גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"התקשורת השתלטה על עוה"ד; לעיתים אינטרס הלקוח נשכח"

כך אמרה עו"ד רחל בן-ארי בפאנל משרדי עוה"ד של גלובס DUN'S 100 ■ עו"ד אייל רוזובסקי: "הצד התקשורתי הוא חלק מהמערכה. הסכסוך מתנהל לא רק בביהמ"ש, והדברים שמופיעים בתקשורת משפיעים על מה שקורה בשטח"

פאנל עורכי דין / צילום: יונתן בלום
פאנל עורכי דין / צילום: יונתן בלום

"חברי הוועדה לבחירת שופטים לא אמורים להיות סגורים בחדר אטום ולא לשמוע ולא להקשיב למה שנאמר על המועמדים לשיפוט בבית המשפט העליון. אני רואה את תפקידי כמישהו שצריך להיות פתוח למה שחושבים עורכי דין, חברים ושופטים על הבחירה וגם להנמקות שמביאה התקשורת" - כך אמרה היום (ד') עו"ד רחל בן-ארי ממשרד בן ארי-אדם פיש, החברה בוועדה לבחירת שופטים שיושבת בימים אלה על המדוכה כדי לבחור שני שופטים חדשים לבית המשפט העליון מבין 15 מועמדים שהגישו מועמדותם לתפקיד הרם, עם פרישתם לגמלאות של הנשיא אשר גרוניס והשופטת עדנה ארבל. בן-ארי דיברה בפאנל צמרת משרדי עורכי הדין המומחים לשנת 2014 של גלובס DUN'S 100, בהנחייתו של עורך "גלובס", חגי גולן.

בן-ארי נשאלה אם מופעלים עליה לחצים סביב הליך הבחירה, והשיבה כי "'מנדנדים' לי, ואני בהחלט מזהה אינטרסים, אבל לא מפעילים עליי לחצים. הנדנוד הוא בסדר. אני לא אדישה לו אבל מפעילה מסננות ותופסת את עצמי כבן אדם בלתי לחיץ מצד אחד אבל מאוד פתוח וקשוב מהצד השני".

"השופטים מזהים טביעות אצבע"

בפאנל השתתפו עורכי דין מתחומים משפטיים שונים, ובהתאם הנושאים שעלו לדיון היו רבים ומגוונים. בין הנושאים שנדונו היה היחסים שבין עורכי הדין המייצגים לבין התקשורת. בשוק שבו התחרות הולכת וגוברת, ובעולם שבו מעמדה של התקשורת הולך ומתחזק, נאלצים עורכי הדין להקדיש חלק ניכר מזמנם לתקשורת, ולעיתים הם נאלצים להיאבק עבור הלקוח לא רק בזירה המשפטית אלא גם בזירה התקשורתית.

לדברי עו"ד אייל רוזובסקי, אחד מ-15 המועמדים לשתי המשרות המתפנות בבית המשפט העליון, "פעם כשהיה מתקשר עיתונאי למשרד, לא היו מדברים איתו. העולם השתנה. אתה לא יכול לתת שירות בתיקים משפטיים בלי להיות מעורב בעניין התקשורת.

"כשאתה מטפל במישהו שקשור בפרשת מסמך הרפז (רוזובסקי מייצג את דובר צה"ל לשעבר, אבי בניהו, שהמשטרה ממליצה לפרקליטות להעמידו לדין בפרשה - ח' מ'), למשל, אתה חייב להתייחס לצד התקשורתי שהוא חלק מהמערכה. שבוע אחר שבוע אתה רואה ניסיון של איילה חסון מערוץ 1 להשפיע על ההליך המשפטי בתיק הזה. כנ"ל בתיקים כמו הסדר הנושים בתיק אי.די.בי. הסכסוך מתנהל לא רק בבית המשפט, והדברים שמופיעים בתקשורת משפיעים על מה שקורה בשטח".

עו"ד בן-ארי ציינה כי לעתים עורכי הדין שוכחים את טובת הלקוח ביחסיהם עם התקשורת. "לא תמיד יש רגישות מספקת של עורך הדין לאינטרס של הלקוח", אמרה בן-ארי. "זה מטריד. התקשורת השתלטה עלינו, אי-אפשר לנסות להילחם בה, כי זה יהיה אנאכרוניסטי, אבל אנחנו כעורך דין חייבים לזכור כל הזמן את אינטרס הלקוח. לפעמים אפילו שוכחים לשאול את הלקוח אם זה בכלל מתאים לו שעניינו יפורסם".

