פועלים באתר בנייה / צילום: איל יצהר
הלאל פיראס, אינסטלטור שעבד באתר בנייה ברח' יוני נתניהו בפ"ת, נהרג ביום חמישי לפני שבוע וחצי. מחקירה ראשונית של המשטרה עולה כי פיראס, בסה"כ בן 18, עבד בקומה העשירית בבניין והוא מעד וצנח אל מותו. חקירת התאונה נמשכת.
פיראס הוא אחרון בשורה ארוכה של קורבנות אנונימיים. "תאונות עבודה גובות יותר קורבנות בנפש ממלחמות", אמר לאחרונה יו"ר ארגון העבודה העולמי, גאי ריידר, בכנס עולמי על בטיחות ובריאות. "בהעולם מתים בכל שנה 2.3 מיליון איש מתאונות עבודה וממחלות הקשורות לעבודתם". הנזק העולמי הנגרם מכך מסתכם ב-2.8 טריליון דולר בשנה. בארגון הצרו על כך שקשה לקבל נתוני אמת על המצב בענף, וציינו כי רבים מהנפגעים אינם מקבלים כל פיצוי. העסקה זמנית והעסקה באמצעות קבלני משנה הן בין הגורמים לכך. העובדה שבכל העולם, לא רק בישראל, חלק גדול מעובדי הבנייה הם מהגרים, בחלקם הלא מבוטל לא חוקיים (ואולי גם לא רשומים בשום מקום), עלולה גם היא להוביל לזילות בשמירה על כללי בטיחות.
ענף הבנייה מועד לפורענות בתחום תאונות עבודה קטלניות (וגם כאלה שנגמרות בפציעות) - בשנת 2013 נרשמו 56 הרוגים בתאונות עבודה בכל הענפים, 32 מהם - למעלה מ-50% - בתאונות בנייה. הנפילות מגובה הן הגורם המשמעותי ביותר לתאונות עבודה קטלניות.
"אחד הדברים העיקריים שמבחינים בין אתר בנייה לבין מפעל אחר הוא הדינמיות - כל שבוע זה נראה אחרת", אומרת ורדה אדוארדס, ראשת מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית ומפקחת עבודה ראשית במשרד הכלכלה. "שבוע אחד זה בור באדמה ואחרי כמה שבועות יש קומות גבוהות. הציוד שפועל במקום משתנה. גם העובדים מתחלפים: בהתחלה מגיעים עובדי חפירה ודיפון, אחר כך עובדי שלד ובסוף עובדי גמר. קשה מאוד לשלוט על כל האופרציה הזו. לכן, אתרי בנייה הם מבחינת המדינה מקומות בסיכון גבוה - רוב התאונות הקשות קורות באתרי בנייה, ושיעור ההיפגעות גבוה".
עוד דבר שמבחין בין ענף הבנייה לבין ענפים אחרים הוא הכמות הרבה של עובדי קבלן שנפגעים, לעומת עובדי חברה: 63% מהנפגעים, לעומת 30%-50% בענפים אחרים.
- איפה ישראל ביחס לעולם?
אדוארדס: "אין לנו נתונים על כך. גם בארצות אחרות ההיפגעות באתרי בנייה גבוהה, אבל אצלנו היא גבוהה מאוד".
"לא מוסיף עלויות"
לא בכל המקרים שבהם מתרחשת תאונה ישנה ברקע עבירה או רשלנות, אבל ברובם כן. "ברוב המקרים, כשיש נפילה מגובה, אנחנו בודקים ומגלים שהיה שם מישהו שעבד בניגוד לתקנות", אמרה בעבר אדוארדס בדיון בכנסת. כעת מעלה המדינה הילוך בניסיון להוריד את מספר התאונות. באמצע אוגוסט נכנסו לתוקפן תקנות חדשות שנועדו לעשות סדר בעניין הבטיחות בעבודה, ובעיקר בבטיחות בענף הבנייה.
