
בהקשר זה התייחס יונס גם לפרשת א.דורי, שבמסגרתה דיווחה באחרונה החברה כי לא תמחרה נכון את הפרויקטים שהיא מבצעת, מה שגרם לכך שבעל השליטה בחברה חיים כצמן נאלץ להזרים לחברה מעל 300 מיליון שקל. "בפרויקט בנייה כמו בחברת א. דורי, שהוא כביכול תמחור פשוט, התמחור של הפרויקטים לא נעשה על ידי המנכ"ל שלה", אמר ורמז בכך שהטעויות נעשו על ידי השכבות הפחות בכירות בחברה.
באשר לדרך שבה מיישמים את ניהול הסיכונים, יונס ציין כי כתיבת כללים אינה הפתרון: "אני לא מאמין בספר נהלים, הפתרון הוא הרבה יותר מורכב, דרך בנייה מאוד אינטנסיבית ומתמדת של מדיניות שגוזרת אווירה תרבות של ניהול סיכונים בארגון כולו. אנחנו קוראים לא מעט על קנסות לארגונים בגין עבירות על החוק, שנגרמות בגלל שלא נוצרה אתיקה ארגונית, ואת זה אי אפשר לייצר בספר נהלים".