עו"ד אופיר צברי ציין כי "עברנו את האיזון הראוי שבין התקשורת לעולם המשפט. הדוגמה הקלאסית היא פרשת הולילנד, שבה הרגשנו שהשופט 'הלך מעבר' בגלל התקשורת".

עו"ד רונן עדיני, לעומתו, אמר שהוא סבור כי השופטים כמעט ואינם מושפעים מהתקשורת. "השופטים לוקחים בחשבון שיש אינטרסים מאחורי הפרסומים. הם מזהים את טביעות האצבע ואינם מושפעים", אמר.

על רקע הפיילוט שעורך בית המשפט העליון לגבי צילום דיונים והעברתם בבשידור חי, התריע עו"ד דורון סטריקובסקי: "זה מעוות את הדין ועלול להשפיע על עדים".

"מדינה של קיצוניות"

עו"ד ארנון שגב הפנה אצבע מאשימה כלפי ההתנהלות התקשורתית של הרגולטורים. "אנחנו רואים היום צימאון עיתונאי מוגזם של הרגולטורים", אמר. לדבריו, הדבר בא לידי ביטוי למשל בנושא של שכר הבכירים.

"נושא שכר הבכירים זוכה לסיקור תקשורתי ולטיפול רגולטורי מאוד נמרץ, אבל הכשלים במשק והבעיות האמיתיות אינם מטופלים", ציין שגב. "יש פה דיספרופורציה בטיפול הרגולטורי אל מול הצרכים האמיתיים, וזה קורה בעקבות התקשורת. הרגולטורים מאוד מושפעים מהתקשורת".

לדברי עו"ד יוסי לוי, התקשורת התאהבה בממונה על הגבלים עסקיים, ובהשפעתה הממונה קיבל כוח יתר. "אנחנו מדינה של קיצוניות. בהתחלה זה היה נכון לתת לממונה יותר סמכויות, אבל היום זה הפך לנו לרועץ. האגדה מספרת שהנשיא האמריקאי ג'ימי קרטר היה מאוהב בתחרות בהגבלים עסקיים. בגלל שהכלכלה האמריקאית קרסה, רייגן דבר ראשון ניסה לשנות את חקיקת ההגבלים, אבל לא הצליח. ואז רייגן פיטר 3,000 עובדים מהגוף הממונה על הגבלים עסקיים, ובעקבות זה הכלכלה התחילה לצמוח. אנחנו מפקידים בידיו של אדם אחד בלבד השפעה כלכלית דרמטית, אבל אף אחד לא מבין את זה".

"פגיעה חזיתית בפרטיות"

מנגד, עו"ד טל דנון-שנהב לא הייתה שותפה לגישה זו. "אנחנו היינו מעורבים במיזוגים ומצאנו אוזן קשבת אצל הממונה. ואם לא מסכימים עם עמדתו, אז אפשר לעתור לבית המשפט", אמרה.

עוד גיל רוה ציין כי הוא מוטרד הרבה יותר מהמצב שבו "הרגולטור כותב את הכותרת בעיתון", ומ"הנזקים למשק בשנים האחרונות מכותרות שהתגלגלו לחקיקות". כדוגמה הביא רוה את המתקפה התקשורתית שהייתה, לדבריו, לגבי חוק עידוד השקעות הון, שהובילה לשינויו על-ידי הכנסת. "המפעלים הגדולים שלא יקבלו הטבות מס פשוט ייצאו מפה ויקימו מפעלים במקומות אחרים. הנזק הוא עצום. בגלל רגולציה של שוק ההון גם קרנות השקעה בתחום ההיי-טק לא הוקמו כמעט בישראל בשנים האחרונות", התריע רוה.