התקנות החדשות קובעות שכל מקום עבודה שיש בו חמישים עובדים ומעלה, צריך להכין תוכנית בטיחות, ולפרסם אותה בקרב עובדיו, בדומה לרעיון הקיים כבר בתחומים אחרים של ניהול עסק - מהטרדות מיניות ועד סיכוני מימון ושיווק ועמידה בדרישות רגולטוריות אחרות.
התקנות נכנסו לתוקף ב-18.8, לאחר שלחברות במשק ניתנה שנה וחצי להתארגנות.
"עד עתה החברות היו אמורות לסיים כבר לכתוב תוכנית לניהול הבטיחות, כי אנחנו רוצים שעסקים ינהלו את זה בצורה מובנית ונכונה. לתוכנית מבנה קבוע של עשרה פרקים, שבכל אחד מהם מטלה אחרת. זה מטיל על בעל העסק לקבוע את מדיניות הבטיחות, להצהיר עליה, לפרסם אותה, לקבוע את רמת הסיכון הקבילה - ולעמוד בה. כך, כל מי שמפעיל ציוד צריך לדעת מה הוא עושה, מי שעולה לגובה צריך לדעת מה הוא עושה, וצריך להתעדכן ולדעת מי אחראי".
הרעיון מאחורי התקנות הוא שתוכנית כתובה מחייבת את החברה להקדיש מחשבה ועבודה על הבטיחות - וחושפת אותה לתביעה אם לא תעשה זאת.
"הפרק החשוב בתוכנית זה הפרק של ניהול סיכונים בשיטות מקצועיות - לזהות את גורמי הסיכון, להעריך את רמת הסיכון ולהחליט האם זה סיכון קביל ומוכנים לקבל אותו, או לבנות בקרות שיורידו את רמת הסיכון".
- אילו הסתייגויות שמעתם במהלך הכנת התקנות?
"הטיוטה עברה מסלול ייסורים ארוך ומייגע, כולם קיבלו הזדמנות להשמיע את עמדתם, ובסף השר חתם".
- מה העלויות הנוספות שזה מוסיף למעסיק?
"לדעתנו זה לא רק מוסיף עלויות נוספות אלא גם גורם לחיסכון, כי זה עושה סדר בדברים ומונע אסונות. אם מתכננים פעולות כך שלא יתרחשו אסון או תקלה, זה מונע הרבה בעיות וחוסך הוצאות. אולי יש השקעה נוספת אבל היא שולית לעומת הרווח".
ומי שלא יעמוד בתקנות? "מעתה, מנהל מפעל שלא הכין תוכנית או הכין ולא ביצע - חשוף לתביעה אם משהו קורה. אבל מאחר שמדובר בתקנות שנדרש קצת זמן לעכל אותן, אנו לא יוצאים מיד בענישה אגרסיבית, אלא באמירות ברורות. ניתן אורכה אבל לא נהיה מאוד סובלניים. הם בשלב הזה כבר אמורים להיות עם תוכניות מוכנות ונתחיל לבדוק את זה".
- הצבתם מדדים כמותיים?
"לא קבענו יעד כמותי להקטנת מספר הנפגעים בעקבות התקנות. קביעה של יעדים כמותיים בתחום הזה היא מאוד מורכבת, כי להיפגעות של עובדים יש הרבה מאוד גורמים, וגם אם משחקים בפרמטר אחד, קשה מאוד לבודד אותו ולהגיד שאם תהיה ירידה זה בגלל התקנות, כי יש עוד דברים שמשתנים. אבל אנחנו כן עוקבים אחר המספרים, ומנתחים ממש לעומק את הסיבות להיפגעות".
