תקופת הטרום חגים מעוררת בקרב עובדים תהייה וציפייה לגבי המתנה לחג שיקבלו ממקום העבודה. מתנות לחג הן מסוג התוספות הקטנות שמעידות על יחס החברה לעובדיה, בלי קשר לשכר; יש חברות שמעניקות מתנות ליום ההולדת של העובד או לאירועים כמו חתונה או לידה, יש חברות שדואגות מבלי שהן מחויבות לכך לארוחת צהריים מלאה או מסובסדת ואחרות מעניקות תקציב ביגוד לעובדים.
לדברי מיכל בשן, בעלת החברה לפסיכולוגיה ארגונית ומרצה בנושא ניהול ומנהיגות, כל מתנה שהעובד מקבל מהארגון צריכה להיקשר לאחד מהערכים שהארגון מעוניין לייצג. למשל, מתנה לילדים לקראת בית הספר או פעילות משותפת עם הילדים מגבירה את רמת ההזדהות של העובד ובני משפחתו עם הארגון ומראה לו שמדובר במקום עבודה משפחתי ותומך. גם מתנת לידה מושקעת, כמו חבילת לידה שמכילה את כל הדרוש לתינוק חדש במשפחה עושה את העבודה. "ברגע שהארגון קשור את עצמו לאירוע משמעותי כל כך בחיים, העובד לעולם לא ישכח את זה.
"להבדיל, ארגון שעזר לעובד שאיבד את אביו בשבעה יצר הזדהות גבוהה של העובד עם הארגון והראה לעובד שגם ברגעים הכי קשים הארגון מאחוריו. ככל שאני יוצרת אפקט משמעותי יותר, התגמול הוא יותר אפקטיבי", היא אומרת.
- אז הארגון צריך לחשוב היטב מה הוא נותן לעובד כדי להפיק את הרווח המרבי.
"כשמנכ"ל מוציא כסף, אני מקפידה להמליץ שהתגמול ישפיע מאוד על המוטיבציה הפנימית של העובד כלפי הארגון. תגמול שלא הגביר את רמת ההזדהות של העובד עם הארגון הוא תגמול לא טוב. בונוס שניתן סתם כך ונבלע בחשבון הבנק לא ייזכר, אבל אם הענקתי אותו בטקס ארגוני וציינתי שהעובד הצליח לגייס לקוח אסטרטגי - אז זה עובד. תגמול זה כלי עבודה ניהולי שנועד לווסת את רמת המוטיבציה בהתאם ליעדי הארגון. חשוב שמנכ"לים יבינו שלדרך שבה הם מתגמלים בארגון יש השפעה רבה".
"עניין של מנהג"
מעבר לחיזוק הערכים, יש חברות שממש מחויבות להעניק מתנות חג במסגרת הסכם קיבוצי או צו הרחבה. לדברי דוד שי, ראש מוקד פיתוח יישומים בחברת חילן, העוסקת בפיתוח תוכנות ופתרונות לניהול כולל של ההון האנושי בארגונים, בצו ההרחבה לעובדי ניקיון נקבע למשל שחובה על המעסיק (הקבלן) להעניק לעובד שי לחג, ואף ננקב סכום המתנה. "במקומות שהשי אינו מוסדר", אומר שי, "יש עניין של מנהג, והפסקה פתאומית של המנהג היא בעייתית. אם הארגון במצוקה כספית אפשר בהחלט לשנות את גובה השי, ומבחינה זו למעסיק יש גמישות, אבל ביטול הוא צעד קיצוני, שבוודאי יעורר התמרמרות".
שי לחג, אם תהיתם, חייב להיות שווה לכולם, גם לעובדים שהמעסיק פחות אוהב - בית המשפט קבע שאפליה מסוג זה אינה מקובלת עליו. ואגב אפליה, בצו ההרחבה לעובדי הניקיון נקבע גם בנוגע לכל מתנה אחרת שעובדים קבועים מקבלים במקום העבודה שלהם - הקבלן יחויב להעניק לעובדיו מתנה בערך זהה. אם למשל, הארגון מחלק סופגניות בחנוכה - הרי שגם הקבלן מחויב לחלק שי דומה לעובדיו כדי שלא ירגישו מקופחים.
אז על איזה סכום יעמדו מתנות החג בראש השנה הבא עלינו לטובה? מסקר שערכה חברת Sodexo Benefits&Rewards, הפעילה בתחום כרטיסי האוכל וההטבות לעובדים, שליש מהמעסיקים בישראל נותנים מתנה לחגים בשווי 350-500 שקל ומעט יותר משליש נותנים מתנות בשווי נמוך יותר. 10% מהמעסיקים מעניקים מתנה לחג בשווי של מעל 550 שקל ולעומתם 14% מהמעסיקים מעניקים מתנות לחג בשווי של מתחת ל-200 שקל. 25% מהמעסיקים בענף המינהל הציבורי מעניקים מתנות בשווי זה. עוד לפי הסקר, מעסיקים בענף ההיי-טק נותנים מתנות בשווי ממוצע של 452 שקל ו-13% מהם נותנים מתנות בשווי של יותר מ-550 שקל. 20% מהמעסיקים בענף הסיטונאות וקמעונאות נותנים מתנות בשווי של יותר מ-550 שקל.
