יו.אס אופן, מארין צ'יליץ', קיי נישיקורי / צלם: רויטרס
את גמר הגברים ביו.אס אופן, שבו מארין צ'יליץ' הקרואטי ניצח לפנות בוקר (ג') את קיי נישיקורי מיפן 3-6, 3-6, 3-6, בדרך כלל מכנים משחק במעמד צד אחד. אבל למרות ההופעה הנהדרת של צ'יליץ' והתצוגה האנטי-קליימקטית של נישיקורי, בהשוואה לרמה שהוא הציג בטורניר, הסיפור הגדול של הגמר, ושל הטורניר לצורך העניין, היה הנוכחות של שני הצדדים במעמד ולא בהכרח בגלל הפיקנטריה הסטטיסטית.
הפיקנטריה הסטטיסטית (העובדה שלראשונה מאז אליפות אוסטרליה ב-2005 אף אחד מהשלישייה הגדולה - רוג'ר פדרר, רפאל נדאל ונובאק דיוקוביץ', שזכו ב-34 מ-38 הסלאמים האחרונים - לא שיחק בגמר) היא רק חלק אחד בסיפור. החלק השני, היותר מעניין, הוא הדרך של שני הפיינליסטים לגמר; דרך שהפכה למה שנקרא Rite of passage, טקס מעבר מסטטוס אחד לסטטוס אחר, בשבוע אחד ארוך ומיוחד בניו יורק.
לפני שנה מארין צ'יליץ', בן 25, לא היה בניו יורק. ולא מבחירה. צ'יליץ' לא הורשה להשתתף ביו.אס אופן אחרי שבדיקת סמים בטורניר מינכן בתחילת אפריל גילתה בשתן שלו חומר אסור ועלתה לו בהשעיה של ארבעה חודשים. ההשעיה לא הייתה מוצדקת: צ'יליץ' בסך הכל נטל טבלית גלוקוז שהייתה חלק ממשטר התזונה שלו, רק שבניגוד להרגלו הוא קנה אותה במונטה קרלו, בלי לדעת שהגרסה הצרפתית של הטבלית כוללת את החומר האסור. צ'יליץ' הרגיש שנעשה לו עוול, הוא כעס.
את הכעס הוא הוציא באימונים; בארבעת החודשים האלה הוא לקח רק "שבעה או עשרה ימי חופש" והתחזק פיזית. הוא חזר לעוד טורניר אחד, המאסטרס בפריז בסוף אוקטובר, ואז המשיך לעבוד, הפעם עם מאמן חדש: בן ארצו גוראן איבניסביץ'. איבניסביץ', אלוף ווימבלדון ב-2001 ובעל אחד הסרבים הטובים בתולדות המשחק, ידע בדיוק מה הבעיה של צ'יליץ', שמתנשא לגובה 1.98 מטר ומסתובב בין 20 הראשונים בעולם כבר חמש שנים. "בשנים האחרונות המשחק שלו לא השתפר", אמר איבניסביץ', "הוא שיחק טוב, אבל לא מספיק טוב כדי לנצח את השחקנים הבכירים. הוא בחור גבוה, כך שהוא חייב להיות יותר אגרסיבי".
חוסר האגרסיביות של צ'יליץ' ניכר קודם כל בסרב, שאפילו "לא היה החבטה הכי טובה שלו", אמר איבניסביץ'. השנה הסרב הוא כבר בבירור החבטה הכי טובה של צ'יליץ': ב-62 משחקים הוא חבט 675 אייסים, ממוצע של 10.9 למשחק, לעומת 353 אייסים ב-56 משחקים ב-2012 (6.3 למשחק), העונה המלאה האחרונה שלו. בחצי הגמר נגד פדרר הוא חבט שלושה אייסים ברציפות במשחקון האחרון, המלחיץ מכולם. ב-6-3, 3-2 לטובתו בגמר נגד נישיקורי, אחרי שהיפני הראה סימני התעוררות עם משחקון מצוין, צ'יליץ' חבט ארבעה אייסים ברציפות כדי לחסל את המומנטום המתהווה. במשחקון הבא הוא שבר בפעם השנייה, בדרך ליתרון 2-0 במערכות, שממנו לנישיקורי כבר לא הייתה יכולת לחזור.