"חצי שעה בשבוע"
בהתאחדות הקבלנים נערכים לסייע לחברות הבנייה לעמוד בתקנות החדשות והמחמירות. המהנדס נתן חילו, מנהל האגף הטכני בהתאחדות, מספר שבקרוב ייפתח קורס בטיחות למנהלי עבודה ומנהלי פרויקטים. "את תוכנית הבטיחות של כל חברה כותב ממונה בטיחות, שהוא אדם מסוים בחברה, שבקיא במה שקורה בשטח, בפועל ולא בתיאוריה. אם מנהל העבודה יספק לו את הנתונים לכתיבת התוכנית, הוא גם ירגיש אחראי לבצע. אחרת נקבל תוכנית תיאורטית, מנותקת מהשטח, ומנהל העבודה לא יתייחס אליה. אנחנו מנסים לשלב את הבטיחות בעבודה באמת - לא לעשות וי".
- זה לא מוסיף עוד רגולציה לתחום שעמוס רגולציה גם כך?
"בתחום הבטיחות זה תמיד לטובה, אף פעם לא לרעה".
טל הרשקוביץ, מנכ"ל תדהר בנייה, מספר שבחברה שהוא מנהל תוכנית הבטיחות כבר מוטמעת. לפיכך, "ביצענו עדכון וכעת כותבים את תוכנית הבטיחות לפי התקינה. בשטח כמעט שאין שינוי משום ש-70%-80% מהתוכנית כבר הייתה קיימת".
- כמה משאבים זה דורש מכם?
"זה כמעט ולא דורש משאבים. יש לנו ממונה בטיחות שמתעסק בזה יחד עם מנהלי הפרויקט - יומיים בכל פרויקט, לא יותר, ועוד חצי שעה בשבוע. אנחנו גם עושים הרבה מעבר לדרישות האלה".
- מה למשל?
"יש לנו מדידה וציון מספרי של בטיחות לכל פרויקט, לפי פרמטרים ומשקלים קבועים כמו - תוכנית בטיחות, עבודה עם ציוד, רישיונות ציוד, סיור באתר, הדרכות, מעקות, מפגעים, תחקירים ועוד. ציון מתחת ל-70 עוצר את העבודה בפרויקט. הממוצע הוא מעל 80, ואנחנו כל הזמן בוחנים את המגמות בפרויקט ובחברה ובודקים את האירועים - נפגע, כמעט ונפגע ורמת החומרה. לומדים מתחקירים ומפיצים הוראות בטיחות לכולם. ניהול הבטיחות זו תורה שלמה. ליצור תרבות של בטיחות זה עוד יותר קשה מעשיית בטיחות וגם בזה אנחנו משקיעים זמן. הקושי הוא להגיע לפועל הבודד ולהכניס לו לראש את הבטיחות".
יותר מ-10,000 אתרי בנייה
הבעיה העיקרית נותרה שאלת הפיקוח. תקנות חדשות ומחייבות זה מצוין, אבל השאלה מי בדיוק אוכף אותן. בכל רגע נתון יש יותר מ-10,000 אתרי בנייה פתוחים ברחבי הארץ. אלה יכולים להיות אתרים קטנים של כמה וילות, או אתרי בנייה של מגדלים רבי קומות, כך לפי נתוני משרד הכלכלה כפי שנמסרו בדיון בכנסת. על כל אתרי הבנייה הללו יש רק כעשרים מפקחי בנייה בכל הארץ.
אדוארדס: "ברור שזה לא הרבה. אתרי בנייה מצריכים פיקוח די אינטנסיבי".
מנתונים שנמסרו בעניין לכנסת עולה כי היחס בין כוח הפיקוח בישראל לכוח פיקוח שמצוי באירופה, נע בערך בין 1 אצלנו ל-4 אצלם, ויש מדינות שבהן זה 1 ל-8. נותרת אם כך ההרגשה שגם אם החברות חשופות עכשיו לתביעה ולביקורת ולעמידה בתקנות קפדניות - אין מי שיבדוק שהכול באמת נעשה כמו שצריך, גם אחרי ההרוג הבא.