ואיך זה משפיע על העובדים? מאוד חשוב שמתנת החג תהיה דומה בערכה למתנה שניתנת בארגונים דומים. לדברי בשן, מתנה קטנה מדי לעומת המתנות המקובלות בשוק עלולה ליצור תסכול ועובדים לפעמים מעדיפים שלא לקבל דבר. "עדיף לאגד שתי מתנות קטנות ולתת לעובדים משהו מכובד", אומרת בשן.
ארוחות, ביגוד ומתנות יום הולדת
ומה קורה בין חג למועד? בימי שגרה? לפי הסקר, 51% מהארגונים בישראל מעניקים לעובדיהם הסדר כלשהו לארוחת הצהריים - כרטיס אוכל או חדר אוכל ארגוני, אף שאינן מחויבות לעשות זאת ברמה ענפית; לעתים הדבר מוסדר בהסכם תוך מפעלי עם העובדים. בחברות הגדולות העניין רווח יותר: 84% מהחברות שמעסיקות 250 עובדים לפחות דואגות לצהריים, לעומת 40% מהחברות הקטנות יותר (5-49 עובדים). גם בתחום זה בולט תחום ההיי-טק, ש-81% מהחברות בו מעניקות הסדר לצהריים לעומת 40% בלבד מהחברות בתחום הבנקאות, ביטוח ושירותים פיננסיים.
חדרי האוכל הם הפתרון הנפוץ ביותר וקיימים ב-54% מהחברות הגדולות וב-32% מהחברות הבינוניות - 29% בממוצע. כרטיסי האוכל משמשים ב-7% מהחברות והכי שכיחים בהיי-טק (42%) ובפיננסים (15%). חדרי אוכל הכי שכיחים בענפי השירותים העסקיים (36%), המנהל הציבורי (34%) והתעשייה והייצור (34%).
סכום הסבסוד הממוצע שמעניקים מעסיקים לארוחת הצהריים עומד על 24 שקל: דווקא בחברות הקטנות הסכום הממוצע גבוה יותר ועומד על 27 שקל, לעומת 22.5 שקל בחברות גדולות ובינוניות. עוד עולה כי 11% מבעלי ההסדר בחברות קטנות מקבלים סבסוד של יותר מ-40 שקל, לעומת 3% ו-7% בחברות גדולות ובינוניות, בהתאמה.
דווקא חברות תשתיות, הנדסה ובנייה מעניקות את הסבסוד הגבוה ביותר: 29.5% בממוצע; 24% מחברות אלה מסבסדות לעובדים יותר מ-40 שקל. ההיי-טק בתחום זה מאחור, עם 27 שקל סבסוד לארוחת צהריים של עובד.
ביגוד, אם תהיתם, הוא ברוב המקרים דרך לתת עוד הטבה שוות-כסף, מבלי שיחושב לפנסיה, אלא אם כן הוא נדרש לעבודה ממש - ואז התקציב גם פטור ממס עבור המעסיק. לדברי שי, "בחלק מהמקומות זה פשוט שם אחר לכסף וזה חסר משמעות. העובד מקבל 1,000 שקל לשנה לביגוד, ויכול לקנות בגדים או כל דבר אחר. זה רכיב שכר שלא מחייב את העובדים לעשות בו שימוש ספציפי".
תקציב ביגוד ניתן לעובדים ב-53% מהחברות ונפוץ בעיקר בחברות בינוניות (63%) וגדולות (51%). התקציב הזה נפוץ באופן די דומה בכל המגזרים למעט מגזר התשתיות, ההנדסה והבנייה, שם הוא נפוץ במיוחד (69%), ומגזרי ההיי-טק (19%) והפיננסים (10%), שם הוא פחות נפוץ.
בשליש מבין החברות הגדולות והבינוניות שמעניקות תקציב זה, רוב העובדים בחברה מקבלים אותו. 56% מהחברות הקטנות שנותנות תקציב זה מעניקות אותו לרוב העובדים. סכום הסבסוד הממוצע הוא 658 שקל בשנה. מעבר לתקציב הביגוד, 6% מהחברות מממנות ניקוי יבש לעובדיהן.
מתנות אישיות, כאמור, גם הן מנהג מקובל בחלק מהארגונים. לפי הסקר, 69% מהמעסיקים נותנים לעובדיהם שי במועדים נוספים, מעבר לראש השנה ופסח. 58% מהם נותנים מתנות לחתונה, 55% ללידה, 53% ליום הולדת ו-27% נותנים מתנה לעובד מצטיין. רק 8% מעניקים מתנה רשמית מהחברה במעמד עזיבת החברה.
המתנות הנפוצות ביותר הן תווי שי (39%), כסף מזומן/צ'ק (34%) ומתנה מוחשית פיזית (30%). 19% מעניקים שוברי מתנה לבילוי. הערך הממוצע למתנות שאינן לחגים עומד על 326 שקל ודווקא בחברות הקטנות הערך של מתנות כאלה עולה.
"מתנות סתם הן לגמרי לא פורמליות", מסביר שי. "מעסיקים נותנים מתנות כל אחד לפי שיקוליו. זו המתנה היחידה שגם פטורה ממס בסדר גודל של 200 שקל בשנה. גם רשות המסים רואה את זה כמשהו שאינו תשלום, אלא כמשהו שמבטא ידידות. מאוד נדיר למצוא משהו שעובר ממעביד לעובד ללא תשלום מס. עד יולי 1990 היה פטור ממס גם למתנות חג, אבל הוא בוטל".