לדברי עו"ד דודי זילברבוים, בתיקים שמעניינים את התקשורת היא הופכת לשותף, ובסופו של דבר זה יכול להביא להשפעה על תוצאות התיק. "פתיחות ושקיפות הם ערכים חשובים, אבל יש גם את הצד השני של הפגיעה בפרטיות", אמר זילברבוים. "לפעמים אנחנו כותבים משהו בכתב טענות, ואחר-כך האיש שכתבנו עליו הולך שנים עם הפרסומים שמופיעים בגוגל, וזה פוגע חזיתית בעקרון הפרטיות".

"פרשת אנדרומדה יכולה לפגוע במוניטין של ההיי-טק הישראלי"

עו"ד רונן עדיני התייחס בפאנל לפרשת חברת אנדרומדה. החברה, שהייתה בשליטת כלל ביוטכנולוגיה, העבירה לכאורה מידע כוזב למשקיעי החברה בכל הנוגע לתרופת הדגל שלה לסכרת נעורים.

"היום קראתי שכבר הוגשה בקשה לאישור תביעה ייצוגית בסך 127 מיליון שקל נגד כלל ביוטכנולוגיה, כלל תעשיות ונגד מנהלי החברה בגין הפרשה. אני לא יודע איך מצליחים לייצר תביעות כאלה בצורה רצינית בין-לילה, וזה הצד הרע של הייצוגיות", אמר עדיני.

ד"ר אסתר לוצאטו, העוסקת בעריכת פטנטים, התייחסה גם היא לפרשה. "חלק גדול מהקניין הרוחני שנוצר, נוצר בשלבים מוקדמים, ועד שיש מוצר שעולה על המדף, זה לוקח מספר שנים. לפיכך, אין ספק שלאמינות של הדיווחים לוקח זמן. אין ספק שפרשה כמו פרשת אנדרומדה היא אירוע משמעותי, היכול לפגוע במוניטין של ההיי-טק הישראלי, אבל זהו אירוע חריג שצריך לקחת אותו בפרופורציה".

לוצאטו אמרה כי בתחום של קניין רוחני רואים בעת האחרונה מגמה של סטנדרטיזציה בינלאומית, וכי "היא נכנסת ותיכנס לארץ". לדבריה, "השוק הגדול הוא השוק הגלובלי, והראייה של החברות שמתעסקות בהיי-טק היא העולם הגדול. ישראל בחדשנות הטכנולוגית היא מהמדינות המובילות בעולם, אם כי יש תחרות מהצד האסייאתי - סין, קוריאה והודו נוגסות לנו כבר בנושא של החדשנות הטכנולוגית".

"ללכת ל'משרד נישה' זה כמו ללכת לרופא מומחה"

בפאנל צמרת משרדי עורכי הדין המומחים לשנת 2014 של גלובס DUN'S 100, נדונה התופעה של חדירת המשרדים הגדולים בשנים האחרונות ליותר ויותר תחומים שנחשבו בעבר לתחומי נישה משפטיים.

עו"ד יוסי לוי אמר כי "ההתפתחות של משרדי עורכי דין בארה"ב היא שאין שם משרדים בינוניים אלא רק משרדי ענק, לצד משרדים קטנים מאוד שמתמחים. ישראל הולכת לעולם של משרדים גדולים עם חבירה בינלאומית למשרדים ברחבי העולם".

עו"ד איימי בכור, המתמחה בדיני משפחה, אמרה כי משרדי הנישה שמתמחים בנושאים ספציפיים עולים וצומחים, "מכיוון שאנחנו חיים בעולם של התמחות ושל נישות".

לדברי עו"ד שירי מלכה, שאף היא עוסקת בדיני משפחה, בני משפחה שמסתכסכים ביניהם מעוניינים בפרטיות ובסודיות, ולכן הם פונים למשרדי הנישה העוסקים בתחום, ולא למשרדים הגדולים.

עו"ד עפר שפירא, העוסק בחדלות פירעון, ציין כי אם אתה מחפש מומחה לתחום מסוים, סביר שתמצא אותו במשרד שמומחה בתחום מסוים ולא במשרד גדול. "זה כמו שיש הבדל בין ללכת לרופא בקופת חולים לרופא מומחה. גם השירות הוא אחר", אמר שפירא.

"יתרון בשירות"

לדברי עו"ד מיכאל שיין, העוסק בהגנה על נכסים של משפחות, הלקוחות הפרטיים שואפים להגיע למשרדים קטנים, מכיוון ששם יטופלו באופן פרסונלי ולא בכל שבוע על-ידי זוטר אחר. "הלקוח הפרטי זקוק לפרטיות", אמר שיין.

