בנימין נתניהו ויאיר לפיד / צילום: רויטרס
בשבוע שעבר נאלצו שרי ממשלת ישראל לאשר קיצוץ רוחבי של 2% בתקציבי הפעילות של המשרדים. הקיצוץ, על פי הודעת הממשלה, שהיה בהיקף כספי כולל של 1.9 מיליארד שקל נועד לכיסוי חלק מהוצאות מבצע צוק איתן - כ-1.5 מיליארד שקל מתוך סך שמוערך בכ-4 עד 5 מיליארד שקל על ידי האוצר או ב-9 מיליארד שקל על ידי מערכת הביטחון. משרד החינוך לבדו ספג קיצוץ של קרוב לחצי מיליארד שקל בתקציב פעילותו ועוד מאות מיליוני שקלים קוצצו מתקציביהם של משרדים חברתיים אחרים.
הקיצוץ הרוחבי, שפגע פעם נוספת במערכת השירותים החברתיים והאזרחיים המדולדלת שמספקת המדינה לאזרחיה, הביא את הכלכלן ד"ר רובי נתנזון להעלות שאלה מעניינת: להיכן נעלמו המיליארדים העודפים שהיו אמורים להימצא בקופת האוצר בתחילת השנה? מדוע שוב ממהרים לקצץ לפני שמשתמשים ברזרבות שהצטברו בקופה?
"הרי לפני פחות משנה היינו במצב של כלכלה חזקה, עם עודפי גביית מסים וגירעון נמוך מהמתוכנן", אומר נתנזון מנהל מרכז מחקר מאקרו לכלכלה. "אני מזכיר שהמצב היה כל כך טוב ששר האוצר הכריז שהוא מבטל את הפעימה השנייה של העלאת מדרגות מס ההכנסה שהייתה מתוכננת לתחילת השנה ושהייתה אמורה להכניס לקופת האוצר כ-3.6 מיליארד שקל. המציאות הזו של עודפי גביית מסים לעומת התחזית בתקציב נמשכה גם עמוק לתוך 2014 - ממש עד לתחילת מבצע צוק איתן".
בכמה כסף בדיוק מדובר? לפי בדיקה שערך נתנזון, שממצאיה יוצגו בכנס שעורך המרכז מחר (ו') בשיתוף עם קרן פרידריך אברט, הצטברו בקופת האוצר עודפים בהיקף של לא פחות מ-16.1 מיליארד שקל - מתוכם 6.1 מיליארד עודפי גביית המסים ב-2013, 6.7 מיליארד שקל תקציבים שלא בוצעו בשנת התקציב שעברה ועוד 3.3 מיליארד שקל של עודפי גבייה מהמחצית הראשונה של השנה.
להיכן נעלם אם כן הכסף? כדי לגלות זאת בחן נתנזון את המסלול השנוי במחלוקת של העברות תקציביות, שדרכו מוסטים מדי שנה סכומים בהיקף של כ-10% מתקציב המדינה (להערכת מרכז המחקר והמידע של הכנסת) ללא שקיפות ופיקוח פרלמנטרי ראויים. בסוף שנת 2013, אושרה העברה תקציבית בסך 5 מיליארד שקל למשרד הביטחון, אך הכסף הגיע ברובו מקיצוצים בתקציבי משרדים שונים (2.74 מיליארד שקל) ומעודפים בתקציב הביטחון שמקורם בכספי הסיוע האמריקאי (כ-1.8 מיליארד שקל).
העברה תקציבית גדולה נוספת בסך 3.9 מיליארד שקל קיבל משרד הביטחון ב-14 באוגוסט, בעיצומו של צוק איתן, מתוכם העברה מיידית של 1 מיליארד שקל, העברה של כ-2.2 מיליארד שקל ב"הרשאה להתחייב" ועוד 680 מיליון שקל כ"הגדלת הוצאה מותנית בהכנסה", ללא פירוט מקורות הכסף.
ומה באשר ליתרת הכספים? הכללים הפיסקאליים אוסרים על האוצר להשתמש בעודפי גביית המסים לצרכי התקציב השוטף באופן שיחרוג מתקרת ההוצאה שנקבעה בתקציב. משום כך הועברו העודפים לצמצום הגירעון ב-2013 מ-4.33% תוצר בתחזית ל-3.15% בפועל. במלים אחרות, האוצר השתמש בכסף לצורך החזר חובות. ומה באשר להוצאות התקציביות שלא הוצאו ב-2013 - עיקר הסכום הזה כבר היה מובטח בהתחייבויות לספקים ולקבלנים שונים (מה שמכונה באוצר "עודפים מחויבים"), ושולם במהלך שנת 2014. נתנזון טוען כי גרירת התשלומים שתוקצבו ב-2013 ל-2014 אפשרה לאוצר לדחות במקביל תשלומים ב-2014 ולפנות את אותם כספים.
"אין לי ספק שבתקציב המדינה קיימים עודפים מספיקים כדי לכסות גם על צרכי הביטחון החד-פעמיים שנובעים ממבצע צוק איתן וגם להפניית משאבים לטיפול בעוני ובנושאים חברתיים ללא כל צורך בקיצוץ רוחבי", מסכם נתנזון "בנוסף אם היו מתבצעות העלאות המסים שתוכננו החל ממדרגת המס של 21% (שכר של 14 אלף שקל ומעלה) עדיין קופת המדינה הייתה היום עשירה ביותר מ-2 מיליארד שקל, אותו הסכום שקוצץ במשרדי הממשלה השונים".
ממשרד האוצר נמסר: "ראשית, ההפחתה של 2% נועדה לממן חלק מהוצאות הביטחון ולהשלים את המימון של התכנית לחוסן ביטחוני, תוך שמירה על מסגרת התקציב לשנת 2014. לצורך השלמת יתר עלויות המבצע, משרד האוצר עושה שימוש גם ברזרבות בתקציב ובתתי ביצוע של משרדי הממשלה. בשנת 2013 הגרעון קטן באופן משמעותי מהמתוכנן בשל הכנסות גבוהות מהצפוי ותת ביצוע בצד ההוצאה. המונח עודף אינו רלוונטי, מכיוון שמדובר בגרעון קטן יותר ועדיין מדובר על חוב של כ-30 מיליארד שקל ולא בעודף תקציבי. בנוסף, ההחלטה לא להעלות את המסים הישירים בשנת 2014 התקבלה כנגד צמצום הוצאות בשנת 2104 (הפחתת רזרבות והפחתה בתשלום הריבית בשל הסביבה המקרו כלכלית). לעניין הסעיפים, ניתן לשייך את הסעיפים לתחומי הפעילות באתר משרד האוצר".
