שי שטרן / צילום: דור מלכה
לקראת פיצוץ
"פנים אמיתיות" - הפריפריה בישראל, יום חמישי 21:00, ערוץ 10
הנה משהו שיכול להעשיר את חוויית הצפייה הערב בתוכנית "פנים אמיתיות": קחו את השעון המעורר החזק ביותר בבית, זה שלא רק צלצולו אלא גם תקתוקו נשמעים למרחוק, והניחו ליד הטלוויזיה, כך שבכל רגע שבו יירגע פס-הקול לכמה שניות, תוכלו לשמוע את קול תקתוקו של השעון.
מדוע? מפני שזה המסר העיקרי העולה מן התחקיר הזה (שהיה אמור להיות משודר ערב "עמוד ענן"): זה רק עניין של זמן עד שההזנחה הזאת תתפוצץ לנו בפרצוף.
אם להסתמך על הנתונים הידועים בשילוב תחושת בטן, הרי שמרבית קוראי העיתון הזה, גם כאשר הם נאלצים, מדי פעם, להצטמצם ("להדק את החגורה"), חותכים בתקציב החופשות בחו"ל, במועד החלפת הרכב למודל חדש יותר, ובמקרים קשים - במנוי לחדר הכושר או בצריכת המים המינרליים.
הערב תכירו אנשים שקמים בכל בוקר לעמל יומם, עושים כמיטב יכולתם להתפרנס - וחוזרים הביתה אל מקרר כמעט ריק, אל חשמל שנותק בגלל אי-תשלום ואל חובות שנוצרו לא בגלל איזו הרפתקה כלכלית או בזבוז, אלא בגלל צורכי הקיום הבסיסיים: מזון, ביגוד לא ממותג בעליל וספרי לימוד.
לכאורה האנשים הללו רחוקים מאיתנו, סמויים מן העין ונשכחים מן הלב, אלא שבדיוק בשביל זה יש לנו שעון, האזינו כיצד הוא מונה לאחור את השניות עד לפיצוץ.
* ציון: 9
דו-קרב תוכניות האירוח
"תוכנית קיציס" מול "שי בשידור", יום שישי 21:30, ערוצים 2 ו-10
מבלי שנרגיש נהיה לנו כאן קרב נחמד על תשומת-ליבנו בין שתי תוכניות אירוח. לכאורה מדובר בקרב לא הוגן, "לא כוחות" כמו שאומרים בשכונה: האחד הוא הפנים של "ארץ נהדרת", תוכנית הבידור המצליחה בתולדות הטלוויזיה בישראל, יש לו את מיטב הכותבים, את מחלקת הפרומואים של קשת ואת היכולת להביא לאולפנו כל מרואיין שבו יחפוץ.
השני הוא אלטרנטיבי כמעט בהגדרתו: סגנונו אינו "פוליטיקלי קורקט", המרואיינים שלו רוצים לעיתים קרובות להכות אותו, אורחיו הם מי שקשורים איכשהו לערוץ 10 (שגם הוא נאבק על חייו) או חברים מהברנז'ה שעשו טובה והסכימו לבוא לאולפן.
במילים אחרות: על הנייר זה כמו התמודדות בין הפועל פתח-תקווה לריאל מדריד. אלא שבתוצר הסופי, הפערים, אם בכלל, אינם כאלה גדולים. שי שטרן, מעצם הווייתו, לא ישיג לעולם את הרייטינג של אייל קיציס, אבל מי שמאס בבדיחות צפויות, בחצי שעה שמחלצת בקושי חיוך או שניים, במרואיינים שבאו לקדם משהו - ושבכל מקרה אף אחד לא ישאל אותם שאלה קשה, עשוי למצוא בתוכנית של שטרן חלופה הולמת.
לא כולם, כמובן, שכן שטרן כמוהו ככוסברה: מי שאוהב - מוצא שהוא מרענן ומלא טעם. מי שלא יכול לסבול - נחרד רק מהריח. ואולי גם זה משהו, בהנחה שנמאס ל כם כבר מהשניצל והפירה שמציב מולו המתחרה החזק.
הבוגד הטוב
"הנסיך הירוק", יום שבת 21:30, ערוץ yes4
הסרט המצוין הזה של נדב שירמן (שהופך למתעד הגדול של עולם הביון הישראלי) הצליח לבלבל אותי. הגיבור שלו מרתק, פועל באומץ תוך כדי סיכון חייו למען הפסקת שפיכות הדמים, קושר קשר חברי עם מפעילו - ועדיין, קשה לי לחבק אותו, עד כדי כך שאני מתחיל לחשוש שהייתי יכול להסתדר נהדר במאפיה: אני יודע שזה לא בסדר, אבל משתף פעולה גרוע בעיניי מרוצח.
וזו הבעיה שלי עם "הנסיך הירוק": הסרט מרתק ומותח, יש בו הכול - מתיעוד של מציאות חיינו בהקשר של הסכסוך הישראלי-פלסטיני, דרך סיפורו מעורר ההשתאות של מוסעב חסן יוסף, ועד לפן האנושי שבחברות בין שני גברים שנמצאים בהתחלה משני צדי המתרס, ובסוף באותו הצד.
ועדיין, קשה לי להזדהות הזדהות מלאה עם הגיבור - למרות שהוא "בעדי", כלומר, בעד הצד שלי.
אני לא יודע אם מדובר במשהו שעלולים לחוש צופים רבים או בסדר העדיפויות המעוות שלי, אבל למרות שבכל רגע נתון בסרט הייתי יכול להתפעל, לא הצלחתי להתחבר. אם לשפוט על-פי מרבית התגובות, אני בעמדת מיעוט.
* ציון: 9