עו"ד עפר בראון אמר דברים מעט שונים. "הבה נודה על האמת: המשרדים הגדולים נכנסים בעת האחרונה לתחומי נישה רבים שהיו שמורים בעבר למשרדים הקטנים, אנחנו מפסידים לקוחות, והתחרות נהיית עזה יותר", ציין. "התמונה לא פשוטה, ואם המשרדים הגדולים מפחיתים מחירים, הם יוצרים קושי אצל משרדי הנישה".

עו"ד דורון סטריקובסקי ציין כי "היתרון של משרדי הנישה "הוא רק השירות". לדבריו, "אנחנו לא יכולים להתחרות במחירים. משרדים גדולים זה בסך-הכול אוסף של משרדים קטנים, וזה משהו אחר".

משתתפי הפאנל

עוד כתבות

מימין: פרופ' אסף חמדני, יו''ר הוועדה לרפורמה בדוחות; ספי זינגר, יו''ר רשות ני''ע; רו''ח שלומי שוב ופרופ' אמיר ברנע / צילום: אלון גלבוע

למה בשוק ההון חוששים מהרפורמה שאמורה להקל על דיווחי החברות?

בדיון בהשתתפות בכירי רשות ני"ע טענו מומחים כי המלצות ועדת חמדני עמומות, פוגעות ביחסים שבין מנהלים לדירקטורים ומאפשרות לדחות דיווחים על עסקאות ● יו"ר הרשות זינגר: "בגלל ה-AI, ייתכן שבעוד שנתיים-שלוש יהיה צורך בשינויים נוספים"

מערכת של התעשייה האווירית / צילום: תע''א

התעשייה האווירית יוצאת למכרז לרכישת 2,500 מכוניות. ומי לא יוכל להשתתף?

בצל עבודת מטה במערכת הביטחון לבחינת סיכוני מידע ברכבים חכמים, הועברה לספקיות הליסינג המשתתפות במכרז של התעשייה האווירית הנחיה לא רשמית להימנע מהצעת דגמים מתוצרת סין ● המשמעות: סינון רוב דגמי הפלאג־אין והחשמליות בקבוצות המחיר הרלוונטיות והסטת הביקוש להיברידיות יפניות וקוריאניות ● במקביל, באירופה מקודמת רגולציה להוצאת "ספקים בסיכון גבוה" משרשראות האספקה • השבוע בענף הרכב

זיו קורן (מימין) וניב חורש, מבעלי ראובני פרידן / צילום: אייל נבו

קבוצת ראובני פרידן ממזגת לתוכה את סוכנות Great Digital

ב-15 השנים האחרונות פעלה גרייט דיגיטל כסוכנות עצמאית, וכעת היא תמוזג לזרוע הדיגיטל של ראובני פרידן - ארלו ● היקף התקציבים של גרייט דיגיטל עומד על כ-20 מיליון שקל, ובין לקוחותיה נמנים WeWork, יוניליוור וקבוצת ניאופארם

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

סוף עידן הפחם: הושגו היתרי פליטה ליחידות המזהמות בחדרה

כחלק מהמאמץ להפסיק את ייצור החשמל מפחם, שנחשב מזהם (ויקר) במיוחד, יחידות הייצור הפחמיות בתחנות הכוח של חברת החשמל עוברות בהדרגה לייצור בגז ● אלו אמנם רחוקות ביעילותן מתחנות כוח חדשות בגז, אך הן יפלטו פחות זיהום וכבר הותקנו עליהן סולקנים שמצמצמים אותו עוד יותר

ליאת הר לב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך יוטיוב

כזה דבר לא ראינו הרבה זמן: שישה בנקים בטבלת הזכורות והאהובות

הפרסומת הזכורה ביותר השבוע שייכת לבנק לאומי - שגם אחראי להשקעה הגדולה ביותר, לפי יפעת בקרת פרסום - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת של בנק הפועלים היא האהובה ביותר זה השבוע הרביעי