***
היכולת של נישיקורי לחזור, בעיקר מבחינה פיזית, הייתה אלמנט חשוב בטקס המעבר שלו ביו.אס אופן. נישיקורי, בן 24, מדורג בין 20 הראשונים בעולם מאז 2012, אבל תמיד נחשב שביר; הוא סבל מלא מעט פציעות בתחילת הדרך שלו בסבב וכבר פרש מ-18 משחקים בקריירה. בתחילת אוגוסט הוא עבר ניתוח בכף הרגל, שמנע ממנו להשתתף בטורנירי המאסטרס בטורונטו ובסינסנטי, ושקל לפרוש גם מהיו.אס. אופן. מייקל צ'אנג, שהצטרף לצוות המקצועי שלו בסוף 2013, היה זה ששכנע אותו לשחק בניו יורק.
צ'אנג זכור בעיקר מהזכייה הסנסציונית שלו ברולאן גארוס ב-1989 בגיל 17, וליתר דיוק מהניצחון שלו בחמש מערכות על איבן לנדל, אז המדורג ראשון בעולם, בשמינית הגמר. שנה לפני אותו משחק צ'אנג הפסיד ללנדל במשחק ראווה בדה מוין, אייווה. אחרי המשחק, בדרך חזרה למלון, לנדל החליט ללמד אותו שיעור. "אתה רוצה לדעת למה הפסדת היום?", הוא שאל את צ'אנג, שענה בחיוב. "אין לך סרב", אמר לנדל, "הסרב השני שלך הוא כלום, ואתה נע די טוב אבל אין לך שום נשק. אתה מחזיר הרבה כדורים אבל פשוט אין לך שום דבר שיכול להכאיב לי. אם לא תעבוד על המשחק שלך, אין שום סיכוי שתשרוד בסבב".
נישיקורי, שבגיל 14 עזב את יפן כדי להתאמן באקדמיה המפורסמת של ניק בוליטיירי בפלורידה (בה גדלו, בין היתר, אנדרה אגאסי ומריה שראפובה), הוא בהרבה מובנים גרסה עדכנית של צ'אנג: קאונטר פאנצ'ר קומפקטי (1.78 מטר), כלומר שחקן שמתמחה במעבר מהגנה להתקפה, בלי יותר מדי כלים להכאיב ליריבים. אבל ביו.אס אופן הוא גדל ממשחק למשחק, כאילו לומד את הלקח שלנדל לימד את צ'אנג לפני יותר מ-25 שנה.
ברבע הגמר נגד סטאניסלס ואוורינקה, המדורג רביעי בעולם, נישיקורי עדיין שיחק יותר הגנה מהתקפה וניצח בעיקר בגלל 78 טעויות לא מחויבות של ואוורינקה. לחצי הגמר נגד דיוקוביץ' הוא כבר עלה עם גישה אחרת ושלט ברוב הנקודות עם טניס התקפי מהקו האחורי. חצי הגמר בין נישיקורי לדיוקוביץ' שוחק בחום של 38 מעלות ו-72% לחות, אבל דווקא נישיקורי, שהגיע אליו אחרי שני משחקים רצופים של חמש מערכות (בשמינית הגמר מול מילוש ראוניץ' הקנדי וברבע נגד ואוורינקה), שכל אחד מהם נמשך יותר מארבע שעות - התמודד עם התנאים יותר טוב, והוכיח שהוא שייך לרמות הכי גבוהות גם מבחינה פיזית.
***
נגד צ'יליץ' נישיקורי כבר נראה הרבה פחות טרי. אבל למרות ההפסד החלק בגמר הוא, יחד עם צ'יליץ', הוא עשה בניו יורק משהו ששינה את מפת הטניס: שבר את הדומיננטיות של השלישייה הגדולה. מה שאיפשר להם לעשות את זה, אמר צ'יליץ', היה הזכייה של ואוורינקה באליפות אוסטרליה בתחילת השנה, שפתחה "לנו, השחקנים מהשורה השנייה, את הדלת. לרוב השחקנים יש עכשיו אמונה שהם יכולים לעשות את זה בגראנד סלאמים. אני חושב שהולך להיות מאוד מעניין בשנים הקרובות".