נושאת המטוסים האמריקאית אברהם לינקולן / צילום: ap, Brian M. Wilbur

דריכות למתקפה: עוד משחתת אמריקאית נכנסת לאזור

טראמפ נתן אתמול דדליין לאיראן: 10 ימים או 15 ימים • דובר צה"ל אפי דפרין: "אנחנו עוקבים אחר ההתפתחויות האזוריות וערים לשיח הציבורי בנושא איראן" ● טראמפ בהצגת מועצת השלום: "אסור שיהיה לאיראן נשק גרעיני" • איראן במכתב למזכ"ל האו"ם: אם נותקף - נגיב נגד בסיסים אמריקניים באזור ● עדכונים שוטפים

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Evan Vucci

בזמן שהוא מתלבט בנוגע לאיראן, טראמפ חטף מכה בגובה 175 מיליארד דולר. לפחות

175 מיליארד דולר הוא הסכום המוערך שגבה ממשל טראמפ מיבואנים בגין תוכנית המכסים שבוטלה על ידי בית המשפט ● האם הממשל יידרש להחזירם?

ספינות במהלך תרגיל ימי משותף של איראן ורוסיה בדרום איראן / צילום: ap, Masoud Nazari Mehrabi/Iranian Army

עם 33 אלף כלי שיט: אם תגיע, המערכה בין איראן וארה"ב לא תתרחש רק באוויר

צי משמרות המהפכה ערך השבוע תרגיל צבאי במצר הורמוז, וסגר חלק מהנתיב שבו עוברים כ־30% מהסחר העולמי בנפט ● למול הנוכחות האמריקאית הגוברת באזור, בטהרן פועלים לחיזוק כוחות מעל ומתחת לפני הים באמצעות משמר מתנדבים, צוללות ננסיות ואוניות סוחר לאיסוף מודיעין

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות; נייס זינקה ב-13%, אוויס נפלה ב-22%

נאסד"ק ירד ב-0.5% ● למרות הכנסות שיא, התואר שוולמארט איבדה לאמזון ● ענקית המיכון החקלאי דיר זויקה לאחר לאחר שהיכתה את תחזיות האנליסטים והעלתה את תחזית הרווח ●  מחירי הנפט עלו לרמתם הגבוהה ביותר זה חצי שנה ● מספר התביעות הראשוניות לדמי אבטלה צנח ב-23,000, הירידה החדה ביותר מאז נובמבר

אסף טוכמאייר וברק רוזן / צילום: אלדד רפאלי

תיאבון שלא נגמר: למה חברה עם 19 אלף דירות בצנרת צריכה עוד 10,000?

רכישת אקרו היא רק אחרונה ברצף חברות נדל"ן שרכשה ישראל קנדה בשנים האחרונות ● מי שבתחילת דרכה "עשתה בי"ס" ליזמים הוותיקים, נאלצת ליטול יותר ויותר סיכונים כדי להמשיך לגדול, מתוך תקווה שהמומנטום בשוק גם ישתפר

שלט המכריז על המבצע של גינדי. מה זה יעשה להכנסות המדינה ממסים? / צילום: פרטי

עד מתי נסכים לשלם מס רכישה ומע"מ על מחירי דירות פיקטיביים?

הלמ"ס ספגה ביקורת על הצגת תמונה ורודה מדי של מחירי הדירות, אבל קופת המדינה גורפת הון ממחירים שלא מביאים בחשבון את המבצעים ● צודקת או לא, כשהלמ"ס אומרת שהמחירים חזרו לעלות, יותר מדי אנשים משתכנעים וחוזרים לשוק - והמחירים טסים ממילא

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

קריסת אגרסקו: נדחתה תביעת המיליונים נגד פירמת EY

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל, שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011, נגד רואי החשבון ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר"

אנדרו מאונטבטן-ווינדזור / צילום: ap, Kirsty Wigglesworth

טלטלה בבריטניה: אנדרו נעצר בחשד לעבירות הפרת אמונים בפרשת אפשטיין

עפ"י דיווח ב-BBC, הנסיך לשעבר אנדרו מאונטבטן-ווינדזור נעצר לאחר שכוחות משטרה פשטו על ביתו ● המעצר מגיע על רקע דיווחים כי אנדרו מסר לג'פרי אפשטיין מידע ממשלתי מסווג במסגרת מערכת היחסים ביניהם ● עפ"י דיווחים ועדויות, אנדרו ביצע עבירות מין קשות ורבות לצד אפשטיין

רעיה שטראוס / צילום: תומס סולינסקי

200 מיליון שקל לרעיה שטראוס: המרוויחים המפתיעים בעסקת הנדל"ן של השנה

ישראל קנדה תהפוך לאחת מיזמיות הנדל"ן הגדולות בישראל, עם רכישת קבוצת אקרו תמורת 3.1 מיליארד שקל ומיזוג פעילותה היזמית, בעסקה שתשולם ברובה במניות ● התמורה ליו"ר אקרו צחי ארבוב תעמוד על כמעט 800 מיליון שקל, ולרעיה שטראוס על יותר מ־200 מיליון

קיבוץ בארי ההרוס / צילום: מיטל שטדלר

הממשלה עסוקה במילה "טבח", אך יש לה משימות הנצחה ממשיות

הממשלה עוסקת בשינויים טקסטואליים של חוק ההנצחה לשבעה באוקטובר ● אבל היא כבר הייתה אמורה לבצע שלל משימות לטובת העניין: מהקמת מאגר ארכיוני ועד קידום הפקות תכנים ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי מורשת והנצחה ל־7 באוקטובר

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לפני ההצבעה על ביטולו בכנסת: האוצר הזמין קמפיין לפטור ממע"מ ל-150 דולר

בשבוע הבא יעלה להצבעה בכנסת הצו להרחבת הפטור ממע"מ בייבוא אישי לסכום של 150 דולר ● יחד עם זאת, במשרד האוצר מבקשים כבר להכין קמפיין למען יידוע הציבור בדבר העלאת סכום הפטור

מנכ''לית אנלייט, עדי לויתן / צילום: טל שחר

אנלייט מנצלת את הזינוק במניה: מגייסת כ-1.3 מיליארד שקל

חברת האנרגיות המתחדשות הגדולה בבורסה בת"א גייסה כ-1.3 מיליארד שקל מהמשקיעים המוסדיים במכירות מניות ● בעקבות כך, מחיר המניה יורד היום בכ-3.5% ● ע"פ החברה, הכסף ישמש ל"תמיכה בתכנית הצמיחה האסטרטגית שלה על פני הגיאוגרפיות השונות, תוך חיזוק של המאזן שלה"

נחל שרף / צילום: מולי אינהורן

קריאה אחרונה: מסלולי מים מיוחדים, רגע לפני שהם מתייבשים שוב

מהגבים הנסתרים שדורשים טיפוס אתגרי ועד הבריכות שהגישה אליהן קרובה ונוחה ● לאחר שנה גשומה במיוחד מאגרי המים במדבר חזרו להתמלא ● ארבע המלצות רותחות לטיולים רטובים

ד''ר אורן פרייס־בלום, מייסד אוסיו / צילום: באדיבות אוסיו

"לא התכוונו להתחבא": מתחת לרדאר, סטארט־אפ ישראלי כובש את שוק האורתופדיה בארה"ב

מתחת לרדאר, חברת אוסיו, שפיתחה שתלים לטיפול בפציעות, כבר גייסה 100 מיליון דולר ● המייסד, ד"ר אורן פרייס־בלום, מספר על הדרך מהמטבח בבית לשוק האורתופדיה האמריקאי, על ה"פיץ'" הראשון המפתיע ועל שיתוף הפעולה עם חברה מכפר זרזיר

נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, ושר המשפטים יריב לוין / צילום: יונתן זינגל/פלאש 90, נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

בג"ץ ללוין: נמק מדוע אינך משתף פעולה עם נשיא העליון לצורך מינוי שופטים

בג"ץ דן היום בעתירה נגד שר המשפטים לוין, בה נטען כי הוא נמנע מלשתף פעולה עם נשיא העליון עמית ואינו ממנה שופטים ● השופט שטיין: "אנחנו בסיטואציה משברית מאוד; אם אין נשיא מחוזי, מה אני עושה עם טרוריסט, משחרר אותו ממעצר מינהלי?" ● השופט גרוסקופף: "התשובה של לוין שאין מינויים כי הוא לא מדבר עם עמית אינה קבילה"